נכון התגעגעתם לשופטת הכי שפויה והוגנת בישראל? ובכן, במיוחד בשבילכם הנפיקה חרפת השופטת חיותה כוחן עוד להיט לאוסף "המיטב" שלה. נשפט אצלה בנאדם על זיוף דיסקים. כלומר, זה היה האישום המקורי. במהלך המשפט הגיעו הצדדים לעסקת הטיעון, שבה נמחק האישום על זיוף, ונותרו רק עבירות חמורות פחות.

הנאשם הורשע בעבירות בהן הודה לפי כתב האישום המתוקן. אז מה הבעיה? שבעת מתן גזר הדין ציינה חרפתה כוחן שיש להחמיר בעונשו של הנאשם משום… נכון ילדים – שזייף דיסקים! אז מה אם אין שום ראיה משפטית לכך? כוחן מכירה את התיק, כוחן יודעת, וכוחן שלחה את הבנאדם למאסר של שנה בגלל עבירה שלפי החוק הוא כלל לא ביצע. אפילו הפרקליטות הסכימה לעכב את ביצוע גזר הדין.

חרפתה, אגב, קודמה מאז הופעתה המהממת במשפט רמון, והיא כעת שופטת במחוזי, ויכולה לדון אנשים לתקופות מאסר ממושכות. איזו מדינה מופלאה, שכאלה הם שופטיה, לו יאריכון רוב ימים על כס המשפט*. (הסיפור בידיעות של היום, שזה בעצם אתמול עד שתקראו את זה…).

אגב, זו לא פעם ראשונה. לפני כמה שנים אני זוכר מקרה שבו השפויה התעקשה לגזור על נאשם מאסר ממושך מזה שהחוק מתיר לעבירה שבה הורשע, וצרחה על הסניגור שלו שביקש, בדחילו ורחימו, להעיר את תשומת לבה לטעות טכנית מכרעת זו.

————————

* ט.ל.ח.

לעניין עסקת חיזבאללה

העסקה של אתמול אין לי בעיה מיוחדת איתה. אבל הדיבורים על "קונטאר תמורת רגב וגולדווסר" מעצבנים אותי. שירים את היד מי שעוקב אחרי הפרשה ובאמת חושב שהם חיים. צר לי, זה נורא, אבל שני האחים האלה שלנו, כמעט בוודאות, מתים. לפי דו"ח החקירה של זירת חטיפתם (אותו דו"ח שאההההההוד יצא למלחמה בלי לראות אותו בכלל) אחד מהם מת במהלך החטיפה והשני נפצע אנושות. חיזבאללה לא מפגר. נסראללה יודע שהוכחה שהם חיים תחזק מאד את מעמדו במיקוח. למה הוא לא מספק הוכחה כזו? כי אין. אני מתנצל בפני משפחות רגב וגולדווסר אם מי מהם קורא את הדברים, אבל אלה הנתונים. האם צריך לעשות עסקה תמורת הגופות שלהם? בהחלט. גופות אחרות, שבויים זוטרים. לא רוצח ילדים שהפך אצל החלאות לסמל. על סמלים משלמים. אני מוכן, לעומת זאת, לתת את הגופה של קונטאר תמורת אלה של רגב וגולדווסר (בהנחה שהם כבר מתים למרבה הצער, לא לתת לחלאות רעיונות…).

ואם הם כן חיים? אז יש על מה לדבר. גם אז זה יהיה מרתיח, אבל שבויים (חיים) לא מפקירים.

ונעבור לחצי הכדור המערבי

הסיפור המקושקש החדש בקמפיין הבחירות הוא שמועות על רומן שניהל ג'ון אדוארדס, המועמד היפיוף אך נטול הסיכוי בעליל, עם מתנדבת\עובדת בקמפיין. כל הצדדים מכחישים, אבל אם יתברר שיש דברים בג'ו זו עלולה להיות מכת מוות לקמפיין של אדוארדס, שנשען חזק על קולות של נשים (שלא תאהבנה לגלות שהוא בגד ברעייתו חולת הסרטן, אם בגד). המשמעות הרצינית של הסיפור: אם יתברר שזה נכון, רוב הסיכויים שמי שירוויח מזה יהיה אובאמה, שחלק לפחות מקולות ה"לא הילארי" של אדוארדס יעברו אליו.

סיפורים ממכון היופי

הילארי ואובאמה מתחרים עכשיו חזק על קולות בדרום קרוליינה, מדינת מפתח ב"סופר טיוזדיי" שבו נערכים מספר פריימריס במקביל. שני העיתונים הגדולים, הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט, הלכו שלשום עם סיפורים כמעט זהים על נשים (שחורות) במכוני יופי המתלבטות בין ה-brotha אובאמה ל-sister (אבל לא sista, למרות שהיא נשואה ל-brotha של כבוד) הילארי. אכן זווית מעניינת, אבל האמנם אין עוד מלבדה?

