עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

טוב, למרות תקוות גדולות (ומוגזמות, כך חושפת הסטטיסטיקה) שעורר שלב הבתים, אין עוד מנוס מלומר זאת: זה חרא מונדיאל, חרא כדורגל והכדורגל ימשיך להיראות חרא אם לא יתקנו אותו.

המספרים אומרים כך:

מונדיאל -משחקים/שערים-ממוצע

1954 – 137/26=5.26
1958 – 125/34=3.67
1962 – 89/32=2.78
1966 – 87/32=2.71
1970 – 87/32=2.71
1974 – 95/38=2.5
1978 – 111/38=2.92
1982 – 142/54=2.62
1986 – 127/52=2.44
1990 – 108/52=2.07
1994 – 138/52=2.65
1998 – 172/64=2.71
2002 – 159/62=2.48

כפי שאתם רואים, יש ירידה כמעט קבועה מאז 54. המספרים הללו מתייחסים לשערים פר 90 דקות, כלומר לא כללתי שערים בהארכה. במונדיאל הנוכחי היה רק שער אחד כזה, וגם אם נכלול אותו היו לנו רק 2.3 שערים למשחק – המספר השני הכי נמוך בהיסטוריה.

גרוע מזה, מאז החלו משחקי הנוק-אאוט היו לנו רק 1.75 שערים למשחק. ברבע הגמר היו 1.5 למשחק. זה פשוט בלתי נסבל.

חוק הנבדל הפך ממשהו שמוודא שלא יהיו בונקרים\מסירות לחלוץ בודד שנשאר ליד ה-16 של היריב, למשהו שמעקר את המשחק ומאפשר לקבוצות ללכוד את יריבותיהן "על סעיף טכני" במקום פשוט לשחק כדורגל.

אני מציע דבר נורא פשוט: אם המוסר נמצא בתוך ה-16 – אין נבדל! קבוצות יצטופפו בהגנה בתוך ה-16? יאללה, סבבה. יהיו הרבה גולים ממרחק. מה שזה ימנע זה מצב ששחקן נמצא 20 מטר מהשער והיריבה פשוט זזה קדימה ויוצרת נבדל, במקום אשכרה להתגונן. נמאס מזה כבר.

עכשיו, יהיה מי שיצביע על ממוצע השערים המספק יחסית בשני המונדיאלים  שלפני הקודם, אבל זה סיפוק שווא. פחות משלושה שערים למשחק – מוטב ארבעה – זה פשוט לא מספיק תמורה בעד האגרה. וזה לא רק שערים. הרבה יותר קשה ללקט נתונים על בעיטות לשער, אבל גם הנתון הזה מאד לוקה בחסר. אני לא זוכר כמה היו בין צרפת לברזיל בסוף המשחק, אבל במחצית היו פחות מעשר. שוב – לא מספיק. אני אפילו לא מדבר על בעיטות למסגרת, אבל איום כלשהו על השער. חייבים למצוא דרך לעודד יותר התקפה, יותר הזדמנויות לגול ויותר גולים.

אני כמובן פתוח להצעות חליפיות , בדיוק באותה מידה שאני חסר כל השפעה על ביצוע התיקון הנדרש, אבל אם לא נדבר על זה, זה בטח לא יקרה.

(סיום):

טוב, שיקרתי. אם מישהו חייב לעלות, למה שזה לא יהיה אנחנו? למה, כי האלים לא אוהבים אותנו, ובעיקר כי לא מגיע לנו. איזה משחק מזעזע ולמרבה הצער אפשר לומר שהניסוי של ואן באסטן נכשל. הניסיון שלו להפגין מנהיגות באי-זימון שחקנים "בעייתיים" הוכח כריק מתוכן, לאחר שהשחקנים שכן הזמין שיחקו באנוכיות ולא התלכדו כלל לצוות – ומה זה אם לא "בעייתיים"? עם סיידורף ורובן בקישור, כשדווידס עולה מהספסל, אולי הולנד היתה מציגה כדורגל מרגש. גם רובן וגם ואן פרסי מספיק צעירים כדי שמאמן אחר יוכל להציל אותם מהאשליה שהנבחרת היא מגרש הסוליזם הפרטי שלהם. אולי אפילו ואן באסטן יכול, אבל הוא יצטרך להבין שהטורניר הזה והמשחק הזה במיוחד מהווים קו פרשת מים.

כבוד לפורטוגל שעמדו בכבוד בחצי גורל אכזר ושופט חולני במיוחד.

(דקה 80 ככה)

גועל נפש. אם מי מכם תהה אי פעם למה בדיוק מתכוונים ב"המשחק איבד כל ערך ספורטיבי" – זהו זה. גם לכלכנו אותה כשלא החזרנו להם את הכדור, גם השופט הזה סלקה עליו דעתו סופית, גם אנחנו מכסחים, גם הם מכסחים, פשוט בלעחס.

(מחצית שנייה):

נו, אז 11 הולנדים תוצרת ואן באסטן טובים מ-10 פורטוגזים (אבל לא מספיק כדי להבקיע מולם, בינתיים) ההכנסה של ואן דר וארט נכונה וקאוט משחק יותר טוב במחצית הזו, אבל זה לא משנה כי השופט האידיוט והמזעזע קנה את ההצגה של פיגו המלוכלך והרחיק את בולחארוז.

(מחצית ראשונה):

נו, אז ואן באסטן רצה לנקות את האורוות, וקיבל אורוות לא פחות מלוכלכות (אם כי בצורות אחרות), רק מלאה בסוסים קצת פחות מבריקים מכפי שיכלו להיות לו.

במקום "חרחור המדנים" של סיידורף ושל דווידס, מקבל מרקו שלנו (ללא שום ספק גיבור ילדותי, כמו שאמר שאנן) את האגואיזם המרתיח של רובן ושל רובין (ואן פרסי). גם כשרובן מוסר כדור ברחבה, זה נעשה שנייה מאוחר מדי כי עד שהוא מתגבר על היצר… ואן פרסי בכלל לא מוסר ברחבה, לא היום לפחות, וראו את שניידר מתחרפן ממנו בהחמצה ההיא.

למה? למה תמיד חייבות להיות הבעיות האלה בהולנד? למה זה מגיע לי? לא מספיק אני אוהד ניקס? הפועל לוד? אסטון פאקינג וילה?

ואם אנחנו כבר בשוונג קיטורים, מה זה הטינופת פיינורד הבלונדיני הזה קויט (קרי: קאוט)? מה בדיוק הוא עושה במרכז ההתקפה? חוץ מלזרגג לנו את המשחק, ז'תומרת. הסלינק עדיף. גם ואן דר וארט. גם ואן ניסטלרוי. החוצה מיד.

אה, כן, שכחתי לשאול: "קושטיניה" – זה "ארבייטמן" בפורטוגזית?

