בואו ננגב ת'תחת בספרי תורה
Posted on: 23 באוגוסט 2007
אז מה, בתגובה למעשה של הצתה פלילית רוצים חברי הכנסת חולי הדת להכשיר את השרץ בדיעבד באמצעות הגדרת מה שעושה חברת עלי שלכת כלא חוקי – מה שיהפוך ללא נורא – בדיעבד – את הצתת המתקן של חברה זו. היגיון של אנשים שהתפתחויות המדע הפוליטי במאות האחרונות זרות לחלוטין למוחם.
עכשיו, לי יש חשש רציני שכל העמדת הפנים שכבוד הדת המסריחה שלהם זה מה שמניע אותם היא בדיוק זה – העמדת פנים. מה שבאמת מניע את האנשים האלה זה צורך בלתי נגמר במשבר, בעימות, ב"מהלכם העז של החיים" כמו שהגדיר את זה יוהאן הויזינחה, ה"פתולוג" הגדול של ימי הביניים. הדת הספציפית הזו היא רק מעטפת לצורך הפסיכולוגי האינפנטילי הזה.
אבל אם נאמין לרגע שמה שמניע את האנשים האלה זה כבוד הדת שלהם, הרי שפתרונן של בעיות כאלה הוא פשוט למדי, אילו רק היה הציבור החילוני הנפגע מוכן להחזיר מלחמה. הרי הציבור הדתי פגיע לחלוטין בכל מערכה מסוג זה. כמו שאמר סון דזה – מי שמונע על ידי רגשות קיצוניים הוא הכי פגיע בעולם. מי שמאמין שצריך לאפשר לרוצים בכך שגופתם תישרף אינו נעלב מ"חילול הקודש" שבשריפת הקרימטוריום. הוא נעצב על האלימות, מתרתח על הבריונות, אבל אינו קורע קריעה או יושב שבעה. לעומת זאת, אם נתחיל לנגב את התחת בשידור חי בכתב ההסתה שעל פיו פועלים חולי הרוח האלה, אולי הם יבינו שהתנהגותם גורמת למטרה שלהם יותר נזק מתועלת, הם ייסוגו לגטו-מרצון שלהם. אל תדברו איתי על דו קיום. אני עם האנשים האלה לא רוצה דו קיום. אני רוצה חומה טובה שתעשה מאיתנו שכנים טובים. לא יותר.
הארץ הזו היא לא רק שלהם. אנחנו לא רוצים להיוולד לפי הראש שלכם, לא רוצים בהכרח לחתוך ת'זין לפי הראש שלכם, לא רוצים להתחתן לפי הראש שלכם ולא רוצים למות לפי הראש שלכם. התשובה היחידה לבריונות היא תקיפות חסרת פשרות. סטירה מצלצלת על כל הסגת גבול מחוצפת שכזו.
תגידו שאני חמום מוח, אלים, מגעיל, מה שתרצו. אתם רוצים לוותר? שאף אחד לא יוכל לצוות שגופתו תטופל כפי רצונו, אלא אם כן רצונו זה חברה קדישא? אז תמשיכו להזדעזע מעצם המחשבה "לרדת לרמה שלהם" ולהתגונן – בכוח, אם צריך, ועושה רושם שצריך.
ולעניינים אחרים:
האמת שהיתה לי דעה חיובית למדי על רכבת ישראל. הקו הצפוני הוא עוד איכשהו אמין. אבל אתמול נסענו ערן ורד ואני ברכבת לירושלים… כבר הרבה זמן לא התעצבנתי ככה. לקחנו רכבת שהיתה אמורה, לפי הלו"ז, להגיע לירושלים ב-22:00. יכולנו להרשות לעצמנו איחור של חצי שעה. הרכבת נכנסה לתחנה ב-22:52. למה? אז ככה: הרכבת יצאה מרכבת ההגנה באיחור של איזה 15 דקות. למה? לא ברור. אחרי זה היא נעצרה לעוד 20 דקות טובות ככה בלוד. למה? "מפגש רכבות". בחיים, אבל בחיים שלי לא עמדתי בהצטלבות פסי רכבת 20 דקות. לדעתי? הנהג קפץ לכספומט בפרדס הסמוך. אחרי זה שוב עצרנו איפה שהוא. בקיצור… מרנין. אה – והרכבת היתה מטונפת, כמו יציע בבלומפילד אחרי משחק.
