טוף, נפתח את הלקט של היום בעבודת העיתונות הטובה ביותר שנעשה במקומותינו בימים האחרונים – ההפרכה שביצע ערן ורד המשובח לקלטת הבלוף של האלמנט השלילי בפקיעין. 2000 שנה חיו יהודים בשלום בפקיעין, עד שמישהו החליט שהם לא עושים את זה בצורה מספיק גאה. המישהו האלה, "סוגשל מתנחבלים" (כמו שקראה להם יפה הגר צימרמן), לא מספיק להם לגור בארץ ישראל – הם חייבים לעשות את זה מלמעלה, ושכולם יידעו שהם אלה ששולטים בשטח.

עכשיו, מכיוון שהם גם יהודים ולא רק לאומנים, אז הם חייבים גם להתבכיין. "אויה, מתנכלים לנו, עושים לנו, שותים לנו". ואם אין הוכחה? נמציא אותה. אז הם שחררו קלטת של "עושים לנו פוגרום בבית" וערן ורד החליט למצוא בשבילכם את כל הפרטים הממש חשודים בקלטת הזו. למותר לציין שהתקשורת הממוסדת (YNET, במקרה זה, וגם אדוני המרקע ב-2 וב-10) אכלו את הלוקש בלי למצמץ.

עדכון (ראשון, 12:08): לא רק התשקורת אכלה ת'לוקש, אלא גם הקלגסת, שבכלל שחררה אותה בליווי ההצהרה ש"זה מוכיח שאנחנו לא אשמים". מיטב המוחות בתחום הפורנסי מסתובבים במחוז הצפוני, אה?

 

רוצים את הכישרון הזה בשירותכם?

 

ואם כבר ערן ורד – הנ"ל למד ממני את הפטנט והחליט ליידע את העם היושב באינטרנט שידיו ועיניו ונשמתו רבות הכישרון משוועות לעבודה, וכיסו צמא לפרנסה, אז אם יש לכם צורך בצלם וידאו, עורך וידאו, וובמאסטר, או משהו בסגנון – לכו על העז. לא תצטערו.

 

אותנטיות משוחזרת

 

ואם אנחנו בתקשורת מפגרת, אז ידיעה במעריב של יום חמישי הרגה אותי מצחוק: בעמוד 5 למטה היתה ידיעונת מאת רועי שרון על פלסטיני שנתפס במחסום באזור חברון, כשברשותו סכין, אקדח מאולתר ומכתב התאבדות המצהיר כי שוגר על ידי החמאס לפגוע בחיילים.

אז מה פה מצחיק? מה שמצחיק זה שהעורך במעריב כנראה החליט שהידיעה צריכה קצת לחלוחית, קצת פלפל, ולכן לא רק הביא את מכתב ההתאבדות כלשונו, עם המחיקות והכל – אלא גם עשה לו רפרודוקציה בכתב יד בעברית*! כי אחרת לא נבין שזה ממש מכתב התאבדות אותנטי. כמו שאומר אחינו אדי מרפי: I just think the shit is funny.

 

* ותודה לקורא יוסי גורביץ שהשתמש בשעה טובה בטיפ שהקראתי לו מ"מתוקה" שמול הסינמטק, בעודי משתנק מצחוק

————————————–

משפחת ברוש גאה להציג:

 

טוף, הנסיכה כרמל כבר בת חמישה ימים, אוכלת לא רע בכלל, נהיית יפה מיום ליום (טפו-טפו-טפו) ומכתיבה מטבע הדברים את הסדר בבית. אבל מה שהכי חשוב הוא שכעת יש לה גם שם משפחה – ברוש, שזה גם עץ ארצישראלי גאה, וגם ראשי תיבות של ברמן ושפאץ. אה, אה? זהו. מעתה אמרו: רחביה, נירית, קדם וכרמל – לבית ברוש.

קטע מצחיק מחזית איחוד הצאצאים: אני מדבר עם קדם על הילדה והוא אומר: "לכרמל קוראים אחות!" אני מוותר על להסביר את הכשל התחבירי, אומר לו שנכון ושואל "נכון היא חמודה?" והוא עונה. "כן! היא מאד חמודה! היא… קטנה!". כושר אבחנה מופלא לו למובן מאליו, לבכורי.  

ולפני שנמשיך בלקט – פוטוגראפים להמונים:

 

 

 

 

 

 

"רוצה נוחות, או זקפה לאומנית?"