הבעיה שאתה מתחיל לבלגג על משהו (ובעצם, לבלגג בכלל), שאם מתישו לא בא לך, תמיד תהיה לך קצת הרגשה שחבל אם כך שטרחת להתחיל.

אבל אנחנו חוזרים בזה לבלוג המונדיאל, עם מתכונת אקונומית של הערות מצומצמות על כל המשחקים שפסחנו, ובסוף קצת יותר על המשחקים של היום.

דרום קוריאה – צרפת 1:1
אם לדומאנק מביאים את סופי מרסו עירומה ומוכנה, הוא יבחר לעשות ביד כדי לא להסתכן? לא, אני רק תוהה.

שוויץ – טוגו 0:2
לא ייאמן. לא רק שיכולנו להיות שם באותה מידה כמו היודליסטים האלה, יכולנו אשכרה להיות בתמונה לעלות. וזה לא נאמר מתוך הערכה מיוחדת ליכולות שלנו. איזה בית קל. כל אחת מהקבוצות מבית המוות (של איטליה) היתה עולה כאן, ושלוש מהארבע מהבית של ארגנטינה.

אוקראינה – ערב הסעודית
יפה לחזור ככה, אפילו שאנחנו מדברים על זו שקיבלה שמינייה מגרמניה במונדיאל הקודם. בכל מקרה, סבבה אם נמשיך לראות את שבה. אוהבים אותך הרבה, אפילו שלקחת את הכסף של אברמוביץ' כמו שרמוטה. P-:

טוניסיה – ספרד 3:1
יפה. יש שם קבוצה, בממלכת חואן קרלוס, ואני מת שהם יקבלו את צרפת בשמינית, אם הצפרדעים יעיזו לעלות ברגע האחרון.

פולין – קוסטה ריקה 1:2
ווטאבר

אקוודור – גרמניה 3:0
בו'נה, ירדו ליורגן לחיים, אבל הבנאדם הביא נבחרת שמשחקת כמו שהוא שיחק – לא גרמני, שמייח למדי. נכון, אין להם הגנה ומעבר לרבע גמר יהיה שערוריה עבורם. אבל זה לא שהוא השאיר מחוץ לסגל את "כוכב ההגנה הגרמני הנודע".

טרינידד וטובגו – פראגוואי 2:0
בואנוס דיאס פראגוואי. ביי ביי פראגוואי.

אנגליה – שבדיה 2:2
ג'ו קול גרם לי לעבור טרנספורמציה חטופה לקוקני במשקל כבד ולצעור "אינגר-לנד אינגר-לנד אינננננגררררלנדדדד!!!" העם מאד בעד הגולים האלה, ויבורך הכדור החדש. אם זה מה שצריך כדי לפתוח טיפה את המשחק, אז זה נראה לי שינוי מאד מינורי ומדוד ובעיקר רצוי. השבדים נראים כמו תחת ולאנגלים אין…לא יודע. הגנה? מה זה האשלי קול הזה? איך שחקן שעומד על הקו בכדור חופשי נותן לשני כדורים להתגלגל לידו פנימה?

אנגולה – איראן 1:1

מסכנים הגולים האיראנים, וכל אלה ששואבים עזוז חתרני מהנבחרת שלהם שם באיראן, אבל שיזיזו ת'תחת, יעיפו את המנהיגים הלא חברותיים שלהם, ונהיה מאד בעדם. עד אז, טוב מאד שלא צריך לשמוע על "אחמדינג'אד כן מגיע, לא מגיע, לא מגיע…{סולו גיטרה}"

מכסיקו – פורטוגל 2:1
אפשר להבין למה ארגנטינה והולנד לא נורא התאמצו כדי להימנע מהמפגש נגד אף אחת משתי אלה. מה שכמובן אומר שלפחות אחת מאלה תהיה ברבע הגמר…

סרביה ומונטנגרו – חוף השנהב 3:2
כנראה שהבן של המאמן לא היה הבעיה היחידה שם בסרביה. בהתחלת הטורניר אמרתי לעצמי שבטח מתחרפנים במונטנגרו, שבהופעה המשותפת האחרונה כולם משמיטים אותם ואומרים "נבחרת סרביה". עד שנגמר שלב הבתים יש להניח שהם פתאום מצאו הרבה טוב בזה שמשמיטים את השם שלהם מהנבחרת הזו…

ארגנטינה – הולנד 0:0
המנגל שלי היה מאד מוצלח, ואפילו נמצא לכולם מקום בסלון ובזוויות צפייה אפשריות (אני מקווה. ברשה? :-)). השיחה היתה עירנית וקולחת, ו…מה זה? המשחק עצמו? אה, כן – אחי יזם העברת הערוץ לחוף השנהב בדיוק ב-2:2 שלהם, ושוב בדיוק לפנדל המנצח. אלה היו רגעי השיא במשחק הולנד-ארגנטינה.

ארצות הברית – גאנה 2:1

אמרתי לכם או לא אמרתי שגאנה היא האפריקאית הטובה ביותר*? חבל שבלי אסיין אין לה סיכוי מול ברזיל, שבנוגע אליה אני מפנה אתכם לפוסט הקודם במדור מצוין וחינוכי זה.

בנוגע לארצות הברית – פתחה בקצב מצוין. קלאודיו ריינה היה אכזבה קשה כל הטורניר. לא ממוקד, מרכז דרכו הרבה, הרבה יותר מדי מהמשחק, והיום גם לוזר נוראי. מאבד את הכדור נקי לגמרי לגול, וגם מצליח איכשהו להיפצע מזה.

גול השוויון היה מצוין, החל מהרוחב המדוד-על-המילימטר של דמרקוס ביזלי (ביזלי? במבה! הא-הא-הא), וקלינט דמפסי נעץ את הכדור עם המון סמכות. חבל רק שזה החזיק מעמד שלוש דקות בדיוק בגלל פאול טיפשי (ומפוקפק למדי) ברחבה.

במחצית השנייה האמריקאים שכבו על הגנאים, אבל לגנאים היו לא פחות הזדמנויות של ממש לגול. למה? כי לגאנה יש יותר שחקנים ברמה גבוהה. נורא פשוט. הנבחרת האמריקאית ממושמעת ובכושר גופני מדהים (אפילו גאנה גמרה נגדם עם הלשון בחוץ), אבל הדור הזה פשוט לא נורא מחונן. דונובן יש לו את זה, וגם צ'רונדולו וביזלי, ומקברייד חלוץ מטרה סביר, אבל היום ראו את זה מעט מדי ומאוחר מדי, כולל בעיטה איומה של דונובן לכדור נפלא שהוריד לו מקברייד בראש.