וירושלים בכלל עיר מטופשת. בכל עיר גדולה אחרת, לפחות אחת מתחנות הרכבת צמודה לתחנה המרכזית של אגד. למה? כי ככה נוח. בירושלים לעומת זאת זה מרחק 25 דקות נסיעה. פאקינג אידיוטים.
זה היה פתיח ליממה מסוג שרק מרפי יכול לאהוב. אז אם נדמה לכם שזה נשפך על התגובה שלי לבריונות הפנאטית – יכוליות, אבל אני אעמוד מאחורי הדברים גם בשיא השאנטי (שיא השאנטי שאני העני ממעש יכול להגיע אליו, זתומרת).
בפרק הבא: האדון היו"ר מחמוד עבאס מצטרף לקוראי מדור מצוין וחינוכי זה ומיישם את החומר הנלמד.
29 Responses to "בואו ננגב ת'תחת בספרי תורה"
24 באוגוסט 2007 at 5:29
מדהים, אגב, שכתבת את הרפש הזה כשבפנים מסתתר משפט (שהוא ציטוט, כמובן) כמו: "מי שמונע על ידי רגשות קיצוניים הוא הכי פגיע בעולם".
נשמע כאילו ניחמת את עצמך באמצע הסערה.
אני בטח אחזור לקרוא את מה שכתבת כאן שוב.
כמו שבני-אדם נוטים לחזור לאיזורי-אסון.
(אני בספק אם יש בך שקט עכשיו, אחרי שכתבת את זה)
24 באוגוסט 2007 at 6:28
לא. לדבר על זה, לשחרר הצהרות לוחמניות כמו מקלע מא"ג זה לא מגעיל בכלל. אם תעמוד מאחורי מילותיך ובאמת תעשה את את זה אז אפשר להתווכח אם זה מגעיל או לא (אני אישית חושב שכל השחתה של ספר היא אולי לא מגעילה אבל בהחלט חברת טעם ומעידה יותר על המשחית מאשר על הספר).
אבל היותך אושיית תקשורת מזמנת לך הזדמנות פז. אסוף כמה מחבריך הגברתנים יוצאי הסיירת (הם יצטרכו להיות ג'בארים) בככר רבין והזמן את התקשורת לטקס ניגוב התחת ושירת ההמנון. התקשורת בטוח תסקר את זה בהרחבה כמו את טקסי הפולסא דנורא.ובא לציון גואל.
קום ועשה מעשה! עמוד מאחורי המילים שלך. אחרת הכל פקה פקה.
24 באוגוסט 2007 at 10:38
1
אני מתנגד לכל אלימות
2
שפה גסה ובוטה לא תוביל לתוצאות שאתה מחפש
3
אתה קורא למלחמה, ומלחמה היא דבר לא חכם. אתה אף פעם לא באמת מנצח מלחמות
4
ישראל מעולם לא היתה מדינה חילונית. זו מדינה שיש בה מובלעות קטנות מאוד של חילוניות אמיתית, אבל הן בטלות בששים לעומת הרוב המכריע של הישראלים שנחלקים בין "דתיים" לבין "שומרי מסורת" ו"ישראלים בעלי זיקה חזקה לדת". רוב מכריע של הישראלים מעדיף להתחתן ברבנות, להיקבר על ידי החברה קדישא ולעשות ברית מלה עם רב לבן הנולד, וכו'
5
כדי לשנות, יש צורך להגיע אל המנגנונים הפוליטיים – שהם ורק הם נתנו ונותנים את הכוח לפוליטיקאים-של-הדת. בלי עידודה וכספה של המדינה לא היתה נוצרת הבריונות-בשם-הדת
6
אני בעד הידברות אמיתית והפרדה בין דת ומדינה
7
המושחתים ביותר והגרועים ביותר הם הפוליטיקאים החילוניים. לא הדתיים. פוליטיקאים חילונים למהדרין (טומי לפיד, ביבי נתניהו, אהוד ברק ושלל שרי אוצר) הם אלה שריסקו את המעמד הבינוני בישראל והפכו את אזרחי הארץ ל-90% משרתים נרצעים העובדים בשירות 10% אדונים עשירים ובעלי כוח ועוצמה תקשורתית
24 באוגוסט 2007 at 10:58
אני חושב שאתה צודק ברמת העקרון, ואני חושב שעל אלימות יש להגיב באלימות ושאין לנו שום דו שיח עם אנשים כאלה וכן הלאה, אבל בפרקטיקה אני חושב שפעולות כאלה יגמרו בהפסד שלנו. לדעתי רוב הישראלים, כמו שאמר בועז, יותר קרובים לצד של המציתים ולמעשה תומכים בהם, בצורה כזו או אחרת.