 

טוב, ולאחר ששיבחנו והיללנו (בצדק) את בית החולים הלל יפה וכל העוסקים בו במלאכת הקודש, אנחנו קודם כל נמשיך בנימה אופטימית זו, ונציין לחיוב את הספרייה הקטנה שמחזיקים במחלקת היולדות, שלאמהות הטריות יהיה מה לקרוא בשעות המנוחה הקצרות שלהן. אחלה רעיון.

ועכשיו (ומה חשבתם?) לקיטורים: הביקורת אינה מכוונת כלפי אף אדם ספציפי, ובטח לא כלפי האחות הנחמדה לעילא שנכפה עליה לשאול את השאלה. האשמה היא במצב. איזו שאלה? ובכן, אחרי הלידה, כשגלגלו את אהובתי הגיבורה מחדר הלידה למחלקת היולדות, שאלה אותה האחות: "יש לי חדר עם שתי יהודיות, וחדר עם ערביה אחת, מה את מעדיפה?" שיהיה ברור – האחות עצמה היתה ערביה, ובעיקר כאב לי הלב שהיא נאלצת לשאול דבר כזה. ברור שאום קדם אמרה "אני מעדיפה איפה שיש יותר מקום ויותר שקט". והרי ברור לכם שהאם הטרייה הערביה שחלקה איתה את החדר היתה אשה מקסימה ביותר, שלא היא ולא אורחיה הסבו לאום קדם אפילו טיפה של חוסר נעימות. אני חוזר ואומר: 10% נישואי תערובת, ויהיה פה הרבה יותר סבבה בארץ האומללה הזו.

 

עוד התפתחות שפשוט אי אפשר היה לחזות

 

ואם מדברים על ארץ אומללה: אלכס פישמן מביא בידיעות, במוסף לשבת, את "בכירי צה"ל המודאגים מהתחזקות חמאס בגדה". במהלך כתבה ארוכה ומרתיחה זו, נמצאת גם הפנינה הבאה: "אנחנו פה רודפים אחרי מבוקשי הפת"ח ובינתיים החמאס שוכב בשקט ומתחזק". וואי, איך לא חשבו על זה קודם?

 

עושים להילארי שמיכה

 

טוב, בקמפיין בארה"ב העניינים קצת מתחממים, כשכל המתמודדים האחרים מבינים שהם חייבים לעצור את הקטר של הילארי, וזה אכן מה שהם ניסו לעשות בעימות האחרון, שהיה גרסה מנומסת למסדר שמיכה צה"לי ועסק בין השאר בפסיחה מביכה (אך לא טרמינלית) שלה על הסעיפים באשר לשאלה "האם להרשות למהגרים לא-חוקיים להוציא רשיון נהיגה".

אבל כרגע הנושא החם שמשמש את עויני הילארי (שגם הח"מ נמנה עליהם) הוא הסירוב שלה ושל ביל לשחרר ניירת שלה מתקופת נשיאותו של באבה ביל, השמורים בספרייה הנשיאותית שלו בליטל רוק (ספרייה שכבר זכתה לכינוי "פורט נוקס, ליטל רוק" – על שם אתר המטמון המבוצר של האוצר האמריקאי – בשל החשאיות היתרה הנהוגה בו). זה מזכיר לי קומיקס "דונסברי" מעולה משנות ה-90' של גארי טרודו – "שמאלן" שיודע לרדת רצח גם על מי שאמור להיות בצד "שלו" – שבו הנשיא קלינטון (שיוצג בקומיקס של טרודו על ידי וואפל, בשל נטייתו להתהפך בעמדותיו על כל נושא שבעולם) מתלונן בפני עוזריו על זה שג'רי פאלוול ואנשים הזויים כמותו מאשימים אותו (את קלינטון) בסחר בסמים, רצח ושאר השמצות. "מה נעשה?" דורש הנשיא מעוזריו. "אה…נתעלם מזה?" עונה העוזר. "באמת?", שואל קלינטון, "דווקא חשבתי על טיוח". תנו ת'ניירות, תנו לראות מה עשית שם ולמה. אני אישית לא בטוח בכלל שיש שם מי יודע מה חומר מרשיע. רק החשאיות הבהמית של המעצבנת הזו גורמת לה להתנהג כך.

