"אז מה המשטרה רוצה ממך??"
Posted on: 14 בדצמבר 2006
שאלה הגיונית מאד, אין מה לדבר. הרי ברור שאם המשטרה עצרה מישהו – עצרה, ולא השתמשה בכלי אחר העומד לרשותה, הנקרא "עיכוב לחקירה", או בכלים אחרים שקיימים – אז יש לזה סיבה מוצקה, ולא סתם היא נטפלת לאדם. כשמי שצריך לוקח מישהו לאן שצריך, אז ברור שצריך!
וזה ששניים כבר נעצרו ושוחררו? אההההה, זה המשטרה בתחכומה כי רב בעצם טווה לכל השלושה האלה מלכודת מתוחכמת, כי שלושתם בעצם קשורים לעניין ורק נותנים לכולם חבל לתלות את עצמם. מה, לא?
טוב, בהנחה שלא, אז אפשר במידה רבה של סבירות להעריך שגם ל"חשוד" השלישי – האפרוח השלישי שנושר במהלך ניעור העץ הרנדומאלי של כוחותינו המיומנים – אין למעשה שום קשר לפרשה. מילא אם לפגיעה בהם היתה השפעה על תפיסת האשם האמיתי, אבל לא עושה רושם שכך הדבר.
ורק התקשורת הממסדית, האטומה והטיפשה, ממשיכה לשתף פעולה עם מצג השווא של הקלגסת ערלת הלב. אמש עומד כתב של אחת הרשתות (לא זוכר איזו, 2 או 10, כנראה 10), דוחף מצלמה בפרצוף של העצור השלישי בפרשת הרצח של תאיר זאדה ז"ל, וכשההוא אומר "לא עשיתי זה" אז הכתב הזחוח והמשת"פ אומר לו "אז מה המשטרה רוצה ממך?", בטון כזה של "אההה,התקלתי אותך? תודה, תודה". כי, חלילה לו, לכתבנו הצעיר והנמרץ, שינצל את ההזדמנות כדי להעלות את הנקודה של שני העצורים הקודמים, שנעצרו ושוחררו מיד, בתוצאה היחידה של פגיעה בהם עצמם. זה עלול לפגוע לו בנגישות, ובלי נגישות איך הוא יקבל שוטים מנצחים כמו החשוד המתכווץ (שהוא כנראה כל-כך מנוסה ומוכן למצב הזה שהוא לא טורח בכלל להסתיר את פרצופו בין ידיו או כלום).
וכמובן, המשטרה עצמה לא למדה ממקלחת הצוננים שהיא חטפה אחרי פסטיבל בני סלע, ועכשיו היא מדגמנת לא אנסים מורשעים ונמלטים, אלא אנשים שהם עדיין בחזקת חפים מפשע, לפני המצלמות לצורך יחסי ציבור ורגע של התרברבות שווא בהישג מדומה.
אבל אולי הגיע הזמן שכל כלי התקשורת ביחד יגבשו עמדה בנושא? מילא להיות זונות, אבל במה המשטרה כבר משלמת? כמה אפשר למצוץ בשביל כסף של מונופול?
ובעניינים אחרים
בואו באמת נדבר על התוכנית הזו של ליברמן. לא מספיק רק לנופף לעברו בצלב, שום ומים קדושים. בוא נדבר שנייה על הרעיון הזה שלו, שאינו חדש אצלו, של התניית האזרחות (גם, למעשה בעיקר אצל ילידי הארץ, במיוחד מיעוטים למיניהם, לא חשוב מאיזו עדה) ב"הוכחת נאמנות למדינה".
אז בואו נראה. איך בדיוק זה מתבצע, בשטח. מה זה, מבחן, פעם בחיים בסביבות הגיל שמקבלים תעודת זהות – כמו טסט נהיגה? או שזה משהו שחוזר על עצמו תקופתית?
האם – כמו שאפשר עם רשיון נהיגה – להכריח בנאדם להרוויח את הרשיון מחדש אם הוא מעצבן את המדינה? כלומר, נגיד בנאדם פותח את הפה בצורה שליברמן לא אוהב (או הוועדה הבלתי תלויה והעניינית לגמרי שקמה מכוח הצעתו לא אוהבת) – אפשר לזמן אותו להוכיח שוב את נאמנותו, ולקחת לו את האזרחות אם מחליטים שלא מרוצים מהתשובה? כי אם כן, אפשר פשוט לדרוש מאנשים לדקלם את סעיף 48 בחוקת מיסיסיפי. זה כלי שימושי שעבד הרבה מאד שנים.
ואם מה שהצעתי בכלל לא בכיוון, אז איך בדיוק יתבצע בשטח הרעיון הזה של השר האסטרטגי עלינו לטובה? ואם "עדיין לא נחקרו כל האופציות", אז אולי שישים מחסום לפיו ולא ישחיר את שם ישראל בעולם לפני שהוא מגהץ מתוך הבל פיו את הבאגים הקטנים?