אני לא מבין את ארינה. זה שהוא הוציא מגן כדי להכניס עוד חלוץ – את אדי ג'ונסון – זה פצצות לגבות. אבל את צ'רנדולו? שהיה השחקן הכי טוב של ארה"ב במחצית הראשונה? היחיד כמעט שיצר הזדמנויות? לא ברור. לא נורא. במונדיאל הבא יהיה פרדי אדו. נראה מה הוא שווה באמת.

איטליה – צ'כיה 0:2

כן, כן, חבל על הדור הנהדר של צ'כיה, יאללה…אם הם כאלה נהדרים הם היו צריכים להגיע לטיפה יותר מגמר יורו לפני 10 שנים. גם לפורטוגל היה דור נהדר על הנייר, ובמועדונים, ובשתי אליפויות עולם לנוער. בנבחרת הבוגרת זה מעולם לא הניב חיר. מה לעשות? עדיף את גאנה בשמינית. פיפו מלך, אנדריאה פירלו מלך, השחקנים של מילאן נראים נהדר במונדיאל הזה (רגע לפני שהם מורדים לליגת המשנה בגלל השחיתויות….)

אוסטרליה – קרואטיה 2:2
יופי של משחק. השופט טיפה איבד את השליטה בסוף עם האדומים, אבל יאללה בלגאן. חוס מלך! העם זוכר אותו לטובה (זה לא אשמתו שהטרינובאנטים וההוטנטוטים – אה, השחורים והלבנים – התעקשו לריב, וזה גם לא הפריע לנבחרת המצוינת שלו להגיע כדי פנדל אחד מהגמר). לא מאמין שיש לאוסטרליה סיכוי נגד האיטלקים, אבל אם הם ירביצו מספיק אולי הדוגמנים יפתחו רגליים.

ברזיל – יפן 1:4
 אני את שלי אמרתי*. <חיוך מתרחב; עוד רחוק מאורגזמה, אבל מתרחב> ברוך הבא לטורניר, סניור רונאלדו. אני באמת לא מבין את כל ההתנפלויות עליו. נכון, הוא היה קקה במשחק הראשון. נכון, יש לו נטייה לעגלגלות והיכולת שלו להילחם בה פוחתת עם השנים. הוא עדיין חלוץ מדהים, עם חוש ריח, שליטה, בעיטה נהדרת.. היה ברור שהוא את שלו ייתן, והרבה יותר נעים לראות אותו מאשר את הגוץ הגרמני והמוגבל בראש טבלת כל הזמנים.

סיסיניו תענוג. לא יודע מה עדיף – להשאיר אותו בהרכב, או להגיד לקאפו "תן כל מה שיש לך מחצית שלמה" ואז להעלות את סיסיניו הטרי שיתעלל במישהו עייף בצד שלו. רוביניו אותו דבר. מצד אחד כואב הלב לא לפתוח עם כזה ממתק. מצד שני, ממתק זה קינוח, לא? פשוט מדהים שיש לברזיל את הצרות האלה.

ותודי לאלי הכדורגל על המונדיאל הזה.

* מישהו מבין למה, אם אני כזה מבין ואמרתי לכם והכל, אחרי 44 מ-48 משחקים בשלב הבתים יש לי רק 24 נקודות, שזה פחות מחצי מהמספר שיש למוביל בטוטו מונדיאל? אמרתי אתמול לדידי ולגיא שזה צריך להיות כמו בברידג' ובוויסט שמקבלים ניקוד על אפס, כי פשוט ההסתברות נגד זה גבוהה. אם הייתי מנסה לא חושב שהייתי משיג כל-כך מעט נקודות…

הטקסט הבא נכתב לפני פרסום הכתבה הדומה מאד שפורסמה אמש בוואלה! ספורט. גם זה אמור להתפרסם שם הבוקר, אבל יש גבול כמה אני אחכה 🙂
—————————–
(18 ביוני, 20:00 ככה):

אני כותב את השורות האלה עם חיוך קטן ומטופש על השפתיים. לא חיוך של אורגזמה. חיוך של הערכה כשמזהים את הכיוון של בדיחה מצוינת שעוד לא הבשילה. יש לנו מונדיאל מצוין עד כה, אבל גם המונדיאל הכי טוב לא ישנה את העובדה שבכדורגל המודרני יש יתרון משמעותי להגנה. כשקבוצה פורשת עשרה שחקנים בטווח 30 מטר מהשער, במיוחד חבורה קשוחה ומאיימת כמו האוסטרלים, גם ברזיל הגדולה מתקשה מאד.
 
אבל היום עוד לא ראינו את ברזיל הגדולה ובכל זאת הבונקר פוצח בסוף פעם ועוד פעם (ומאז ימי חזום חזום בהפועל יהוד לא נראה כבונקר הזה. פשוט ים של כחול כהה בפתח הרחבה של עצמם בכל התקפה), והיו עוד איזה ארבע-חמש פעמים שהבונקר לא פוצח רק כי ברזיל (ומר רוביניו הצעיר) עדיין בשלב המשועשע של כוונון הכלים. פאריירה יודע שבשביל לקחת את המונדיאל, ולא רק להרשים במהלכו, עדיף שהקרשנדו יבוא בסוף. אם הארוחה רק בעוד שלושה שבועות, ירקות שבשלים בדיוק כבר היום עלולים לא להגיע לשולחן עד אז.
 
בינתיים עברנו 28 מתוך 48 משחקי סיבוב ראשון, ואין הרבה ספק מי הנבחרת שמציגה את הכדורגל המשובח והבשל ביותר. אבל לטורניר דינמיקה משלו, ולדעת להביא נבחרת לשיא לאט-לאט במהלך טורניר זו התמחות ייחודית.
 
מאמן ארגנטינה חוסה פקרמן בוודאי יודע את התורה הזו – הוא יישם אותה כבר שלוש פעמים כאלוף עולם לנוער – אבל קשה להאמין שגם הוא לא שואל את עצמו אם החבר'ה שלו בזבזו את הסטיפה שלהם מוקדם מדי במסע הקניות.
 
אני רואה שרבים מכם לא קונים את התזה שלי. תנו לנחש – אתם לא ממש בקטע של היסטוריה, אה? אז בואו נצא למסע קטן אחורה בזמן:
 
1938 – ברזיל מציתה את הדמיון עם כדורגל מעולם אחר ב-5:6 על פולין ברבע הגמר. המאמן שלה מחליט להשאיר את הכוכב ליאונרדו לגמר, אבל נופל כבר בחצי למארחת הכסחנית, איטליה.
 
1950 – ברזיל המארחת רוקדת כל הדרך לגמר. אורוגוואי לא מתרשמת, לא נופלת למלכודת וכופה על ברזיל את הקצב שלה. ניצחון לאורוגוואי ולא מעט התאבדויות בארץ הסמבה.
 
1954 – נבחרת הפלא של הונגריה לא הפסידה במשך כמה שנים טובות לפני המונדיאל הזה, והמשיכה לרקוד גם בשלב המוקדם, כולל 3:8 על מערב גרמניה. השתיים נפגשו שוב בגמר. זוכרים מי ניצחה?
 
