משפחת הפשע של אהרונישקי
Posted on: 13 באפריל 2004
ראיתם את זה? באו הקלגסים לחפש סמים אצל אחיו הגדול שחזר מהודו (בבית של ההורים), ובדרך מצאו הוכחות שהבן הצעיר הומו. אז לא רק שהם לעגו לו וגרמו לו להתחנן שלא יספרו להוריו, אלא שאחד הקלגסים המלוכלכים גם הפר את הבטחתו וסיפר לאבי הנער, ובכך הרס את חיי המשפחה שלו באופן די ממצה.
מילא שלדעת המערכת המשפטית המפוארת בישראל, מגיעים לקרבן רק 30 אלף שקל על הפרת זכויות בסיסית וחמורה ביותר. מה שבאמת מדאיג הוא שהגענו לשפל כה חמור בתפישה של חובת הדיווח של השלטון לאזרחיו, עד שמח"ש מרגישה שהיא יכולה פשוט לירוק לנו בפנים: "אנחנו לא מצליחים לאתר את הבנאדם. כן, הוא שוטר. כן, הוא עסק בהוצאתו לפועל של צו חיפוש חתום. כן, המשטרה נוהגת לרשום בדיוק מי מבצע צעדים שכאלה. למרות כל אלה, ולמרות שזה יכול להיות רק אחד משלושה או ארבעה קלגסים מלוכלכים שביצעו את החיפוש – למרות כל אלה, "אנחנו לא מצליחים לאתר את הפושע".
אתם יודעים איך קוראים לזה, כשהנמנים על ארגון מסוים מסוגלים לבצע פשעים לאור היום, מבלי להיתפס, בגלל שקיים קוד של שתיקה שאין למערכת נכונות לפצח? פשע מאורגן. מאפיה. לחובבי ה'אנר בוודאי לא נחדש הרבה כשנספר שלקוד השתיקה קוראים אומרטה.
הפעם זו לא רק המשטרה. הפעם זו קנוניה בין מח"ש, השייך למשרד המשפטים, לבין הטינופות שמכתימים את הצבע הכחול. מח"ש פשוט מסרב להגיש כתבי אישום נגד כל השלושה או הארבעה עד שמישהו מהם ייחליט שהוא לא מוכן לאכול אותה למען המניאק. אבל אתם יודעים מה? אפילו לא צריך את זה. הקורבן ראה מי מסתודד עם אבא שלו ולוחש על אוזנו. האב בוודאי יודע, ולמרות שהוא הומופוב ניתן מן הסתם לגרום לו לזהות את הפושע. אבל מח"ש פשוט לא מעוניינת. היא רק רוצה שכל הסיפור ייעלם, והמערכת מוכנה לשלם טיפה בקשיש לשם כך.
אבל לי זה לא מספיק. אם הבחור מוכן להסתפק בסכום הזה, זה עניינו. אבל העובדה שחלאה עדיין לובש מדים ורשאי להתערב לי ולכם בחיים בהתרעה של רגע בלי הרבה עיכובים – זה עניין שלי. אם מח"ש לא מוכנה לעשות את הצעדים הפשוטים הדרושים למציאת החזיר המרופש שעשה את זה ולניפויו מכל שירות ציבורי, אז אין לה זכות קיום. אם המדינה לא תגן עלינו מקלגסים חסרי מעצורים, אנחנו נעשה את זה לבד. אם משטרת ישראל לא רוצה לפקח על עצמה, שתיקח בחשבון שיותר ויותר מאיתנו יתייחסו אליה כאל כוח אויב.
אז לזה שיודע לכתוב, ולזה שיודע לקרוא, ולשאר החברים לבית אהרונישקי: אני כופר בזאת בלגיטימציה שלכם, עד שתוכיחו שאתם ארגון לשמירת חוק ולא כנופיית פשע מאורגן שמקיימת קוד שתיקה כדי להגן על עברייניה העלובים..בפעם הבאה שתעצרו אותי בדרך, או תרצו להיכנס אליי הביתה, או תרצו שאגיד לכם מה השעה – תחשבו טוב טוב אם יש לכם מספיק ציוד מגן וגיבוי. מאד יכול להיות שאשתף אתכם פעולה – אם ככה ייראה לי נבון לעשות – אבל יכול להיות גם שלא, ולעולם לא תדעו מתי אחליט שלא. לא תקבלו עוד אזהרה.
