אני יודע, כבר מדברים על זה בשבוע שבועיים האחרונים ככה שלא נחדש כלום, אבל זו היתה מערכת בחירות מה–זה מעאפנה. עם כל המהלכים המשוגעים שהלכו בהתחלה – ביברמן מתאחדים, פרץ עובר ללבני שכן רצה לא רצה, דרעי חוזר, ש"ס נגד אמסלם – הייתם חושבים שהרחובות ירתחו. גורנישט.

תגידו שהסערה היתה כמו תמיד רק שהיא התמקדה הפעם ברשת? בולשיט. ברור שיותר מאי פעם, כי אנחנו ברשת יותר מאי פעם ואפשר לעשות ברשת יותר מאי פעם, ובכל זאת – אם היה להט אמיתי הוא היה מתבטא גם במרחב המציאותי, שבכל זאת בלעדיו המעשה האנושי אינו שלם.

אז יש אלף דברים מן הסתם להגיד על מערכת הבחירות הזו, אבל לא נפחיד את הקוראים המזדמנים שאינם מכירים את הגרפומניה שלהם ולא ננסה אפילו להגיד את עשרת החשובים שבהם, עם זאת, יש כמה דברים שאני כן צריך לחלוק אתכם. אגיע להערות אישיות לקראת הסוף,וקודם נדבר על מה שבאמת חשוב – כלומר מה שלא דיברו עליו כל הקמפיין הזה, ואז נרפרף על שדה המועמדים.

התקציב: ביבי שייט לעבר סיום הקדנציה עד הרגע החוקי האחרון, אילו רצה בכך, ולכן לא מתייחסים לעילה שבה אחז כדי להקדים את הבחירות בכמה חודשים. אבל במדינות מתוקנות, שבהן מתייחסים ברצינות לפוליטיקה, בחירות שהוקדמו בגלל תקציב שראש ממשלה משייט בבטחה לא הצליח למכור אפילו לגועליציה שלו עצמו – היו הופכות את אותו תקציב לנושא מרכזי בבחירות. אני רק אומר.

הטיהור האתני: בזמן שכולם מנסים לרקוד יפה על החבל המתוח בין מיאוס מביבי למיאוס משימת דגש חזק מדי על הצדדים המגעילים באמת של המציאות שלנו, ממשלת הזדון הזו ממשיכה להתנכל לכפרים בדואים בנגב בצורה שיטתית. מדובר בכפרים מוכרים כמו ביר הדאג' וכפרים שצריכים להיות מוכרים כי ממשלות ישראל לדורותיהן שמו והחזיקו את בני הכפר שם (אום אל–חיראן). לא מדובר באנשים ש"משתלטים על קרקעות" או "מנסים בדרכי עורמה ליצור רצף מעזה לחברון". וכששק החבטות הזה יתחיל גם להחזיר מכות, אנחנו כולנו נתגעגע לאינתיפאדות הקודמות.

ספיקינג אוף אינתיפאדה: במהלך השבוע השני של החודש הזה נרצחו ארבעה פלסטינים על ידי כוחות הביטחון שלנו. שניים בגדה המערבית(ממנה לא יצא אף רוצח אחד בכל 2012) ושניים ברצועת עזה. אם ארבעה ישראלים היו נרצחים בפעולות איבה בשבוע אחד, ביבינוקיו כבר היה נאלץ לצאת למבצע זין בעין או איך שלא היו קוראים לו.

פליטים: ממשיכים "להמאיס עליהם את החיים". תודה ששאלתם.

יחסי חוץ: כאן האמת יש מבוי סתום, או לפחות כך נראה. מי שמצביע ליכוד וימינה מקבל את הגישה שאומרת שחשוב יותר להתעקש על זכותנו לעשות מה בא לנו בשטחים מאשר לשמור על יחסים תקינים עם ארה"ב ואירופה. כל מי שמצביע שמאלה מכך עושה זאת לפחות בחלקו של דבר מתוך הבנה שהדרך הזו מובילה לתהום. כרגע התהום מוביל.