למרות שזה לא בהכרח אומר שלא צריך לעשות זה. לא יודע, אני חצוי.
24 באוגוסט 2007 at 11:35
1. זאת לא אלימות, זאת הגנה עצמית.
2. לפעמים היא יכולה.
3. במלחמת אזרחים? בהחלט אפשרי.
4. צודק בהחלט.
5. אין לי ממש התנגדות.
6. הפרדה כן, אבל הידברות היא בלתי אפשרית וחסרת טעם.
24 באוגוסט 2007 at 15:41
רחביה צודק לחלוטין ברמת – התרופה לביריונות היא לא "הידברות." התשובה לאלה שבאים אליך עם נבוט גדול ביד היא להראות להם שהנבוט שלך גדול יותר. אני לא שולל את ההידברות כאופציה טקטית, אבל הבעיה של השמאל החילוני בארץ היא שהוא לא ממלא את האימרה הידועה של טדי רוזוולט: "אני מדבר ברכות, אבל אני נושא מקל גדול!" אני לא מאמין ב"הידברות אמיתית." לא יכולה להיות פשרה אמיתית בין ציבור חילוני לבין אספסוף חשוך. זו אכן מלחמת תרבות, והציבור החילוני סובל התקפה אחר התקפה מבלי להשיב אש. אני לא אומר שננצח במלחמה הזו, ממש לא, אבל לעזאזל, זה ירגיש כל כך טוב להשיב מלחמה, ולו פעם אחת!
24 באוגוסט 2007 at 16:39
אתה מדבר על החרדים או על הפלסטינאים?
אני מבולבל כי תמיד חשבתי שאיש שמאל אמיתי דווקא מאמין ששלום עושים אם אויבים, שיש צורך להדברות אמיתית ופשרה.
לוחמים של כורסאות יש לנו 20 בשקל, והיום זה מבצע 2 במחיר אחד אפשר לעניין אותר במבצעים?
24 באוגוסט 2007 at 17:49
וחוץ מזה שלנגב עם ספרים כלשהם (מלבד "ברוך הגבר" ודומיו, וגם לא חל על מגזינים דוגמת בלייזר) נשמע מזוויע ברמות, אתה מכריז בכך שהספר כולו – על קטעיו הספרותיים, על דברים מגוונים שאפשר למצוא בו מלבד המצוות הדפוקות, על העומק הלשוני וההסטוריה של השפה שנמצאת בו, המידע ההסטורי שאפשר להפיק ממנו על עולם קדום, ספר שאומר הרבה גם לאנשים שהם לא חרדים פנאטיים (בעצם החרדים הפנאטיים לא מבינים בו כלום כי הם לומדים את הפוסקים שלהם בדרגת חשיבות יותר גבוהה), ספר שגם לא דתיים כמוני גדלו על חלקים ממנו ומצאו השראה ספרותית וכו' – הוא נחלה "שלהם" ואין לך חלק בו.
וכך אתה עוזר להם לנכס חלק ממקורות העבריות ולהדיר אותנו ממנה.