* ולכל מי שנפגע מהשימוש בשמות תואר, כמו "קלגסים" – תתגברו על זה. אם אתם רוצים להיאחז בעובדה שבחירת המלים שלי חריפה לטעמכם, כסיבה להיות בצד הלא נכון של הנושא הזה, אז אתם חלק מהבעיה.
14 Responses to "משפחת הפשע של אהרונישקי"
14 באפריל 2004 at 0:28
הכותב הוא גם הומו, הבן שלו הומו, ואבא שלו הומו.
ובשבילך, גם אני הומו.
ואחרי שזה ברור, יש לך דעה על המקרה?
14 באפריל 2004 at 0:29
פלילי מסוג כלשהו עם קטינים או תלמידי תיכון. מר ברמן הורשע בזה שכשהיה קונה שקית גאנג'ה לעצמו, היה קונה אחת גם למכרו הבגיר. בשבל זה ניסתה קלגסת ישראל המתועבת להרוס למר ברמן את החיים. יש כאלה שצר להם שלא הצליחה, אבל סה לה וי.
14 באפריל 2004 at 9:23
נורא נבהלנו מהאיומים של ברמן, העבריין הקטן והמורשע, ובייחוד מזה שהוא עלול לא לשתף איתנו פעולה בעתיד. אוי ואבוי! מה נעשה, למען השם?
14 באפריל 2004 at 9:45
לפני שהדיון יגלוש לסידרת תגובות על נטיות מין כאלו ואחרות ולפני שנמהר לאמץ תפישת עולם אנטי-פאשיסטית במקום שאולי היא לא מתאימה, אולי יש הסבר נוסף? אחר?
מה דעתך רחביה, לנסות לחשוב במונחים של גילדות?
מה דעתך, ולו רק לצורך הדיון האקדמי, לחשוב על מודל התועלת העומד מאחורי סוג כזה של התנהגות?
דווקא לא המשטרה היא הבעייתית במקרה הזה, אלא מערכת המשפט. להוציא את המועדון האקסלוסיבי של בית המשפט העליון (וגם לגביו הדיעות חלוקות מאד) מערכת המשפט שלנו היא בעיקרה חבורה הפועלת בדומה מאד לעקרונות הפעולה של הגילדות של ימי הביניים. שופטים ועורכי דין מנהלים ביניהם מערכת של יחסי גומלין המתמשכת על פני מפגשים שונים ורבים במשפטים שונים. אזרח הנאלץ להיכנס לעולם הזה כלל לא מעלה על דעתו שפסק הדין שיינתן במקרהו הפרטי הוא שקול של "תן וקח" הנשך לאורך מערכת יחסים ארוכה בין הצדדים המקצועיים של המערכת הזו והנמשכים על פני מקרים שונים לגמרי מהדיון הנוכחי. לצדק אין בכלל מקום בדיון וגם לחוק, במקרים רבים, ניתנת פרשנות התואמת אנטרסים צרים מאד של השופט\ת ושל עורכי הדין המייצגים את הצדדים.
איזה אינטרסים צרים? לגמור תיקים בפשרה היכן שצריך פסק דין משמעותי כנגד גביר בעל שררה, למשוך דיון היכן שלא נוח לקבל החלטה, לקדם נושא אחד מטעמי פרסום ולדחות נושא אחר ועוד ועוד כאלו.
המשטרה כגוף, בגלל התנהגות המערכת המשפטית, פועלת אף היא כגילדה שחייבת להגן על חבריה. כן. חייבת. משום שהיא נמצאת תחת מערכת לחצים בלתי אפשרית כמעט. התוצאה היא שבגלל מערכת ההגנות הדפוקה הזאת, תפוחים רקובים ואנשים רעים מקבלים מקלט והגנה שאינם ראויים להם.
התוצאה היא שישנם שוטרים רבים ששכחו בשביל מי הם עובדים והגילדה הופכת להיות המסגרת להתייחסות. לכן גם הם מתחילים לפתח התנהגויות "מוזרות": הפעלה של סירנה כדי להגיע לארוחת צהריים בבית או כדי לקחת את הילד מהגן, נסיעה במהירות של 160 קמ"ש שלא בתפקיד כי מי ירשום לי דו"ח? עקיפה בצד ימין על השוליים ועוד ועוד. אבל כל אלו הם הפאתולוגיות של התופעה הבעייתית באמת של הגילדה ולא נכון לדון בתופעות הללו כנושא בפני עצמו.
