עם כל הצער והכאב על הרוגי הפיגוע
Posted on: 17 באפריל 2006
ועם כל התיעוב שכולנו (אני מקווה שכולנו) חשים כלפי הטקטיקה של פיגועי התאבדות, יש לי שתי שאלות:
1) מתי היה הפיגוע האחרון? לצורך העניין, נכלול פיגועים בתחומי פלסטין העתידית ואפילו התקפות על חיילים, שכפי שמבינה אפילו חניכת בית"ר ציפי לבני, זה לא ממש פיגוע טרור.
2) כמה פלסטינים אנחנו הרגנו מאז אותו פיגוע אחרון?
אי אפשר להרוג לצד השני אנשים, כולל ילדות בנות שבע, ולצפות שהצד השני יגיד "שוין, מגיע לנו". לא משנה מי צודק, מי טועה, מי לא בא בחשבון בתור פרטנר וכל זה. זה פשוט לא עובד ככה. אתה הורג לו? הוא יהרוג לך. ואם הוא אין לו אמצעי לחימה כמו שלך, הוא ינקוט שיטות פרימיטיביות, מלוכלכות וכואבות אחרות.
ושמישהו יסביר לי: למה, במקום ירי ארטילריה גס ומטופש, אנחנו לא מנתקים להם את החשמל? העולם יצעק על האסון ההומניטרי? הוא כבר עושה את זה גם ככה. למה? לא מובן העניין בכלל.
29 Responses to "עם כל הצער והכאב על הרוגי הפיגוע"
17 באפריל 2006 at 19:50
יש לי הצעה: שהפלסטינים יכוונו את עיקר פעולותיהם נגד חיילי צה"ל (ושלא יהיה כאן ספק: קרוב משפיה מדרגה ראשונה שלי עומד בימים אלו ובודק פלסטינים במחסום), כך שאם יפגעו אזרחים יהיה מדובר באמת בטעות. לא צריך בשביל זה טנקים, או מטוסים, או תותחים. ה-IRA עשה את זה. ה-IRA גם ידע להתקשר ולהודיע על מטעני חבלה, כדי שהנזק יהיה רק לרכוש.
אז אני אוכל לומר בלב שלם: הם נלחמים בצורה הוגנת, ראויה, על עצמאותם, נגד צבא כובש.
אבל עד אז? שיחנקו.
17 באפריל 2006 at 19:54
יש לשער שהנפגעים, או חלקם, הם דווקא פועלים זרים, שממש לא שייכים לכל הריב הזה…
?מעניין אם הג'יהאד חשבו על זה
17 באפריל 2006 at 20:04
עם מי לדבר, ועל מה, ואיזו סמכות ויכולת יש לו כדי ליישם איזשהו הסכם שאפשר אולי יהיה להגיע אליו?
17 באפריל 2006 at 21:34
אבל אני חושב שזה לא רלוונטי. גם אני אומר "שייחנקו". אמרתי את זה פה כבר פעם: אם היה בא חיזר ומציע לי לקחת לכוכב הלכת שלו את כל הפלסטינים (עם או בלי אלה בעלי האזרחות הישראלית) תמורת מציצה כל בוקר, הייתי יורד על הברכיים, פותח פה גדול וגם עושה נעים עם הלשון.
אבל זה לא הולך לקרות.
הנקודה היא לא "צריך להפסיק לטבוח בהם כי הם מסכנים, כי הם צודקים". צריך פשוט להבין שכל עוד נמשך הכיבוש לא תהיה הפרדה בינינו לבינם, ובלי הפרדה תמיד יהיו מספיק מחורעים שמוכנים למות על קידוש אללה.
אבל אתה צודק בהחלט בדבר אחד: אין עם מי לדבר. כלומר, אין מישהו שגם יש על מה לדבר איתו וגם יש לו היכולת לאכוף הסכם על אנשיו. לכן אני תומך בהפרדה חד צדדית, כמה שיותר קרוב לקו הירוק, לסגור לחלוטין את המעברים לפחות לשנה של צינון, ואז באמת אפשר יהיה לומר: שייחנקו.
17 באפריל 2006 at 21:39
ברגע שאתה אומר "אנחנו" אתה כבר לא יכול לחשוב נקי.
אתה כותב שאתה רדיקל? תשתחרר. תגיד "הם".
"הם יורים"
"הם הורגים"
"הם מענישים"
"הם צריכים לעשות כך וכך".
"הם פושעים"
לא יותר טוב ככה?
