עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

היום קמה על מחאת האוהלים הסכנה הגדולה ביותר שאיימה עליה מאז נטה האוהל הראשון בשדרות רוטשילד. יותר מסוכן מהספינים של ביבינוקיו, יותר מסוכן מהאלימות המשטרתית (לא ברוטשילד, אבל כן במקומות אחרים), ואפילו יותר מסוכן מסירובם (האמיתי או המדומה) של אמנים אלה או אחרים להביע תמיכה במחאה. לסכנה הזו קוראים עופר עיני.

אחרי שעמד עם אצבע רטובה באוויר במשך שבועיים, בניסיון לבדוק את כיוון הרוח, קלט הפוליטיקאי הממולח העומד בראש ההסתדרות שהמחאה הזו אמיתית ולא הולכת להיעלם בקרוב, והחליט לתפוס עליה טרמפ. עיני הודיע היום שאם ראש הממשלה לא ייכנס איתו למשא ומתן עד מוצאי שבת בנוגע למצוקת הדיור, הוא… יעשה דברים. אמר ולא יסף.

אני רק שאלה: מי מינה את עופר עיני לנושא ונותן בשם המאבק? נכון, דווח ש"ראשי המחאה", שזה אומר דפני ליף הנחמדה (אם גם העילגת משהו) ועוד כמה חבר'ה שהתחילו את העסק אבל מזמן אין להם בעלות עליו, בטח לא במקומות שהם לא תל אביב, נורא התרגשו מזה שעיני הוא "הדמות הראשונה ברמה הלאומית שמקשיבה לנו". אבל זה רק אומר שהם אוכלים את הלוקש, ולכן צריך להוריד אותם מהאכילה הזו מהר או להחליף אותם בתור בדמויות המייצגות של המחאה הזו. כי יהיה נורא חבל אם בגלל התמימות וחוסר התחכום הפוליטי של כמה חבר'ה ירוקים שזו להם פעם ראשונה בים, המאבק החשוב ביותר שנערך בישראל זה ארבעים שנה יטבע ברוק שעל הסיגר.

תבינו: עופר עיני לא מייצג "עובדים" כמוני, כמוכם וכמו רוב מי שישן באוהלים בחום. עופר עיני מייצג את הוועדים החזקים במשק, אלה שתפסו קומבינה במסגרתה בנאדם שעושה עבודה לא קשה במיוחד מקבל 60 אלף שקל בחודש, שבה על יום עבודה קצת קשה מהרגיל ההנהלה חייבת לספק לעובדים סטייקים, ושבה גם כל שאר התנאים הם ברמה שיתרנו יכולים רק לחלום עליה. כל זה לא היה בעיה גדולה אם היה מדובר בוועדי עובדים של מפעלים בבעלות האוליגרנוחי, האוליגרנוני והאוליגרתשובה. אבל לא – אלה ועדי עובדים של מוסדות ציבוריים כמו נמל אשדוד, חברת החשמל וכיו"ב – כלומר שעל התנאים המופקעים האלה משלמים אתם ואני, ולא איזה בעל הון. עופר עיני מייצג את הסדר הקיים ואין לו שום עניין לשנות אותו. עופר עיני ימכור את המאבק הזה בדיוק כמו שמכר את המאבק של העובדים הסוציאליים – בנזיד עדשים ואחרי שיחלוב עד תום את הערך התקשורתי של פוזת המושיע.

אז אל תתנו לו את התענוג. אל תלכו שולל. התמידו במאבק עד להישג של ממש, שישנה את המצב ולא ינציח אותו – גם אם זה לא יהיה נוח לשאיפות של יו"ר ההסתדרות לקפוץ מהכיסא הנוח הנוכחי שלו לכיסא של שר.

להצטרפות לקבוצת הספרצוף