רוברט סמולס נולד כעבד בדרום קרוליינה בשנת 1839, לאם, שפחה בשם לידיה פוליט, ואב לא ידוע – אולי האיש שאמו שהיתה שייכת לו, אם כי עורו היה כהה למדי. בכל מקרה, אמו היתה שפחת בית – שזה מעמד מועדף בחברת העבדים הפנימית, לעומת עבדי שדה. אבל לידיה גדלה בשדה ודאגה שרוברט יידע את מציאות העבדים, שיעבוד גם בשדה ויראה עבדים מוצלפים.

כשהיה בן 12, בהשתדלות אמו, נשלח על ידי המאסטר כפועל מושכר בעיר צ'ארלסטון הסמוכה. רוברט הקטן עבד בכל מיני דברים בהתחלה (בל בוי במלון וכו'). אבל עד מהרה הנער התאהב בים והחל למצוא לעצמו תעסוקה בנמל ההומה של העיר – תחילה כסוור, אחר כך כקושר חבלים, טווה מפרשים ובסופו של דבר למשרה של הגאי\נווט (אם כי חלילה לא רשמית).

בגיל 17 נישא להאנה ג'ונס, מנקה שפחה במלון בו עבד כשרק הגיע לעיר. עד כאן – לא שונה מסיפורם של אלפי עבדים בדרום. אבל כשהיה בן 22 פרצה מלחמת האזרחים. גיבורנו מצא את עצמו מצוות, בתוקף הכשרתו בת כמעט עשור במקצועות הים, לספינת הקונפדרציה פלאנטר, ספינת תובלה חמושה קלות, שתפקידה היה לסקור את נתיבי המים, להניח מוקשים, ולהעביר אספקה, כוחות ותשדורות.

כעבור שנה של עבודה בשירות צבא משעבדיו. החליט אחינו שהספיק לו לחיים שלמים. באפריל 1862, אחרי שלמד כל נתיב וכל נוהל בסביבות נמל צ'ארלסטון הנצור, מתחיל רוברט סמולס לספר לחברי צוות ספינתו את התוכנית – חוץ מאחד, עליו לא סמך. במאי התחילו לספר לכמה מהמשפחות אבל לא לכולן, מחשש להדלפה.

ב-12 במאי הפלאנטר הפליגה 10 מייל דרום מערבה לאי קולס, והעמיסה ארבעה תותחים בטרם חזרה למעגנה הקבוע. באותו ערב המפקדים הלבנים ירדו מהספינה לבלות את הלילה ביבשה כרגיל, כמו ג'נטלמנים. הצוות ביקש וקיבל רשות להביא את המשפחות לסיפון (בקשה לא חריגה, שנענתה בתנאי שהמשפחות יעזבו לפני העוצר של הלילה).

מגיעות המשפחות,, מספרים לנשים, חלק נלחצות וצריך להרגיע אותן אבל אחרי זה כולן מודות ששמחו על הזדמנות לברוח. שלושה חברי צוות לוקחים סירה ומעמידים פנים שהם מחזירים את המשפחות, אבל עושים סיבוב ומתחבאים על ספינת קיטור אחרת בנמל.

רוברט סמולס לבש את מדי הקפטן וחבש את כבע הקש של הקפטן, והפלאנטר יצאה לדרך הארוכה אל החופש. ספינות האיחוד נמצאות במרחק שבעה מייל בלבד, אבל כדי להגיע אליהן צריך לעבור חמש מצודות היושבות על איים קטנים ברחבי המפרץ. רוברט סמולס ניווט את הספינה שלו דרך חמש נקודות הביקורת, כשהוא נותן את הסיסמאות הנכונות (בקול ובסימני יד, תוך חיקוי גינוניו של הקפטן הלבן לו ציפו השומרים במבצרים, אבל לא יכלו ממש לראות כי היה אמצע הלילה.

המצודה האחרונה, שאנשיה ערניים וחשדניים מכולם, היתה פורט סאמטר – אותו מקום שכיבושו על ידי הדרום פתח את מלחמה האזרחים. גם את הניצבים על המשמר במצודה הזו הצליח קפטן סמולס לבלבל – בדיוק למשך הזמן הדרוש.

אנשי פורט סאמטר נתנו לספינה לעבור במחשבה שהיא יוצאת לסיבוב לתצפת על ספינות האויב הצרות, או להניח מוקשים, אבל כשראו שהפלאנטר ממשיכה בקו ישר לעבר קו המצור הם הרימו אזעקה. בדיוק בשלב הזה עמדו ספינות האיחוד להיענות למה שנראה כמו משאלת התאבדות מצד ספינת מורדים בודדה.

סמולס החליף את דגל הכוכבים והמטות של המורדים בסדין לבן שאשתו הקפידה להביא לצורך זה – בדיוק רגע לפני שספינות האיחוד עמדו לפתוח באש. הפלאנטר הפכה לספינת איחוד, סמולס הפך לסלבריקה והמעלל שלו השפיע רבות על החלטתו של לינקולן להרשות לשחורים להילחם בצבא האיחוד.

אחרי שנשלח בחסות מפקדים חכמים בצבא האיחוד לשכנע את לינקולן ששחורים שווים קרבי, שימש רוברט סמולס כנווט של שורה של ספינות ובין השאר סייע לאתר ולפרק\לשלות את המוקשים שסייע להניח כעבד. בסוף 1863 הוא שימש כנווט של אותה פלאנטר שאותה החרים לבעלי העבדים כשנפתחה עליהם אש.