ונעבור לסקירת המועמדים

בבחירות האלה היה לי תפקיד זעיר שלא ממש הורגש, בסופו של דבר, עקב הנסיבות יותר מאשר עקב איכות התוצר (לדעתי לפחות) בקמפיין של אחת המפלגות שמסתכלות על אחוז החסימה מלמטה.

הכוונה לארץ חדשה. עזרתי לידידי ערן ורד לעשות עבורם כמה סרטונים (ארבעה סך הכל), מהם שניים משלימים לסרטוני "השיטה" ושניים שעסקו בהצבעה על הבולשיט של תשדירי המפלגות האחרות בטלוויזיה.

היה לי פה קטע ארוך שהסביר בצורה מעט מייגעת וגילוי–נאותית במקסימלית את כל הסיפור, אבל עזבו. סך הכל (עקב הפסקת העבודה באמצע) זה הסתכם בגרושים, ששולמו לבסוף. אסתפק בקישור הזה ובאמירה שמהניסיון הנ"ל וניסיונם של אחרים מסתמן שיש למר אלדד בעיה עם לשלם בלי שיצטרכו לרוץ אחריו. עקב החשיפה הזו להתנהלות יש לי אמון נמוך משל אחרים באיכות החזרה בתשובה של מר יניב.סבבה? סבבה.

מבחינת מהות הקמפיין: מי כמוני אמור לאהוב קמפיין שמבטיח כאסח וחוסר מורא ומשוא פנים. אלא שההבטחה הילדותית שלא לשבת לא במליאה ולא בוועדות מבטיחה שכל חדי הקרן הוורודים שמובטחים במצע התפור בגסות יישארו בגדר משאת נפש, וגם ההבטחה להוציא בחסות החסינות הפרלמנטרית המונים לרחובות נראית נלעגת כשחושבים על זה. מתי הכי קל להוציא המונים לרחובות? במהלך הבחירות. אז יש את האנרגיות לזה. ראיתם איזו עצרת המונים של ארץ חדשה? הם הצליחו להביא אפילו חמשת אלפים איש למקום אחד לשמוע מה יש הם למכור?אז איך, בלי לנאום במליאה ובלי לשבת בוועדות ובלי להציע הצעות חוק הם יעוררו בהמונים השראה לצאת לרחובות? וזה סתם דוגמא אחת. מי שמצפה שאלדד יהיה מהדורה מודרנית של אורי אבנרי טועה. אורי אבנרי התייחס לתפקידו ולמוסד הכנסת במלוא הרצינות ולמרות שוויתר על עבודת הוועדות (בהיותו סיעת יחיד חסרת השפעה שם), מעולם לא ויתר על נוכחות במליאה וניצל כל הזדמנות כדי להעלות את משנתו ואת דאגות בוחריו על סדר היום. הבטחת הבחירות שלו (אותה קיים, אגב) היתה שלא להיעדר לעולם מישיבות מליאת הכנסת. קצת מצחיק שהיום רוצים לבחור מישהו שמתחייב כן להיעדר מהן.

ציון קמפיין: 8; תחזית: 30-40 אלף קולות. יחידת מימון אחת.

מה יש להגיד על השאר? ובכן כמו שנמצאנו למדים לא רק מהחיבור הכושל של "ביברמן ביתנו" אלא גם מהמיקסום של קולות המרכז–עד–כאילו–שמאל באמצעות ההחלטה הנבונה שלא להתאחד לשום גוש ושום ביחבוש, השלם קטן מסך חלקיו; וככל שתציע ללקוח יותר טעמים נפרדים כך תקבל יותר קולות בסך המצטבר. ברגע שאתה מכריח אותם לקחת לבני עם השלי, או שלי עם היאיר, לא בא להם עליך והם יישארו עם הדרעק המוכר. לא שאני מבין את מי שמשלושת הטעמים האלה בוחר דווקא בטעם לבני, אבל נעזוב זה.