24 באוגוסט 2007 at 18:22
אחרי שנגלה חצי מיליון חרדים, נהרוג אלפים מהם, נלאים את אדמתם ונגזול מהם את רכושם, אעניק להם את אותו היחס שאנחנו מעניקים לפלשתינאים היום ואדבר על חשיבות השלום ואחווה וכו' וכד'.
אגב, יש לי הרגשה שאתה מתבלבל בין "שמאל אמיתי" לאנשים שלובשים פרחים, מסניפים נרות ומאוננים מול תמונות של רבין.
אלכס ז.
24 באוגוסט 2007 at 18:46
פעם ראשונה שפשוט הפסקתי לקרוא אותך באמצע.
בדיוק במשפט שבו אמרת "הציבור הדתי פגיע לחלוטין…".
מאד אינטליגנטי מצדך.
מדוע אתה חושב שהפוליטיקאים החרדים מייצגים את הציבור החרדי (שלא לדבר על הציבור הדתי בכלל)?
האם הפוליטיקאים החילונים מייצגים אותך?
דברי הכסילות והתועבה של ח"כ כהן לא מייצגים שום דבר, בעיקר לא את הדת היהודית ובטח לא את מצביעיו שבכלל לא מתעניינים בשריפת גופות. זהו פוליטיקאי אופורטוניסט שמחפש כותרות ותגובות כמו שלך משחקות לידיו.
24 באוגוסט 2007 at 19:22
I will write this in English (keyboard issues). I know that you (and other readers of this blog) can converse freely in this language as well.
The day the Ultra-orthodox will blow themselves up in the middle of shopping malls, launch rockets attacks at schools and kidnap and murder Israeli citizens I will give them (like its my choice or yours) the same treatment as I give the Palestinians.
Here is a story:
One man goes to a pub and meet a woman.
"Will you sleep with me for a cool million?" he asks.
After stopping to think for a while she answers in the positive.
"And for $5 – do I get a blowjob?" He persists.
"Sir!" she immediately exclaims "What do I look like to you?"
"We have already determined what you are. All that is left is to negotiate the price" He answers.
You have two populations coming at you with a big stick and you still negotiate the price…..
And while you were a good jurist, you sucked as a one term presisdent.
24 באוגוסט 2007 at 20:12
אבל אם נאמין לרגע שמה שמניע את האנשים האלה זה כבוד הדת שלהם, הרי שפתרונן של בעיות כאלההוא פשוט למדי, אילו רק היה הציבור ה""יהודי"" הנפגע מוכן להחזיר מלחמה. הרי הציבור ה""פלסטינאי"" פגיע לחלוטין בכל מערכה מסוג זה. …. הוא נעצב על האלימות, מתרתח על הבריונות, אבל אינו קורע קריעה או יושב שבעה. לעומת זאת, אם נתחיל לנגב את התחת בשידור חי בכתב ההסתה שעל פיו פועלים חולי הרוח האלה, אולי הם יבינו שהתנהגותם גורמת למטרה שלהם יותר נזק מתועלת, הם ייסוגו לגטו-מרצון שלהם. אל תדברו איתי על דו קיום. אני עם האנשים האלה לא רוצה דו קיום. אני רוצה חומה טובה שתעשה מאיתנו שכנים טובים. לא יותר.
24 באוגוסט 2007 at 21:05
אז מה ההבדל בין מה שאתה אומר לבין תיאורית "צריבת התודעה" לפי ידידנו בוגי ?
תוריד כמה כפרים פלשתינאים שבו גרים ופועלים חולי הרוח האלה, אולי הם יבינו שהתנהגותם גורמת למטרה שלהם יותר נזק מתועלת, הם ייסוגו לגטו-מרצון שלהם. אל תדברו איתי על דו קיום. אני עם האנשים האלה לא רוצה דו קיום. אני רוצה חומה טובה שתעשה מאיתנו שכנים טובים. לא יותר.
