שנית הסיקריקין לא ישתוללו
Posted on: 5 באוגוסט 2005
בשנת 66 לספירת הנוצרים, (גתתכ"ו לבריאת העולם עפ"י מסורת ישראל), התקוממו יהודי ארץ ישראל נגד הכיבוש הרומאי. העם היושב בציון התפלג לשני מחנות עיקריים: מתונים, שהתנגדו לרעיון המרד ורצו למצוא נוסחת פשרה שתמנע את המשך המלחמה, וקנאים, שראו במרד לא רק תגובה מתבקשת לדיכוי, אלא הגשמה של שליחות אלוהית.
עם זאת, גם בקרב הקנאים נחלקו הדעות. הרוב חשבו שאמנם חובה קדושה היא למרוד, אבל את המאבק עצמו יש לנהל בהתאם לתנאים בשטח. לעומתם היתה קבוצה קטנה יותר, שנודעה בשם "סיקריקין", שטענה שאין די בהתקוממות בשם אלוהים ועשיית כל שאפשר מבחינה הגיונית כדי לנצח בשמו. הסיקריקין טענו שכדי להוכיח אמונה מוחלטת באל, יש לוותר על כל יתרון אסטרטגי שמעניקה ההתגוננות מאחורי חומות ירושלים (שביצוריה נחשבו למופת של הנדסה צבאית), ולוותר על אורך הנשימה שהעניקו מאגרי המזון העצומים של העיר. לדעת הסיקריקין, אוסף המורדים חסר ההכשרה הצבאית היה צריך להתעמת מול הצבא הרומאי האדיר בשטח הפתוח – שם הצטיינו הקלגסים הרומאים יותר מכל – ולסמוך על "השם יתברך" שיחולל למענם נס כדי להראות כמה שהוא בעצם תותח.
אגב, "סיקריקין" פירושו "אנשי הפגיון". את הכינוי קיבלו הכהניסטים המשיחיים של ימי בית שני בזכות מנהגם המלבב לחסל בדקירה או בשיסוף הצוואר את מתנגדיהם בירושלים הנצורה.
אז כדי לכפות את דעתם, שרפו הסיקריקין את אסמי התבואה של העיר, שהכילו על פי המקורות מזון לשלוש שנים נוספות. המטרה היתה לכפות על הרוב המוחלט בירושלים, שהתנגד לשטויות המזרגגות שלהם, לפעול על פי השטויות המזורגגות שלהם בכל זאת.
מה שהיה התגוננות מצוידת היטב ולא נטולת סיכוי (עקב מצב התוהו בו היתה נתונה האימפריה הרומית, בה הודחה מהשלטון השושלת המושלת) הפך למצור נואש, של אנשים מורעבים, שהוכנעו באופן בלתי נמנע (מבלי שאל כלשהו יעשה למענם דבר וחצי דבר, אגב). כחצי מיליון יהודים (על פי ההערכות השמרניות) נמכרו לעבדות, ורבים אחרים הוגלו מארצם בתנאים מעט קלים יותר. הקיום הלאומי של עם ישראל בארצו קיבל את מהלומת המוות הראשונה שלו (השנייה והסופית הגיעה כ-60 שנה מאוחר יותר, במרד בר כוכבא), ולא הושב על כנו במשך קרוב לאלפיים שנה.
פאסט פורוורד לשנת התשס"ה, הידועה בכינויה 2005. לאוטובוס בשפרעם, ולניסיון "לעשות משהו שיעצור את ההתנתקות" – שיכריח את הרוב לעשות מה שרוצה מיעוט פנאטי. כן, כמובן שמדובר במטורף בודד. אז מה אם ידוע בדיוק על אילו חוגי מתנחלים קיצוניים הוא נמנה טרם מותו, ובאיזו התנחלות הוא עבר לגור, ואת דבריו של איזה מנהיג של איזו תנועה הוא נהג לגמוע בצמא. הוא מטורף בודד, הבנתם, ובטח לא הושפע מדבריו של אף אחד. הכל מהראש החולה שלו, ובתעודת זהות שלו עדיין היה רשום "ראשל"צ". ובכלל, הוא בעצם קרבן של ההתנתקות! תראו מה אתם גורמים לאנשים לעשות! הכל בגללכם.
אהא.
ובכן, תקשיבו טוב, סיקריקין מודל 2005: הפעם אנחנו לא קונים את גלגולי העיניים שלכם, וגם מהדבקות העל-אנושית (או תת-אנושית) שלכם באמונות התלושות שלכם נשבר לנו להתרשם. הפעם אתם לא תשרפו את האסמים. הפעם אתם לא תשחטו את מי שחולק עליכם. על אף ביטחונכם שאתם ורק אתם יודעים מה שרוצה אלוהים (יהיה אשר יהיה). אתם תקבלו עליכם את הכרעת הרוב. למה אם לא, האויב הישמעאלי ממש לא יהיה הבעיה הכי גדולה שלכם. אנחנו, האחים שלכם, נעשה כל מה שיידרש – כל-מה-שיידרש – כדי ששנית הסיקריקין לא יחריבו את הלאום היהודי.
10 Responses to "שנית הסיקריקין לא ישתוללו"
5 באוגוסט 2005 at 23:23
שלך.
Where have you gone, Joe Di….I mean, Mike Oldfield?
🙂
(אגב, התקרצצות קלה, אני חושב שהתכוונת ל-Tubular)
אגב2, מיכאלה, איפה אני מקדם את הטיעון שהרצח המטונף הזה היה ספונטני?
