עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

משפחת הפשע היחידה בארץ שחבריה לובשים מדים, זו שמונהגת כיום על ידי הסנדק יוחנן דנינו, עשתה זאת שוב, וביטלה אירוע לגיטימי ביותר שבא להביע משהו שלא נראה לה. זו לא הפעם הראשונה שהם עושים את זה, אבל מעולם, כך נראה, זה לא נעשה כלפי מטרה כה חלשה וחסרת אונים, בצורה כה עלובה וחסרת כבוד עצמי מינימלי.

הקלגסת הבזויה, למי שתוהה על מה אני מדבר, ביטלה את אירועי יום הפליט הבינלאומי, שתוכננו להיערך מחר במגרש ריק באזור התחנה המרכזית בתל אביב. הבקשה הוגשה באופן מסודר כבר לפני חודש. המשטרה, כפי שהיא נוהגת לעשות לאירועים של מי שהיא רואה כאויבים (כמו למשל פיקניק "יום המריחואנה" ז"ל, שהיה לי הכבוד להימנות על מארגניו), משכה את המארגנים בביורוקרטיה, סיכמה איתם בעל פה, ואז ברגע האחרון (היום, יעני) באה בדרישות "אבטחה" שלחלוטין בלתי אפשרי לעמוד בהם ב-24 שעות.

כדי להבהיר אפילו לצופה התמים ביותר שלא מדובר בדרישות לגיטימיות וענייניות אלא בזדון טהור, הציעה המשטרה "חלופה": אירוע בגינת לווינסקי, בלי נאומים, בלי הגברה ובלי מוזיקה. תאמרו שתנאי המקום מחייבים זאת? אז איך זה שבדיוק לפני שבוע התקיים באותו מקום ממש אירוע בחסות ווסטרן יוניון ואורנג', שכלל הופעות חיות והגברה? הציניקן היה אומר שבמקרה ההוא מישהו דאג לשמן את ידיו המיוזעות של איזה תחת-ניצב (זו לא שגיאה, תודה). הריאליסט יודע שאין צורך. זכותם של ווסטרן יוניון ואורנג' לקיים אירוע, בדיוק כמו שזכותם של הפליטים ופעילי זכויותיהם. ההבדל הוא שאת זכויות הראשונים המשטרה לא תחלום לקפח.

אפשר גם לציין שלפי תקנות המשטרה עצמה, ולפי פסיקות בג"צ, המשטרה היא זו שחייבת לספק אבטחה לאירוע ציבורי. אבל אני חושב שהתמונה ברורה. הקלגסת המטונפת, בראשות הבריון הבזוי יוחנן דנינו (זה שאנס את ה' באיומי שקר להגיש תלונה נגד רמון, זה שסגר לידידה\מאהבת שלו תיק על התעמרות קשה בעובדת זרה, זה שתחת פיקודו הכה-מוצלח נרצחו בשל רשלנות משטרתית שני סוכנים חשאיים, ועוד שלל פרשיות שעוד לא שמענו עליהם ויום אחד אינשאללה ייצאו לאור וחרפתם [לא חרפת המעשים אלא העובדה שהם התגלו] תגרום לחלאה לרצות לדפוק לעצמו כדור בראש) – הקלגסת המטונפת, שהיתה מטונפת עוד הרבה לפני דנינו ותישאר מטונפת גם אחריו ללא פירוק והרכבה מחדש, שוב ביצעה סיכול ממוקד בחופש הביטוי. היא שוב התייצבה לצד הגורמים הנאלחים ביותר בחברה שלנו, ודאגה שלא יהיה אפילו יום אחד בשנה שבו הפליטים ומהגרי העבודה החיים בינינו ירגישו אפילו טיפה נסבלים, שלא לומר רצויים חלילה.

וכבוד הנשיאה דוריס? היא תמשיך לנגב את המוחטה מהפנים גם הפעם, וגם בפעמים הבאות שבהם כוחות הזרוע של המדינה יירקו לה בין העיניים ויפרו פסיקות מפורשות שלה ושל קודמיה. כי "הביטחון" מעל לכל.

