על מכחישי שואה וגולים עצמיים
Posted on: 21 בפברואר 2006
נו, נדמה שתאוות הנקם שלנו באה על שכרה. ה"היסטוריון" הניאו-נאצי המלוכלך, שהטיף להכחשת השואה תוך ניצול התואר "היסטוריון" שתקשורת עצלה הדביקה לו, קיבל שלוש שנים בפנים. הנה קיבל הצורר את מה שפרשנים חמורי סבר קיוו וייחלו לו ביומיים האחרונים.
אבל, אם לצטט את יוסף גוטניק, האם זה.. אממממ… טוב ליהודים?
שימו רגע בצד את החוצפה שלא תיאמן שבהכחשת השואה. רק בחודש האחרון אנחנו מצקצקים בשפתיים נוכח המוסלמים הפרימיטיבים, שפשוט אינם מסוגלים להתאפק נוכח פגיעה במה שהם במקרה מחשיבים לקדוש. והנה אנחנו רואים בחיוב מלא את רדיפתו האלימה של אדם שבסך הכל הביע דעה – גם אם דעה שקרית, אווילית ומרושעת במיוחד.
וזה גם לא משנה שאנחנו יכולים לומר בפה מלא שידינו לא עשו זאת, שזה עניין אוסטרי פנימי. אני לא בא להאשים אותנו, אלא לבחון את היחס שלנו לעניין. אני בהחלט מבין את הצורך של אוסטריה וגרמניה לחוקק חוקים נגד הכחשה פומבית של השואה. למעשה, אני מבין את הצורך של כל מדינה לעשות זאת. הכחשת השואה אינה אלא הסתה, מפני שאם השואה לא היתה, אז החדרתה לתודעה של העולם כולו היא מעשה כה מפלצתי, עד שבאופן בלתי נמנע מתעוררים רגשות שליליים ביותר כלפי מי שמואשם בכך.
אבל שלוש שנים? האם אין כאן סכנה של האדרת הפושע? אירווינג הוא אפס. הוא כלום. איש מחוץ לגורמים המקצועיים העוסקים או בתיעוד השואה, או בחקר הימין האנטישמי במערב, לא שמע עליו עד שתבע את ההיסטוריונית (האמיתית) דבורה ליפשטדט לדין על הוצאת דיבה (והפסיד). מדובר באדם שלא סיים תואר ראשון, אין לו הסמכה אקדמית כלשהי, והתואר "היסטוריון" הוענק לו, כאמור, על ידי תקשורת עצלה ורפת מוחין, רק בזכות העובדה שהאיש הוא גרפומן שחיבר כמה כתבי פנטזיה שמתייחסים לאירועים היסטוריים.
לא שאכפת לי שדייויד אירווינג יימק בתא טחוב על חשבון משלם המסים האוסטרי. לא היה איכפת לי גם אם היו שומעים שהוא הופשט מעורו ונטחן במקצצת בשר במהלך יחסי מין אלימים. זה, למעשה, היה גורם לי לצחקק בעונג. אבל שאנחנו (העולם הנאור) נעניש בצורה כה חמורה איש כה עלוב מאדירה אותו, ולא מקטינה מערכו. מוטב היה לדון אותו לקנס כספי ניכר ולעבודות שירות בסיוע לניצולי שואה קשישים, בהכרחתו לעבוד בניקיון במחנות השמדה, ולא ביצירת הרושם שאנחנו סותמים למישהו את הפה בגלל שהוא מאיים על הנראטיב שלנו. הנראטיב שלנו, למרבה הצער, אמיתי מספיק בלי שום קשר למה שאומר איזה בריטי טיפש.
10 Responses to "על מכחישי שואה וגולים עצמיים"
21 בפברואר 2006 at 21:36
אתה כמובן צודק
עצם ההתיחסות אליו נותנת לו במה, ונותן לרעיונות המסוכנים שלו את הקרקע בה הם יכולים לגדול
21 בפברואר 2006 at 21:54
באומרי ש"אף אחד לא שמע עליו" וכו', אבל תכל'ס, לפני תביעת הדיבה שמעו עליו הרבה, הרבה פחות אנשים.
