אה….לא נסחפנו עם תאילנד?
Posted on: 17 בספטמבר 2007
אני לא בא להמעיט בסבל המשפחות, אבל אלה באמת החדשות המרכזיות והבלעדיות** כל היום? ברצינות? שישה עמודים ראשונים ב"אידיוט אחרונות", שבעה עמודים ראשונים באח המפגר של אותו אידיוט, הלא הוא "מעציב"… זהו? זה כל מה שאמור לעניין כל אדם מישראל?
שוב: עם כל הכבוד לרגשות האדירים שטמונים בסיפור, בכל זאת מדובר בפחות ממה שנהרגים בשבוע בתאונות דרכים. מישהו זוכר, אפילו פעם בשבוע – פעם בחודש – שבעה עמודים רצופים פותחים בעיתון, עם ביוגרפיות בוכיות על החיים שנגדעו? ועוד ממשיכים עם זה לתוך הלילה, ב"היום שהיה"?
אם זה היה שני עמודים, שלושה, הייתי סותם ת'פה. אני עיתונאי, ואני לא מעמיד פנים שלא מדובר בסיפור מצמרר ש – מה לעשות – מוכר עטיפות דגים. ואני גם מבין שאולי יש לעיתונים חור קטן ברצף הידיעות השוטפות, למה הממסד הביטחוני כנראה יושב להם על הווריד לא לשחרר עוד מידע על הסיפור בסוריה. ובכל זאת, רבאק. וזה לא כאילו שארגון חדשות רציני לא היה מכין לו מראש כמה סיפורי חברה, כלכלה או חינוך חזקים למקרה כזה.
———————————————
** אני משאיר כמו שהעליתי במקור, אבל אני מודה שזה הסיפור "המרכזי" של היום. רק לא הבלעדי, בשם כל האלים.
12 Responses to "אה….לא נסחפנו עם תאילנד?"
18 בספטמבר 2007 at 5:25
אז אני לא בטוח שבכלל היו מזכירים את ההתרסקות הזו,אצלנו בחדשות.
לכל היותר איזה שמינית מילה בחדשות,לקראת הסוף,ככה,לפני תחזית מזג-האוויר,ובאידיוט זה היה תופס בקושי רבע שורה בדף האחרון של העיתון,למטה, הרבה מתחת לאיזה פרסומת ענקית ,עם גאיידמק, או פלאפונים,או משהו.
18 בספטמבר 2007 at 9:10
אתה כותב שאתה עיתונאי, ועל כן דווקא ממך הייתי מצפה להבין את הסיפור הגדול שיש כאן:
תאילנד, מטוס שהתרסק, שני זוגות (לא אחד – שניים) בירח הדבש שלהם, ישראלים שנעדרים, הורים שטסים לזהות…יש כאן סיפור עצום, דרמה יומית בשידור ישיר.
זה וואחד סיפור עיתונאי שעל פי "מדד הברזיה" גם אצלי בעבודה וגם אצל אשתי, זוכה לסיקור ראוי ביחס לעניין שהוא מייצר. שים לב אגב, שהדיווחים הם בעיקר על שני הזוגות שהיו בירח דבש, כי זה הכי מעניין אותנו והכי צובט בלב. והצביטה בלב הזו, היא המזכה את הסיפור בכותרות הראשיות…
18 בספטמבר 2007 at 11:24
אבל יש כאלה שאיכפת להם. המדינה לא חייבת לצאת מגידרה כדי לסייע לכמה ישראלים שבסך הכל הלכו לבלות בחו"ל. אבל אם המדינה, הממשלה, רוצה, אז מה רע בכך?
אני מקווה שאתה לא תזדקק בשום מצב לסיוע כמו הסיוע הזה, אבל במידה וכן אתה רק תברך על המעשה. ולא חשובה עמדתך הפוליטית חברתית, כי אדם בצרה הוא אדם שניזקק לסיוע של צד שלישי.
שלוש הערות:
א. צריך לשבח את ישראל – משרד החוץ, משטרה – זיהוי פלילי, זק"א, חב"ד- על התגייסותם המהירה ביותר למבצע הסיוע הזה והקודמים ושלא נדע, גם העתידיים, אם יהיו לא עלינו.
