עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

בזמן שרובכם התעסקתם בתקיפה בסוריה, בגזירות ש"שר האוצר של מעמד הביניים" הטיל על מעמד הביניים ובנסיעה הבזבזנית של משפחת המלוכה לסין, אירע אתמול (שני) מעשה נבלה חמור בהרבה מכל אלה. ממשלת ישראהל הבזויה אישרה (בשינויים קלושים אלה ואחרים) את "מתווה פראוור", שקורא לטיהור אתני של כארבעים אלף בדואים אזרחי ישראל מבתיהם בנגב.

תומכי המהלך נוהגים לדבר על "השתלטות" של בדואים על שטחים בנגב, אז כדאי לבחון את העובדות לאשורן: ב-1948 פנתה הנהגת המדינה העוברית לראשי השבטים הבדואים והציעה להם עסקה: אתם לא תילחמו לצד צבאות ערב נגדנו ולא תסייעו להם בכל דרך שהיא, ובתמורה אנחנו, לאחר שננצח, נכבד את הסטטוס-קוו של ימי המנדט בכל הנוגע לאזורי המחיה, המרעה והנדידה שלכם. הבדואים קיבלו את העסקה וקיימו אותה בנאמנות. מדינת ישראל בתמורה תקעה להם סכין בגב, ולאחר הפסקת האש ב-1949 גירשה את הבדואים מרוב שטחי הנגב וריכזה אותם במשולש קטן מסביב לבאר שבע.

למרות זאת, הפכו רוב הבדואים לאזרחים נאמנים למדינה, ורבים מהם אפילו משרתים בצה"ל, במיוחד כגששים בעלי מיומנויות שלאף אחד אחר במדינה אין. אלה העובדות, אז אל תבלבלו לי את המוח על השתלטות על שטחים. כן, בדואים רבים נוהגים להקל ראש בחוקי המקרקעין (שהם מטבעם עניין שחשוב הרבה יותר ליושבי קבע). ובכל זאת, כל השטחים שבדואים השתלטו עליהם מקום המדינה ועד היום מתגמדים לעומת השטחים שישראל גנבה מהם בשנות החמישים המוקדמות.

כעת מבקשת ממשלת ביברמן-בנט-יהיר לפיד להתעלות על הבגידה ההיא, ולגרש רבבות אזרחים ממקום מושבם, כי היא רוצה ליישב במקומם יהודים. למהלך כזה יש שם בחוק הבינלאומי. קוראים לזה טיהור אתני וזהו הפשע השני החמור ביותר נגד האנושות, אחרי רצח עם.

יכול להיות שזה יעבור בשקט. לבדואים יש זיכרון מאד ארוך, והם מסוגלים לבלוע את הצפרדע עכשיו רק כדי לנקום בעוד עשרות שנים. אבל איכשהו אני בספק. גם כך יש כבר שנים תסיסה בקרב הבדואים על היחס המחפיר של המדינה כלפיהם, והצעד המבחיל הזה, שצפוי לעבור בקלות גם בכנסת, עלול בהחלט להגדיש את הסאה ולהביא לפרוץ אינתיפאדה בדואית.

ואם כך יקרה? מגיע לנו. יידע כל מפעיל דחפור שאם הוא יקבל כדור במוח בבואו להרוס את ביתה של משפחה – מגיע לו. יידע כל שוטר שיבוא לגבות את מפעיל הדחפור שאת הלום בגולגולת הוא ירוויח ביושר. יידעו כל סרי וסוררי ממשלת ישראל שאם הם יגמרו כמו טינופת האשפתות רחבעם זאבי, יהיה זה צדק פואטי ותו לא. ומי שרוצה צדק בלי שפיכות דמים? שיתייצב לצד הצדק וייצור חומה חיה נגד מעשה הגזל. אולי כשהם יראו שהתעקשות על מעשה הגזל יעלה גם בחייהם של בני העם הנבחר, הם יחשבו שנית. לא בטוח, אבל זה מה יש.

בזמן שראש הממשלה גרם לכולם לצחוק עליו עם שלט הלוני טונס הדבילי שלו בעצרת האו"ם, עסקה לשכתו בהכנות אחרונות לקראת הפרסום על משהו הרבה פחות מצחיק שהיא עצמה מעורבת בו באינטנסיביות*.

סמוך ליער יתיר שבנגב מצוי, זה 56 שנה, כפר בדואי בשם אום אל–חיראן. הוא נמצא שם כי מדינת ישראל שמה אותו שם. עד 1956 גרו בני חמולת אבו אל–קיאן במקום שנקרא ואדי זובאלה. היום למקום הזה קוראים "השדות של קיבוץ שובל", ובשביל שהוא יהפוך לשדות של הקיבוץ היהודי העיפו ממנו את הבדואים, שגרו עליו במשך דורות. אחרי כמה תחנות ביניים קצרות הגיעו מגורשי אבו אל–קיאן לאזור יער יתיר, ושם אמר להם המושל הצבאי דאז להתיישב ולא לזוז. והם צייתו.

הם בנו את מקום היישוב שלהם לאט לאט, בעמל ובלי שום סיוע מהמדינה (שלמרות שהיא עצמה יישבה אותם שם סירבה להסדיר את ישיבתם שם בשלל הסידורים הבירוקרטיים המקובלים למקומות התיישבות אמיתיים, של אזרחים אמיתיים) – ויצא להם מקום לא רע.

מכירים את הכפרים והעיירות הבדואים האלה שהם (בעיקר באשמת הרשויות) אוסף של סלאמס ונחשלות? אז אום אל–חיראן לא כזה. זה אמנם כפר עני, אבל רוב מוחלט של תושביו עובדים, ולאו דווקא כפועלים פשוטים. מורים, עובדים סוציאלים, יש להבנתי איזה מהנדס או שניים. כאלה. למותר לציין שבהיותם מסוג הבדואים שמסיימים את מערכת החינוך הישראלית ומשתלבים כמה שנותנים להם בחיי המדינה, הם גם מהסוג שמתגייס לצה"ל ומספק לו כישורי מדבר חסרי תחליף.

ועכשיו, אחרי 56 שנה, באה המדינה ואומרת "אה, גם המקום הזה דרוש ליישוב אוכלוסיה… אחרת מכם. שפשוט חייבת דווקא את האדמה שאתם יושבים עליה, אז תעשו טובה, ביי". האוכלוסייה האחרות היא, במקרה או שלא במקרה, אוכלוסייה לאומית–דתית. מהסוג שבשבילו הורסים בתים וכפרים גם במקומות אחרים, לאנשים שהם לא אזרחים. הכפר אום אל–חיראן יהפוך לישוב הסרוג "חירן". נכון מלבב איך ששומרים על קשר עם העבר ככה?

אה, סליחה – המדינה מעמידה פנים שזה כלל לא רצונה. בחסדה כי רב, אומרת המדינה שבכדי לא להכריח אותם לעזוב בכל מחיר,מבחינתה הבדואים העניים של אום אל–חיראן מוזמנים לקנות מגרשים ולבנות לעצמם בתים בישוב שהם כבר גרים בו. במקרים מסוימים היא תרשה להם פשוט לקנות את המגרש שעליו כבר יש להם בית. הכל, כמובן, במחירים לעשירון או שניים העליונים של האוכלוסייה הסרוגה – מחירים שהם הרבה מעבר אפילו ליכולת של תושבי כפר בדואי מוצלח יחסית.

זאת, אגב,למרות שהיא מודה במפורש שהישוב המתוכנן "אינו יעודי לאוכלוסייה הבדואית", ואומרת שמבחינתה הם אמורים להתפנות לעיירה הבדואית הסמוכה חורה (זוכרים את הסוג הפחות טוב של ישוב בדואי שהזכרנו? אז חורה).

