שבוע הספר הוא חג מרנין. אין כמו לחזור הביתה מלא ספרים, כמו שיהונתן אמר פעם, ויומיים אחרי זה להיות מוקף ערימות ספרים כמו איזה קריקטורה של אקדמאי דגול עד שנמצא לכל הרכש הזה מקום בארונות הספרים של הבית.

 

קנינו 21 ספרים. שמונה במחסן של צומת ספרים בדיזנגוף סנטר והשאר ביריד בפארק הירקון. 21 זה כולל שלושה ספרים כאלה לילד, מה שמשאיר 18 ספרים לי ולמלכתי.

 

המיסטיקה העברית הקדומה (האוני' המשודרת)

יהדות בית שני, חכמיה וספרותה (הוצאת מאגנס)

יהדות בית שני, הקומראן ואפוקליפטיקה (מאגנס)

שנות הצמיחה – המדריך המעשי והמקיף להתפתחותו של הילד (הוצאת הדר)

עונשים וחטאים מן המקרא לספרות חז"ל (מאגנס)

כתביו הפילוסופיים של פילון (מאגנס)

קאנט והההיסטוריה של הפילוסופיה (מאגנס)

מרגל עם נשמה (עם עובד)

ימי נתניהו (אוסף נחום ברנע, זמורה ביתן)

סיפורים אירוטיים מאת אלברטו מוראביה (כנרת)

סיפורי סתיו, צבעי שלכת, מאת אמנון שמוש (מודן)

לגדל ילד מוכשר יותר (ספרי ארז)

היסוד המשיחי של החסידות, מאת מור אלטשולר (אוני' חיפה  – זמורה ביתן)

פופוליזם וכאריזמה (על הפרוניזם, הוצאת מודן)

מקדש ומרכבה, כהנים ומלאכים, היכל והיכלות – המיסטיקה היהודית הקדומה, מאת רחל אליאור (מאגנס)

אוצר פתגמים וניבים לטיניים (מאגנס)

מסע הרבבה מאת קסינופון (מוסד ביאליק)

תולדות מלחמת הפלופונס מאת תוקידידס (מוסד ביאליק)

 

בוודאי ניחשתם שלהוצאת מאגנס יש אחו-שלוקי מבצע. לא כל-כך המבצע (ספר שביעי חינם, לא מרעיש בהשוואה לספר שלישי חינם של כתר) כמו המחירים. הספרים העבים ביותר שלהם עולים חמישים שקלים בשבוע הספר, שזה בהחלט מצדיק ריור מוגבר, בהתחשב בספרים הטעימים להפליא שיש להם.

 

אגב טעים, אם אתם הולכים, ואתם קרניבורים גאים, הדוכן של ריפאבליק מציע כמות מאד מאד יפה של ספריבס סבירים בהחלט בזנגביל וסויה ב-20 שקלים. אילו רק לא היה הצ'יפס שלהם חיוור משהו, זה היה מושלם.

 

היצור, העונה בימים אלה לשם בטטיניו, כבר יושב וזוחל, והשמחה מרובה עד מאד. הוא בא איתנו לשבוע הספר, ולקראת החלק השני של ההסתובבות נרדם למדי – קודם על הכתף, ואחר כך על המנשא שלו שנפרש על הדשא בזמן שישבנו לאכול.

 

מה שמזכיר לי. למה יש אנשים, שלמרות שהם יודעים יפה מאד שאתם לא סובלים אותם ושגם הם לא סובלים אתכם, מרגישים צורך להיות "תרבותיים" ולהתעניין בלבביות מזויפת בשלומכם במקום להתעלם באלגנטיות כמוכם?

 

אבל אתם יודעים מה, חג היום, יום היפוך (solstice) הקיץ, אז אנחנו נשאיר את הרגשות האלה בצד השני של הגבעה. הודו לאלה כי טוב, כי לעולם חסדה (חוץ ממתי שלא, למה היא קפריזית ולגברת תמיד יש זכות לשנות את דעתה).