17 באפריל 2006 at 21:44
מצביע בבחירות? משלם מסים? אני אחראי. אנחנו. לא אתה ולא אני יכולים לרחוץ בניקיון כפינו. אנחנו.
17 באפריל 2006 at 22:07
טוקבקיסטי ככל שיישמע. נכון, אי אפשר לצפות שלא יגיבו על המעשים שאנחנו עושים בבני אדם בשטחים, ובכל זאת, לא היו קסאמים בשטח אזרחי לפני כן? בגיבוי מלא של הפלשתינים, או לפחות גיבוי מפחד?
17 באפריל 2006 at 22:15
לא היו קסאמים לפני שנהרגו ילדות מאש חיילי צה"ל? (להזכירך – "אל תספר לי על ילדה שאיבדה את עינה", נורית גלרון, 1989)
המשחק של 'מי התחיל קודם' הוא מטופש ומזיק, אבל אם כבר משחקים אותו כדאי לדייק בעובדות.
17 באפריל 2006 at 22:26
כל כמה שהם מרגיזים, לא גורמים אחוז – פרומיל – מהנזק שגורמת הארטילריה שלנו על עזה, שנמשכת כבר שבוע ברציפות.
שייחנקו זה יפה, אבל הנקודה היא שבמצב הנוכחי, גם אנחנו נמשיך להיחנק (מרסיסים של מטענים של שאהידים).
17 באפריל 2006 at 22:41
כלומר, ברגע שהם יצליחו לפגוע בתחנת הכוח באשקלון, או בקצא"א, או להרוג כמה אנשים בקיבוץ כרמיה או זיקים, אז זה יהיה בסדר, ועכשיו זה לא?
אכן, נותן משמעות חדשה למושג "מבחן התוצאה". תיכף אולי גם יקום מי שיציע לספק לגי'האד האיסלמי נשק מדויק יותר? כבר אמרנו שממשלת הרשות הפלסטינית הגדירה את הפיגוע היום "הגנה עצמית"?
17 באפריל 2006 at 22:46
מדוד ויחסי. בכל מקרה, כבר אמרתי שהפתרון היחיד הוא הפרדה. למה אין חדירות של מחבלים מתאבדים מלבנון? אולי בגלל ששם יש לנו גבול שנראה ומנוהל כמו גבול עם ישות עוינת, ולא קו פרוץ שמפריד בין ישות לבין הנגררת שלה.
17 באפריל 2006 at 22:54
והגבול עם עזה אינו כזה? יש לו גדר (שהפלסטינים מנסים לפרוץ), הוא מסומן היטב, עם שערים (שלפעמים הפלסטינים חופרים מתחתם מנהרות נפץ) ואפילו מעבר למצרים ברפיח.
מה תבקש מאיתנו מכורה ואין, ואין עדיין?
18 באפריל 2006 at 0:06
עוד מלפני ההתנתקות, מאז כותרה הרצועה בגדר מערכת של ממש, ירדה כמעט לאפס כמות החדירות משם.
עכשיו צריך כזה בינינו לבין הגדה המערבית, ויהיה הרבה יותר טוב.
18 באפריל 2006 at 0:48
אם יש גבול, למה יורים משם רקטות על דרום מישור החוף? ולמה כל שבוע אנחנו שומעים על חיסול על הגדר של עוד חוליה שניסתה לחדור לישראל?
18 באפריל 2006 at 4:02
הפלשתינים תמיד ימצאו תירוץ לעשות פיגועים.
והכי דוחה הוא, שהם נזעקים, ולא רק הם, אלא גם אתה,למשל, על הפגיעה באזרחים ובילדים ברשות.
ואצלנו?
אצלנן\הם לא טובחים באזרחים?
ומה שעוד יותר דוחה הוא, שהם מנסים להצדיק את עצמם בכך, ש,כולם חיילים", אצל האל-יהוד.
נו,כן, זקנים, נשים,ילדים וכד', כולם חיילים,מה?
תירוץ של מוגי-לב מסריחים.
זכור לי עוד הפיגוע באוטובוס מס. 37 בחיפה,המחבל התמקם טוב-טוב בתוך קבוצת תלמידים, ואז פוצץ את עצמו.
או המפלצת ממסעדת "מקסים".
היא נצמדה לעגלת-תינוק, שהיתה שם, והתפוצצה.
כן-כן, שמענו, שהרגו לה אח ואיזה אחד אחר שהרביע אותה, או משהו.
מרגש נורא.
והמעשה הנורא הזה החזיר לה אותם?