ושוב, קריטי להדגיש את הנקודה: מכירים את המקרים האלה שטוענים שבדואים התיישבו בלי רשות ועכשיו דורשים הכרה בכפר הפרטיזני והפראי והפחוני שהם הקימו לעצמם על דעת עצמם? אז זהו, שלא. מדינת ישראל אמרה להם לגור שם.

גם לא מדובר, כמו במקרי נישול אחרים בתוך הקו הירוק (לעתים קרובות של יהודים מגוון עור מסוים, אגב), במקרה שבו המדינה לא מתערבת כשבעל קרקע פרטית מממש את זכותו ומפנה דיירי שכירות וכאלה. זו קרקע של המדינה, שהמדינה בחרה מרצונה לומר לאנשים האלה להתיישב בה. אין לה שום זכות לפנות אפילו מחסן של תושב שם בכדי ליישב שם אזרח מסוג אחר. אם נדרש ישוב ייעודי לאזרח מסוג אחר, שיקימו אותו על יד. לא במקום.

אה, ודבר אחרון – אם אזרח מסוג אחר רוצה דווקא להתגורר באדמת הקודש של אום אל–חיראן, ולא בישוב הסמוך הייעודי לאוכלוסייתו, הוא מוזמן לקנות מגרש ולבנות שם ולגור בשכנות טובה. אני בטוח שיש בקרב בני אבו אל–קיעאן מי ששולטים בשטח של כמה וכמה דונמים ויכולים למכור חתיכה. או שאם המדינה רוצה שתמכור לו היא – אבל רק אחרי שהיא מכירה בכל מי שכבר שם כעובדה קיימת, מסדירה את מעמד הכפר ומתחילה לתת לו שירותים של בני אדם. סבבה?

* לשכת רה"מ עובדת בצמוד לארגון "אור" שהוא בעצם מעין שלוחה של ארגון המתנחלים אמנה לצורך התיישבות בנגב, והוא אשר עומד מאחורי התוכניות להקים את הישוב “חירן” על חורבות הכפר הקיים אום אל–חיראן.

** לגבי עמדתי באשר לתוצאה הבלתי נמנעת של פשע שכזה, אתם מוזמנים לרוא את הפוסט האחרון  שלי באנגלית. בקצרה: מי שעובד לגור על חורבות הגזילה המרושעת הזו, שלא יבכה לי אחר כך שהוא מקבל בלוקים לשמשה. מגיע לו.

יורמיקו, כיף? איך עברה עליך השבת מותק? ראית גמר יורו או היית עסוק? אני שואל כי אני יודע שיש לך כרגע עציר נורא נורא חשוב וחמור, להגיד אותו אסור, נגלה רק שהשם שלו בכלל לא כמו אפרים.

למעשה שמו איאד ג'ווהארי*, תושב מג'דל שמס. סטודנט לרפואה בסוריה (על פי הסדר שמאפשר זאת לתושבי הגולן המסופח) שאתה יורמיקו עצרת עם הגיעו למעבר הגבול במטרה לשוב לביתו שכאמור, במג'דל שמס אשר בתחומי האימפריה שחוברה לה יחדיו ומסופחת רשמית וזה. לא ידוע לי כרגע אם הוא אזרח ישראל בעל ת"ז כחולה או מאלה שסירבו לקבל אותה, וזה לא משנה. הוא נתין של האימפריה, תושב של אזור שהאימפריה עצמה טוענת שחוק השווים יותר חל בו, ולכן הוא יחול גם על איאד ג'ווהארי, אפילו אם עבר אימונים במחנות חיזבאללה סודיים נורא במדבר הסורי (ואיכשהו לאור הרקורד של בחורינו המצוינים עם השטויות האלה, הסיכויים נמוכים. הכסף החכם הולך על הרשעה בעבירה פחות בהרבה, אם יהיה צל צילו של משפט צדק). יש מצב שהוא עבר עבירה, נפגש עם מישהו לא סימפטי, לא יודע. אבל הוא זכאי להגנת החוק כל עוד לא הוכחה אשמתו, וזה שאתה אומר יורמיקו זה יפה, ומרוב שזה יפה זה אפילו מספיק שלא נבוא לך בדרישה לשחרר ת'בנאדם מיד כי כאמור אנחנו לא יודעים וחלי-עלא-אללה אם אתה לא יודע משהו שנסתר מאיתנו. אז תחזיק חמוד בעציר שלך כמה שבית המשפט הנוח והידידותי שלך מרשה לך. הבנתי שכבר אישר הארכה אחת.

אבל אם נדמה לך לרגע שאתה עדיין בעידן שאנחנו לא נדבר על זה ולא נזכיר את שמו ולא נדרוש שהאיש איאד ג'ווהארי, נתין האימפריה הישראלית, יזכה לא רק להליך הוגן אלא להליך זריז, וזתיתן לו לראות עורך דין מיד ולא בעוד שבועיים, אתה מה-זה לא הבנת נכון אחינו.

עכשיו אתה רואה שאני מדבר אליך בנועם ובכבוד. שאל את הקוראים שלי והם יגידו לך שלא כל אחד זוכה. עם הקרוב שלי, קודמך לתפקיד, כבר הספקתי להגיע למצבים פחות נעימים.

אז בוא חמוד, תבקש ממישהו שיעשה לך תקציר ככה אפקטיבי על שלטון החוק וזכויות נאשמים, תצהיר שאתה מחזיק בבנאדם ותן לדעת שהוא ראה כבר עורך דין. היום. גם ככה החזקת בו כמה ימים טובים – מעל ומעבר למה שהחוק מרשה לפני שרואים עורך דין –  אז אל תעשה את עצמך שלא נותנים לך לעבוד. לא טוב לך המגבלות האלה נמצא מישהו שכן מסוגל לעמוד בהן.

אבל אנחנו לא צריכים להגיע לשם, נכון? סבבה אחינו. יאללה, סדר העניין ואולי ניפגש לראות אולימפיאדה או משהו. ביי מותק.

.

*  ג'והרי? ג'והארי? גווהארי? גווהרי? גוהרי? מי יודע איך יאייתו את זה בני התשחורת שמנהלים היום דסקים כשהחשובים בקומת ההנהלה ירשו להם כמו ילדים טובים לדווח אחרי שראש השב"כ הרשה ברוב חסדו (שים לב יורמיקו, אפילו לא שט–י אחד. תעריך.)

(דווח לפניי על ידי ריצ'ארד סילברסטין, שבניגוד לאיאד ג'וואהרי אינו נתין של האימפריה הקדושה, ועל כן לא מעניין אותו מה יורמיקו מרשה לדבר עליו)

לפני שניגש לשחרר מעט קיטור רעיל–בהצטברותו על הקליינע קריסטלנאכט של אמש, בואו נשים דבר אחד על השולחן: אף אחד*, כולל שמאלנים יפי נפש, לא באמת רוצה לחיות בשכונה מלאה באנשים שאין לו כמעט שום מכנה משותף איתם, שום שפה משותפת מעבר לשברי אנגלית מגומגמת במקרה הטוב, שום מטען תרבותי משותף, ומעט מאד סיכוי שיתפתח כזה בהיעדר השקעה מסיבית של משאבים ורצון טוב שברור לכל שלא הולכים לקרות.

זה טבע האדם. אנשים רוצים בגדול, גם אם הם נורא נאורים ובאמת אוהבים להיפתח לכיוונים אחרים, לחיות בקרב אנשים שדומים להם לפחות במידה מינימלית. אנשים שיבינו את ההערה שזורקים להם במכולת על הכותרת בעיתון – וזה כאילו בהנחה שמדובר באנשים שיודעים לקרוא את אותו עיתון.