(וכולם ביחד: "זה לא באג, זה פיצ'ר!)
פה זה לא הקצ'קיאדה של אמא שלך
הבל הפה של ז'לוברמן מביא אותנו לנפיחה אוראלית של מאור גולה אחרת, חברת הכנסת הפיטרית רונית תירוש. בטח קלטתם מוקדם יותר השבוע את המחוקקת, באמצע דיון על התנהגות השוטרים במעצר בני סלע, מתפרצת: "מה שאני רוצה לדעת זה אם כבוד השר מתכוון לסרס אותו! אני רוצה שיסרסו אותו!"
מכיוון שנעלם מבינתה של כבוד הח"כית שהיא כבר לא בשוק (והשוביניסט שבי אומר: בשיחת קצ'קעס במספרה) אלא במעמד מחייב יותר, ומכיוון שדיכטר מסיבותיו שלו לא ענה לחברתו למפלגת השילפון בצורה הולמת, ניסיתי לחשוב על תשובות ראויות להצהרות של תירוש:
"בטח אסרס – מיד אחרי שמישהו יסיר לך כבר את תיבת הקול".
"לא צריך לסרס, סידרנו לו עשר דקות בחדר סגור עם כבודתך".
וכמובן, את המובן מאליו עד כדי שעמום: "את רוצה שיסרסו אותו, תגישי הצעת חוק ותפסיקי לעשות פוזות, יא פקאצה".
ולסיום
משהו שנקלט במהלך דיון מעניין למדי על שפת הסימנים ב"כל בוקר" של ערוץ 10. לינוי בר-דפן שואלת את המתרגמת המתראיינת לשפת הסימנים אם לא מדובר בשפה שכמות המסרים שהיא יכולה להעביר מוגבלת מאד בסופו של דבר. המרואיינת אומרת שלא, ושזו שפה עשירה עם תחביר והכל, ולינוי אומרת:
"אבל הנה, לדוגמא, (עושה סימן עם היד על הראש:) הומו, זה אותו סימן של תחת"
עונה המרואיינת: – "טוב, זה הגיוני, לא?"
4 Responses to ""אז מה המשטרה רוצה ממך??""
14 בדצמבר 2006 at 11:15
שצריכים את הקשר עם המשטרה, נניח. למרות שיותר מפעם אחת המשטרה יצאה שקרנית, עדיין יש לה מעמד של גוף אמין בעיניי התשקורת – מסתבר שהתשקורת מורכבת מטמבלים אטומים וממוצעים כמו כולנו
ומילה על השר דיכטר: תעצום עיניים ותקשיב רק לקול ובעיקר לניגון השב"כי שבו… לא קיבלת גדעון עזרא? וכשאהרון ברנע שאל אותו במהלך ערב הפסטיבוס של בני סלע משהו על העובדה שבעצם המשטרה שוב כמעט איבדה אותו, מה עונה הנקניק: "תשאל את המשטרה". ואז סגר בערב טוב…קיבל חזרה את הערב טוב – זה לא היה יום לשאול שאלות ממש
15 בדצמבר 2006 at 5:04
סעיף 48 בחוקת מיסיסיפי מדבר על חסינות של נבחרי ציבור:
Senators and representatives shall, in all cases, except treason, felony, theft, or breach of the peace, be privileged from arrest during the session of the legislature, and for fifteen days before the commencement and after the termination of each session.
אולי זו השעה המאוחרת, או שפשוט מתו לי כבר יותר מדי תאי מוח, אבל לא נפל לי האסימון
15 בדצמבר 2006 at 9:51
ראיתי תוכנית בערוץ ההיסטוריה (כן, אני יודע, על מי אני מסתמך…אבל זו היתה מההפקות היותר טובות שלהם). בכל מקרה,דיברו שם על תנועת זכויות האזרח וסיפרו שלפני החקיקה שאסרה על כך, היו מונעים משחורים להצביע על ידי מס קטן (אבל משמעותי לעניים מרודים) מצד אחד, ו"מבחן קרוא וכתוב" ומצד שני. מבחן הקריאה היה לקרוא ולהסביר סעיף בחוקת מדינת מיסיסיפי – הסעיף שאסר על שחורים להצביע. מלכוד 22 שכזה.
סביר להניח שחוקת מיסיסיפי שונתה מאז, כך שסעיף 48 המקורי הושמט והסעיף שאחריו "צנח" למקומו המספרי.
Comments are closed.
14 בדצמבר 2006 at 9:50
בכך שכתבי המשטרה (ובכלל חלק מהכתבים) לוקחים על עצמם את עמדת החוקרים.
מצד שני, נראה שמשהו התמסמס בתפישה כולה.
נדמה שמהרגע בו ביקשה המשטרה את עזרת הציבור בלכידת בני סלע, הפכו כולם ללובשי מדים.