עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

אוי ישרואל צאן קדוישים*, מניינים? התגעגעתם ללשוני הגופריתית ולניתוחיי החדים כזכוכית הגעש? סבבה, למה יש לנו שתי פרשיות בעלות עניין לדוש בהן. כלומר, אחת מעניינת שעליה אתהה יחד אתכם, אבל לפני זה אחת שאחלץ בטובי להסביר לכם.

נכון פרשת גדעון סער? אז יש מלא בלבול בשטח בנוגע לזה שזו ש"חתומה" בראשי תיבות על אותו מכתב תמוה–משהו בניסוחו שנשלח למשרד רה"מ מכחישה כל קשר? כלומר היחידה שיש לה ראשי תיבות מתאימים ושירות בתקופות הרלוונטיות תחת סער, מכחישה שזה בכלל קשור אליה.

אז נכון שבקטעים האלה קרבנות מתנהגים בכל, אבל כל מיני צורות תמוהות ולא רציונליות (יש סיבה שקוראים לזה טראומה, כמו ההיא מתסמונת פוסט סינדרום), וההתנהגויות האלה עלולות לגרום למשקיף אובייקטיבי, אפילו כזה שמשתדל להיות נאור, לפקפק בגרסת הקטגוריה.

עם זאת, ולמרות שכמו בכל דרג בכיר במדינה גם במשרדי ממשלה משרתים בין היתר גם אנשים טיפשים להדהים, בכל זאת המעבר הקיצוני ממשלוח מכתב כזה, שנשמע (אם מתייחסים אליו כאמין) כמו משהו שכתבה אשה שגמרה אומר בנפשה לצאת עם הסיפור, להכחשה גמורה במפגיע – תמוה.

לכן יש לעלות לבוידם של ההיסק הלוגי, לפתוח את הארגז הישן של סבתא רבא, ולשלוף את התער של אחינו וויליעאם מקהילת קוידש אוקאם, שאמר** שבבקשנו אחר הסבר למאורעות, יש לבחור בפתרון הדורש את כמות ההנחות הנמוכה ביותר (או לחילופין, בגרסה הדורשת מאמץ קטן יותר להאמין לה).

לכן יש להאמין לגברת משהו.משהו (לא זוכר את ראשי התיבות ולא אכפת לי במיוחד בשלב זה) הטוענת נחרצות שאין לה שום קשר, ולכן, מעשה האדמו"ר ארקה קוינן דויל, בעל ה"סימן הארבעה" וה"חקירה בשני", לאחר שסילקנו את הבלתי אפשר אין לנו אלא להכתיר את מה שנשאר, בלתי סביר ככל שיהיה, כאמת: כלומר, המכתב אכן מזויף.

זה כמובן משאיר לנו את השאלה מי זייף. יש שתי אפשרויות: מחנה סער או מחנה אנטי–סער. כדי להאמין שמחנה אנטי–סער זייף את המכתב, עלינו להאמין לא שקורבן לניצול מיני התחרפנה ומתנהגת בצורה מטופשת, אלא שאנשי מזימות פוליטיים נכלוליים וערמומיים וחסרי מעצורים הם גם ערימה של פיגור שכלי שלא היו בארץ בפרשת הרפז, ולא שאלו את עצמם “ומה יקרה לניסיון ההפללה המתוחכם שלנו כשהאישה היחידה הרלוונטית עם ראשי התיבות האלה תגיד שאין לה מושג מהדבר הזה?”.

כדי להאמין שמחנה סער זייף את המכתב צריך רק להניח שמישהו שם קרא קצת היסטוריה ומכיר את השם פיסיסטראטוס, או לחילופין פשוט ניחן בחושים פוליטיים טבעיים במידה מספקת כדי לתפוש את התרגיל גם בלי לקרוא עליו קודם.

פיסיטראטוס היה אציל אתונאי זוטר במאה השישית לפני הספירה שצבר פופולריות בזכות ניצחון צבאי חשוב במלחמת מגארה, שבעקבותיו הוסר החסם על התפתחותה של אתונה לכדי המעצמה הדומיננטית ביותר ביוון, (למעט ספרטה), והחזקה ביותר בים האגיאי. גם לאחר ניצחונו, וחרף היותו מקורב למחוקק האגדי סולון, עדיין לא היה לפיסיסטראטוס הכוח הפוליטי בקרב האוליגרכיה ששלטה בעיר כדי להפוך לאיש החזק בעיר ולהנהיג מדיניות כראות עיניו.