לכל אלה מתווסף המתח המובנה במצב של הגירה – בין אם של פליטים או "סתם מהגרי עבודה" (בו'נה, הזרים האלה מכנען הם לא פליטים! הם באו לפה בשביל אוכל! אפחד לא רודף את יעקב ובניו בארץ כנען ושלא יספרו לי יפי הנפש סיפורים! זו מדינה מצרית פה!!!) – החשש מפני דחיקה; המרמור של שכבות חלשות החיות בצפיפות שעוד מוסיפים על צפיפותם ומנחיתים עליהם את הזרים, שלא זו בלבד שכמו עניים ומנוכרים בכל מקום נוטים לפשיעה, לשעמום ולתסכול מיני, אלא אין להם אפילו את הקשרים החברתיים שימנעו מהם להציק דווקא לבנות השכונה; ולסיום הדינמיקה הטבעית של המעמד הכי מקופח שמגלה פתאום שיש מישהו עוד יותר חלש ממנו להפנות אליו בבטחה את איבתו – כל אלה כשלעצמם מצב נפיץ גם בהינתן הנחמדות והנאורות באוכלוסיות.

אבל זה שיש מצב מעצבן ונפיץ שמעצבנותו ונפיצותו טבעיים ומובנים לגמרי לא אומר שנעבור לסדר היום כשמישהו (מירי מגדה ריפנשטאל, דני שטרייכר, מיכאל בן גבלס, אני מדבר עליכם ואליכם) עוד לוקח בנזין ועושה שביל מדויק ישר אל חבית הנפץ. זה גם לא אומר שנעבור לסדר היום כשמישהו, ולא אכפת לי כמה הוא ממורמר בצדק, דופק בקבוק בראש של אבא שמחזיק תינוק וגורם לנפילת התינוק לרצפה. עם הגבלסים והמגדות עוד נבוא חשבון, נצחקק בהנאה מרירה כשיגססו מסרטן ונשתין להם על הקבר; ואם מישהו מהפראיירים המוסתים שלהם יעשה דברים כמו שנעשו אתמול בדרום תל אביב לידי כדאי לו להתפלל שאהיה לבד, ואז איאלץ קודם כל לסייע לנפגעים. כי אם יהיה אתי מישהו המישהו יעזור לנפגעים התמימים ואני אתפנה להוסיף על מניינם בשאינם תמימים.

לסיום, מלה על פשיעה, סטטיסטיקות וכו'. על הנתון השקרי, שעלובי נפש מזוינים כמו חברת החדשות של ערוץ 2 ובובות אצבע משופדות רקטום כמו חנוך דאום מהדהדים, כאילו "ה'מסתננים' אחראים ל-40% מהפשיעה בתל אביב" כבר התייחסו רבים, ורק נשוב ונזכיר שזה שקר שלא רק רגליים אין לו, אלא הוא גם יתום וגלמוד כי אין איש המוכן לגבות אותו בשמו. כל אוכלוסיית מהגרים מגבירה את הפשיעה, ודווקא מכל הנתונים עולה שאוכלוסיית מהגרים זו ממש לא יותר מכל אחת אחרת בת השוואה, וכמו שצייצתי אני הקטן היום: “מאז שבאו כל המרוקנרים והעיראקים האלה לשכונה, נשים ממש מפחדות ללכת ברחוב! נכון, גם קודם היו אונטערוולטניקים, אבל היו משלנו. לא הציקו לבת השכן, ידענו איך לדבר איתם". סבבה?

אז אחים יקרים, מקופחים ודפוקים: קודם כל, לנו אתם יכולים להריח בתחת. זה לא שלא היינו אף פעם בשכונת התקווה ואנחנו לא יודעים שגם לפני שהגיע האריתראי הראשון היה שם הצפות כל חורף ונרקומנים ופחד להסתובב בלילה לבד (ויש גבול גם לסיפורים על “הם היו משלנו”. את רוב הפשעים שלהם גם פושעי הבית של שכונת התקווה עשו קרוב לבית, לא ברמת אביב. ואם פחות הטרידו מינית את הבת של השכנה זה לא מרוב כבוד לשכנה אלא מפחד האחים של בתה שידעו איפה הם גרים והיו לא פחות אלימים).

דבר שני, עם כל כמה שטבעי להפנות את הזעם אל מי שקרוב וחלש, אולי תפעיל את השכל ותפנו אותו במקום זה למי שבאמת דופק אתכם? באמת, אתם יכולים אפילו להישאר לאומנים שטופי קשקושי דת, אבל מי שאשם במצב זה לא הפליט שמוכן להסתכן במוראות המסע בן אלפיים הקילומטר וזווועות הבדואים בסיני רק כדי להגיע לכוכים העלובים שהוא שוכר בשכונתכם. זה המניאק בחליפה שזורק אותם עליכם ואז מסית אתכם. הוא יחזור לבית היפה שלו ואתם תישארו בחרא. פעם אחת תוכיחו שגם אתכם אי אפשר לרמות כל הזמן, ותתחילו לעמוד על הזכויות שלכם, אפילו אם זה אומר לעמוד עליהם מול מי שאתם אוהבים לראות כמלך ישראל.

* אף אחד זה מושג סטטיסטי כי כמו שאמר פעם קיקרו, אין רעיון כה מטופש עד שלא יימצא מי שיביע אותו. גם אם יש קורא שדווקא מעדיף לגור בשכונה מלאה סודנים ואריתראים על בני עמו שאת שפתם הוא דובר, שיהיה בריא ויקבל את זה שהוא במיעוט מבוטל. תודה.

כולם מכירים את הסיפור החמוד על מבחן הבגרות של הילדים בספרטה, אותה חברת לוחמים אידיאלית כביכול. לפי הסיפור בגרסתו החמודה והמוכרת, היה על הנערים החמודים לגנוב מזון מבית בעיר (הבית שלהם, בחלק מהמקרים) ואם היתה אם הבית תופסת אותם, הם היו נענשים – על שנתפסו (כישלון מבצעי), ולא על שניסו לגנוב (כישלון ערכי).

האמת, כמו בהרבה מקרים עם סיפורים חמודים ומוכרים, א–ביסלע שונה. היה את הקטע עם הגניבה, אבל זה באמת היה סמול פוטייטוס. המבחן האמיתי לנער ספרטני שרצה להיחשב לגבר של ממש היה להרוג אדם – להרוג הלוט, ליתר דיוק. ההלוטים היו עבדי המדינה של ספרטה, אוכלוסייה ילידה ששועבדה על ידי הפולשים היוונים–דוריים ואפשרה להם להקים את מדינתם המיוחדת שבה האזרחים עסקו בלחימה ואימונים לקראתה, ההלוטים גידלו אוכל וניקו רחובות וכל מה שבאמצע, וחלק אחד של המשוואה הזו היה מאד מבסוט מכל העסק.

פעם בשנה היו הספרטנים "מכריזים מלחמה" על האוכלוסייה שגם כך הוחזקה תחת מגפם, ויוצאים למסע הרג מאורגן ופולחני ברשיון בקרב עבדי מדינתם. תקראו לזה מבצע הלוט יצוק כזה. במשך שאר השנה זה היה אסור בתכלית – בקטע של "פגיעה ברכוש ספרטה" ולא "כי גם הלוט הוא בן אדם" או משהו. לכן היה האתגר של הגבר הצעיר שרצה להתקבל לקרבי ולהיחשב הכי היה להרוג הלוט – אבל בלי שיתפסו אותו.