מקרה הנער והפיצוי העלוב, עם כל עוגמת הנפש הפרטית והכל כך לא מוצדקת, הם שוליים לחלוטין במסגרת החברתית הרחבה יותר. כל שצריך זה להתבונן אל משיכת הזמן של הדיונים, אל משחקי ההוצאה לפועל, אל פסקי דין בלתי סבירים בעליל שמחייבים ערעורים ודיונים נוספים על פני שנים.
התנהגות הגילדה הזו גולשת לכל מערכת החיים שלנו. למשל, עולם העסקים מתנהג כך בודאות גמורה. כעיתונאי אתה בודאי יודע שעולם התקשורת הוא גילדה קשוחה מאד עם מבנה משפחתי של ארגוני "משפחות" אחרים ועם מערכת קבלת החלטות דומה.
ישנה הבדיחה העצובה בה חוזר הבעל מהעבודה ומוצא את רעייתו במיטה עם גבר אחר. אז הוא לוקח גרזן ושובר את המיטה …)-: זה לא מה שאתה עושה כאן?
14 באפריל 2004 at 10:56
להחשיב את ברמן כ"עיתונאי" זה כמו להגדיר את שוטף הכלים הערבי של יקיניקו טנקה כ"מסעדן"
14 באפריל 2004 at 12:42
היום קראתי ברוטר נט שהמשטר גונבת ציוד בניין ומפעילה טרור על שכונה שלווה בעכו
http://rotter.net/forum/scoop/8033.shtml
14 באפריל 2004 at 13:34
בלי להיכנס למקרה, אציין שמח"ש היא גורם שהשוטר הפשוט ברחוב די פוחד ממנו, לפי מה ששמעתי משוטרים. חסר להם (למח"ש) כ"א וחסר להם מאד שיתוף פעולה של שוטרים, שמחפים על עמיתיהם, אבל הם כן מנסים לתפוס שוטרים שסרחו.
15 באפריל 2004 at 10:02
בריונות עוצרים עם בריונות? אלימות עוצרים עם אלימות מילולית? תסביר למה זה חשוב? איך זה עובד?
לפי אותו ההגיון יש מקום שהמשטרה תפעיל אלימות ותפעל בכל דרך אפשרית נגד מפירי חוק. למשל מי שמפר את פקודת הסמים לשנת תרפפ"ו.
15 באפריל 2004 at 19:32
ביישור מבט ואמירה: "לך תזדיין. אתה אולי יכול להכאיב לי, אבל לא להפחיד אותי. וכמה שתיתן לי בראש, אני עדיין אהיה פה ועדיין ארק לך בין העיניים". בריונות חיה אך ורק במקום של שתיקה, של חשש לפצות פה, של דחילו ורחימו.
המשטרה תפתח במלחמה? רק אם יש לה נטיות אובדניות. הדבר היחיד שמציל את התחת של הקלגסים זו העובדה שאנחנו עדיין מתייחסים אליהם כסמכות ומתייחסים אחרת אליהם מאשר לבריון בלי מדים. ביום שבו נחליט לא לעשות את זה תמצא את עצמה משטרת ישראל במקום שבו היא לא נמצאת ולא ערוכה להימצא.
בוא ואספר לך סיפור קטן: בפיקניק יום במריחואנה לפני שנתיים, בפארק הירקון, ניסו שני שוטרים לעצור בחור עם איזה בדל ג'וינט. תוך שניות הם היו מוקפים במעגל של כ-300 איש או יותר, שפשוט עמדו שם, בלי להתקרב יותר מדי, בלי לאיים, בלי להתפרע. רק עמדו וחיכו לראות מה יבחרו בחורינו המצוינים לעשות. בחורינו המצוינים בחרו להסתובב, לקפל את הזנב וללכת משם בלי לקחת מהבחור אפילו פרטים.
ביום שלא נפחד להתייצב מולם בשאר החזיתות, המחזה הזה יישנה גם שם. ביום שלא נפחד לדרוש מהם את כל מה שמגיע לנו, למחרת מקרה כזה, תוקף משטרת נתניה בכמה אלפי אנשים שפשוט יסרבו ללכת עד שיראו להם שאותו חלאה נעצר. ביום שהקלגסים המטונפים יפסיקו להתייחס אלינו כאל אויב, שיש להטיל עליו אימה ואז לנקוט כלפיו בקוד שתיקה, אני אפסיק לקרוא להם בשמות ואתחיל לתת להם כבוד. בשביל כבוד צריך לעבוד, אז שישימו זמם לפיהם ויעשו את העבודה המזורגגת שלהם בשקט. אחרי זה נראה.