למרבה הצער, גודל העוגה לא מאפשר לתיאוריה הזו להתממש בשמאל ובפאתי שמאל. עם זאת, על פי הסקרים האחרונים – טפו טפו – נרשמים מספרים מעודדים שמדברים על שישה למרצ וחמישה לחד"ש, מה שאומר נבילה אספניולי המעולה ותמר זנדברג יקירת קהילת הטוויטר (חוץ מזיו פוג) בכנסת, שזה דבר בהחלט טוב. האישה שהייתי הכי רוצה לראות נכנסת לכנסת, אסמא אגברייה–זחאלקה – שוב לא תעשה את זה לצערי, אבל אשמח להפסיד בהתערבות (לנ"ל) ולראות אותם מקבלים יחידת מימון לפחות. לדעתי לא יקרה, אבל גם להגיע קרוב לזה יהווה קפיצה מטאורית למפלגה ולמועמדת בקלפי, ומגיע להם.

מלה לאסמא: אם תקבלי יחידת מימון, דיר בלכי להחזיר את הכסף ברוח הבטחתך הנאצלת אך לא הלגמרי רצויה לוותר על שכר כחברת כנסת אם תיבחרי)! שלמי לפעילים שלך על העבודה שלהם. זה עוזר לקראת הבחירות הבאות, מניסיון.

העבודה: חותני היה אומר שאני פסול לעדות, יען כי התיעוב שאני חש כלפי יושבת ראש המפלגה מטה את שיפוטי. ובכן, יש בזה. מכירים את כל אלה לאחרונה שפותחים את הפוסטים שלהם עליה ב"אני דווקא לא מאלה בשמאל שלא סובלים אותה יאדה יאדה יאדה"? אז אני כן. מודה.אני חושב שהיא כל–כך נחושה להוכיח שהיא תעשה כל דבר כדי להגיע ליעד שהיא… ובכן, תעשה כל דבר כדי להגיע ליעד. הייתי רוצה שנינו אבסדזה, בסביבות מקום 20, תיכנס לקדנציה נוספת בכנסת. מצד שני, מאד אשמח לאידה של כבוד היו"ר אם תביא 16, להוסיף רק שלושה או אפילו ארבעה מנדטים, בשעה ש-28 המנדטים של קדימה פנויים להרמה, זו בושה. זה כישלון ולא יעזרו כל הספינים.

לגבי הקמפיין: פרווה לגמרי ומגלומני משהו. אבל שוב, יכוליות שזה התיעוב שלי שמדבר. אפילו חותני הנ"ל, שהתפקד לעבודה וניסה למכור לי אותה, מודה שהקמפיין שלה מריח מדי מיועצי תקשורת. לא שזה חדש בקמפיינים של העבודה כמובן (מישהו זוכר את "הדרך לפריצת הדרך"?), אבל לפי הסקרים לפחות לא עושה את העבודה.

ציון: 6; תחזית: 17-18 מנדטים.

לבני: נו באמת, מוכרחים לדבר על זה? קמפיין מגוחך של "ביבי וליברמן: קקי. לבני: חדי קרן ורודים ונצנצים", ו"לבני היחידה שתעצור את נתניהו" בזמן שהסקרים חוזים שתהיה השותפה השנייה בגודלה גם בממשלה היפותטית שאינה בראשות ביבי – וכל זה מצד מי שלא השכילה להרכיב ממשלה גם כשעמדה בראש מפלגה של שלושים ושבעה מנדטים, לא השכילה להרכיב גוש חוסם לאחר הבחירות כשעדיין היתה המפלגה הגדולה ביותר עם 28.