אף שהמודל המדויק של ספרטה מעולם לא שוחזר, הרעיון הזה של להתאמן אימון רטוב על האוכלוסייה הכבושה שלך כנראה לא פס מן העולם. לפני כמה שבועות היתה כותרת חמודה בטמקא: לוחם דובדבן הודח כי בעט לעציר כפות בראש. לכאורה, סיפור על צה"ל הפועל במהירות כדי להעניש עבירה חמורה ומיותרת. ואז קוראים את הסיפור.

מסתבר שכוחותינו הגיבורים המסתערבים ערכו אימון בכפר ראמון. מאי משמע ערכו אימון? נאמר להם להסתנן לאנשהו בכפר באמצע הלילה מבלי שישימו לב אליהם, כמו שאולי יצטרכו לעשות פעם בחי. הם היו לבושים, כמובן, כצעירים מקומיים, כדי להתערבב בנוף. טוב, כוחותינו לא הצליחו מי יודע מה הפעם ובני אחד הבתים כן קלטו אותם מתנהגים בצורה חשודה בסמוך לרכושם. בכפר ראמון יש בעיה של פשע מקומי. לאנשים יש פתיל קצר בלילה. כמה מבני משפחת שוואחה יצאו לגרש את הגנבים. אחד תפס סכין מטבח, אחד לום, אחד מקל.

כוחותינו לא גנב מקומי, והם מצוידים באקדחים. הם מצוידים גם בקול בו ניתן לצעוק "וואקף! ג'יש איסראלי! מוח'בראת!” אבל הם בחרו לא לעשות זאת. באקדחים ניתן גם לאיים בטרם יורים. הם בחרו גם את זה לא לעשות. הם התקרבו למרחק קטן ו"השיבו אש" לעבר מקור התקיפה. אחד מת. עוד אחד נפצע די קשה. ואם קוראים היטב את התיאור של בני משפחת שוואחה (צה"ל כבר החליט שאין מה לחקור כאן אז לא ידוע מה גרסתו המדויקת לאירועים*) קשה להשתחרר מהרושם שנורו יריות רבות לעבר פלסטינים רבים רגעים רבים אחרי שכבר היה ברור שאין בהן שום צורך.

אחרי שנגמר הקרב עטור הניצחון (אחד מחיילינו נחתך מהסכין), והושיבו את כל בני הבית על הרצפה בידיים קשורות משל היו טרוריסטים, אז אחד החיילים דפק לאחד ה"שבויים" בעיטה לפרצוף. ככה, בתור דובדבן על העוגה.

על זה צה"ל מעניש. אבל הקטע שבתור אימון חודרים למרחב של פלסטינים שאין להם אפילו דרך לדעת שמי שמתגנב אליהם ברחוב ומתקרב בצורה מאיימת כששואלים אותו מה הוא עושה פה זה ישראלי אסור–בנגיעה–לא–משנה–מה–הוא–עושה? זה בסדר. זה, כפי שדיווח לי דובר צה"ל במו ידיו, חלק מפעילות הביטחון השוטפת הננקטת לאחר שיקול דעת. זה לא באג, זה… נכון ילדים.

זה קרה בתחילת אפריל. זו גם לא פעם ראשונה. אני זוכר שהיה איזה כפר בגליל שהתלונן שכוחותינו מתגנבים בו בלילות בלי להזהיר אף אחד, כאימון לתנאי השטח בצד השני של הגבול הלבנוני. מצד שני, שמה לא הרגו אף אחד.

בתחילת מאי כבר הסתבר שכוחותינו כנראה מתאמנים גם על אזרחים ישראלים בכל מיני חלכל"מ (חומר לכלוך כימי לא מזוהה), אם כי על ישראלים שניסו לרסס את הריח הרע לא ירו. אנחנו מתקדמים. יש לי חלום, שיום אחד כל המתגוררים בין הים לירדן יהיו שרמוטה של עגל הביטחון באותה מידה.

עוד במסגרת פינתנו "לחינם הרג את המנוח":

אחד, ירה לפלסטיני כפות בראש. קיבל שמונה חודשים בפנים. זו התקדמות מסוימת. וויליאם זנזיגר קיבל רק שישה, והוא לא היה לוחם במערכות השם.

אחד אחר יצא זכאי מכל אשמה לטבח קטן ומתמשך שנערך בבני משפחת סמוני משכונת זיתון שבעזה, במהלך מבצע קפיצה בסקרים. על החקירה של צה"ל וכל מה שהיא לא מספרת לכם, לכו לכם לארץ המלים הרבות והמידע הרב עוד יותר, הלא היא ארץ לנדולנד. תקציר? הוא ידע אישית שהם שם. הוא גרם להם להתאסף שם, וכשהם העיזו להוציא את הראש לאסוף עצים לחימום והמערכות התריעו על תנועה חשודה, הוא לא אמר "אה כן זה האזרחים הכנועים שריכזתי שם בפינה" אלא הוא ואנשיו ירו ואישרו לירות. פעם אחר פעם. לא אשם בכלום.

ולאחר הפתיח הלקוני הזה, ניגש להערות קצרות וחסרות אחריות על יתר הנעשה בשבועות האחרונים ומרובי העניין? יאללה.

——————————–

* טוב שיש בצלם. אחרי שגם הם שאלו אם צה"ל בטוח שהוא רוצה להתבצר מאחורי הטיעון שזו התנהלות סבירה ונאותה, הם פתחו בחקירה.

נו, בשעה טובה נגמרה גם הסאגה הזו. הנאא שלבי לא תמות לנו בידיים, ולא תהפוך לקדושה מעונה שדיוקנה המיוסר יהווה השראה למופרע הרצחני הבא. הנאא שלבי, פלסטינית בת 30 מבורקין, הסכימה להפסיק את שביתת הרעב שלה, שנמשכה מעל 40 יום, ולקבל על עצמה הפרדה ממשפחתה ומכל מכריה לטובת "הגליה" לעזה. המלה הגליה במרכאות משום שאחרי הכל, היא אינה מוגלית מארצה, רק מאזור מגוריה, שגם זה מספיק גרוע ושרירותי באותה מידה. אחרי הכל, אילו היתה ישראל שולטת עדיין בדרום לבנון, סביר להניח שהגברת שלבי היתה מוצאת את עצמה באזור ראס מרון או משהו.

מדינת ישראל מתעקשת כבר שנים שהנאא שלבי היא פעילת טרור מסוכנת ומתמדת בארגון הג'יהאד האיסלאמי פלסטין. היא כל-כך מסוכנת, שישראל חוששת להוכיח זאת – אפילו בבית משפט צבאי משלה, שנותן לה חופש פעולה מופלג בכל הנוגע לשמירת חשאיותם של מקורות מידע. במקום זאת מתעקשת ישראל להחזיק את הגברת שלבי במעצר מנהלי, כמו עוד 300 ומשהו פלסטינים. מדובר, כמובן, בעוד אחד מתוצריו המלבבים של חוק "תקנות שעת חירום 1945”, שמנחם בגין, הסמולן הידוע, הגדיר כ"גרועים מחוקי הנאצים". (וכן, גם יהודים הוחזקו פה ושם במעצר מנהלי. כרגע, אגב, התוצאה במשחק הזה היא 300 ומשהו-אפס).