1966 – פורטוגל בראשות "היהלום השחור", אוזביו, מציגה את הכדורגל המבריק ביותר בטורניר, אבל אחרי מאמץ נפילים בקאמבק ברבע הגמר (מ-3:0 ל-3:5), לא נשאר לה כוח מול המארחת אנגליה בחצי.
 
1974 – הולנד מדליקה אש כתומה בעולם עם טוטאל פוטבול. גרד מילר מצידו מציג בגמר טוטאל תחת, קובע שיא לכיבושים במונדיאל ולוקח הגביע לדויטשלנד.
 
1978 – שוב הכתומים, שמלהיבים אפילו בלי קרויף. בגמר זה לא עוזר והחונטה הארגנטינית מקבלת את החגיגה העממית שרצתה כל-כך.
 
1982 – ברזיל של זיקו, סוקרטס, פלקאו, אדר, אח… שאננות, הגנה חלשה ושוער גרוע חרצו את גורלה ברבע הגמר מול איטליה של פאולו רוסי.
 
1986 – דנמרק דורסת 1:6 את אורוגוואי בשלב הבתים (בנוסף לניצחונות מרשימים על סקוטלנד ועל גרמניה) אבל עפה כבר בשמינית (ל-1:5 מדהים של בוטרגניו וספרד, שעפה ברבע). אלופת אירופה צרפת מציגה את הכדורגל הטוב בטורניר, אבל התחת של גרמניה מעיף אותה בפנדלים בחצי הגמר פעם שנייה ברציפות. חוץ מזה, השנה הזו היתה רשומה בשמיים על שמו של איזה שמנמוך אחד, אז זה לא היה משנה בכל מקרה.
 
1990 – לפחות שלוש נבחרות היו טובות מגרמניה של אותו טורניר. אז מה?
 
1998 – גם הולנד וגם ברזיל הציגו כדורגל טוב יותר מזה של זידאן וחבריו עד הגמר. הצהובים העיפו את הכתומים, רונאלדו קיבל מיחושים מסתוריים ביום של הגמר והמארחת רצה בקלות ל-0:3 ולתואר.
 
לברזיל יש דרך מאד קשה בדרך לגמר: אלופת בית המוות האמיתי בשמינית (איטליה? צ'כיה? לא קל בכלל בכל מקרה), מסתמן שספרד ברבע. כמו שהם נראים כרגע, לא נתפלא אם הם יעופו נגד כל אחת מאלה. אבל זה לפי איך שהם נראים כרגע. גרף ההתקדמות שלהם אומר שעד שיגיעו לגשרים האלה, הם כבר ייראו הרבה יותר טוב.
 
אוקצור, מוזת ההיסטוריה, מה היא אומרת? אומרת חכו טיפה עם ההכתרה של ארגנטינה. דברים מוזרים קורים במונדיאלים
 
 

* כאמור, אחלה מונדיאל. אני חושב שמאז 1986 לא היה מונדיאל עם כאלה קצב ואיכות בשלב הבתים. 
 * הגול השני של ארגנטינה (נגד סרביה) ייזכר בשורה אחת עם הגדולים ביותר, שיראו בכלתוכנית על מונדיאל גם בעוד 40 שנה. כמו הדהרה של דייגיטו והעצירה בחזה-סיבוב-בעיטה של פלה.  

* איזה מלך חוס הידינק? עשה מאוסטרליה נבחרת שאשכרה נעים לראות לפרקים. מרגע שקיבלו את הסטירה שלהם, פתחו את הבונקר ושיחקו בלי בושה. לא עם טכניקה מדהימה, אבל עם מה שיש. כבוד.  

* הבימוי של הטלוויזיה הגרמנית על הפנים. לוקח להם שנים למצוא את ההילוך החוזר הרלוונטי ברגעים של מחלוקת. כשהאמריקאים עשו את זה סלחנו להם, כי מאיפה להם לדעת לצלם כדורגל? אלה אין להם תירוץ.    

* דומאנק בדיחה. אני חושב שאפשר להסתפק בזה לסיכום הנושא. פשוט ליצן.  

* אתם קלטתם איזה תרבותיים האוהדים של צרפת? שרים במקהלה אדירה את "אודה לאושר" מתוך הסימפוניה התשיעית של בטהובן? (מה שהבלונדינית שרה במועדון די בהתחלה של "התפוז המכני" – ומה שיתר מפתיע, ההמנון של האיחוד האירופי). יא סלאם. מעניין איזה מלים הם כבר תפרו לקלאסיקה הזו…

(23:52) יופי של עבודה של ארינה ושל האמריקאים. מאד מרשים. עכשיו ניצחון על גאנה ויש שמינית. לנדון דונובן היה עצום ורב במחצית השנייה. פירפר את נסטה, את קנבארו, את זמברוטה. הכין כדורים. ענק. ריינה מפריע לפעמים יותר ממה שהוא עוזר. אולי צריך להזיז את ריינה קדימה, וככה גם יהיה לו ברור שהמשחק צריך לעבור דרך דונובן, לא פחות מאשר דרכו.

ואיך שכחתי – קייסי קלר דפק הופעה אחושרמוטה. והידעתם שהוא בחור מגניב באופן כללי, שגר עם משפחתו בטירה בת 1300 שנה בגרמניה? העם בעדו.

(23:04):

טוב, עכשיו איטליה ביתרון מספרים, ועכשיו זה בכלל יהיה מדהים אם ארה"ב תוציא נקודה פה. אדי פופ עשה עבירה מפגרת, מקבל צהוב שני ועכשיו זה עשרה על תשעה.

מאיר איינשטיין המחוק בכלל לא קלט מה קורה. בהתחלה הוא חשב שלא יהיה כרטיס, למרות שברור היה שיהיה, ואחרי זה הוא צורח "הוא הוציא לו אדום!" ורק אחרי שנייה נוספת נזכר שפופ סוחב צהוב…

(23:00):

יפה מאד, ברוס ארינה. מאמן ארה"ב עשה קאמבק יפה מאד לאחר הבית-ספר שעשה לו מאמן צ'כיה קארל ברוקנר. גם לפני האדום של דה-רוסי שלטה ארה"ב בשדה, ואחריו בכלל שכבה על האזורה.

אממה? היא עשתה את זה עם כישורים טכניים מוגבלים ביותר. זה נכון אפילו לקלאודיו ריינה, שיש לו טאצ'ים יפים אבל גם הרבה נגיעות חסרות רגש עד כאב. בשלב מסוים החלו שחקני ארה"ב לשחק מסביב למגבלות האלה, ואז הם גם סיכנו את השער. אבל בשוויון מספרי יהיה מאד מפתיע אם הם יצליחו להחזיק אפילו בתיקו. ניצחון יהיה הישג עצום ורב עבור ארינה והבחורים שלו.

