כבוד הנגיד? בוא, בוא לפה, נגיד לך כמה דברים
Posted on: 12 ביוני 2009
שלום לך ד"ר סטנלי פישר.
יישב נא אדוני.
תיתי לו לאדוני שאדם גדול הוא, צח ואדום, דגול מרבבה, סיני ועוקר הרים וטוחנן זה בזה, ואדם שהיה יכול לעשות כמויות בלתי מהוגנות בעליל של ג'ובות בשוק הפרטי או אפילו הציבורי-עולמי כפי שכבר עשה, ובכל זאת באת, אדון הממון, להציל אותנו, אבק האדם הלבנטיני, בעוצם ידך ותבונתך כי נפלאה. ובאמת, דלה שפתי מלהביע את רגשי התודה וההערצה המפעפעים בעורקיי והולמים על לוח לבי נוכח החלטתך האצילית והנדיבה.
עם זאת, דבר לי אל כבודו, במטותא:
מי אתה חושב שאתה, טמבל? מי אתה, חתיכת חרא מתייהר, שתגיד לנו בפנים שאתה לא חייב לנו דין וחשבון? שאנחנו צריכים פשוט לסמוך עליך? אתה מעלה בכלל על דעתך כמה מגעיל אותי להוציא את המלים הבאות מהמקלדת, שאולי לשרי אריסון הבהמה בכל זאת היתה טענה מוצדקת אליך?
בוא, יא חתיכת גוש ריר דורש כאפה, בוא נעבור שנייה על ההשתנה הזו באוזן שהבאת לי ולשאר המעמד הקורא:
| אז מדוע, אדוני הנגיד, הדחת את דני דנקנר?
"היו לי סיבות. החלטנו לא להתחיל בתהליכים פורמליים. המטרה שלנו היתה לשמור על יציבות הבנק, ולא לגרום נזק לאנשים. החלטנו ועשינו, ואני מקווה שהצלחנו בזה". "אני לא מעוניין להיכנס לפרטים. בדיונים עם בנק הפועלים הסברנו להם". "הם קיבלו מספיק". אבל לא הכל? "לא". הציבור לא צריך לדעת? "לא, הציבור לא צריך לדעת". |
אתה תקשיב טוב. אתה לא יכול לבוא לעסק – בטח לעסק שמשפיע על כל-כך הרבה חיים, אבל גם לא ל"קדם הפקות" הצנועה – ולדרוש לפטר את העומדים בראשו בלי להסביר אפילו לנפגעים. אני יכול להבין שיכול להיות מצב שלא הכל תרצה לפרוס בפני כלל הציבור, נגיד. אבל גם אם שרי התקפלה, למה תכלס שרי לא כזו כלי בעסקים ואפשר מסתבר לכופף אותה, בסוף מישהו יכריח אותך לחשוף "הכל" בבית משפט.
והקטע הזה, שאנחנו אמורים לסמוך עליך וזה? זה מותק, זה על תנאי. זה אתה מקבל לניסיון וכל פעם שאתה תופס תחת בצורה הזו, אתה מאבד עוד קצת קרדיט, ועוד קצת קרדיט, עד שבסוף המוסד שאתה עומד בראשו אין לו את האמון הנרחב והמושרש הזה שהוא זקוק לו כדי לעשות דברים כשהוא באמת צריך. ואם אתה לא מאמין לי, תשאל אחת, אחותנו דוריס. היא תספר לך הכל. ובקשר לבעיות עם אשראי – זה אתה הרי מכיר, ואם לא תשאל את הדוקטורנט שלך, בן ברננקי. הוא יספר לך דברים מעניינים. (נחמד מה שמוצאים בוויקי של אנשים).
אני שמח שהיתה לנו השיחה הקטנה הזו, סטאן, למה בהתחלה חשבתי להעיף לך כאפה שתתיישר. אבל אתה בנאדם חכם, אתה מבין רק מדיבור, נכון? יאללה, go get yo ass a new plan, Stan.
ולקוראיי הנאמנים – הפוסט האחרון בבלוג האנגלי
17 Responses to "כבוד הנגיד? בוא, בוא לפה, נגיד לך כמה דברים"
12 ביוני 2009 at 6:47
יכול לפעמים להיות מצב שבו צריך לפטר את הנפגעים בלי לדבר אתם ברחל בתך הקטנה על הסיבה.
משפט המפתח של פישר: "המטרה שלנו היתה לשמור על יציבות הבנק, ולא לגרום נזק לאנשים"
אם נניח יש חשד כבד שדנקנר עבר עבירות פליליות, ופישר לא מעוניין לפתוח תיבת פנדורה ולא רוצה שהעניין יתגלגל למשטרה (כי אז הדבר יפגע בבנק בוודאות), הוא יכול לבוא אל דנקנר ולומר לו משהו בנוסח: שנינו יודעים למה אתה צריך לעוף, נכון?
אני לא מניח שפישר פעל כאן מתוך איזו גחמה.
12 ביוני 2009 at 7:19
יוסי,
אם יש חשש לעברה פלילית חייבים להוציא את זה לאור… לא?
12 ביוני 2009 at 7:42
אכן חייבים להוציא לאור – כך לפחות כתוב בספרים.
אבל החיים קצת יותר מורכבים, ולפעמים צריך לעשות חשבונות של אמבטיה, מים ותינוק.