מעצר מנהלי, בנוסח השטחים הכבושים הדרקוני פי כמה מהזוועה החמורה כלשעצמה הנוהגת בתחומי מדינת ישראל, מאפשר לכל מפקד צבאי לעצור אדם (בעיקר אדם מסוג פלסטיני, כמובן) תוך שלילה ממושכת של זכותו לייעוץ משפטי ושלילה מוחלטת לעתים של הזכות הבסיסית לדעת על מה עוצרים אותו ומהן הראיות נגדו. הדיונים מתקיימים בבית דין צבאי, בבית דין צבאי לערעורים, ומי שמאריך רוחו די הצורך וזוכה לדי סיוע יכול גם להגיע לערעור סופי בבג"ץ, שבכל זאת מתעקש קצת לראות הוכחות מעבר ל"כי ככה אמרו בחורינו המצוינים אבל זה סוד".

הנאא שלבי נעצרה לראשונה ב-2009. היא הוחזקה במעצר מנהלי, מבלי שיוצגו בפניה אישום או הוכחה לעבירה, במשך למעלה משנתיים עד ששוחררה במסגרת עסקת שליט. ולממהרים לראות בעצם עובדה זו הוכחה למעורבותה בטרור, יש לזכור שחמאס התעקש לכלול בעסקה את כל האסירים ממין נקבה ללא קשר לשיוכם הארגוני או נסיבות כליאתם. (או ליתר דיוק כמעט כל. מישהו בארגון המיקי-מאוס הזה לא עידכן את הרשימות בזמן ונטש עשר אסירות בתאיהן).

הנאא שלבי שוחררה באוקטובר 2011, אולם נעצרה שוב בפברואר השנה לאחר שהשב"כ טען כי יש בידיו ראיות חותכות לכך ש"חזרה לדרך הטרור". חשוב לזכור שמעולם לא הוצגה הוכחה שהיא עלתה אי-פעם על דרך זו, ובוודאי שלא לכך ש”חזרה אליה”. אפשר היה לחשוב שישראל תבין את החשיבות שבשמירה לפחות למראית עין על נוהל תקין, במיוחד במקרה של אדם ששוחרר לפני זמן כה קצר בעסקת חילופי שבויים במסגרתה נדרה ישראל לא לשוב ולעצור את המשוחררים ללא עילה ממשית וחדשה. שלבי, אגב, אינה הראשונה ממשוחררי שליט ששבו ונעצרו בפחות מחצי שנה שחלפה מאז. היא סתם המפורסמת ביותר. מה יקרה בפעם הבאה שנצטרך להחליף שבויים? האם נידרש לשלם מחיר יקר יותר משום שהוכחנו שאין לנו מלה?

ומה פשר המשחק המוזר הזה, שחוזר על עצמו כבר פעם שנייה, קודם עם ח'דר עדנאן וכעת עם הנאא שלבי? האם כל עצור מנהלי שמוכן לצום מספיק יכול להשתחרר? אם כן, לשם מה כל ההצגה הזו? האם לא עדיף להעמיד אנשים כה מסוכנים, כמו דובר הג'יהאד האיסלאמי ופעילתו (לכאורה) המסתורית והכה-מסוכנת עד שאין לאיש מושג מה היא עשתה, למשפט בבית משפט צבאי, להרשיע אותם ואז להחזיק אותם במאסר כמה שרק רוצים ובאופן שהרבה פחות אנשים בעולם ימצאו בו פגם? זאת בהנחה שאכן יש הוכחות, כמובן. שלא מדובר בנקמה נגד שלבי או משפחתה על סירוב להזמנה שגרתית לשמש משת"פים של השב"כ, או כפי שרבים סבורים לגבי ח'דר עדנאן, לא בשל פעילות המכוונת להרג אלא כזו המכוונת לשלום – שלום פנים-פלסטיני, מסיוטיה הגדולים של ישראל.

בכל מקרה, על אף שבמקרה של שלבי כביכול הושגה המטרה של מניעת סיכון מצידה באמצעות הרחקתה לעזה, ישראל הוכיחה כאן שוב את ערוות השימוש הסיטוני שלה במעצרים מנהליים. הדבר רק יגביר את "אינתיפאדת הרעב" של העצירים המנהליים, ובסוף יחליטו לשחק עם מישהו עד הסוף מסיבה זו או אחרת, או שיתברר שבריאותו של אותו אסיר עמידה פחות במצוקות הכפן, וכשאחד מהם ימות לנו בידיים בכלל יעלה הנושא הזה, שהשב"כ ושלטונות הכיבוש כה נהנים ממנו במחשכים, לבחינה חזקה וחודרת לאור הזרקורים העולמיים.

אלא שכפי שלימד אותנו ג'ורג' אורוול בסיפורו המפורסם "לירות בפיל", מרגע שהחליט להפעיל כוח, אין הכובש יכול עוד לסגת מעמדתו. הוא אינו יכול להודות בטעות. אינו יכול שלא לירות בפיל, גם אחרי שזה נרגע ואין עוד סכנה מצידו. הוא אינו יכול להפסיק לעצור אנשים מנהלית סתם כי נוח לו. ולכן המוות הראשון של עציר מנהלי משביתת רעב בוא יבוא. כמו שצופה בקולנוע אינו יכול, לא משנה כמה יצעק ויזהיר את הגיבור, למנוע ממנו להיכנס למלכודת – כך גם אנו, החיים בסרט. נגזר עלינו לצפות בחוסר אונים בטרגדיה הידועה מראש המתפתחת מול עינינו.

הערה מנהלתית: הגיעה תרומה לרווחת בני הח"מ. אני מאחל לתורם שלעולם לא ייפגש פנים אל פנים בתקנות לשעת חירום 1945, דבר המלך במועצתו וקלסת ישראל בפוציותה, לא כאוכף ולא כנאכף.

לאתנחתא קומית זכינו בעקבות ניצחונו הצפוי של שאול מופז על ציפור התוגה. אני מדבר על משהו שמעבר להבעות ההפתעה של אבירת השבט הלבן, שפשוט לא הבינה מדוע הכהונה הגרועה ביותר של ראש אופוזיציה כלשהי בדברי ימי הדמוקרטיות אינה מובילה אותה לכהונה נוספת כיו"ר המפלגה. מה, לא ככה זה עובד?

אני מדבר גם על משהו מעבר למראה של שאול "תגיד אחריי" מופז העוטף את עצמו בדגל המחאה החברתית, זאת על אף שהוא (שששש, אל תספרו לאיש) מדורג בתחתית הרשימה בכל הנוגע לפעילות פרלמנטרית ממשית, וכמובן שהוא גם בתחתית הרשימה בכל הנוגע לרקורד הצבעה חברתי. אחינו, אפילו דפני ליף אופציה עדיפה ל פניך…

אבל לא, רגע ה-LOL האמיתי הגיע באדיבותו של אחד האנשים ההזויים והמצחיקים שלא–במתכוון בישראל, הלא הוא אמן הטלפתיה, הטלקינזיס והטיטול–חרטאטיטיס, שרלטן מצליח ותובע דיבה כושל, אורן זריף. מזרזף הבולשיט הזה, שהיה יוכל להיות משעשע ללא סייג אילולי התקיים על דמם של החלשים והפגיעים בחברה, החליט שהפריימריז במפלגה הגדולה בישראל הן הזדמנות למעט פרסומת חינם. הוא שלח ליו"ר החדש מכתב ובו הצהיר כי ניצחונו הסוחף של מופז הושג אך ורק בזכות התערבותו העל–טבעית של זריף, שהעביר "בדרכים שאינן קונבנציונליות" את מתפקדי קדימה על דעתם וגרם להם לבחור במופז. עוד מוסיף איש ה"פסיכוקינזיס" (מלה יוונית עתיקה שפירושה "זזה לך הקופסא במוח אם אתה משלם על השטות הזו") כי אם לא יגמול לו מופז במינוי למקום השני ברשימת קדימה לכנסת, יעשה זריף בכוחותיו הגדולים והנסתרים, יזמן ממרומים את החרבוזון ויעניק לראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו ניצחון סוחף על מופז, כמו זה שקיבל מופז כפוי הטובה על לבני ולא רצה לשלם.