העקרון הוא אותו עיקרון
ההבדל הוא ברמת האלימות
אבל לי נראה שרוב אלה שתומכים באלימות נגד חרדים יתחלחלו (בצדק או שלא בצדק – אני לא מביע עמדה בנושא) כשאלימות מופנית כלפי הפלשתינאים.
24 באוגוסט 2007 at 21:36
Your last sentence is exactly my point. If violance is not the solution there – so it is not the solution here as well
24 באוגוסט 2007 at 21:38
Somehow Rehavia think that it is not the solution with the palastentians, but it is here.
24 באוגוסט 2007 at 22:32
מי שמונע על ידי רגשות קיצוניים הוא הכי פגיע בעולם.
החרדים האלה מדברים על חורבן הבית ועל פרעות חמלניצקי כאילו זה קרה אתמול.
השחתת ספרי תורה זה היה הפיצוחים אז.
אתה חושב שניגוב תחת וקצת מכות זה באמת ירשים אותם?
הרשה לי לגחך קימעה.
מהפכן אעלק…….
25 באוגוסט 2007 at 0:41
הדוד סון דזה כ"מי שמונע על ידי התקשרויות קיצוניות". אכן מצחיק שאני אדבר על רגשות עזים, אבל אני לא בן ערובה לסמלים. אתה יכול לקלל את אמא שלי, הבן שלי והאלה הטובה ולא מזיז לי. הם כן, או לפחות כך הם מתיימרים. הם בהחלט מנצלים כל הזדמנות להיכנס לאורגייה של היעלבות על כל פגיעה בקודש, לא?
ההשוואה לפלסטינים היא חסרת כל בסיס. הפלסטינים רוצים לחדול מלהיות חלק מאותו גוף פוליטי כמוני. הם אינם מנסים להכריח אותי לחיות כמוהם. הם לא שורפים לי את הקרמטוריום ולא את המעדניה שמביאה את הבייקון המשובח. יש לי איתם סכסוך טריטוריאלי גרידא.
כן, יש פלסטינים שאם תיתן להם אצבע של עצמאות מדינית, ירצו להמשיך את הג'יהאד. אבל ממש לא על זה מדובר.
אבל אני חושב שרבים מכם לא הבנתם את הרעיון. לא מדובר סתם בהבעת מחאה. לא מדובר סתם בשחרור קיטור. מדובר בטקטיקה שבאה להראות לצד השני שמעשיו מביאים לתוצאה ההפוכה ממה שהוא קיווה.
המטרה שלי בכל הצריבה הזו היא לא ההמון (שוקי), אלא המנהיגים הרוחניים, שהם ממונים ישירות על הפוליטקאים.
חוצמזה – הפוליטיקאים החרדים, שוקי, נבחרו על ידי הציבור החרדי. מה זה האינפנטיליזציה הזו? הם לא אחראים לנבחרים שלהם ולהתנהגותם?
זלמן – שים אותי בטלוויזיה מול יצחק כהן ואני מנגב ת'תחת עם הספר בשידור חי ומקדיש את המעשה לרב עובדיה. יש לי הרגשה שאחרי דבר כזה הוא מוריד לנבחרים שלו פקודה לסגת מהקרב המסוים . הזה. יכוליות שאני טועה.
למה אני חושב שכאן זה יעבוד ואילו "צריבת התודעה" של בוגי לא? כי אני חושב ששם הצד השני מביא את התוצאה הזו בחשבון, ולכן זה לא משנה לו את השיקולים. בניגוד לכך, אני חושב שהזעזוע מחילול קודש בוטה ארסי ופומבי שכזה יביא את ההמון המוסת הזה – ובעיקר את המסיתים, שלא מצפים לתוצאה כזו של מעשיהם ולא ירצו שיגידו הם שהם מביאים במישרין לכזה חילול קודש – להפסיק את המתקפה הנוכחית ולהסתגר בתוך עצמו.
לא, זה לא דבר טוב. לא, זה לא יקדם פיתרון ארוך טווח לבעיה של הציבור החרדי. אבל זה יפסיק את המתקפה הנוכחית.