ללכת להרוג בדם קר תינוק, זו תגובה הולמת, או שפוייה, או משהו?
וכן, הנזק מהקאסאמים אולי פחות מהנזק של הירי של צה"ל.
אז מה?
גם אם בחלק גדול מהמקרים הנזק של הקאסאמים הוא בעיקר פסיכולוגי, יש לכם מושג איך זה לחיות תחת איום מתמיד של ספיגת טילים?
שלא לדבר על זה, שכמ ה וכמה הרוגים- כן היו.
ביום הבחירות נורו קאסאמים לאשקלון , וארבעה אנשים נהרגו.
זה לא נחשב, או שהדם שלהם, של הזונות הפלשתינים, אדום יותר?
כשהתחיל כל הבלאגאן, הייתי גם אני בעד לנסות להגיע להסדר, בינתיים, פשוט התייאשתי: הסדר?
עם מי? עם מה?
המשפט העיקרי שצץ לי עכשיו בראש, שאני חושב על פלשתינים, הוא המשפט ההוא, אתם יודעים, עם ריח הנאפאלם על הבוקר.
ואגב, זה שחישבת כמה מעט פיגועים היו לאחרונה: חשבת על זה, שאולי לא היו יותר פיגועים, לא בגלל שהחלאות לא ניסו, אלא בגלל שאת רובם מצליחים כוחות-הביטחון לסכל?
אולי במקום לחשב כמה פיגועים היו לאחרונה, תנסה לחשב כמה נסיונות היו, ואז אולי העסק ייראה קצת שונה.
כמו שאמר מישהו חכם- "פלשתיני טוב- הוא פלשתיני מת."
ורצוי שימות בייסורים, ושלא בתולות בגן-עדן ימתינו לו , אלא איזה בור-ספיגה מלא בחרא…
18 באפריל 2006 at 10:11
חזרתי מהעבודה הביתה, בגוגל חיכתה לי הודעה מחברה, עיתונאית מעזה.
"תגידי נועה, דאגתי, את בסדר?"
כמה שעות אחר כך אנחנו מצ'טטות על מוזיקה, על טלוויזיה, על הערבית שלי שקלוקלת כמו העברית שלה. שיחה של חברות. פתאום היא כותבת "Oh my god"
מה קרה? אני שואלת
והיא: "מפגיזים את השכונה שלי. יש פה אפאצ'י. נועה, זו שכונת מגורים"
וזו אולי התמצית כולה.
18 באפריל 2006 at 11:28
על אותו משקל, גם אני יכול לומר: אי אפשר להרוג לנו אזרחים, כולל ילדים ותינוקות בני יומם, ולצפות שנגיד "שוין, מגיע לנו". אי אפשר לירות רקטות על שטחה של מדינה ריבונית בעידודה של הממשלה הפלשתינית, ולא לצפות לתגובה ישראלית. אי אפשר להתפוצץ באוטובוסים ובמסעדות, באולמות ובאמצע הרחוב ולהרוג כמה שיותר חפים מפשע, מבלי לצפות למבצעים צבאיים מקיפים שמן הסתם גם יגרמו לכמה וכמה מתים אזרחיים. אתם יודעים מה? לפחות אנחנו לא מכוונים אליהם. לפחות צה"ל לא מכוון לילדה או לתינוק, אלא לפעילי הטרור שמסתתרים כמו מוגי לב מאחוריהם. אתם יכולים לסובב את זה איך שתרצו, את העובדה הזאת לא תצליחו להעלים.
מישהו פה כתב שהמשחק 'מי התחיל קודם' הוא מטופש ומזיק. ואני מסכים. אבל חד וחלק, ובאופן המדויק ביותר: הם התחילו. ערבים פרעו ביהודים חפים מפשע עוד הרבה לפני שהייתה ישראל ועוד לפני שהיה כיבוש שיוכלו להצדיק את תאוות הדם שלהם.
ורחביה, השאלה 'מתי היה הפיגוע האחרון', כפי שאני בטוח שאתה יודע, היא טפשית מאין כמוה. גם אני עובד בעיתונות, גם אני רואה חדשות, ושנינו יודעים טוב מאד כמה פיגועים סוכלו בזמן האחרון. והאמת? אני לא שם זין שהקסאמים האלה גורמים לפרומיל מהנזק שגורמת הארטילריה שלנו על עזה. טרור יש? יש. קסאמים יש? יש. לישראל יש זכות להתגונן, עם כל מה שיש ברשותה? ועוד איך יש, כל עוד אף אחד לא לוקח אחריות שם. וזה לא שאם לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי הייתה ארטילריה במקום הפחיות המעופפות שלהם, הםא לא היו עושים בה שימוש.
