עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

ח"כ נחמן שי חושב (מלה קצת גבוהה לתהליך המדובר, אבל נגיד) שזה שאזרחי ישראל הערבים משתמשים בזכותם האלמנטרית כצרכנים להביע את דעתם הפוליטית נגד ההתנחלויות (או למהדרין, התנחבלויות), ומעזים להחרים סחורות המיוצרות שם, זה "ערעור זיקתם למדינה". מעניין שחבר הכנסת הנכבד, מהמפלגה המושחתת והמגונה ביותר בתולדות המדינה, מייחד את דבריו רק לאזרחי ישראל הערבים. אולי הוא לא יודע שיש גם אזרחים בני המגזר היהודי שמחרימים את מוצרי הקולוניות הבלתי חוקיות במחוזות הכיבוש (אהמ, נעים מאד). אולי חבר הלקסת שי נמנה על אלה שחושבים שאזרחי הישראל הערבים חייבים להוכיח לו או לסבתו הצולעת את נאמנותם באופן מיוחד, אופן שאזרחים ששפת אמם עברית (או, נגיד, רוסית) אינם מחויבים בו.

אם זה המצב, כדאי שמישהו יסביר לו שהוא נמצא במפלגה הלא נכונה, וינחה אותו לפי הריח לאזור במשכן הקלסת בו מתגודדים חברי מפלגתו של שומר הבארים. השחיתות שם לא פחותה, כך שהוא ירגיש בבית.

ועד אז, חבר הקלסת שי, קפוץ לי. או בשפה הרשמית האחרת של מדינת ישראל: חרא בזיבכ ות'אקט עינכ ואטפנו עלא ווצ'ק. תודה.