(21:04):

אותי אישית מאד הרגיזה ההגזמה עם האהדה (המוצדקת כשלעצמה) שגילו הפרשנים לחוף השנהב. מאד אהבתי את המשחק שלהם מול ארגנטינה, אבל כבר במחזור הראשון ראיתי שגאנה עוד יותר טובה. משחק המעבר שלה עוד יותר טוב והיא יותר מהירה.

אבל אף אחד לא הסכים אתי, והגדילו חברי הפאנל השונים והמעצבנים ברובם כשהודיעו שחוף השנהב נבחרת טובה מהולנד, ופייבוריטית מולה.

אז לא שהייתי נורא מרוצה מהמשחק של חביביי הכתומים, אבל הלו, לא להיסחף. השנהבים חמודים, אבל הם עדיין לא הולנד. גאנה, לעומת זאת, היא הדבר האמיתי. אם לא החמצת הפנדל, ומאתיים הצלות של צ'ך המופלא, זה נגמר בארבע או חמש-אחת היום. גאנה לא סתם ניצחה. היא גברה על צ'כיה חד וחלק, והיתה עדיפה גם לפני ההרחקה.

במהלך המשחק התעקש מאיר איינשטיין האידיוט להגיד שאין שום הבדל אם צ'כיה תפסיד 0-1 או בתוצאה גבוהה יותר. האמת, כמובן, הפוכה. הסיכויים גבוהים שהקרב על המקום השני בבית יוכרע על הפרש שערים. נמאס כבר מאיינשטיין שמכריז שמאבקים גמורים כשהם לא, שדברים לא משנים כשהם כן, ובכלל נמאס מאיינשטיין. שישחרר כבר את החיה המסכנה שהוא לובש על הראש ויפרוש לדוקים.

אם נגענו במשחקם הלא מספק של הכתומים, אני חייב להודות שאני מבין עכשיו היטב מה רוצים רובין ואן פרסי וחבריו מעמיתם אריאן רובן. במשחק הראשון הוא נראה כמו היחיד שהגיע למשחק, אז לא כעסתי עליו שניסה לנצח לבד – מה גם שהלך לו. אבל במשחק מול חוף השנהב האגואיזם שלו היה מטורף ממש. לא ראיתי דבר כזה בנבחרת אירופית כבר הרבה זמן. אז אריאן: חלאס, יא סוציומט. קטנות הצדה יביאו לגולים, וגולים יביאו לך יותר תהילה מהחטאות.

(18:11):

זה לא שאקוודור לא שיחקו יפה. שיחקו. זה לא שלא הגיע להם לנצח, או אפילו לעלות לשמינית. מגיע בכבוד מלא. אבל רבאק חשיש – זו היתה רק קוסטה ריקה! הרי כמו שאמר אחד מהמתלהבים שם בתא השידור – יש רק שחקן אחד בקוסטה ריקה, (חוץ מוואנצ'ופה, שמשחק באנגליה) שמשחק מחוץ לגבולות ארצו. הוא משחק ב…גואטמלה.

אז די.

(ועם קוסטה ריקה הסליחה. אין לי שום דבר נגדם ולא מגיע להם להיקרא זונות. היציאה פשוט מצאה חן בעיניי)

(23:55):

טוב, זה בהחלט דעך במחצית השנייה (מבחינת ברזיל. קרואטיה נראתה טוב מאד במחצית הזו). החילוף התמיה אותי כי מי שהיה הבעיה בחוד הסלסאו הוא דווקא אדריאנו. מסכן הילד. הוא פשוט נראה כבוי. לא רואים עליו חדווה בכלל. איזה רשעים האוהדים של אינטר. בוא אלינו, חמוד, אנחנו נחזיר לך את החיוך 🙂

אגב, מדד משחק המעבר שלי (כן, התלהבתי מהיציאה של עצמי) לא ממש חל על ברזיל. זה משום שברזילאים נוגעים בכדור באופן שונה מרוב השחקנים בעולם, בטח מרוב הנבחרות. הברזילאים נוגעים בכדור לא רק כדי להשיג מטרה, אלא גם לצורך קצב, וזה הרבה פעמים יוצר משחק מעט, איך להגדיר…קטוע לכאורה. מלא עצירות כאלה פאנקיות שיכולות להיתפש כ"משחק מעבר לא לגמרי חלק".

בכל מקרה, אני מאמין שזו היתה רק יריית הפתיחה שלהם. אני גם רוצה לברך שוער מסוים, שיישאר בעילום שם מחשש עינא בישא, על שהתגבר ככל הנראה על התקופה המחורבנת עד אימה שהיתה לו. הוא היה בסדר גמור היום.

רוביניו חמוד לאללה, אבל אני לא רואה אותו גומר את הטורניר בחתיכה אחת. הילד…דק, דק.

קרואטיה הרשימו אותי. בהחלט מסוגלים לעשות קצת נזק אם יעלו לשמינית. המשחק שלהם נגד האוזים המפתיעים לטובה יכריע.

(23:00):

ברזיל 1, קרואטיה 0. מחצית. אני לא אומר שום דבר… לא אומר…

חוץ מזה שפעם שנייה ברציפות אנחנו הרוסונרי מיוצגים בכבוד. יאללה קאקא! 🙂

לכו, לכו שחקו פטאנק ותדוגו ארוחה מהביצה הסמוכה

(20:52):

חבורה של עלובי נפש הצרפתים האלה. עאלק "המונדיאל האחרון של זידאן, נבוא במוטיבציית שיא". מֶרְד על הפרצוף שלכם. כל-כך קשה להאמין שהאומה הזו היתה שליטת עולם הכדורגל לפני שש שנים. ובנימה זו שכחתי להוסיף – עולים לי עם חלוץ אחד. איזו השתפנות צפרדעית טיפוסית. מאיפה הם גירדו את הדומאנק הזה? מהמים המסריחים של תחתית המחבצה?

והבוז הזה שלי אינו נובע רק מהעובדה שהימרתי על 0:1 לצרפת. די, הסיכויים שלי לזכות בטוטו המונדיאל שואפים כבר לאפס. סתם, נמאס לראות את הפוצים האלה מקבלים יחס של נבחרת מהשורה הראשונה ומשחקים כמו נבחרת די מוגבלת שיודעת לעמוד נכון על המגרש. אגב, לא ראיתי את כל המשחק, והבנתי שנשדדו מהם שני פנדלים.

על אף כל זאת, ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, חייבים להודות שרבות הנבחרות שנראו כמו עכוזי ביום רע במשחקן הראשון במונדיאל, וסיימו אותו בחגיגות גדולות. לגמרי לא מן הנמנע שכך יקרה גם למגעילים האלה, אבל בינתיים אני לא רואה את זה קורה, לפחות לא עד שאיזה שחקן מסוים לא ישיל מעליו את התואר "Small Game Thierry".