אה, ולחובבי האירוניה: יום הפליט הבינלאומי השנה עומד בסימן 60 שנה לאמנת האו"ם בנושא פליטים וזכויותיהם – אמנה שישראל, כשעוד זכרה שבני עמה היו פליטים נרדפים, היתה בין יוזמותיה. מאז, אגב, העניקה ישראל בכל שנות קיומה מעמד פליט לכ-200 בני אדם שלמים, מתוך כ-35,000 הנמצאים בה כיום ועונים לכל הקריטריונים לכך. עם סגולה.

האמת: צריך להגיד לאלי ישי תודה. זה אמנם לא בכוונה, אבל אם ייתנו לו מספיק זמן הוא עוד יצליח לגרום ליהדות ארה"ב להפסיק לתמוך אוטומטית בכל נבלה של ישראל – ולא רק לצעיריה, שהפסיקו זאת בעצמם, אלא גם למנהיגיה המפוחלצים בעמדות ותפישות בנות דור ודורותיים.

אחרי שב-2002, בקדנציה קודמת כשר הפנים, הורה ישי להפסיק לכלול בתעודות הזהות את הסעיף "לאום", זאת בשל הוראת בג"ץ לסווג כך גם גרים רפורמים וקונסרבטיביים רחמנא ליצלן, החליט השרץ שהממשלה והקלסת הנוכחיות מספיק יודונאציות כדי להחזיר עטרה ליושנה. ישי פועל להחזיר את סעיף הלאום – אבל רק למי שרוצה, כי "ניצולי שואה בכו לו למה לא כותבים להם שהם יהודים" – והרי הרעיון שיעמוד בהוראת בג"ץ ויכלול את המשומדים-בתחפושת האלה בתואר הנשגב של עם האדונים, ואז יוכל כל מי שמורשה לדרוש מאדם להציג תעודת זהות להבחין בין יהודים לערבים [כמו שהתכוון מי שהמציא את הסעיף המגונה הזה בת"ז מלכתחילה], לא יעלה על דעתו. אז במקום זה הוא עושה מתעודת הזהות סמרטוט כבקשתך. חבל רק שזה כבקשתך נוסח פורד ("כל צבע שתרצה בתנאי שזה שחור"). אני, למשל, לא אוכל לקבל תעודת זהות שכתוב בה "לאום: עברי" – וזה בלי קשר לעובדה שתעודת הזהות לא אמורה לכלול קטגוריה כזו, יען כי היא אמורה להינתן רק לאנשים שכולם בני הלאום הישראלי.

אבל אם נחזור להרהור שפתח את הסעיף הזה, אולי צריך לקוות שממשלת ביבינוקיו תוציא את ימיה ואף תזכה לקדנציה נוספת (אחרי הכל, זה לא כאילו שקדימה הבזויה תעשה משהו מועיל אם בטעות תצליח להרכיב ממשלה). אם ייתנו לאלי איכסשי להשתולל מספיק, אולי הרוב רפורמי\קונסרבטיבי המכריע של יהדות ארה"ב יתחיל להגיד "אתם יודעים מה? לכו תזדיינו", ואז אולי גם מי שזה לא יהיה בבית הלבן באותו רגע יגדל את הביצים הדרושות להגיד את אותו הדבר. אמנם חבל שזה לא יקרה בגלל הכיבוש, השעבוד, ההתעמרות והגזענות כלפי אחרים, אבל כמו במקרה של ישי – מתוך שלא לשמה, אולי יבוא לשמה.

בינתיים, עושה רושם שהווטו האמריקאי לא בסכנה. נהפוך הוא. בשיחה (לא ברור כרגע איפה, בבירור. מעניין נורא שהווידאו הוסר על ידי מי שהעלה אותו…) על האפשרות שהכרה במדינה פלסטינית תעבור בעצרת הכללית של האו"ם (שם בניגוד למועצת הביטחון אין לארה"ב וטו), אמרה השגרירה כי "זה יהיה מזיק ביותר בהקשר [הפוליטי] הפנימי שלנו, כפי שתוכלו לשער, ולמען האמת אינני יכולה להעלות בדעתי איום חמור יותר ליכולתנו להמשיך לספק לאומות המאוחדות תמיכה פוליטית וכספית בקונגרס מאשר תוצאה שכזו".