ושוקי – זה יפה שאתה תמיד מחפש לקלף את ה"ציבור" לרמת הפרט, ודוחה את התיוג הקולקטיבי, והכל טוב ויפה, אבל מה לעשות שרבים מאד בציבור הזה מסכימים עם משי-זהב ומברכים על המעשה. ולא רק בקרב "הציבור הזה" אלא גם בקרב ציבורים שלא חובשים כיפה, וגם בהם אני מוכן להיכנס באותו מחיר אם הם יתעקשו להילחם לצד כוחות החושך בקרב הזה.
אני חושב שאם נכניס לקודקודים שטופי האללה של האנשים האלה שההתעקשות הזו שלהם לכפות עלינו איך לחיות רק תביא לביזוי הדת שלהם – לא בתהליך ארוך הטווח שאני רק מייצג מאוחר וקיצוני שלו, אלא באופן מיידי, כמו סטירת לחי לבריון שמאיים, בו במקום, בלי אפשרות לטעות בקשר הסיבתי – אני חושב שזה יהיה מאד מרתיע, וחוץ מחתיכת קלף או נייר שום דבר ממשי לא ייפגע. הרבה יותר טוב מאשר האפשרות השנייה – לחכות שעלי שלכת יקימו שוב מתקן, להדליף את מיקומו למשי זהב והבריונים שלו, ולחכות להם….
25 באוגוסט 2007 at 0:47
היא אווילית כמעט כמו השימוש באלימות כשיטה עיקרית לפתרון בעיות.
יש מצבים שבהם אלימות היא הכרחית. נכון, מבחינת הערך המוחלט זה אומר שנכשלת גם אם אתה מנצח באלימות – נכשלת במניעת מצב האלימות. אבל אפילו האדם הנאור אינו מושלם, ויש מצבים שהם מעל לכוחותיו, וגם הבודהא לא יכול למנוע מכל אידיוט להתעקש לקבל מכות.
אבל איפה פה דיברנו על אלימות? אהההההה, אלימות מילולית מחוותית. אני מבין. טוב, תיתי לכם שאתם כל-כך] אבל כל-כך נאורים עד שלעולם אינכם נזקקים אפילו למחווה חריפה כדי לפקוח את עיניו של מתנגד לתוצאות התנהגותו. באמת. אולי יום אחד אני אהיה מפותח כמוכם. עד אז, כשחולי רוח פחות מפותחים אפילו ממני חושבים שבאלימות הם ימנעו ממני לחיות כרצוני (ואני בכלל לא רוצה שישרפו את גופתי, אגב) – אני אהיה שם עם נבוט יותר גדול.
ושוקי – לפעמים מי שמפסיק לקרוא באמצע מחמיץ את הפואנטה.
25 באוגוסט 2007 at 4:14
נכון, כמעט אף פוליטיקאי לא מתקרב בכלל לייצג אותי. ואכן 2006 היתה הפעם היחידה בחיי שמישהו שהצבעתי לו לכנסת אכן נכנס (השפם, השפם, האלה תעזור תושיע ותגן לכל החוסים בצלה…)
אבל אם אתה רוצה להעמיד פנים שרק מי שאשכרה שרפו את המקום, ויצחק כהן ואולי יתר הח"כים החרדים, ויהודה משי זהב וזהו הם אלה מבין "הציבור החרדי" שתומכים במעשה האלימות – אתה באמת טוען את זה? משהו שקרוב לזה? נכון, אין "הם" יש רק הרבה "הוא" – ובכל זאת, הרבה פעמים הרבה הואים מתנהגים באופן כל-כך תואם, עד שאין לך אלא לסווג אותם לצורך העניין כגוש אחד. האם כבר היתה התבטאות ברורה של מנהיג דתי נגד ההצתה? אם לא, ראה בזה בבקשה ראיה מסוימת לתמיכה הנרחבת של "החרדים" במעשה.
ואם כן? תלוי מי זה, ומה בדיוק אמר.
* ככה זה, כשבנאדם יש לו מה להגיד, יש הרבה מה לענות לו…
25 באוגוסט 2007 at 7:34
הם הרי לא צריכים אותך (או מישהו אחר) בשביל ההצהרות שלהם?