ושיהיה ברור, הצבעתי קדימה, לא מרזל. אני תומך בהפרדה חד צדדית. לא מאהבת ישמעאל, אלא כדי להוריד מעל גבנו את החטוטרת הפלשתינית ולתת להם להיחנק ולהירקב במיצים של עצמם שם בעזה. גם ככה אין לנו שום דרך ריאלית להחזיק ביותר מגושי ההתיישבות הגדולים. שלא לדבר על סיבה כלשהי. שהם יתעסקו פתאום בחינוך, בביוב, בתשתיות, שהם ידאגו לפשע, לכאוס שהם יצרו ברשות, שהם יטפלו בחשמל ובמים, בתשלום משכורות ובמסים ובסכסוכים השבטיים שלהם, בשחיתות, בבעיית הדיור ובעוני. והעיקר, שהם יקחו אחריות, על עצמם ועל אנשיהם. הגיע הזמן להסיר מהם, פעם אחת ולתמיד, את התירוץ הישראלי.
18 באפריל 2006 at 12:34
נועה רז: זו לו התמצית כולה, אלא רק חלק מהתמצית. אותו אפאצ'י הסתובב בשכונת מגורים וירה על מבנה שבו היתה מחרטה לייצור רקטות קסאם. שאלת את ידידתך מדוע בעזה ישנם מפעלי נשק בתוך שכונות מגורים? מדוע הפלסטינים משתמשים באוכלוסיה כמגן אנושי? מדוע הם יורים מתוך שכונות מגורים או בצמוד להן?
אני יכול לחזור בתמצית על מה שכתבתי בתגובתי הראשונה: לו היו הפלסטינים מנהלים מאבק לפי כללים הגונים, היו זוכים להערכה ממני. אבל כל זמן שהם לא: שיחנקו.
18 באפריל 2006 at 19:55
על אילו מפעלי נשק אתה מדבר? סע לנצרת ותראה מסגריות בתוך שכונות מגורים. מה אתה טוען, שהג'יהאד האיסלאמי צריך להוציא את לוחמיו למחנות מחוץ לערים הפלסטיניות, ללבוש מדים ולהתחייב לאמנת ז'נבה הרביעית כדי שיהיה פייר פייט? איזושהי מחתרת נגד כובש עשתה את זה פעם? למשל האצ"ל, הלח"י, פרטיזנים למיניהם, מקי, המחתרת הפולנית, מאו מאו? קרא את הסיפרון האדום של מאו ותראה שכללי המישחק של גרילה מול השילטון הם שאין כללים. תנועת מחתרת, טרור -קרא לזה איך שאתה רוצה, כל כוחה הוא בהיותה כזאת; כל דרך "הוגנת" אחרת תביא לאובדנה. אנחנו מאד אוהבים לתאר את מה שמולנו כמאד ייחודי ואין דבר כזה באף מקום אחר; אז יש לי חדשות בשבילך -היה ויש דברים כאלה ולא מהיום. רב טרור המתאבדים בעולם אינו מוסלמי או ערבי.
18 באפריל 2006 at 20:11
הוגנים? כלומר אלה שעל פיהם יש לך (יעני לנו, יעני לצד שכנגד) יתרון מוחץ ובלתי ניתן למחיקה?
איזה קשקוש. האם האצ"ל והלח"י נאבקו בבריטים בשדה הקרב הפתוח? כל ארגון גרילה תוקף מן המארב, בנקודות החלשות. המאו-מאו ביצע מעשי זוועה על בסיס קבוע מהסוג שהפלסטינים עשו פעמים ספורות בכל עשרות השנים מאז 67'.
מצד שני, איציק לא צודק (אבל בכלל) באמירה שרוב טרור המתאבדים בעולם אינו מוסלמי. הארגון היחידים שאני יכול לחשוב עליהם, שנוקטים טרור מתאבדים ואינם מוסלמים, הם הטמילים בסרי לנקה (טוב, גם הסיקים בהודו, פעם בכמה עשרות שנים).
אבל ערן, אמרת את מה שאני אומר: הפרדה חד-צדדית, וממש לא מאהבת ישמעאל.
19 באפריל 2006 at 15:54
נו, איציק כרגיל נלחם נגד אנשי קש שהוא בודה מליבו ("אנחנו מאד אוהבים לתאר את מה שמולנו כמאד ייחודי ואין דבר כזה באף מקום אחר" – האם רמזתי לדבר כזה בכלל?). אני לא מופתע. הוא עושה זאת יום-יום באייל הקורא.