סוויפטבוטינג לילד בן 12

דיברנו כבר בעבר על היכולת של הבלוגוספירה – במיוחד, מה לעשות, זו הימנונית – להכניס את עצמה לטירוף מערכות תוך ביטחון מוחלט בנכונותן של "עובדות" שמתבררות כשקריות – ולעתים קרובות מדובר בשקרים מתוזמרים ומכוונים, סטייל "ותיקי סירות הקרב" שהשמיצו את עברו הקרבי של ג'ון קרי – דבר שהפך למלה בפני עצמה To swiftboat: לעשות למישהו רצח אופי באמצעות שקרים גמורים (כנראה ש"To black bastard", שזה מה שעשו האנשים של בוש לג'ון מק'קיין ב-2000, זה מושג פחות קליט…) בכל מקרה, הקורבן הפעם הוא לא פוליטיקאי שרץ לנשיאות אלא… ילד בן 12. מעשה שהיה, כך היה:

הדמוקרטים הצליחו להעביר חוק שמאריך תוכנית לביטוח בריאות לילדים של הורים שמצד אחד עובדים ומרוויחים מספיק בשביל לא להיות זכאים ל"מדיקייד", הבריאות של העניין המרודים, ומצד שני לא מרוויחים מספיק כדי לשלם על הוצאות רפואיות רציניות. החוק עבר בשני בתי הקונגרס, והמוקיון המכהן בבית הלבן שלף את הגיר הצבעוני שלו והטיל וטו. במקרים כאלה נהוג בעקבות וטו שכזה לשאת נאום שמסביר למה הווטו הוא פויה. הדמוקרטים החליטו שבמקום שפוליטיקאי יסביר למה החוק הזה חשוב, שמישהו שהעניין נוגע לו יעשה את זה. יעלה ויבוא הילד בן ה-12 גריים פרוסט, שחייו ניצלו, פשוטו כמשמעו, לאחר שספג פגיעות מוחיות קשות בתאונת דרכים. חייו ניצלו בזכות אותה תוכנית שבוש לא מוכן להאריך.

נו, אז הילד דיבר, וכנראה שכנע לא מעט לבבות ומוחות, כי מערכת ההסתה הימנונית נכנסה לפעולה מיידית (אבל רק אחרי שהאשימה את הדמוקרטים בניצול הילד המסכן לצרכים פוליטיים).

תוך זמן קצר להפליא הצליחו הבלוגרים הימניים העשויים ללא חת לחשוף שורה של סקווווווווופים. "הילד לומד בבית ספר פרטי!!!!" "לאבא שלו יש עסק!!!" "הדלפקים שלהם במטבח עשויים גרניט!!!!" "הם גרים בבית ששווה 260 אלף דולר!!!!"

ובכן: הילד אכן לומד בבית ספר פרטי – על מלגה. העסק ש"יש לאבא שלו" פשט את הרגל בסוף המאה הקודמת (ואני לא מדבר בכלל על הגיחוך שבימנונים שמנסים לטעון שכל מי שאינו שכיר הוא בהכרח אמיד…). הדלפקים במטבח שלהם? מבטון. הבית? נרכש לפני 17 שנה תמורת 55 אלף דולר. ערכו עלה בדיוק בגלל אנשי עמל כמו משפחת פרוסט, שלקחו צ'אנס על שיפור שכונה גרועה. כן, יש להם איזה נכס, שמוערך ב-160 אלף דולר ומספק להם הכנסה משכר דירה. אבל הם עדיין עומדים "יפה" בתנאי התוכנית.

בקיצור, מדובר באנשים שאילולי העזו לפתוח את הפה נגד אבא מנהיג, היו יכולים להיות משפחת פוסטר רפובליקנית – אנשי עבודה ויוזמה, שלא מחכים שיתנו להם אלא עושים למען עצמם. אבל את חולי הרוח (שכמותם יש בכל זרם פוליטי, לא רק בימין) לא מעניין. העזת לדבר נגד אינטרס כלשהו שלנו, ויהיה זניח וחולף ככל שיהיה? נחסל אותך.

דירטי סאנצ'ז

זוכרים את הדגנרל ריקרדו סאנצ'ז, שהיה המפקד העליון של כוחות ארה"ב בעיראק? אז לריקי ריקרדו יש משהו חשוב להגיד לנו: המלחמה בעיראק לא הולכת טוב ("סיוט ללא סוף נראה לעין"), ושזה באשמת המחדלים של הדרג מדיני. נכון מרעיש? תודו, תודו שלא היה לכם מושג. ואיפה היה מר סאנצ'ז היקר במשך ארבע השנים האחרונות, במהלכן היה בעמדה אשכרה להשפיע על המתרחש בהתבטאות מעין זו? נגיד לספר למעסיקיו, הציבור האמריקאי, כדי שיוכל לגבש דעה יותר טובה לרקאת בחירות 2004? היה עסוק מדי בלכסות לעצמו את התחת, הגיבור המהולל. ולא שהיה לו הרבה כל-כך ממה לפחד. מקסימום היו מעיפים אותו, על ריפוד של פנסיה בגובה שש ספרות. ועל כגון דא שנו רבנן: דירטי סאנצ'ז.

ולסיום, נכון כולנו מאמינים שכל העסק הזה של ציתותים ללא צו שופט זה פשוט הכרחי, כי אנחנו חיים בעולם שאחרי ה-11 בספטמבר? ונכון שאתם דוחים בתוקף את כל דיבורי השמאלנים הבוגדים שכל הקטע הזה ש"הנשיא יכול לעשות מה בזין שלו" בעצם היה האג'נדה של ממשל בוש מלכתחילה, בלי שום קשר לפיגועים? ובכן…