זה תגיד בבית משפט

את טוגו-קוריאה לא ראיתי, יען כי הייתי בבית משפט (למקרה שתהיתם על פתיחת הפסקה דלעיל) על איזו תביעה אזרחית שתבעו אותי. התביעה נדחתה, למה הוכח שהתובע היקר באדם לא אמר אמת (וזה למרות שהוא עו"ד במקצועו. מוזר…). למרות שהוכח כי לא רק שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה, אלא אף הצהיר בתצהיר העדות שלו דברים שאינם נכונים חד וחלק, החליט כבוד השופט, שלא מגיע לו היט בגוגל אז לא נציין את שמו, לחייב אותו בהוצאות מינימליות ביותר, שנופלות ב-50 עד 66% ממה שאני אשכרה שילמתי לעורך הדין שלי, (המצוין והמשובח, שאחושרמוטה מגיע לו היט בגוגל וקוראים לו סיוון כהן, ממשרד עו"ד רוני א. אילן ברמת גן).

למה השופט עשה את זה? ממניעים נאצלים ביותר כמובן, שלא קשורות בכלל לזה ששופטים לא אוהבים את הפרצוף שלי, שיש לי תיק פלילי ושמושא הרחמים האלה היה במקרה קולגה למקצוע. (הנימוק הרשמי, אגב, היה "בקיעים בגרסה שלי" – שהיו יותר ברמה של האם שמתי בפיתה טחינה או חומוס, לעומת הבקיעים בגרסת התובע, שהיו יותר ברמה של אמירת "אכלתי סטייק" ו"לא אכלתי בכלל ולא הייתי במסעדה" במקביל.

טוב, נעזוב את האובסס הזה (כמה שאני מתעב את מערכת המשפט הישראלית, בז לה ומתעב כל מגע עמה…). נקווה שלפחות קוסמי הסמבה יצדיקו את ההייפ שלהם. יאללה ז'וגו בוניטו!

(23:55):

המשחק הכי טוב עד כה. אסמואה אגואיסט מעצבן, אבל שחקן טוב. מדד משחק המעבר שלי לא היה ההבדל בין השתיים כאן, אלא מדד יותר מוכר ונדוש של "ניסיון ונאיביות".

(22:48):

וואו, איזה משחק. ללא ספק המחצית הטובה במונדיאל עד כה, מה שאומר שאם לא תהיה דעיכה נוראית, יש לנו שני משחקי איכות ברצף, לראשונה בטורניר. לא רע. קשה להשוות, כי מה שנמצא כרגע מול העיניים מאפיל על הזיכרונות מלפני ארבע שנים, אבל נדמה שבינתיים זה יותר טוב מ-2002. יותר משחקים טובים, מחציות טובות.

לוקה טוני מדהים. איזה שיווי משקל. אנדראה שלנו בפיתה מייצג את הרוסונרי בכבוד, והמחצית השנייה נראית לא רע בינתיים. המשך יבוא.

(21:46):

אוי, קשה קשה. נדבד היה טוב למרות הזלזול שלנו, אבל רוסיצקי הרג אותנו. הראשון שלו היה אולי השער של הטורניר עד כה, והוא לגמרי שבר לחץ די מתמשך שלנו לקראת סוף המחצית הראשונה.

ארה"ב שלי מאכזבת למדי. הנבחרת שוב מאומנת היטב, מהודקת טקטית, כושר גופני נפלא, והכל טוב ויפה – אבל שחקן עם ניצוץ של ממש, שמסוגל לבד לשנות משחק, זה אין לה. קלאודיו ריינה היה אמור להיות השחקן הזה, אבל למרות הכדור המצוין שהוא הדביק רק לקורה, למרבה הצער, הוא לא שחקן כזה. ועם כל הכבוד לאימון הטוב של ברוס ארנה, ברוקנר עשה לו בית ספר היום.

לאן נעלם ג'ובאן קירובסקי? ומה יהיה עם פרדי אדו? הוא יצדיק את ההייפ יום אחד?

במונדיאל הזה נראה לי שההגרלה הקשה תהיה גדולה עלינו. אבל אני לא מרים ידיים. המשמעת והניסיון יכולים לתת לנו ניצחון על גאנה, ואז נס מול איטליה ויש מצב.

הערה: אפשר לראות את ההבדל בין נבחרת ממש טובה לנבחרת יותר נחותה במהירות ובניקיון שבו שחקניה עוצרים כדור, מסתובבים ודוחפים את המשחק למעלה. שחקני ארה"ב לא נורא הצטיינו בתחום הזה. הצ'כים, שיהיו בריאים, היו כמובן מצוינים בזה. אבל זה נכון לכמעט כל משחק שהיה עד כה, ובכלל. המשחק היחיד עד כה שבו הכלל הזה לא הצביע על המנצחת היה פולין-אקוודור, שבו השתיים היו פחות או יותר שוות בתחום.

(18:37):

טוב,אתמול שוב לא למדתי מהניסיון, הקלדתי ישירות לממשק כאן וזה לא עבר, אז לא היה לי כוח לכתוב שוב.

אבל צריך להתייחס למשחקים של אתמול במיוחד אלה של הכתומים אהובי נפשנו, אז ככה:

הולנד שיחקה בסדר גמור. העם היה מרוצה, במיוחד יחסית למשחק ראשון. אריאן נמצא בכושר מרנין, ואם יתפתח טיפה יותר גרוב, יהיה בסדר גמור.

לא אהבתי שכולם נטפלו לואן ניסטלרוי. נכון, הוא היה חלש מאד התקפית, אבל הוא עשה יופי של עבודת הטרדה בעורף הסרבי, שהיתה מאד משמעותית לשליטה של הולנד במרכז השדה. בגלל הלחץ הזה של של רוד, הסרבים הרחיקו כדורים בצורה לא ממש טובה, וההולנדים השתלטו על רבים מהם סמוך לעיגול האמצע והשיגו בכך שליטה בקצב המשחק.

אני לא מבין למה תמיד, אבל תמיד חייבים להתפתח מתיחויות ווייבים שליליים בנבחרת הולנד. זה ממש מבאס. אולי אריאן טיפה הגזים בניסיון לעשות הכל (כמו שהתלונן ווסלי שניידר), אבל מה לעשות שהוא היה האיש החם אתמול. אני מקווה שהוא לא ייקח ללב ולא יסלים את המצב מול שניידר והאחרים.