מה באמת מפריע לך לבצע את הצעתך בפרהסיה? אתה צריך *אותי* כדי לשים אותך בטלוויזיה?
גבר שבגברים – תחזיקו אותי שחס וחלילה יתפקע לי וריד.
עד כמה שידוע לי חילול ספר (השייך לך) בציבור אינו עברה אז אתה אולי אפילו לא תצטרך "לשלם" על כך.
אז אולי תתחיל בעמוד 3 במעריב ("מהפכן מאהב וחובב עצבים וחבריו השחיתו ספר תורה")
ואח"כ תתלה שלט על המרפסת שמתאר את דוד ויהונתן משחקים בפיפי של השני (לא שיש משהו לא בסדר בזה) וכך תגיע לעמוד 2 בידיעות ועם עוד קצת מאמץ גם תגיע לירון ומוטי (אני באמת צריך להסביר לך איך התקשורת עובדת?)
ב"אוקצור" איך אומרים בנוצרית? ,
"Talk is cheap, so you better put your money where your mouth is"
לא, אבל מהפכן דגול כמוך צריך את זלמן מקובייבה שישים אותו בטלוויזיה מול יצחק כהן כדי שהוא יראה לאומה איך מנגבים את התחת.
מהפכנים אמיתיים לא מחכים למישהו אחר. פטריק הנרי לא רק ישב על הידיים וכתב
"Give me liberty or give me death"
ג'ורג' וושינגטוו לא גרבץ בחווה שלו וחיכה שמישהו יבוא וישים אותו בטלוויזיה מול ג'ורג' השלישי.
כמו שחשבתי: אתה כמו הילדים שצועקים "יאללה מכות יאללה יקח אותכם אללה" אבל מחכים שמישהו אחר יתן את האגרוף הראשון.
משום מה אני שומע לול תרנגולות.
25 באוגוסט 2007 at 7:58
לא נראה לי שטדי ויואב מתנגדים לאלימות פר-סה.
מה שהם אומרים שהטיעונים שלך לאלימות מתיישבים יפה מאד עם הטיעונים של הימין לאלימות מול הפלסטינים שלה אתה פלוס-מינוס מתנגד.
דיסוננס קוגניטיבי If there ever was one.
היום אתה דופק מכות לחרדי ומצפה לתמיכה. מחר הציבור יבוא אליך ויבקש את תמיכתך בלדפוק פצצות על הפלסטינים ולך תסביר לימנים נמוכי מצח שאלימות זה בסדר בששורפים קרמטוריום אבל לא כאשר מחבל מתפוצץ בבית קפה.
כן כן – מאבק טריטוריאלי וכל זה. כמו שאמר קלאודיס לסנטורים שלא רצו להפכו לקיסר "אני מסכים אתכם באופן מלא – אבל את ההחלטה שלכם תסבירו למשמר האימפריאלי ולא לי"
ודרך אגב – תן לפסטינאים את הכבוד לפחות שהם יכולים להגיד לבד מה הם רוצים. כולנו רואים את המראות ושומעים את הקולות.
25 באוגוסט 2007 at 12:37
וגם אתה לא, איש משעשע.
איפה הטפתי לאלימות? כאמור, מה שאני מטיף לו הוא אלימות כלפי חתיכת קלף, לא יותר. אם הייתי ממליץ על הפצצה בבתי אונגרין, ההשוואה היתה תקפה. אילו חשבתי שיש סיכוי קלוש שבקלושים שגישה דומה תביא להפסקת פיגועי התאבדות, ברור שהייתי נוקט בה. אבל משהו שיעיל במצב אחד הוא חסר כל משמעות במצב אחר. הסכסוך עם הפלסטינים הגיע לשלב כזה שגם מוות (כל עוד אינו המוני מדי) אינו מזיז לצדדים.
לעומת זאת, אני חושב שכן יש מצב לזעזע את רבני הציבור החרדי בתגובה כזו, ולגרום להם להורות לצאן מרעיתם לא לעשות שריפות ובעירות.