 

אובאמה מצמצם, אבל לא מספיק

 

בסקרים: אובאמה שומר על מרחק סביר מהילארי (כשישה אחוזים) באיווה, שם ייערכו הבחירות המקדימות הראשונות בשיטת "ועידות מצביעים". הפריימריז כהלכתם הראשונים יתקיימו בניו המפשייר, ושם אובאמה אמנם מצמצם – אבל לכדי 20% הפרש. בדרום קרוליינה, מדינה שחורה מאד, הוא מפגר ביותר מ-16% (הנתונים באידבות שקלול ומעקב הסקרים של סלייט). אובאמה חייב מהפך באיווה כדי שיישאר לו שמץ סיכוי ליצור מומנטום למהפך בשאר המקומות.

אצל הרפובליקאים, מיט רומני במגמת עלייה, ג'וליאני בירידה קלה אבל עדיין מוביל ברוב הסקרים הארציים. רומני מוביל עליו באיווה ובניו המפשייר, אבל רודי מוביל בדרום קרוליינה ומוביל עליו כאמור בגדול בארצי – דבר שישתנה במהרה אם רומני ייקח כצפוי את איווה וניו המפשייר ויעשה עליו מהפך בדרום קרוליינה.

 

מה, הנשיא כפוף לחוק? איזה יופי!

 

מה עוד היה לנו? מועמדו של בוש לשר משפטים, מייקל מוקייסי, יאושר ככל הנראה, לאחר ששני סנאטורים דמוקרטים, צ'ארלס שומר מניו יורק ודיאן פיינסטיין מקליפורניה הודיעו שיצביעו בעדו. שומר מסר שקיבל את ההחלטה לאחר פגישה עם המועמד, שבה אמר מוקייסי שאם הקונגרס יעביר חוק האוסר ספציפית על שיטות חקירה כאלה ואחרות, יהיה הנשיא חייב לציית לחוק ושום פרשנות של סמכויות המפקד העליון לא תעזור לו. עוד אומר שומר שמוקייסי הבטיח שיתפטר במקרה שהנשיא יתעקש בכל זאת. שוין. אנחנו נעמיד פנים שזה מרגיע אותנו, שזה מבטל את השבועיים האחרונים שבהם סירב המועמד להגיד את הדברים הפשוטים האלה, ונסתום ת'אף עוד… 15 חודש.

 

ימנונים זה עם מפגר

 

ולסיום, במסגרת הפינה הפופולרית "כמה מפגרים יכולים בלוגרים ימנונים להיות". הבלוגר המעולה של סלון, גלן גרינוולד, פירסם במהלך השבוע האחרון התכתבויות שהיו לו עם איזה קולונל תמוה, רל"ש או משהו (קצין יח"צ, ושוב תודה לקורא יצ"ג) של הגנרל פטראוס (מפקד כוחות ארה"ב בעיראק), שהתחילה בהשתלחויות חסרות תקדים או סיבה של הקולונל בגרינוולד, ועברו להכחשות של הקולונל שזה הוא כתב, טענות מצידו שפרצו לו לחשבון האימייל וגנבו את זהותו הווירטואלית, וסירוב לשתף פעולה עם גרינוולד בהבהרת העניין. אוקצור, באחד הפוסטים פתח גרינוולד בלינק להתכתבות המלאה והבלתי ערוכה, עם המלים "ההתכתבות המלאה כאן" בתור לינק. זה לא הפריע לימנונים המפגרים להתייחס להמשך הפוסט, שבה הביא גרינוולד קטעים נבחרים מתוך ההתכתבות (תחת הכותרת "קטעים נבחרים מתוך…" גרינוולד עורך דין. הוא מקפיד על הדברים האלה), ואז להשוות אותם לחומר המלא (שכאמור, קיים ברשת רק בגלל שגרינוולד שם אותו שם ולינקק אליו) ולהאשים את גרינוולד בזיופים מרושעים והוצאת דברים מהקשרם. והאנשים האלה מנהלים לנו את החיים. את הפוסט של גרינוולד אפשר לקרוא כאן. את מה שיש לו לומר על מוקייסי כאן, וארכיב של החומר שלו מלפני החודש הנוכחי, שכולל את כל פרשת בוילאן, כאן. יש מצב שזה חומר למנויים בלבד, ואם כן אתכם הסליחה.

 

ובאמת לסיום – מה הקטע עם קולונלים ששמם מתחיל ב"בוי"? קודם היה לנו את הגנרל המעורער בנפשו בויקין (סליחה, לא קולונל, למרות שהיה מתאים לי להוריד אותו עד לטוראי), ועכשיו הבוילאן הזה. אולי זה קיצור של boy oh boy, is this guy fucked up or what?

 

יאללה, חלאס. שבוע טוב.