המשחק השני לא היה משהו, אבל בסוף סיפק את הגולים שלו, וגם מנצחת ברורה בזכות. במחצית השנייה מקסיקו שיחקה טוב וחשפה את חולשות הנבחרת האיראנית. משעשע שהשמרנות והנוקשות המחשבתית של החברה האיראנית הם שמפילים את נבחרתה. כמו שנכתב היום בהאץ, לעלי דאי אין מקום על הדשא במונדיאל, אבל איש לא יעיז להוציאו מההרכב. שיבושם להם 🙂

השדא יואב לימור והפרשן גיא לוי יצאו אידיוטים גמורים. היה במחצית השנייה אירוע שבו שחקן מקסיקאי ניסה להשתלט על כדור על קו החוץ ברחבה האיראנית, ומגן איראני ביצע עליו קפיצת קומנדו, בלי שמץ של סיכוי או אפילו עניין בהגעה לכדור. "אני לא חושב שיש שופט שהיה שורק פנדל על דבר כזה…" אומר לימור. שוב: המגן קפץ עליו מכיוון דרום-מערב (יעני מהצד מאחורה), בלי שום דרך להגיע לכדור. מה שהוא כן עשה זה להעיף את השחקן מהכדור, שיצא לחוץ. בתוך הרחבה. לא פנדל?

פורטוגל היו מעוררי חמלה. לא יודע מה הבעיה של האנשים האלה. הם אפילו לא הגיעו למלא הזדמנויות כמו השבדים. סתם התברברו. בעשר הדקות האחרונות הם התעוררו ושכבו על האנגולים, אבל למה באמת שיהיה לי ניחוש מדויק בטוטו מונדיאל?

בדקות הראשונות, כמובן, זה הריח כמו שחיטה. אבל מרגע הגול, פורטוגל די נעלמה. מקסיקו יכולה לנצח אותם.

במשחק הראשון של היום, האוזים היו טובים יותר לכל האורך, וזכו בניצחון הבאמת דרמטי הראשון של הטורניר, שזה לא רע ליום הרביעי. הגול של היפנים היה צריך להיפסל, אבל שוין. קרואטיה תצטרך להפתיע לרעה כדי לא לגמור לפני שתי אלה ולעלות יחד עם ברזיל.

ועכשיו נשירה כולנו יחד: USA! למה מי זה נדבד? סתם אחד שהולך להיות מורד לסריה ב', אם תרצה האלה… P-:

(ממש לפני חצות):

המשחק הזה החזיר את החיוך, ללא ספק. חופה היו צריכים להתעורר יותר מוקדם, אבל אני ממש חושש ממה הם יעשו לנו (הולנד) במחזור הבא. ארגנטינה נראית מצוין, וכרגע היא פייבוריטית לקחת את הבית, שבינתיים בהחלט מצדיק את שמו כ"בית המוות", או בית המסיבה כמו שקרא לו מאמן סרביה-מונטנגרו.

יאללה, המשך יבוא אחרי משחקי מחר

(רבע ל-23:00 ככה):

או!  זה כדורגל. אז איך בדיוק קוראים למיצג המוזר שעשו שבדיה שמה?

לא חשוב. יופי של מחצית. נכון, קצת דעך לקראת הסוף, כפי שרק טבעי שיקרה ב-0:2, אבל קצב, ביצועים, שליטה, אופורטוניזם חצוף של חוף השנהב – המחצית הטובה ביותר עד כה. וחוף השנהב,.למרות הפיגור 0:2 לנבחרת מצוינת, היא כל מה שגרמו לנו לצפות ממנה. יופי של נבחרת. יותר טובה מסנגל של פעם שעברה, אני חושב. כלומר המחצית הזו של הפילים יותר טובה מהמחצית הכי טובה שראינו מסנגל פעם שעברה. אני לא סגור על זה, כי המשחק הזה הוא עכשיו וההוא היה אז (איזה תובנה עמוקה, אה?), אבל נדמה לי שכן.

את אבי נמני אף פעם לא אהבתי, ופעם אף השתלחתי בצורת ההתנהלות שלו ושל מקורביו ודורשי טובתו האלימים. לא משנה כרגע, אבל הנקודה היא שתמיד היתה לי דעה לא נורא שלילית על תבונתו. אחרי המשחק הזה אני לא בטוח.

קודם הוא אומר שלא היה פנדל, ועוד מתרץ ב"בגביע העולמי לא שורקים על דבר כזה". איך בדיוק יד לא-צמודה שהודפת כדור בתוך הרחבה, בתוך תיבת החמש למעשה, זה לא פנדל?? כל הקטע הלא מנוסח טוב של "כדור שמשחק ביד או יד שמשחקת בכדור", אין פירושו שאם אתה לא נוגע ביד בכוונה זה לא יד.

ואחרי זה הוא נגרר אחרי ההתלהמות המטופשת של איינשטיין. כרגע הראו שאכן היה גול, אחרי שבודדו את הרגע המדויק שהכדור עבר את הקו, אבל בהילוכים החוזרים שהראו במהלך המחצית אי אפשר היה לקבוע את זה בכזו ודאות. הוא יצא צודק, ויכול לטעון שהוא קלט את זה, אבל לא נראה לי. סתם הנטייה שלו להתלהם.

דווקא הפנדל לדעתי מובהק בהרבה.

איינשטיין הוא סבל צרוף. אני רוצה להבהיר שכשאני אומר שקיוויתי שרמי וייץ יתפתח וכו', אני מתכוון לפני עשר שנים ככה. לא לאחרונה. עם זאת, הוא עדיין פחות מעיק מאיינשטיין, שגורם לך תוך שלוש דקות לתהות כמה טרחה יהיה למצוא שידור של המשחק באנגלית ברדיו באינטרנט ולשים mute בטלוויזיה.

(קצת לפני 21:30):

הלארס לאגרבק הזה מאמן דמיו ז'ופו, כמו שאומרים ברוסית. עם ליונגברג, לארסון ואיברהימוביץ', מול 10 טרינידדים, הוא לא מסוגל להעמיד את השחקנים שלו בצורה שתפרוץ את הבונקר? סיפור אישי קטן: כשגרתי בארה"ב אימנתי פעם קבוצה של בני 8-10 בליגת קיץ. משחק ראשון, החבר'ה שלי שולטים ללא מצרים, אבל מובילים רק 1-0 ולא מצליחים לכבוש. פתאום אני קולט מה הבעיה – החבר'ה שלי נדבקים אחד לשני כשהכדור אצל אחד מהם, במקום לפתוח למסירה. אני צורח ללינדזי לזוז הצידה מהחבר שלו, ששמו נשכח ממני, כשההוא מוביל את הכדור, ובחמש הדקות האחרונות העמידו השניים את התוצאה על 0:4 הגיוני הרבה יותר. אז במשחק של שבדיה פחות התרכזתי, למה היה לי איזה חיזר קטן שהציק קצת, אבל אני בטוח שהיו דברים שמאמן סביר היה יכול לעשות כדי לפרות את המבוי הסתום.

זוועה של משחק, אבל שאפו לחבר'ה של דווייט יורק.