בנוגע ל"רק לבני תביא הסכם": כשהיתה שרת החוץ והליגה הערבית אישררה בשנית – למרות חמש שנות התעלמות – את הצעת השלום חסרת התקדים שלה, שמדברת בגוף ההצעה עצמה על סיום הסכסוך ועל נורמליזציה ולא רק שלום – לא טרחה הגברת לבני אפילו להשתין לכיוון ולהעמיד את ההצעה הזו על סדר היום. תאמרו שהצעת הליגה הערבית כמות שהיא אינה קבילה עליכם? יופי לכם. הצעת הפתיחה במו"מ לעולם אינה כזו. כשמישהו שם על השולחן הצעה, לא משנה מה מחירה, שמהצד השני נותנת לכם כל מה שאתם רוצים ובכלל זה דברים שמעולם לא נכללו בכל הצעה אחרת? אתם עונים. אתם מבהירים לצד ב' שאתם רוצים את מה שהוא מציע גם אם לא מוכנים למחיר בו הוא נוקב. ככה מתחיל המחול. אז ציפיטפוט, שלא זיהתה הזדמנות היסטורית כשרת חוץ, תוביל אותנו להסכם עם שמונה חברי כנסת ותיק התחבורה או השיכון בממשלה נטולת–ביבי שלא תקום? מי לעזאזל האנשים שמצביעים לדבר הזה?

ציון: 6; תחזית: שמונה מנדטים.

יש עטין: המקצוענים ששכר יהיר לפיד עשו עבודה טובה, אם גם לא מעניינת במיוחד, והצליחו להחזיק את המועמד שלהם – הדבר הכי חדש וחם במערכת הבחירות הזו – על אש קטנה ולמנוע ממנו לעשות טעויות גורליות. טוב, כמעט עד הסוף, אז נראה כאילו עומדת להיפלט לו המלה"פרענקים" בראיון בטלוויזיה. הוא טוען שהתכוון לומר "פרגמנטים". קשה לקבוע, אבל לי (שמן הסתם משוחד והיה שמח לשמוע אותו אומר את המלה המפורשת, שאין לי ספק שהיתה דיירת קבועה בבית אביו) נראה היה שמתהווה שם בפה שלו סגול, ולא פתח.

הוא אמנם לא צעק איפה הכסף כשהממשלה חילקה 27 מיליארד ש"ח לטייקונים וניסה לטעון שזו גזירה שכבר אין מה לעשות נגדה אלא רק למנוע את הישנותה בעתיד (הפרכה טובה כאן http://cafe.themarker.com/topic/2771283/ ), אבל בהופעותיו הלא רבות בתקשורת הוא תיפקד לא רע והסווה את אופייה הבורגני–אגרסיבי של מפלגתו. רק בעימות מול דרעי הוא נפל כמו טירון לפיתוי לתקוף את דרעי על היותו עבריין מורשע ואז להישאר מגמגם ביידיש כשדרעי איתגר אותו ב"נו, אז תתחייב כאן ועכשיו שעם עבריין כמוני אתה לא יושב בממשלה". אבל סך הכל נמנעו מפשלות, ולאחר פרץ נאה של לפידיזמים בחודש הראשון של הקמפיין לא נצפו פליטות פה מביכות מדי מצד הינוקא.

ציון: 8; תחזית: 12 מנדטים

מרצ: הקמפיין שלהם התחיל איום ונורא עם ה"נשמה" וכל שאר הדליחות מבית בילצקי ושאר יועצי הקמפיין המעאפנים של השמאל בארץ.התעוררות חיובית נרשמה עם הסרטונים של התומכים, בהפקת אנשים טובים כמו ירון טן ברינק ואחרים, שמרצ השכילה בתבונתה להשתמש בהם גם בתשדירי הטלוויזיה ה"רשמיים" וגם כמובן ברשת. שכטר היה טוב וגם אבא תתעורר. את הראשון פחות אהבתי. אם הקו היה לוחמני כזה מההתחלה מרצ היתה עוברת את ציפיטפוט.