6 באוגוסט 2005 at 1:28
כאילו מדובר באמת באיזו קבוצה ספונטנית של פוסט סיקריקים ולא גולם שהוקם על ידי ממשלת ישראל. כך גם הרצח הזה, מריח יותר כמו קומבינה של שירותי הבטחון, האם היינו בסרט הזה ? אה, נידמה לי שכן, הרשומון הקבוע של כוחות הבטחון. היה רשום, הומלץ לשחררו, קיבל רובה, נשלח לתפוח, הוריו מדלת העם, תוכנת באינטרנט, הוקפץ לאוטובוס, הוטען בתחמושת, וסומם באקסטזי או פרוזק להשביח את הג'ננה. וירה. וואו, ממש ספונטני סיקריקי מהבית.
גיב מי א ברייק.
6 באוגוסט 2005 at 2:26
של כוחותינו המהוללים, וגם ממעיטה בערך הדביליזם הביורוקרטי הצרוף שהם מסוגלים להפגין -וזה אפילו בימים כתיקונם, ולא כשאין להם ראש לשום דבר שלא קשור ישירות בהתנתקות. אני מניח שהיית בצבא? לא ייאמן כמה מטומטם ולא מסודר ולא יעיל מסוגל הארגון הזה להיות. רק בזכות זה שאויבינו הם הערבים אנחנו עדיין כאן.
עכשיו, אין לי ספק שהרוצח חוסל על ידי השוטרים שעצרו אותו, או שלמצער הם הניחו להמון להתנפל עליו לאחר שלכדו אותו, אבל בזה מסתכמת לדעתי הקנוניה. אני לא בטוח, אגב, שזו היתה החלטה שגויה. אני חושב שמשפט לחלאה הזה בתנאים הנוכחיים היה מבעיר את המדינה סופית.
מה שאת מתארת זה קטע סטייל המועמד ממנצ'וריה. אני נוטה יותר לכיוון תער אוקאם, כלומר שהלבגאן הצה""לי הוא ההסבר לשרשרת הפאקים הזו.
6 באוגוסט 2005 at 3:13
"אין לי ספק שהרוצח חוסל על ידי השוטרים שעצרו אותו, או שלמצער הם הניחו להמון להתנפל עליו לאחר שלכדו אותו". אפשר אולי לקבל הסבר על מה מסתמכת הקביעה הזאת? יש לך איזה שהן עובדות? או שמדובר בתשפוכת הרגילה על הקלגסים וכוליי
6 באוגוסט 2005 at 9:17
אני לא בטוח, אגב, שזו היתה החלטה שגויה. אני חושב שמשפט לחלאה הזה בתנאים הנוכחיים היה מבעיר את המדינה סופית
אלה ההתבטאויות שמאשרות את האפשרות לקיומם של מועמדים לשמש שעירים לעזאזל מתוך כל מיני חישובים. אני לא מאחלת לך שזה יקרה לבני משפחתך, ושעל הגוויה החמה של ילדיך עוד תידרש להסכים בדיעבד, כי זה טוב למדינה.
הוא אמנם פרסי מסכן מראשון שהסתובב לו הראש, זה לא אומר שאפשר להוציא אותו להורג כדי למנוע "תבערה" של המדינה. על בסיס הטיעון הזה אפשר לסגור את בתי המשפט בישראל.
6 באוגוסט 2005 at 9:32
אתה יכול בהחלט לכתוב תסריט ברוח מקס הלוחם בדרכים על המציאות בישראל בעתיד-העבר "חורבן בית שני". מצחיק שאתה רואה את הסיקריקין כמו היום, כאילו רק הם האמינו שאלוהים מדבר אליהם, והרי אז כולם חיו ככה, כולל המקבילים לך, כלומר המעמד הבינוני-גבוה שהיה עם אזרחות כפולה רומאית. (אם נזרום עם ההשוואה שלך).
בכל מקרה, כדאי לערוך ניתוח עומק – אולי אני אעשה את זה – לנוכחות החיה של חורבן בית שני בפוליטיקה ובתרבות הישראלית, כמעט או לפחות כמו השואה. הנטיה לחסל מתנגדים בפגיון נוכחת בארץ בקרב קבוצות נרחבות יותר מאשר המתנחלים, ולמעשה היא חלק מהתרבות הפוליטית של הציונות.
יש לי פיתוי ללכת עם ההשוואה שלך, אמריקה כרומא וכולי, ולציין שאת התסכול כדאי לנתב לעבר האימפריה ולא להטיל את האשם לפתח המסוכסכים הנשלטים. יתר על כן, כדאי אולי לשאול מי הביא את הרומא הזו לכאן ולאחר שהתשובה תגיע, אולי תתבהר גם הדרך להיפטר באלגנטיות מאחיזתה. אגב גם סיקריקי המתנחלים משולחים וממומנים על ידי הרומאים הללו, החדשים. ובעצם מי לא. אז צא ולמד
אולי צריך לבצע לינץ' בכל המחזיקים בדרכון
כפול…
בברכת המטרה מקדשת את האמצעים
!:-))))
6 באוגוסט 2005 at 9:53
אגב זה ניק זמני שנולד מהצורה הצינורית שקיבל הבלוג שלי במשך זמן מה (עד שלימדו אותי שזה בגלל שהרשימות בצד היו רחבות מדי) ואני נשאר בו כרגע כי לאחרונה רבו הזייפנים בהארצנו המרשים לעצמם להשתמש בניקי הרגיל.
ועד שאחזור לצעוד בנעלי, אני נוטה להסכים עם מיכאלה ואף הבעתי דעה דומה בבלוגי.
Comments are closed.
5 באוגוסט 2005 at 15:26
מאמר יפה, חוץ מהעובדה שיש תחושה של צרבת קלה. הסיקריקין לצערנו מפוזרים באופן שווה בכל שדרות הציבור, במיוחד בממסד.