ב. ישראל היא המדינה ה"משוגעת" היחידה ששלחה כל כך הרבה אנשים לסייע לכל כך מעט ועל זה היא צריכה לקבל צל"ש. שום מדינה אחרת לא התגייסה לסייע לניצוליה או למשפחות הנספים כמו שישראל התגייסה. ויותר מכך, ישראל הודיע לכל המדינות שלהן נפגעים או הרוגים התאונה שהיא תסייע בכל דבר שתתבקש לסייע, אם למדינה ואם למשפחות שיבקשו סיוע. וזה כולל את איראן.
ג. אני מקווה שהמדינה תתגייס להילחם בתאונות הדרכים, קודם כל במניעתן. ויש לציין שהשבוע הוקם בטכניון בית ספר לחקירת התאונות ולגיבוש הצעות לתיקון המצב. אני מקווה שהמדינה תסייע ותלמד ותפיק לקחים כדי שלהבא יהיו פחות תאונות.
18 בספטמבר 2007 at 11:50
אם דייויד בלאט לא היה מאמן את רוסיה, הזכייה המופלאה שלה הייתה מוזכרת בערך בחצי טור.
ושאר העמודים היו מדברים על ה(כמו)דורגל הישראלי.
מזכירים רק איפה שיש ישראלים
18 בספטמבר 2007 at 13:27
בעיתון זה סיקור ראוי???
קח עיתון ליד באיזה יום נטול תאילנד, תראה את סוג החדשות שממלאות את ששת-שבעת העמודים הראשונים
אמרתי: שניים שלושה עמודים תמימים, שזה גם המון? יאללה, סיפור-סיפור. שישה? שבעה? הגזמה מטורפת.
18 בספטמבר 2007 at 13:57
באסון נהרגו גם תיירים בריטים.
מעניין היה להשוות איך מסקרים שם את התאונה.
18 בספטמבר 2007 at 15:55
לדוגמא. כמובן שיש סיקור, ויש גם אייטם על "גיבורים ברייים באסון ההתרסקות התאי", אבל אני לא מקבל את הרושם שזה שלט בכל העמודים הראשונים.
18 בספטמבר 2007 at 17:36
אתה כמעט וצודק. כמעט כי שכחת משהו- לא רק פריסת האירוע בעיתונות מוגזמת, אלא גם תוכן הסיקור. מקובל שיסקרו זוועות ואסונות- זה רלוונטי, זה מציצצני, זה נוגע ללב. אבל תיאורים סוחטי ריטינג שכאלה, מה שהופיע היום בפתיחת הכתבה למשל; "… צעירה בת 24 יפה יום אחרי חתונתה… עכשיו גופתה מוטלת בשק לבן". ממש ספרות יפה. רק חסר שיתארו איך היא נרקבת בדרך לישראל כדי שממש נתחבר. איפה איפה יש עיתונאות מדודה, איכותית, עיניינית?..
עכשיו יש שתי אפשרויות- או שאתה ממש מסכים איתי ונלהב, או שאתה קצת סולד פתאום מכל הרעיון שהעלת, כי מישהו אחר לקח(ה) את זה קצת רחוק מדי. 🙂
18 בספטמבר 2007 at 17:47
כנגד השטויות שכותבים בעיתון אין הרבה מה לעשות חוץ מלהמנע מלקרוא אותן. אז דווקא לך שידוע כאיש ספר רחב אופקים אני מציע. עזוב את המעקב אחרי "מעליב" והאח שלו ואחרי רצף התשדירים לשטיפת מוח שמכונה בטעות "מהדורת חדשות" ותחזור לספרים, לכתיבה או לבטלה בגינה תחת חופת העלים של העץ.
זה שהתקשורת הוציאה את הסיקור הזה מפרופורציה לא אומר שאנחנו צריכים גם לצרוך אותו.
18 בספטמבר 2007 at 20:29
זו הזדמנות נהדרת להעביר את תשומת הלב ממה שקורה בארץ. מלבד זאת שימו לב כמה קיבלו זמן פרסום על כלום.
להתראות בטרגדיה הבאה.
נ.ב.
את החשבון אנחנו נשלם כמו את הורדת חשמל החינם לעובדי חברת החשמל.
Comments are closed.
18 בספטמבר 2007 at 3:23
http://en.wikipedia.org/wiki/Missing_white_woman_syndrome
איך אפשר להתעסק בשאלות הקשות בזמן של טגרדיה לאומית כזאת?