ציון: 7.5 תחזית: 6 מנדטים

הבית היהודי: מה יש לדבר? קמפיין אפקטיבי מאד. רק תוצאה מאד מאכזבת לעומת הסקרים(כל דבר פחות מ-12) תעמעם את זוהרו של המשיח לבית נפתול. לעומת אורלב וסלומיאנסקי ושאר מיני הדודים המפד"ליים, בנט והדוגמגישה החילונית שלו באמת נראים כמו אחים קטנים ושובבים, ושובבות זה דימוי מועיל מאד בקמפיין בחירות כשאתה מנסה לזנוב קולות מחוץ למגזר הסרוג. על התועבה המוסרית שברשימה הזו,מהדוגמגישה ובנט עצמם עבור בשוליים הפסיכיים ביותר של הימין המשיחי האמריקאי שמקבלים כאן חיבוק חם ומקום מובטח – תקצר היריעה מלספר. אבל האמת שטוב שהבית היהודי יהיה כוח מאוחד וברור ויספח אליו את גל נוטי המשיחיזם ה"חילוניים". שהקווים יהיו ברורים.

ציון: 9; תחזית 13 מנדטים

הליכוד ביתנו: אוי, מה נאמר ומה נגיד. יחסית לגאון תקשורת, ביבינוקיו חרא קמפיינר. מאז שהצליח לחלץ ניצחון בבחירות 96' למרות רצח רבין, הוא נכשל בעקביות בבחירות יחסית לציפיות. אפילו ארתור לא הצליח לשים ליפסטיק על החזיר שנקרא ממשלת ביבינוקיו השנייה. לגבי האיחוד הגדול: לדעתי נתניהו מהמר שליברמן יקבל בראש במשפט ובהיעדרו הוא יוכל לרשת את כל האלקטורט (ההולך ומצטמק, אגב) של ליברמן ללא קרב, ולשם כך מוכן להקריב כמה מנדטים בבחירות אלה. זו הסיבה שליברמן מבהיר שיפרוש מיד לאחר הבחירות למעמד עצמאי שוב. השאלה אם גמדיו יצייתו לו כולם גם בהיותו על סף הרשעה. הקמפיין עצמו? לא יודע אפילו איך להתייחס אליו. ניתן למספרים לדבר.

ציון: 5; תחזית: 34 מנדטים

ש"ס: בלעחס. הכלב עם הראש המשולש חירבן צחנה של קמפיין. אפשר לא להוסיף? תודה.

ציון: אין דברים כאלה; תחזית: 11 מנדטים

חד"ש: קמפיין טוב, חיובי, עובד על הקהלים הרלוונטיים (לא יכול לשפוט לגבי התעמולה בערבית). מקווה שבאמת יביא 5. נבילה!

ציון: 8; תחזית: 4-5 מנדטים

עלה ירוק–הרשימה הליברלית: יהיה מצחיק אם דווקא לאחר שמכר את נשמתו לגמרי יצליח המותג "עלה ירוק" (המוכר לקוראי מדור מצוין וחינוכי זה כ"עלה נידף") לחדור לכנסת. הקמפיין כשלעצמו אפקטיבי, למי שאוהב ליברטריאניזם מעורטל וקפוא–לב. אני יכול רק לקוות שאיש מקוראיי הנאמנים אינו מתכוון להצביע למפלגה הסוציאל–דרוויניסטית הזו.

ציון: 8.5; תחזית: 40-50 אלף מנדטים

דעם: המפלגה שהכי התלבטתי בינה לבין מרצ מרגע שהוברר לי שאין לי סיבה לייחל לניצחון של כוחות האטרף בהתגלמות המשיח החוזר בתשובה. אסמא אגברייה–זחאלקה היא הדבר הכי מלהיב בשמאל הישראלי, והיא מוכיחה בקמפיין הזה פרגמטיזם, לפחות הצהרתית שצפוי להביא לגידול ניכר במספר המצביעים של המפלגה. למרבה הצער, כשמדובר במפלגה ששיא כוחה נרשם ב-2006 עם פחות מארבעת אלפים קולות, זה אומר שהדרך עוד ארוכה. עם זאת, דעם היא המפלגה שמציגה את החזון השלם והמאוזן ביותר של שיתוף יהודי–ערבי, גברי–נשי.אגב, מחצית מקולות בית אבו–קדם יינתנו לה, בדמות קולה של מלכת הבית.