את דוגמת ה-IRA כבר הבאתי – ארגון שידע להילחם לוחמת גרילה תוך שמירה על כללים מינימליים, והשיג השגים. היה גם אחד, מוהנדס משהו, שהביא ככה עצמאות להודו.
אבל אם ארגון גרילה בוחר לא להגביל את עצמו, אז למה שהצבא שכנגדו יגביל את עצמו? אני לא מבין? למה לגרילה מותר, ולצבא אסור? הטרוריסטים מצאו להם עולם שכבל את עצמו בחוקי מלחמה הוגנים, כדי לנסות להוציא את האוכלוסיה מהעסק, והם מכניסים בכוח את האוכלוסיה ואחר כך הזרועות הפוליטיות שלהם בוכות ומסתתרות בשם אנת ז'נבה? צביעות לשמה! לא מוכן לשחק את המשחק הזה. כשחמאס קורא לפיגוע בתחנה המרכזית "הגנה עצמית" ומאשים את ממשלת ישראל, אז מבחינתי כל ילד פלסטיני הרוג ברצועה מפגז של צה"ל הוא קורבן של הג'יהאד האיסלמי, החמאס, והעם הפלסטיני שבחר את הממשלה הזו שלהם. אז כן – מי שישחק לפי חוקי מאו, או מאו-מאו, לא יזכה לטיפת סימפטיה ממני, וגם לא האוכלוסיה התומכת שבחיקה הוא מסתתר.
והכי מוזר בעיני זה שאנשים כמו איציק ש. מוכנים לשחק את המשחק הזה. להיות הקורבנות של ריסון עצמי ושל כללי משחק מוטים לרעתנו.
הוא שאמרתי: כל עוד הפלסטינים משחקים את המשחק הכפול הזה, מצידי שיחנקו.
19 באפריל 2006 at 19:26
לא מסיבות של "מסכנים", או של "לא פייר". מסיבות של אינטרס עצמי. כי לנו יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר להם, כי יש לנו יותר.
19 באפריל 2006 at 20:10
אתה כותב:
"כשחמאס קורא לפיגוע בתחנה המרכזית "הגנה עצמית" ומאשים את ממשלת ישראל, אז מבחינתי כל ילד פלסטיני הרוג ברצועה מפגז של צה"ל הוא קורבן של הג'יהאד האיסלמי, החמאס, והעם הפלסטיני שבחר את הממשלה הזו שלהם. אז כן – מי שישחק לפי חוקי מאו, או מאו-מאו, לא יזכה לטיפת סימפטיה ממני, וגם לא האוכלוסיה התומכת שבחיקה הוא מסתתר"
לפי קו טיעון זה, יאמר החמאס שהוא מכה באוכלוסיה התומכת בצה"ל ושבתוכה הוא מסתתר (ע"ע הקריה) וחוזר חלילה. נראה לי שבאייל היית חושב פעמיים לפני שהיית כותב דבר כה מופרך מבחינת מה שאתה עצמך מנסה להוכיח.
אבל עניין הסימטריה הוא טפשי מכיוון אחר לחלוטין. נניח שאתה הולך ביער ונתקל בקניבל שמנסה לחסל אותך לצרכיו. אם הוא יצליח, הוא יאכל אותך לתיאבון. אם אתה תגבר עליו, לא נראה לי שתעשה אותו דבר.
אני מקווה שמוסר ההשכל ברור. אם לא, תשאל, אל תתבייש.
21 באפריל 2006 at 19:20
אתה דוחף לי דברים לפה. מה שאני אומר אינני אומר כי אני אוהב את הפלסטינאים או מרחם עליהם וכד'. בינתיים, יש לנו אחריות לא קטנה כי אם גדולה בבניית המוטיבציה לטרור ההתאבדות בשטחים. אבל מה חשוב האינטרס והשיקול הקר? עדיפות הסיסמאות ושהמיצים ידברו.
29 באפריל 2006 at 23:46
למה לא מנתקים חשמל ומים
למרות החובות שלהם
אני יודע שאם לי היה חוב לחברת חשמל ומקורות
לא רק שלא היה לי מים או חשמל
גם היו דופקים לי בדלת מההוצעה לפועל
במה הערבושים טובים ממני?
Comments are closed.
17 באפריל 2006 at 19:48
להתחיל לגבר?
יש מצב?