האלימות הממשית היחידה שהזכרתי בכלל בהקשר של הקלריקלים היתה שאם אתם לא רוצים לעשות פרפורמנס ארט עם גוויל, אפשר לעשות אמבוש לפושעים שיבואו לשרוף את המתקן הבא של עלי שלכת. גם את מי שבפועל שורף אסור לתקוף?
ולגבי הלעג לפה הגדול שלי – צ'מע,] אני זה הבנאדם שהסתובב בבני ברק מקצה לקצה בתחתונים פעם, וזה שהיה מסתובב בבני ברק (גיל טיפש עשרה, אל תשאל) עם חולצה שנשאה את שם ספרו רב המכר של אולון קולופידס – "מי זה הטיפוס הזה אלוהים בכלל" (באנגלית, באנגלית….)
אז אני חושב, לאחר בחינה עצמית מעמיקה, שלא מדובר בפחד. סתם בנאדם שעומד בכיכר רבין ומנגב את התחת עם גוויל זה קוריוז של 30 שניות בחדשות במקרה הטוב, והפניה לאברבנאל במקרה הרע. ז כמו נאד בסופת טורנדו.
בשידור חי, מול אחד משליחי הרבנים, באופן שזה יבוא מיד בתגובה על התעקשות של אותו דוס להצדיק את האלימות, וככה שיראו את החיוורון שיתפוס את אותו ח"כ כשזה יקרה – זה משהו אחר. מדובר בטכסיס רטורי שיעבוד באמת רק פעם אחת, ואולי בכלל צריך לשמור אותו לפגיעה חמורה יותר בזכויותינו. אתה באמת מפקפק בכך שאני מוכן לעשות את זה בנסיבות שייראו לי מועילות? כי אם כן, אתה לא ממש מכיר אותי 🙂
אז אתם עונים לי כאילו אמרתי שצריך להיכנס למאה שערים ולהתחיל להלביש בנבוט, כי לזה הרבה יותר קל "לענות" ולהמציא "דיסוננס קוגניטיבי" מאשר למה שאשכרה אמרתי.
והבהרה אחרונה לבינתיים – מה שאני מתקומם נגדו הוא ההצתה. הצעת החוק של כהן, אילו באה בלי הקשר כזה, היתה מרגיזה אותי אבל לא ברמות האלה. אם מישהו לא מבין למה, אני מוכן להסביר.
ובאמת לסיום – פטריק הנרי אמנם השתתף בקרב או שניים (וגם אני כבר נתתי את חלקי בעמידה מול ההשתוללות הקלריקלית), אבל למעשה תרומתו העיקרית היתה אך ורק בדיבורים. איש לא זוכר אותו בגלל מעללי גבורה בשדה הקרב. זוכרים אותו בגלל הפקה-פקה המעולה 🙂
25 באוגוסט 2007 at 13:44
במקום בו מנגבים את התחת בספרים, ינגבו את התחת בבני אדם. מפתיע אותי שעוד לא כתבו לך את זה…
אתה ממעיט מערך האימפקט השלילי שמעשה כזה יעורר ומעוצמת תגובת הנגד שזה יביא. זה לא יהיה רק ח"כ חרדי שיגלגל עיניו בצער ותדהמה – זה יהיה משהו שירכז את כל האש בך וישכיח את הסיבה לפרובוקציה שלך. כל התשקורת וכל הדיון יהיה בך ולא באיומי האלימות של המתנגד
25 באוגוסט 2007 at 14:34
אני בכל זאת חושב שלמרות "ניצחון תעמולתי" שכזה, מספיק רבנים יחשבו שהמחיר (ביזוי שם תורה וחילול שם שמיים בשער בת רבים) גבוה מדי, ויורו לבריונים שלהם לחדול.
Comments are closed.
24 באוגוסט 2007 at 0:27
…הרי בישראל לא רוצים שאף אחד יגרום לרכבות לנסוע בזמן, כי זה מזכיר את השואה.
או את מוסוליני.