טוב צחקנו, נהנינו, אבל האמת שזה מאד הולם. קודם כל, כבר ראש הממשלה הראשון והיחיד של קדימה, אהוד אולמרט, התרברב ששלטונו בעיריית ירושלים התבצע "בסיעתא דשמיא! בברכת הרב!" ולכן הגיוני שלאור הידרדרותה של קדימה מכמות המנדטים ההיא, היא תיאלץ להסתפק בסיעתא דזריפא.

דבר שני, אם נסתכל על זה, נראה שבאמת רק אמצעים החורגים מדרך הטבע יעזרו לקדימה וליושב ראשה החדש שלא לספוג בבחירות הללו מפלה צורבת אשר תהווה שלב בלתי הפיך בדרך להיעלמותה הסופית מן המפה הפוליטית.

בראש ובראשונה, זוהי כמובן תולדה של חדלון האישים של היו"ר הקודמת, אשר לא עשתה דבר כדי לבנות את המפלגה בסניפים, לייצר לה זהות בשבתה באופוזיציה או לתת למישהו סיבה להמר על הפתק שלה שוב. אבל יש עוד כמה סיבות שבגללן הסיכויים של הפתק "כן" הם לא משהו.

הצלחתה של ציפי לבני לסיים עם מספר המנדטים הגדול ביותר בבחירות הקודמות נבע משני דברים עיקריים:הראשונה, כמובן, יכולתה המולדת, בניגוד למופז, למשוך אליה את מי שמכונים אנשי "השבט הלבן" (ולראיה, המקומות היחידים בהם ניצחה לבני את מופז בבחירות המקדימות היו צפון תל אביב, רעננה, וקומץ מעוזים אחרים של האליטות הישנות והחיוורות). הסיבה השנייה היתה הצלחתה לשאוב קולות מ"השמאל" המאד מתון בתור "התקווה היחידה לעצירת ביבי". עשרות אלפי אנשים שבאופן רגיל היו נותנים את קולותיהם לעבודה, למרצ או אפילו לתנועה הירוקה נאחזו בהזיה שקדימה תמנע הקמת ממשלת ימין מבחילה כמו זו שאכן הוקמה, ובמקום זאת הכניסו לכנסת חברים טבעיים בקואליציה שכזו שרק יהיו רשומים בסד"כ האופוזיציה, כמו עתניאל שנלר, יולי שמאלוב ברקוביץ ואחרים.

הפעם הזו שני הגורמים הללו יפעלו לרעת קדימה. המצביעים הלבנים ינהרו לעבודה (שכבר זינקה בסקרים כתוצאה מהמהפך בקדימה) וללפיד הנבער (שגם כך היה צפוי לקחת מקדימה הרבה קולות מהמרכז המיתולוגי, אותן ירשה קדימה משינוי של לפיד האבא), ואילו שונאי ביבי יצביעו בעד מפלגות שאין סיכוי שיישבו איתו בממשלה (הצעד הנכון היחיד של לבני, וכזה שאין שמץ של סיכוי שמופז יחזור עליו, יען כי מפי מקורות המקורבים לרופאו האישי של שאול מופז נודע לכותב שורות אלה שישבנו של יו"ר קדימה במצב קריטי מחמת תסמונת גמילה ממגע עור צבי של כורסת שר).

בקצרה, נראה שאם יש למופז אשליות כלשהן שאכן יוכל להתמודד על הבכורה ולהוות איום ליריבו המר משכבר ביבינוקיו, אכן טוב יעשה אם ימנה מופז את אורן זריף, אורי גלר או איזה אביר ג'דיי כאשר תמצא ידו למקום 2 וגם יבטיח לו כל מה שיבקש חוץ מזה, כי "בדרכים קונבנציונליות" זה לא יקרה.

מאיפה להתחיל? הקטע בזה שאתה מגיע למסקנה שכבר אי אפשר לשנות את רוע הגזירה זה שכל הסיפורים, השלבים בסולם היורד שאולה, הזיזים והמהמורות הזרועים במדרון החלקלק, מתחילים להיראות פחות חשובים. זה ממש מתחיל להיראות כמו אוננות לקפוץ שוב על הצעת חוק ולהסביר למה זה בעליל תחנה בדרך לגיהינום. בכל מקרה ידידי הטוב נ"ר עושה את זה בצורה יותר מקצועית ממה שאני כבר אוכל (אני לעומת זאת טוב בלמה החרא של היום דומה לזה של שנות השישים.. לספירה).

אז כשרוב הסיפורים כבר משעממים מרוב שהם מוכיחים את מה שאתה כבר יודע, מה שנשאר במקרים כאלה זה להסתמך על הזעם–על–העוול שהסיפור מעלה. אם הסיפורים של השבוע גורמים לו לאדם לבצע קאטות מאולתרות שכוללות הרבה מהלכים של [תופס ראש של מישהו ומטיח במשהו חזור והטח], כנראה שזה לא ייגמר אם לא נספר גם לקוראים.

השבוע נקבע ציון דרך בתהליך ה"אסור להשוות", בשעה שלראשונה נלכדו על גבי וידאו תמונות של צה"ל משסה כלבי תקיפה במפגינים לא–חמושים בכפר קדום (לשם עוד נחזור). איפה שהוא בשכונת שפירא יושב בדירת חדר מסריחה ומתפוררת ניצול [אסור להשוות], במדינה שמשתמשת באסונו ומזנה אותו מדי יום בעודה נוהגת בו גרוע משרוב הרועים נוהגים בכלביהם, ואומר "אח, איזו גאווה. מי היה מאמין שנגיע ליום הזה".

השבוע גם תועדו קלגסי צה"ל כשהם גונבים מחשבים וחפצים אחרים מתוך בית פלסטיני בכפר נבי סלאח, אליו פלשו כוחותינו במשך 15 לילות ברציפות, בכל פעם אחרי חצות, לעתים אחרי בשעתיים שלוש ככה. בליל שבת (אמש) נקטע הרצף, וכל תושבי נבי סלאח יכלו לישון כל הלילה במיטותיהם בשקט. זו בטח סתם הפוגה קלה, צ'ופר לחיילים ולא לכפריים.

אני אומר "גונבים", אגב, כי ככה קוראים לזה במקום שממנו אני בא כשמישהו לוקח לך דברים מהבית א) בלי צו וב) בלי לתת לך קבלה חתומה על ידו של כל פריט ופריט שהוא נאלץ להחרים (מסיבות לגיטימיות כמובן). לאור העובדה שחיילי צה"ל הגיבורים כבר נתפסו מוכרים את רכושם של אנשים שהם עצרו (ראו: מרמרה, מאוי), הרי ש"החרמה" אגבית שכזו, שרק בזכות הווידאו שצילמו בני הבית אפשר בכלל להוכיח שנלקח משהו (אבל לא כל דבר ודבר שנלקח בנפרד, ולא נגיד הדגם של המחשב), בהחלט צריכה להטריד.