הקפטן הלבן עשה במכנסיים וירד לבונקר הפחם לחכות להשתלטות. סמולס ידע שהקפטן אולי יקבל מעמד ויחס ראוי של שבוי מלחמה, אבל הוא והבראת'רס פחות. הוא השתלט שוב על הספינה שלו וניווט אותה לחוף מבטחים מהקרב. לכבוד זה הוא קיבל עיטור ומינוי כמפקד בפועל של הפלאנטר (בשעה טובה. אחרי שהציל אותה פעמיים. למה מפקד בפועל ולא פשוט קפטן? כי הוא לא בוגר המכללה הימית באנאפוליס, ולכן אסור לקרוא לו קפטן (או נווט). קיצר הוא המשיך לפקד ולעזור למאמץ המלחמתי, כולל הפצצה של פורט סאמטר ונוכחות בסוף המלחמה כשהניפו מעליה שוב את דגל הפסים והכוכבים של האיחוד.

קצת לפני סוף המלחמה הביא סמולס את הפלאנטר לתיקונים והצטיידות בנמל פילדלפיה והפך לאחד הבוגרים הראשונים של תוכנית האוריינות לשחורים שהתקיימה בעיר. יאפ, את כל מעללי הגבורה וההונאה המתוחכמים דלעיל ביצע העבד המשוחרר-עצמית רוברט סמולס כשאינו יודע קרוא וכתוב.

במהלך אותה שהות בפילי נסע סמולס יום אחד בטרולי ונדרש לפנות את מקומו לגברת לבנה. הוא העדיף לרדת מה"אוטובוס". התקרית וביושו של גיבור מלחמה גרמו למהומה בעיר הכי מתקדמת גזעית אז בארה"ב, והתחיל התהליך שהסתיים כעבור שלוש שנים בחוק אינטגרציה רשמי לתחבצ בעיר. במהלך 1864 הוא גם נבחר כציר לא רשמי לוועידה הרפובליקנית (זו שנת בחירות לנשיאות, כזכור. לינקולן בקושי גובר על ג'ורג' מקללן הפשרן)

אחרי המלחמה חוזר סמולס לעיירת הולדתו בופורט, דרום קרוליינה. דבר ראשון – הוא קנה במכירה פומבית את ביתו של משעבדו לשעבר, שהוחרם על אי תשלום מס. בעל העבדים מנסה לזכות בביתו חזרה אבל סמולס מנצח בבית משפט, בתיק שהופך לתקדים מאד חשוב לזכויות עבדים משוחררים. הוא מביא את אמא לידיה לגור איתו, ובצעד שכולו קלאס – מרשה לאמא של בעל העבדים לחזור לגור בבית עד מותה.

בנוסף לבית מגורים, הוא קונה בניין נוסף בעיירה ופותח בי"ס לשחורים – וגם שוכר לעצמו מורה פרטי, שיקנה לו קצת השכלה. היות שצריך גם להתפרנס, הוא פותח עסק כלבו שמשרת בעיקר את האוכלוסייה המשוחררת בעיר. ב-1868 הוא נבחר לבית המחוקקים של דרום קרוליינה והוא אחד מראשי החבורה שהעבירה את חוק חינוך חובה חינם הראשון בארה"ב. ב-1874 נבחר לבית הנבחרים בוושינגטון. הוא נבחר כציר לוועידה הרפובליקנית הלאומית ב-1872, 76, ו-80.

ב-1883 התברר לסמולס שהוא מעולם לא נרשם רשמית כחבר בצי ארה"ב ולכן לא זכאי לפנסיה. התחילו מהלכים להכליל אותו ברשימת הפנסיונרים של הצי אבל גזענים תקעו את זה. רק כעבור כמעט 20 שנה תוקן המעוות. ב-1897 והעבר חוק מיוחד שנתן לו פנסיה שווה לזו של קפטן במיל'. ב-1900 שונה בדיעבד
אומדן השווי של הפלאנטר (שחושב במקור נמוך במידה שערורייתית כי היה פרס נלווה ללכידת ספינות אויב על בסיס שוויין) ובנוסף ל-1,500 הדולר שקיבל במקור (בערך 45 אלף בכסף של היום) הוא קיבל עוד 3,500 דולר.

איך הבנאדם לא מפורסם כמו גרנט, שרמן, והפוץ האוברריטד רוברט אי לי? אל תענו לי. כולנו יודעים. בסוף שנות התשעים של המאה ה-10 הוא החל לסבול מסוכרת, ולכן סירב למינוי כקולונל במלחמת ארה"ב-ספרד, וכשגריר ארה"ב בליבריה.

"עכשיו שאתם לא יכולים להתייחס אליי כעבד, אתם מתים ש"אחזור" לאפריקה, אה? ובכן, התחת השחור שלי נשאר בבופורט, איפה שנולד". (הוא לא אמר את זה, אבל יש לי חשד שבהחלט חשב את זה. לוק של שגריר, אבל – היה לו.)

ב-1913 עצר לינץ' והציל שני שחורים שהואשמו ברצח לבן בעירו. איך? הבהיר לראש העיר שאם ייפגעו השניים העיר תישרף. כבודו והשריף הרגיעו ת'המון. ב-1915 הלך הגבר רוברט סמולס לעולמו מקדחת וסיבוכי סוכרת. יש על שמו כל מיני אתרים בבופורט ובדרום קרוליינה, בסיס ימי בגרייט לייקס וספינת צי ארה"ב, ויש איזה ביופיק שתקוע בפרודקשן הל. יום אחד יעשו מזה סרט כמו שצריך ואתם תראו מה זה הפנתר השחור.