מה עשה? ביים התנקשות בחייו, השתמש באיום הברור הזה על חייו כדי לשכנע את האתונאים להרשות לו, בניגוד לחוק ובאופן ייחודי לו, להסתובב עם שומרי ראש חמושים בעיר. מרגע שרק לפיסיסטראטוס היו אנשים חמושים הסרים למרותו בעיר, דרכו להשתלטות ולהפיכה לרודן (טיראן, בלשון יוון) היתה קצרה.

תרגיל פיסיסטראטוס שוחק עשרות, אם לא מאות פעמים במהלך ההיסטוריה במחטפי כוח קטנים וזניחים כעצומים והרי גורל. כמו כל תרגיל טוב (עיינו ערך פתיחות וגמביטים בשחמט) יש לזה הרבה וריאציות. אחת מהן היא מסך העשן שבו אתה מביים האשמה כוזבת נגד עצמך כדי להסיט את תשומת הלב מהאשמות אמיתיות העומדות להיות מושמעות, ובכדי ליטול את עוקצן של אלה בהכתמתן באותו חוסר אמינות של ההאשמה הכוזבת שהמצאת. זה מסך עשן בטעם איש קש, אם תרצו.

אוקצור, המסקנה שלי היא שהמכתב מזויף, אולם זויף דווקא על ידי מחנה סער ולמענו, בכדי להסיט את תשומת הלב מפרשות אמת ובכדי להנחית על פרסומן של אלה מכת מנע. עושה לכם שכל? תיהנו על הבית. לא חושבים ככה? זכותכם.

ועכשיו לפרשת בן זיגיר. צריך להפסיק להגיד האסיר אקס. במותו יש לאסיר אקס שם. שמו היה בן זייגיר (איך שלא מאייתים את זה). צריך גם להבהיר: מוסד הביון שנמצא בצרות צרורות עם הדרג הפוליטי שלו ועם הציבור שלו הוא לא זה שיושב בהרצליה אלא זה שיושב אי שם מעבר לשונית האלמוגים הגדולה. האוסטרלים הם אלה שיש להם ציבור שלא מבין ולא רוצה להבין למה לא סיפרו לו על זה עד עכשיו. הציבור שלנו, ברובו המכריע? שם זין ומפהק תוך כדי.

בהתחלה האוסטרלים ניסו לעשות קולות אבו–עלי ולהגיד שהם ידרשו מישראל הסברים מה פה מה שם, אבל מהר מאד הובהר להם כפי הנראה שמהתיש הזה חלב לא ייצא ושלא יעמידו פנים שהם לא היו מעודכנים מהרגע הראשון. ואכן תוך יומיים הנימה השתנתה, ממשלת אוסטרליה הודתה שהיא עודכנה במעצרו ובמותו תוך זמין קצר יחסית מרגע ההתרחשות. שר החוץ (נדמה לי) שלה נשמע אומר בסקיי ניוז ש"אם הישראלים עצרו אותו, היתה להם סיבה. אתה לא מגיע לכלא אם לא עשית משהו רע". נעזוב לרגע את החשיבה הסמכותנית המאוסה שמסתתרת בציור לילד כאן. מה שחשוב הוא הירידה מהעץ. עכשיו השאלה עד כמה האוזים הולכים לעשות לנבחריהם ואנשי צלליהם את המוות על הקטע הזה. זו כמובן בעיה של אזרחי אוסטרליה ובלוגים העוסקים בכגון דא.

ולאחר שאמרנו זאת, יש להכיר גם בזאת: כשאתה (אתה, תמיר'קה, ואתה ראש השב"ס מי שלא תהיה שהיה בתפקיד ב-2010) סוכנות האמונה על הפעלת היבט כלשהו של מונופול האלימות אשר לשלטון, ומת לך אסיר בידיים? אתה לא יכול לראות את עצמך כלא–בצרות. הבוסים שלך צריכים עכשיו לשמוע על זה? גם אתה תשמע. אז זה לא שאחינו פרדו החיים שלו עכשיו הארלם שייק, יושב לו ומרקיד את הרקדניות של צ'ייני על הברכיים. אבל קיבלנו שטופז הצליח להתאבד לגאונים מהשב"ס תחת הידיים, לא קשה לנו להאמין שגם זיגר (ככה אומרת דבורית) הצליח. קורה.