ולגבי עצם המנהג הזה של הפלישות הליליות. אני נתקל הרבה ב"בטח יש לזה סיבה. לא עושים את זה סתם". ובכן ילדים, אני מזמין כל מי שרוצה לספר לי איזה צורך מבצעי יש בזה. לא בקטע של פעם אחת. בסדר. הילד הזה הספציפי בן ה-16 מהלילה הראשון בסדרה, כמו השפן ב"מונטי פייתון והגביע הקדוש", הוא הדבר הכי אכזרי ברדיוס של מילין רבים. הוא באמת אימת האזור והיו חייבים לעצור אותו באמצע הלילה. וגם בלילה השני היה את סגנו, מוסטפה אבו כאפה. ובלילה השלישי מישהו השאיר את האייפון אצל משפחת תמימי…

בואו, באמת. מה, אחרי השבוע הראשון עוד נותרו לך כאלה שרצית לחקור אבל שכחת? לא היה לך זמן? והם כל–כך מסוכנים שלא פחדת שהם יברחו נגיד? והצורך המבצעי כה דוחק עד שאי אפשר לעצור אותם בשעה שאנשים ערים? צריך להעיר את כל הבית ולצלם אנשים באמצע הלילה?

או שבואו נפסיק להעמיד פנים כמו אידיוטים ונגיד את האמת: מתבריינים עליהם. מנסים להפחיד אותם "אם לא תפסיקו למחות כבר על המעיין המזוין שעזרנו למתנחלים מחלמיש לגנוב לכם באמצע העולם בלי שום סיבה חוץ מזה שהם יהודים ואתם לא, אז נמשיך לפלוש לכם לבתים באמצע הלילה, להעיר ולהשפיל, לחטט ולהרוס, לפעמים גם לעצור את הילדים בני ה-12, 14, 16 שלכם, לכמה שעות או כמה שבועות, ואף אחד לא יוכל לעזור לכם או למנוע את זה".

כמה עליבות צריך כדי להגות בכלל את המדיניות הזו. איזה היעדר מוחלט של כל חוט שדרה מוסרי צריך בשביל לבצע אותה. זה מה שהמנטליות המכוערת הזו של כיבוש, של שנאת הזר, של ההתקרבנות שבשמה מותר לעשות הכל לאחרים, עושה מהילדים שלנו, מהאחים שלנו, מה"מנהיגים שלנו", ובמידה זו או אחרת מכולנו. תדע כל אם עברייה שהילדים שלה לא יותר טובים מפושעי רקק שמפחידים את הלווים של הבוס כשהם לא יכולים לשלם. תדע כל אם עברייה שאם לאיזה תמימי או אבו רחמה או אבן עיוני יישבר פתאום מלהיות שק החבטות, ההשפלות והמרמס של קלגסי צה"ל והוא ייקח פחית זיתים חמש קילו ויעשה איתה פחחות לפרצוף של הבן היקר שלה בזמן שזה פולש לו לבית במגפיים מסומרים בשתיים לפנות בוקר – אני אישית ממש לא אוכל להאשים אותו.

ואגב, נראה בבקשה את גובי הפרוטקשן של בני אווזי נכנסים למאה שערים, בדיוק באותה צורה, ומנסים לעצור לחקירה איזה שבבניק של ישיבע שזרק אבנים על ניידת בהפגנת שבת, להעמיד את כל בני ביתו כולל הנשים, וואה וואה) למסדר צילום, להפוך את הבית ולהחרים דברים, כל זאת בלי צו ובלי לתת אפילו קבלה על מה ש”החרמת”. פעם אחת. איך זה ייגמר, יש מישהו שלא יודע? בדם. לא כמטאפורה. יישפך דם. לפחות קלגס אחד יאושפז במקרה כזה, לפחות במצב בינוני.

הנא שלבי קרובה בעוד יום למותה. היא נמצאת ביום ה-38 לשביתת הרעב שלה. הנא שלבי היא אישה בת 30, ששוחררה באוקטובר 2011 מהכלא הישראלי לאחר שישבה למעלה במשך משנתיים במעצר מנהלי. היא שוחררה, יש לציין, במסגרת עסקת שליט. יש שיקפצו ויזעקו שזה מוכיח שהיא מחבלת ושמותר לעשות לה הכל כולל חקירה בשיטת קפטן ג'ורג', אבל יש לזכור שמחצית משוחררי אותה עסקה היו בלי דם על הידיים, ושבעסקה התעקש החמאס על שחרור כל* האסירות ממין נקבה שבידי ישראל, ממונא אמנה חלאת הביוב הנגועה ועד נשים שכל חטאן היה עבודה במרפאה שמומנה בכספי חמאס.

בכל מקרה, כעבור פחות מארבעה חודשים נעצרה הגברת שלבי שוב, שוב באופן מנהלי (בלי שתשמע במה היא מואשמת או תוכל להתגונן מהאישום) ומאותו רגע היא שובתת רעב. מצמרר לחשוב שאנחנו מונהגים בידי כזו ערימה של אידיוטים שאחרי שהצליחו ברגע האחרון לחמוק ממוות של שובת רעב נגד המעצר המנהלי – שובת שהיה נער פוסטר מאד מאד בעייתי מבחינה שיווקית, בהיותו, אתם יודעים, דוברו המוצהר של ארגון הג'יהאד האיסלאמי בפלסטין (גא"פ) המבחיל – רק כדי לתת לנערת פוסטר הרבה יותר נפיצה להתקרב כל-כך למוות. חאדר עדנאן היה גבר גדול חזק. אם הם בונים על זה שגם שלבי תשרוד 66 יום לפני שהם יתקפלו ככה בשקט מולה, כדאי שיתכוננו ללוויה… ולכל מה שיבוא אחריה.

כמובן שגם על שלבי טוענים התוכים של הכיבוש שהיא מחבלת מסוכנת מהגא"פ. יכול להיות, אגב. זו פשוט לא הנקודה. איזה צווחן הסברה בשם אופיר גנדלמן (דובר משרד ראש הממשלה לתקשורת הערבית), אמר לי בנחרצות סמכותנית בטוויטר ש"היא מעורבת בטרור מטעם הג'יהאד האיסלאמי זה שנים" וש"היא מהווה סכנה ברורה ומיידית למדינת ישראל. הראיות נגדה סופקו בידי מקור שמציל חיים". כמובן שהוא סירב לגבות את זה בהוכחות מהסוג שמשכנע שלא מאמין לו רק בגלל שהוא הצווחן של נפוליאון דלא שמאטע שהוזה שהוא צ'רצ'יל.

יופי קופיקו. אז תציג את הראיות המזוינות שלך בבית משפט, שהרי יהיה בית משפח צבאי שבו בלאו הכי יש לך פור גדול ושופט שכן נוטה להאמין שמישהו מחבל רק כי אתה אמרת ככה, ויש גם יש הליכים לשמירה על חשאיות זהותו של מקור תוך שימוש בעדותו (ובמיוחד אם הוא כבר הציל חיים בעבר), תרשיע אותה ותצרף אותה לכמה אלפים שאתה מחזיק אחרי שהרשעת אותם בכל דבר מטרור אמיתי ועד "אחזקת אמל"ח", כשהאמל"ח זה תרמילים ריקים של כדורי גומי ומיכלים ריקים של גז מדמיע שאתה ירית עליהם…

אבל לא. כי הקטע פה הוא היאחזותה הנואשת של מדינת הסקיוריטטה באחת מאבני היסוד של קיומה: התקנות לשעת חירום 1945, מורשתו המטונפת של דבר מלך בריטניה במועצתו. חוקי כיבוש זר עליהם אמר הסמולן הידוע מנחם בגין שהם גרועים מחוקי הנאצים. אנחנו נעצור את מי שבזין שלנו לכמה זמן שבזין שלנו ולא ניתן לכם, מעסיקינו, אלה שאנחנו כביכול משרתים, אפילו פיסה קטנה של דין וחשבון על למה, כמה, מי ואיך. כי זו המדינה שלנו ואתם רק חיים בה.