ציון: 8; תחזית: כ-10 אלפים קולות.

עם שלם: למיטב הבנתי די נמנע מהם לפעול במרחב הציבורי במגזר הדתי עצמו, וכשניסו קיבלו מכות. יש איזה טרנד באוויר של הצבעה לאמסלם בקרב ציבור חילוני מסוים, אבל אני לא יודע עד כמה הם הצליחו למקסם את הציבור המסורתי, זה שבדרך כלל מצביע ליכוד אבל הצביע איזו פעם ש"ס.

ציון: קשה להגיד; תחזית: 50-60 אלף קולות.

מדד צפוי למנדט: כ-30 אלף קולות

אחוז החסימה: כ-75 אלף קולות

(משלימים את ספירת המנדטים: בל"ד 4, רעם–תעל 3, יהדות התורה 6)

(אם תיתכן הפתעה של ממש בבחירות האלה היא תבוא מעלה נידח או מאמסלם.

אה, הבטחתי לכם חלום.

אני מארח את הסופרבול. נירית משום מה שוכחת שאני מארח את הסופרבול ובאה הביתה למצוא אותו מלא באנשים ובתקרובת. אני חייב לצאת להביא משהו‬.

‫המקום הוא מקום שהייתי בו הרבה פעמים, כולל באותו יום, אבל עכשיו באמצע הלילה הוא משום מה הומה נורא‬

‫אה, והמקום הוא מין בסיס צבאי כזה. תנועה סביבי כאילו שאני על האופנוע (ואני לא). בסוף שופל עצום ממדים פוגע בי מאחור ודוחף אותי לתוך צמיג ענק (בגובה שלי) ורך מאד, ככה שאני נדחף כזה לתוך הגומי. אני לא נפגע קשה אבל כואב לי. נהג השופל הוא סגן אלוף משופם ומבוגר. כל עדי הראייה תמימי דעים שהוא אשם, וכשאני מגיח מהצמיג הם מתגודדים סביבי ומלהיטים את עצמם ומנסים לחמם אותי. אני מרגיע אותם שאטפל בזה ושיירגעו ורק ייתנו לי לשאול את הנהג שתי שאלות ואחרי זה עורכי דין יטפלו בעניין.‬

‫עד שאני מגיע לאיפה שהוא היה, הוא כבר הפנה עורף והתרחק. פתאום מופיע שם ביבינוקיו. הוא מדבר בנייד ומקבל דיווח על האירוע. אני מנסה למשוך את תשומת לבו אבל הוא כזה מנפנף אותי עם היד (למרות שברור לי שהוא מבין שאני הנפגע באירוע). אני אומר לו "אתה רוצה לדעת מה קרה או לא? ואז הוא מחליף הבעה בבת אחת וכולו נופת צופים מחייך אליי ואומר "בטח, מה שלומך, איך אתה מרגיש?" ובא ללחוץ לי את היד. אני, אחרי שאני חוכך בדעתי רגע, לא עושה סצנה ולוחץ לו את היד.‬

‫וכאן התעוררתי עם צורך עז להשתין (הגורם מספר אחת לסיום חלומות. אצלי לפחות)‬.

לא הבטחתי חלום הגיוני.

אז אני לא יודע מה זה אומר, אבל אם נצביע מספיק פעמים בטח נקום מהחלום יום אחד ונצטרך להתאמץ כדי להיזכר מי זה בנימין נתניהו ולמה לעזאזל הוא מופיע בחלום שלנו. אז לכו להצביע, בלאד.