15 באפריל 2004 at 23:49
אתה גיבור גדול רק פה ברשימות. נראה אותך גבר מתייצב מחר מול תחנת נתניה. ואל תשכח את הקססה – מזמן כבר לא עצרנו אותך
16 באפריל 2004 at 10:43
בתור תגובה אביא שלושה ציטוטים. שניים מהם מובאים בספרו של אולק נצר שהתגלגל לידי חלק כתוב ממנו.
"קודם כל אני רוצה כבר סוף-סוף להבין מה זה, לעזאזל, אלימות מילולית? מה זה 'אלימות' אני יודע: זה שימוש בכוח, רצח, אונס, מכות, וכו'. מה זה 'מילולי' אני גם כן יודע: זה כתיבה, דיבור, עיתון, ספר, וכו'. אבל מה זה הצירוף הזה 'אלימות מילולית?'.. – אין דבר כזה: 'אלימות מילולית', אלא אם הכוונה היא לפעולה שבה אתה מרביץ על ראשו של מישהו בכרך של האנציקלופדיה העברית. במקרה כזה אפשר לקרוא לפעולה הזאת, עם קורט של אירוניה דקיקה, בשם 'אלימות מילולית', אבל חוץ מזה, אין דבר כזה." (קובי ניב, ('הארץ'9.3.84 ).
ומנגד:
מונח שאין לו שחר: "..וכי אין בעולם מלים מרגיזות, מכאיבות, פוגעות, מעליבות, מקוממות, דורסות, אפילו פוצעות אדם עד עימקי נשמתו? – ודאי שיש. ועוד איך יש. והן בדיוק כל מה שנאמר עליהן, והן יכולות אפילו להפוך חיי אנשים לגיהנום. מה איפוא ההבדל? ההבדל הוא בנסיון ליצור קריטריון אובייקטיבי ניתן להוכחה, אליבא דכולי עלמא, של פגיעה מילולית, במצב שבו אין קריטריון אובייקטיבי אלא שיפוט אישי בלבד. בטענה של "אלימות מילולית" אפשר לסתום כל פה, לחסל כל אפשרות של ויכוח, לאסור אפילו על מחקר, אם מישהו סבור שהנאמר בתוכנו או בצורתו מהווה "אלימות מילולית". (שולמית הראבן, "ידיעות אחרונות" (15/3/84).
דעתי כמובן היא שאלימות מילולית היא קשה וכואבת. משפילה ופוצעת. אתה מדבר על מבט אבל נותן לו מילים אלימות.
ולבסוף-=–
חלק גדול מהאלימות לסוגיה בעולם, באה דווקא ממקום של נסיון, מעוות אמנם, לעשות צדק. ועל זה נאמר:
מן המקום שבו אנו צודקים
לא יצמחו לעולם
פרחים באביב
המקום שבו אנו צודקים
הוא רמוס וקשה
כמו חצר
אבל ספקות ואהבות עושים
את העולם לתחוח
כמו חפרפרות, כמו חריש
ולחישה תשמע במקום,
שבו היה הבית
אשר נחרב
המקום שבו אנו צודקים / יהודה עמיחי
שבת שלום
17 באפריל 2004 at 2:54
ברמן, אני איתך, אבל הבעיה רחבה יותר – רוב משרתי הציבור בעלי השררה אינם פועלים כל הזמן למען שולחיהם, מעניין הא?
מח"ש – עלה תענה שנועד לייחצנות בלבד, איפה האחריות הפיקודית של המפכ"ל? מפקדי מרחבים ותחנות?
אה שכחתי, הם עסוקים בלשמר את עור העכוז של אצולת הממון (החוקי והלא כל כך חוקי)
לח ומבריק
23 באוגוסט 2004 at 13:20
ועם קודמי, הנסיונות הפטתיים לתקוף אותך על רקע אישי מוכיחים את הפחד האדיר שיש בחברה הישראלית מפני הממסד ולו רק בגלל נגע השחיתות הגדול שקיים בו על כל ענפיו.
הרבה חסרי חוליות יבחרו אינסטיקטיבית להתייצב לטובת החזק והרקוב מרוב פחד… זאת גם הסיבה שקשה לארגן בארץ מרד צרכנים כנגד גוף עיסקי מונופוליסטי כזה או אחר בלי קשר לתועלת שזה יביא לכולם.
ואני לא מהמעשנים (אפילו לא סיגריות)!
Comments are closed.
14 באפריל 2004 at 0:14
מר ברמן נחשד בזמנו באספקת סמים לתלמידי תיכון. לא ידוע לי שהוא זוכה