וכשאשה נאה למדי בת 30 תמות לצבא הכיבוש בידיים, וברחבי העולם ישתמשו בתמונתה, בסיפורה ובעובדה שלא מחתה אפילו על עצם סמכותו של הכובש לעצור אותה אלא רק על אותה זכות מקודשת ברחבי העולם הנאור (לא להיעצר בלי הליך נאות, לא משנה כמה מזוויע הפשע שבו אתה מואשם בלא הוכחה בינתיים) כדי להצית אש של שנאה ואלימות – או אז יספקו כולם כפיים ויגידו שזה רק מוכיח שזה הכל אנטישמיות טהורה, ושאין שום דבר שבידינו לעשות כדי לשנות את זה. שום פנים אחרות שאנחנו יכולים להציג לעולם כדי שאולי יתעבו אותנו קצת פחות. מה פתאום, והיפי מסריח נאיבי ומטומטם מי שחושב שכן.

לקראת סיום, ביום שני מסתבר שאירע קטע מדהים למדי מכמה בחינות בקניון מלחה בירושלים. אני אומר מסתבר כי לתקשורת העברית לקח ארבעה ימים תמימים לספר לנו על זה, וגם אז רק הארץ נחלץ לדיווח הפרוזאי, הזניח והמשעמם על כ-300 חולצות צהובות של היהוה יוגנד בשבתם כאוהדי בית"ר ירושלים, שפרעו באיזה עשרה עובדי ניקיון פלסטינים בקניון שמול איצטדיון טדי המאוס, על יציעו המזרחי שיקרוס אמן (בשעת לילה מאוחרת בלי קהל).

שוב: 300 חוליגנים שיכורי שנאת–אדם החטיפו מכות רצח לעשרה פלסטינים. לקח כ-40 דקות עד שמשטרה, שהוזעקה לתגבר את המאבטחים המסכנים שהוכרעו בכוח המספרים, השליטה סדר.

אז היה לנו את המקרה התמוה של הבחור–הזעצער בשעת הלילה (ליל שני, שלישי ורביעי… בליל חמישי הוא כבר נחלץ לסדר את האותיות במכבש כדי שהעם יוכל ללמוד את האירוע). בנוסף לזה היה לנו את המקרה המוזר של החזיר במדים כחולים. לאחר שהוזעקו למקום והפרידו בין הטינופת ההיודו–נאצית לטרפה, סבו שוטרי משטרת כהנא על עקביהם ונמלטו חזרה לחוריהם, מבלי לעצור או לתחקר איש על האירוע.

כשנשאל דובר מחוז משטרת עיר–רשע–לים מדוע, למרות שהאירוע כולו תועד במצלמות האבטחה של הקניון, לא זומן איש לחקירה או תשאול ולא נערכו כל מעצרים, השיב צווחן החזירייה כי "לא בוצעו מעצרים ולא נערכה חקירה משום שלא הוגשה תלונה".

זו כמובן טענה מגוחכת, בעיקר משום שאין מקום בעולם שבו שוטר המזדמן לזירת אירוע אלים צריך תלונה כדי לעצור אנשים, ולו לחקירה, ולו רק על הפרת הסדר הציבורי בקנה מידה שהותיר את מנכ"ל קניון מלחה וכל שאר העדים המומים ומזועזעים. נעזוב את זה שפוצצו כמה ערבים. מזה באמת למי אכפת

אבל הסיבה השנייה שהטענה הזו מרתיחה, ומן הסתם אותי במיוחד, היא שאין כל צורך בתלונה כדי להגיש כתב אישום גם על אירוע שהשוטר לא היה עד לו. אני, סתם לקחת דוגמא שמציתי מניסיון חיי, הורשעתי באיומים על חבר הקלסת נילס הולגרסון למרות שהלז ל–א הגיש תלונה במשטרה וגם לא הורשינו לזמנו לעדות על תקן ה"קורבן".

זה מזכיר לי את הבדיחה על הכלב והשועל. כלב אחד בא לחבר שלו השועל ואומר "אחי, שמעתי המסיבות אצלכם השועלים זה ליגה אחרת. שתייה משובחת, הידרו, בחורות זורמות. אתה יודע שאני נראה לגמרי כמו שועל, בחיאת תכניס אותי".

השועל מסתכל עליו ואומר "ישך ת'לוק, זה נכון, אבל אם אתה רוצה לבוא יש משהו שאתה חייב לזכור. אצלכם הכלבים המגעילים, כשאומרים שלום מרחרחים זה לזה בתחת. אצלנו השועלים יש קלאסה. אנחנו מרחרחים זה לזה באף. תזכור?”

"עלא עיני ועלא זנבי" אומר הכלב, ומקבל מקום ושעה. הכלב בא למסיבה, קורע את הרחבה, עובר מקוזינה מצודדת לרעותה, יד אחת דרינק באחרת ספליף שמן, ולא שוכח אף פעם לרחרח באף. פתאום הוא רואה את החבר שלו השועל שקימבן אותו בהזמנה, ניגש אליו מבסוט ובא להריח לו באף. ההוא מסתכל עליו מלמעלה למטה ואומר "לי אתה יכול להריח בתחת. אני יודע מי אתה".

ולמה נזכרתי בזה? כי כשניסו שחם מונה למפקד מחוז ירושלים, היו כאלה שחשבו בתמימותם שנפתח דף חדש בתולדות המחוז שכונה כבר בשנות השמונים "המשטרה של כהנא" ולא השתפר מאז. שחם, אחרי הכל, היה האיש שהעז לומר "חרא עליהם" נוכח איומי אלימות של הכתומים בימים שטרם ההתנתקות. אבל קלגס, גם אם הוא פעם בטעות מקלל את האנשים הנכונים, נשאר קלגס, מחוז מושחת ורקוב מיודונאצים נשאר מחוז מושחת ורקוב, וניסו שחם כנראה נבהל ממוכי היהוה מרגע שנאלץ להתעסק איתם כל יום ולא רק במבצע מיוחד שבו הם "האויב". אי לכך, אם תראו בנאדם מסתובב ברחובות ירושלים כשהשפיך של השטן מטפטף לו מהתחת, תסתכלו עליו ברחמים מהולים בבוז ותגידו "ניסו, תראה מה נהיה ממך". אבל אל תירקו לו בפרצוף – למרות השנה הגשומה (תודה לאלה) ישראל עדיין מתייבשת.

אה, כן, הבטחתי לחזור לכפר קדום. מוקדם יותר היום (שבת) דווח ממקורות פלסטיניים כי תושב הכפר חסן מועטאן, בן 40, נורה בחזהו על ידי מתנחלים שפלשו לכפר לצורך התפרעות תג מקריסטלנאכט. על פי הדיווח, המתנחלים פלשו לכפר והחלו להרוס דברים, והצבא הוזעק למקום אולם הצטרף לירי לעבר תושבי הכפר. דובר צה"ל מכחיש כל היכרות עם המקרה. תמיד יכול להיות שהבנאדם נורה על רקע אישי או עסקי ופליווד הפקות רק ממנפים את זה. גם נשמע לי מוזר משהו שמתנחבלים יעשו תג מחיר באמצע שבת קודש. מצד שני, בימי עקבתא דמשיחא נפרצות הגדרות וברוך מתיר איסורים וכל זה, ודובר צה"ל משקר כהרגלו, וגם על הלינץ' בקניון מלחה איש לא שמע בקלגסת עד שהסבירו להם שיש וידאו. אז מי יודע? אנחנו מדווחים, אתם מחליטים.

שיהיה לכם שבוע טוב במדינה על זמן שאול.

*כמעט כל. המפגרים האלה כנראה לא טובים בלעדכן רשימות ושכחו איזה עשר מסכנות.