והאלפיים שקל מתרחקים ממני, אחרי שתי התוצאות של היום, למרות שאני איכשהו בספק אם מישהו נתן במשחק של שבדיה תיקו. יאללה, כפרות, לפחות שריקלמה וטבז ימחקו את הטעם מהמשחק של שבדיה.

(קצת לפני 20:00):

וואי,איזו נפילה. המחצית הזו היתה הגרועה ביותר עד כה במונדיאל, והשנייה ברציפות בלי גול. לא אמרו לנו שהשבדים התקפיים ובטחוחים בעצמם במונדיאל הזה? הם היו עדיפים, כן, אבל אני לא בטוח שכקבוצה טרינידד נפלה מהיכולת של קוסטה-ריקה אמש. אין לה חלוץ מטרה כמו וואנצ'ופה, אבל מבחינת המשחק הקבוצתי וכו', הרבה יותר טוב ממה שהיה ידוע עליהם ערב המשחק.

אגב, שכחתי לציין שהמשחק הקבוצתי של אנגליה לקה בחסר. לא במובן של אגואיזם, למרות שהיו קצת יותר מדי בעיטות מרחוק, אלאבמובן של התיאום בין השחקנים, שנראה כמו מנוע שדורש כוונון. אז אריקסון, קבל נ'.

(קצת לפני 19:00):

אולי רמי וייץ בנאדם מאד נעים ובעל תובנות ביומיום, אני לא יודע. אבל כשדר הוא עבר מלהיות התקווה הגדולה למפלט מההתלהמות של איינשטיין לממשיכה של אותה מסורת. זה התחיל עם הכרטיס הצהוב שקיבל חלוץ אנגליה פיטר קראוץ', במשחק נגד פארגוואי, בגלל תלונות שהפנה לשופט. וייץ גייס את הקול והנימה של יורם ארבל בבכותו חומה שלא ככה בונים, כדי להטיף לקראוץ' שעוד אין לו מספיק מוניטין כדי להתרעם על שאינו מקבל כבוד משופטים. להגיד שאין בזה משהו? יש. אבל לא היו שום פרופורציות בין החטא של קראוץ' לעונש שאנחנו קיבלנו בדמות הפוזה המתנפחת של וייץ.

אבל ניחא זה. לקראת סוף המשחק שוב התלונן קראוץ' בפני השופט, ווייץ קפץ על ההזדמנות להתנפח, ולהצהיר ש"אתה קראוץ' אולי לא מכיר את המקסיקאי (השופט), אבל אני מכיר ולא תהיה לו שום בעיה לתת לך עוד צהוב". אז מעבר לעובדה שאני דווקא בספק אם המקסיקאי היה מרחיק שחקן בדקה ה-87 בגלל ויכוח לא קולני על כדור חוץ, שכח וייץ להתעכב אפילו לרגע על העובדה הפעוטה – שהוכחה בהילוכים החוזרים בעודו מתלהם – שקראוץ' צדק. גם אם הכדור יצא החוצה, לא הוא הוציא אותו, אלא המגן שמולו. אבל לוייץ חשוב יותר, כנראה, לזבל בשכל על מה שנדמה לו שיקרה אם וכאשר, מאשר להתייחס למה שאשכרה אירע. חבל.

קראוץ', אגב, נתן משחק טוב, והיה מאד פעלתן ומאד נודניק להגנה של פארגוואי. המצטיין במגרש היה לטעמי ג'ו קול.

זלצר שפירשן אמר דבר נכון: כולם דיברו על הקישור המעולה של אנגליה, ובאמת יש להם קישור מפחיד על הנייר, עם ג'רארד, למפארד, בקהאם וקול, אבל הם בכל זאת משחקים עם כדורים ארוכים כל הזמן, במיוחד במעבר מהגנה להתקפה. אולי זה בגנים, ובנקודה זו אפשר להיזכר בטור שכתבתי במהלך יורו 2004: "אתמול כשראינו את המשחק של אנגליה ישב איתנו חבר בשם ליאור. 'מה זה הכדורים הארוכים האלה כל הזמן??' שאל ליאור, אחד מחבריי הקבועים לשידורי ספורט. 'ככה זה אנגליה' ענינו לו כל השאר במקהלה. פיהוק".
.

אנגליה היתה עדיפה מאד במחצית הראשונה, אבל במחצית השנייה הם נתקעו, ומנגד פארגוואי החלה לאיים ברצינות, ולא היה חסר הרבה שההימור שלי בטוטו המונדיאל של החבר'ה מוואלה, שעמד על 1:1, יתגשם. פרס ראשון בסביבות 2000 שקל. לא לצחוק.

המשך יבוא…

לא התחשק לי לבלגג מיד אחרי המשחקים, אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז הנה כמה הערות על שני המשחקים הראשונים:

נחמד לראות נבחרת גרמנית יותר הרפתקנית ופחות טקטית – במיוחד אם אתה לא אוהד של גרמניה. עם ההגנה הזו הם לא יגיעו לשום מקום. מעניין אם באלאק יצליח לייצב להם את העסק. קלוסה, בכל מקרה, הולך לתפור לעצמו עוד חוזה משובח מהמונדיאל.

וואנצ'ופה תענוג של שחקן, ואני מאד אתפלא אם שמו לא יתנוסס בטבלת הכובשים (לאו דווקא בראש, אבל ברשימה) עד סוף הטורניר, שכן ספק בעיניי אם גם פולין וגם אקוודור יצליחו להשתיק אותו לגמרי.

מה שמביא אותנו לפולנים. הם, כיאה לסטריאוטיפ, פשוט מנומסים מכדי לכבוש. אמנם היה השער שנפסל (שלא בצדק, הקוונים בטורניר הזה מסרבים נכון לעכשיו להפנים את העיקרון של קו אחד) והיתה גם הקורה, אבל בתכלס, למרות שהם שלטו בכדור, האקוודורים הגיעו להרבה יותר הזדמנויות.

השלישייה של ואלנסיה-דלה קרוז-דלגאדו מסוכנת בהחלט ודי כיפית לצפייה. כרגע הפולנים חייבים לנצח את גרמניה במחזור הבא כדי להישאר עם סיכוי ממשי לעלות.

אגב, ה-2:4 של אתמול היה משחק הפתיחה השני הכי פורה בהיסטוריה. הראשון? מונדיאל 1958 כמובן. צרפת-פארגוואי 3:7. היה עוד 2:4 במשחק פתיחה – הונגריה-מצרים, במונדיאל איטליה 34'. ומעבר לאנקדוטה ההיסטורית, זו בהחלט היתה יריית פתיחה נאה מאד. היום יש שלושה משחקים, ומתוכם שניים (אנגליה-פארגוואי וארגנטינה-חוף השנהב) עם פוטנציאל משובח (והשלישי, שבדיה-טרינידד\טובגו, אמור להניב שחיטה). איזה כיף זה מונדיאל!