(מלה זריזה למה צריך גם לשמוק להחמיא – אם באמת התאבדויות בכלא ירדו מתשע ותשע ב-2009-10 לשלוש וארבע בשנתיים העוקבות, כמו שאמר השר יצחק "מסריח כמו ערבוש" אהרונוביץ בסקירת מעללי משרדו במהלך כהונת הממשלה היוצאת, אז אין מנוס מן המסקנה החריגה–משהו שמישהו עושה משהו נכון בשב"ס. כה לחי.)

אז את העובדות יביאו לנו רק עיתונאים מהסוג שיש לו גישה לשותפי סוד כלשהם, אבל יש פה שני היבטים שזכות הציבור לדוש בהם: האחד, מה עשה (או עמד לעשות) הבנאדם שכלאו אותו ולא היה אכפת להם במיוחד שהוא מת, השני: מה זה כל הסרט הזה של אסיר סופר–שושו שמוחזק במתקן אזרחי איפה שסוהרים שלא הרגילו אותם לחשוב יותר מדי ירימו גבה או שתיים והסיפור ידלוף?!

אני מודה שאני לא סופר מעודכן בסיפור הראשון, ומי שיכול להביא כרוניקה קצרה ונהירה של מה שידוע עד כה פה בתגובות (או בבלוגה היא עם לינק פה בתגובות) יבורכו. הסיפור השני, למיטב הערכתי הצולעת, הלך ככה: המוסד תפסו אותו, החזיקו אותו זמן קצר במתקן משלהם, התברר להם שלא תהיה אפשרות להעלים מהאוסטרלים ושכתוצאה מהחשיפה יש מצב שייאלצו לאפשר ביקור קונסול או משו, לא רצו שהביקור הזה יקרה במתקן דמוי-1391 שאינו קיים מבחינה רשמית, אז בפאניקה סגרו על שורה סגורה באיילון. הבעיה שכנראה לא היה להם כ"א מיותר להשתיל באיילון על תקן מוגבלי שב"ס, ולא כסף לשתול שם ציוד מעקב והשגחה קצת יותר מתוחכם ממה שנחשב נחוץ לערס הרצחני הישראלי הממוצע. כתוצאה מהיעדר התקציב הזה, מי שנאלץ לבוא במגע עם עובדת קיומו של האיש שבמותו ציווה לנו את שמו, היו אכן מוגבלי שב"ס – והתוצאה ידועה.

מוסר השכל? כמו שכדורגלן לא עושה שום תנועה של "תמסור לי" לפני שהוא יודע בדיוק לאן הוא רוצה ללכת עם הכדור, פעם הבאה שאתם צריכים להעלים מישהו תהיו סגורים על עצמכם איך ואיפה ההעלמה תעבוד גם אם לא הכל (כמו נגיד החלק שמצליחים פשוט לא לספר לאוסטרלים לנצח שהעלמנו אזרח שלהם וזה אחרי שכבר יש מתח בשטח על שהשתמשנו לו בדרכון בחגיגות אל–מבחוח) ילך בול לפי התוכנית. אני יודע, התוכניות שלכם אף פעם לא נתקלות בחומת המציאות, ובכל זאת. לכל מקרה שלא יבוא. סבבה תמירקלך? יאללה מותק, נדבר.

חוץ מזה צפיתי כמוזכר לעיל בשידור (חוזר) מאד משעשע בערוץ 99. של סקירת שר ביטחון הפנים את פעילות משרדו במהלך הקדנציה שעברה. אז הוא מדבר, ומעמיד במרכז נאומו את האמירה: “בסופו של דבר, עבודת המשטרה נמדדת בתחושת הביטחון של הציבור". ראו בזה אקדח שהופיע במערכה א'.

סתיו דיברה נגדו בין הראשונים אם לא ראשונה, ובטח חלקכם ראיתם את הקליפ שלה. אחלה פעם ראשונה. יהיה שמייח עם הג'ינג'ית, במיוחד כשיימאס לה לעשות כבוד של סבא אהוב לפואד (יו”ר הכנסת הזמני עד לכינון קואליציה, למה הוא התרח הכי זקן בבית).. סתיו כמובן רדפה אחרי השר עם בריונות המשטרה נגד המחאה. השר מנוסה ממנה והוא התפתל לה מהאצבעות אבל לא לפני שנמעך קצת לפתוח את הציד.