לפני 2100 שנה השתמשה מעצמת-על אחרת בכוחה כדי לכפות על כולם להניח למדינת היהודים לנפשה. מדינת היהודים נהנתה מזה מאד, ולא חשבה על היום שבו יידרש פירעון לצ'ק. מי שחושב שהמקרה הזה שונה, כי מדובר בתמיכה על רקע אידיאולוגי ודתי, מוזמן לחשוב שוב. באותה הזדמנות, מוזמן הוא האדם להרהר בפירוש העובדה שבעוד שאני יכול לראות כל בניין בכל עיר אמריקאית בגוגל-ארת', ברזולוציה כה גבוהה עד שאפשר לראות חלונות, ואנשים על גגות, הרי שבישראל אסור לגוגל להראות דברים ברזולוציה כזו (תנסו ותראו. תכניסו לדוגמא "350 5th avenue, new york, new york" ותשוו את הרזולוציה בה אתם רואים את האמפייר סטייט בילדינג לזה שתוכלו לראות בו את מרכז עזריאלי. למה אסור? כי ב"חוק אישור הביטחון הלאומי" של ארה"ב משנת 2007 יש סעיף, שרשמית מכונה "איסור על איסוף ושחרור של תמונות לוויין מפורטות הנוגעות לישראל", ובאופן פחות פורמלי מכונה "תיקון בינגאמן-קיל" על שם שני השרצים שדחפו אותו. החוק הזה, כשמו, אוסר על גוגל ארת' לעשות את מה שהיא עושה בכל מקום אחר – כולל ארה"ב עצמה. האם ביטחון ארה"ב חשוב פחות לקונגרס האמריקאי או אפילו לאדונים בינגאמן וקיל (שניהם נוצרים) מאשר ביטחון ישראל? כמובן שלא. התשובה, אם כך, היא שהקונגרס האמריקאי רואה בישראל חלק מארה"ב – חלק אסטרטגי מיוחד, אבל חלק. כמו במקרה של רומא וממלכת החשמונאים, גם הצ'ק הזה יגיע מועדו להיפרע.

לסיום, ביבינוקיו החליט לאזור ככבש חלציו, ולהקשיח את תנאי המאסר של כלואי החמאס, בתקווה שזה יגרום לחמאס להתגמש בנושא גלעד שליט. אני יכול עכשיו לראות את אחמד ג'עברי ומוחמד דף: "אוי לא! אחינו מוסטפה לא יוכל לגמור תואר ראשון בקציעות! ואפילו לשחק בינג-בונג לא נותנים לו יותר! אין ברירה, חייבים לשחרר את גלעד". כמובן שאת אמצעי הלחץ היעיל באמת – פרסום שמותיהם של המיועדים לשחרור על פי מה שישראל הסכימה לו, כדי שאלף משפחות בעזה יידעו שהן ממשיכות להתגעגע לבן שלהן בגלל המשחקים של חאלד משעל ושל הזרוע הצבאית – הם לא חושבים לבצע. אני לא חושב שזה בגלל שהם באמת מפחדים שהמתווך הגרמני יתפטר. הם פשוט יודעים שכמו שדף, ג'עברי וראשי הלשכה המדינית של החמאס לא שמים חצי זין קצוץ על התואר של מוסטפה בקציעות, הם לא שמים על הסבל של תושבי עזה ושל משפחות האסירים. הם יודעים שברגע שיהיה הסכם, הם יאבדו את שארית המנוף שלהם, וחשיבותם במשחק הכללי תרד. הם לא רוצים עסקה. וזה בלי להיכנס לרצון המפוקפק של ממשלת ישראל בעסקה. כל פסטיבל הדמעות סביב גלעד הוא הרי הסחת נהדרת.

ובנימה כבושה ושבויה זו נסיים להיום. אל תשכחו את כפתור התרומות, המרחיק זאבים מפתח ביתו של עבדכם הנאמן, ומאפשר לו להמשיך להשתלח בצורה כה מחוצפת בפרנסי הציבור העושים עבודה כה קדושה ומוצלחת. שבת שלום – ליהודים, לשאינם יהודים, וגם לפליטים שמדינה אחת עלובה וחסרת כבוד וביטחון עצמי לא נותנת להם לרקוד יום אחד בשנה.