אתה גם צודק שיש הבדל גדול בין ההתייחסות של היהודים באשר הם למכחישי שואה להתייחסות של מוסלמים קיצונים למי שלא מוצא חן בעיניהם. אבל בעינה נותרת העובדה, שהעונש הזה חמור מדי. אולי אותך זה לא מעניין, אבל כשאנשים שקודם נטו לטובתנו ייטו עכשיו לחשוב שאולי יש ממש בהכחשת השואה, אם יש מי שלהוט כל-כך להשתיקה, אז כן תתעניין.
21 בפברואר 2006 at 22:20
ראשית, התברר לי היום (ולא ידעתי זאת) שהכחשת שואה היא עבירה פלילית בישראל, שעונשה עד 5 שנות מאסר: http://www.knesset.gov.il/shoah/heb/isur_law.htm
באשר לחומרת העונש אני מסכים שעבודה עם ניצולי שואה, תחזוקת שרידי מחנות השמדה, או עבודה בארכיונים המשמרים מידע על השואה הם פרקטיים יותר. קדימה, יש לך אתר (וואלה!), זה יכול להיות פרויקט שלכם: אם לא לשנות את החוק האוסטרי, אז לפחות לפעול לשינוי החוק הישראלי שיכיל עונש "חינוכי" יותר.
21 בפברואר 2006 at 23:39
ההשפעה שלי בוואלה, איך נגיד בעדינות, רחוקה מלהספיק לדברים כאלה.
21 בפברואר 2006 at 23:46
היסטוריון "כשר" שמצוטט במחקרים מכובדים, כולל ע"י קרשאו, הביוגרפר הבלתי-שנוי במחלוקת של היטלר.
דווקא בגלל מעמדו כהיסטוריון העונש החמור הולם את העבירה. הלגיטימציה והסטטוס המחקרי שלו מאצילים נימה של חיפוש אמת אקדמית על ערימת השטויות שכתב (בכשרון רב).
22 בפברואר 2006 at 0:20
זכה ליחס של כבוד מצד הענף, ושכבר הרבה מאד שנים הוא נחשב לתמהוני שוטה.
בכל מקרה, אדם שאומר "לא מצאתי בדל ראיה לקיום תאי הגזים" הוא בוודאי לא היסטוריון, ולא משנה מה קרשאו חושב. 🙂
22 בפברואר 2006 at 9:12
כך שלו היה יוצא זכאי או מקבל עבודות שירות לחודשיים בגן ילדים בוינה, היה לדבר כזה מסר שלהכחיש את השואה בפרהסייה זה לא דבר נורא כל כך.
מעניין שדווקא אוסטריה שפטה אותו, מדינה שיש לה כמה דברים קטנים להתבייש בהם. יתכן שדווקא בשל כך, במדינה אחרת, היו מטפלים בו פחות בחומרה.
בישראל, או שהוא לא היה יושב בכלל (התנהגות טובה וכו') או שהוא היה חוזר בתשובה ומתמנה לרבצ"ר.
הרוניצקים למיניהם, אלה מכחישי השואה הכי טובים, לא צריך שום אירווינג.
Comments are closed.
21 בפברואר 2006 at 20:00
איני יודע באילו חוגים אתה מסתובב, אבל על אירווינג שמעתי הרבה לפני התביעה נגד ליפשטדט ב-98'. סוגיית העונש מעניינת אותי כקליפת השום, ולא ברור לי על איזו תאוות נקם אתה מדבר. כמו שאני רואה את זה, העיקר בכל הסיפור הזה, הוא ההצהרה שלו: "עשיתי טעות כשטענתי שלא היו תאי גזים באושוויץ".
והעיקר, כמובן, הוא שאף יהודי לא התנקש בדייויד ארווינג (או אפילו ניסה להתנקש בו) בגלל דעותיו, בניגוד להולנדי אחד, תיאו ון-גוך, שלאחרונה מלאה שנה להרצחו בידי פנאט מוסלמי, או לחילופין הצית את שגרירויות בריטניה ברחבי העולם, (מה שקה לשגרירויות דנמרק בשל קריקטורה בעיתון דני). כאלו אנחנו היהודים. רגועים, סבלנים, אפילו כלפי מי שלא נחמד כלפינו. יש אומרים שיותר מדי סבלניים ונחמדים.