אורית סטרוק הצחיקה עם ניסיון מגושם לרכב על דבריה של שפיר (שגובו במקרים פרטניים שנמסרו לשר מראש, כמו שעושים) באזכורים מעורפלים של "מקרה עם קצין נוער בשומרון ותובע משטרתי במחוז ש"י”. שקוף אחותנו.

ואז אחרי שהיו בולדוג ודוד צור, קיבלנו מכת 1-2 קלאסית מאת איברהים צרצור ומאזן גנאים, שקרעו את דבריו של השר על "תחושת ביטחון של הציבור" – לפחות בעיני המגזר שלהם, כמו שזין של פיל קורע בתולין של נקבת העכברוש. היית חש רחמים אלמלא היה מדובר, איך לומר, בעכברוש. אהרונוביץ' התחיל לצווח לרחמים שהמגזר היה מפוצץ בנשק כשהוא הגיע, שזה לא רק האחריות שלו אלא "גם של התושבים, וגם של הפושעים!!”, ולנזוף בח"כים הערבים על שבני המגזר, לטענתו, לא זינקו בחדווה על "עשרות!!!” (סימני הקריאה במקור) התקנים שהוא אירגן – רק חלקם כשוטרים ממש עם שכר וזה, והשאר מתנדבים ושירות לאומי. כנראה שהציבור הערבי צריך להיות להוט לשרת תחת איש מערות מוכה גזענות אגבית ותהומית כאחת.

לשיא הגיעה הקומדיה כשהשר, בטון עצוב של איש חכם המגלה לח"כים את הוויות העולם, סיפר שלא רק שכל הזמן נפרצים מחנות צה"ל ונגנב שם נשק (אין ילד שלא יודע), אלא שגם גניבות של אמל"ח הכולל לא רק נשק קל אלא אף "טילים וכיו"ב" הם עניין שגרתי למדי. לא יודע מה אתכם, אבל לתחושת הביטחון שלי הפרטיקולרית כבוד השר עשה נסים ונפלאות כששמעתי את זה.

מה שכן, ובאמת מלה אחרונה – לא שזה משנה לתמונה הגדולה שכן עמישראלחי קיבל כבר החלטת אל–חזור להמשיך להיסחף במורד הרוביקון אל המפל, אבל עושה רושם שהכנסת הזו תהיה פחות מחרידה מקודמתה. יש כמה ח"כים חדשים שהולך להיות כיף איתם (לא מעט מהם תחת כנפיו של איש הג'ל, כמו ח"כ פנינה תמנו–שטה שגם שיחקה את תפקידה בגנג–בנג והזכירה לשר הקלגסת שלא רק למגזר הערבי יש בטן מלאה וזיכרון שחור על הקלגסת, אלא גם לניגרז העבריים, אחינו הישראלים יוצאי אתיופיה בשבילכם.

נסיים כאן למה צריך מתישהו. הערות, טענות, מענות, סעד, ת"ש פה בתגובות. יש גם כפתור תרומות אם נורא בא לכם. אעשה מאמץ לא להיעלם שוב בזמן הקרוב ובימים הקרובים שני פוסטים (אחד אורח) בפרשת מיכאל אזולאי המלך ומאבקו בחלאת המין האנושי יעקב נגלד ופרקליטות מחוז לכיש עלובת הנפש ששפיך השטן מטפטף לה מהתחת (רואים, טמבלים? זה העלבת עובד ציבור. למה שמיכאל אזולאי עשה קוראים הבעת דעה. שיעור זה בהבנת הנקרא מוגש לכם בחסות כושילירבכום ערס תפסיקו כבר להיות בריונים בתרי זוזי, יא חבר מעוררי תוגה).

ובבניין זיון ננוחם.

* כולל את כל תושבי הארץ בין הים לירדן, יהא אשר יהא החבר הדמיוני המועדף עליהם, ואת כל באי תבל הקוראים בשפת עבר, תהא אשר תהא שריטתם כנ"ל.

** קראתי משהו לאחרונה שזה בכלל לא מה שהוא אמר, ושהוא רק דיבר על כללי היסק בנוגע לכתבי הקודש, אבל זה לא נורא חשוב. אני חושב שאחרי כמעט שבע מאות שנה, ובהנחה שהוא רק אכן רק זיין את המוח על סכולסטיקה דתית, וויליאם מאוקאם יכול להגיד תודה שהוא מצא דרך אל האלמוות, בין אם בזכות או בחסד המקרה.