12 ביוני 2009 at 8:38
וזה מאוד מעצבן, אבל במקרה הזה יש הגיון בהתנהגותו של סטנלי. בנקים יכולים לקרוס בשניה בגלל התקף פניקה של הציבור, וקריסה מהירה של הפועלים היתה יכולה לגרום לאסון אמיתי כאן.
12 ביוני 2009 at 9:09
זה לא קשור,
אם יש עברה על החוק חייבים לפעול בהתאם ולא חשוב איזה וכמה נזק ייגרם.
לא בגלל שהנזקים לא חשובים אלא שאין בשום מקרה, במדינה מתוקנת, לאפשר שיקול דעת כזה ("הזכות" להכריע שצריך לעבור על החוק… להוציא כמובן מקרים שהחוק הוא פשע…)לאזרח כלשהו, ולא חשוב מה התפקיד שהוא מנהל, ואם הוא פקיד בשרות הציבור או נושא בתפקיד צבאי כלשהו. החוקים נמצאים כדי שיקוימו, ואפילו אם בנק יתמוטט בגללם. זה התפקיד של הרשות המחוקקת להתמודד עם בעיות כאלו, ולא של מנהלי הבנקים.
הכל תאורטי כמובן… אין לי מושג מה קרה שם באמת…
12 ביוני 2009 at 9:45
למגיב ללא שם,
הגישה הדווקנית הזו אינה שייכת לחיים, אלא לתיאוריה ולפקולטאות למשפטים.
היועץ המשפטי לממשלה סגר בעבר לא תיק אחד ולא שניים – למרות שהיה עליו להעמיד אנשים לדין פלילי – והוא עשה כן משיקולים של טובת הציבור או שיקולים אחרים.
12 ביוני 2009 at 10:24
יכולות להיות גסות בהרבה מכל התנסחות וולגארית. זה שלמר פישר יש צללית מעודנת ושהוא משתמש רק במלים "יפות" לא אומר שום דבר – עדיין אסור לו להכריע לגמרי לבד.
יוסי – כאמור, אני יכול לראות מקרה שלפרסם בפרהסיה יהיה יותר מזיק ממועיל. אבל אם אני שרי אריסון ואתה מתעקש לבזות אותי בפיטורין כפויים די חסרי תקדים של יו"ר הדירקטוריון שלי – אתה תספר לי בדיוק, אבל בדיוק למה אם אתה לא רוצה שאכריח אותך לספר דרך בית משפט, או שפשוט אשיג את המידע באופן לא פורמלי ותוך גרימת נזק לסמכותך בבנק ישראל ולהתנהלותו התקינה, אם זו הברירה היחידה שתהיה. אבל לדעת – אדע. וכנ"ל אם הייתי דירקטור בבנק או בעל שליטה משמעותית בו. מה זה ההמצאות האלה? אתה יודע איך אומרים באמריקאית – In God We Trust – All the others pay cash ואחינו סטנלי מודה שהוא לא הסביר אפילו להם בדיוק למה.
אין לי ספק קל שבקלים שהגיע לדנקנר. לא סתם בנק הבועלים הוא היחיד בארץ שממש נדפק חזק מכל אורגיית השטויות האמריקאית ומעוד כל מיני החלטות עסקיות ככה…לא משהו. אבל מילא אני לא אדע – בעלי העניין זכאים לדעת.
12 ביוני 2009 at 10:42
רחביה,
הרי לשרי אריסון היתה פתוחה הדרך ללכת להליך פורמלי, שבמסגרתו אם פישר לא היה מגלה הכל היא היתה יכולה ללכת נגדו לבג"צ.
למה היא לא הלכה על ההליך הזה?
מן הסתם היא קיבלה מספיק אינפורמציה שהבהירה לה שעדיף לסגור בשקט.
בהקשר זה חייבים לזכור, שהחובות החלות על דירקטורים, מכל שכן על היו"ר, עברו בשנים האחרונות שינוי רציני בכיוון החמרה – לרבות סנקציות פליליות.
ואגב, נדמה לי שהמדובר, בין היתר, באשראי גדול שקיבל אדון גלזר, שאושר ע"י הדירקטוריון בדרך לא דרך.
שוב, בפני שרי אריסון היתה פתוחה הדרך הפורמלית, ואם היא – כלומר עורכי דינה – לא הלכו בדרך הזו, כנראה שהם ידעו מה הם עושים.
12 ביוני 2009 at 10:51
אבל הרגיז אותי שפישר אמר שגם להם הוא לא סיפר הכל. וככל שזה יותר הולך לכיוון של "בעלי השליטה והדירקטורים לא פצו פה כי גם להם יש מה להסתיר", ככה גובר העניין הציבורי בכל זאת לחשוף.
לא ייתכן שרק פישר ודנקנר יידעו מה בדיוק דנקנר עשה.
נכון, אמבטיה, תינוק, אבל מגיע שלב שעדיף להפוך את האמבט על הצד ולתת לתינוק להחליק החוצה בצורה לא נורא נעימה, למה המים כבר ג'יפה שזה בלתי נסבל. אני לא רואה שהוא מוציא את המים בצורה מסודרת עם הפקק. במקום זה הוא אומר לנו שלא נסתכל במים ונסמוך עליו שהוא שלה את חתיכות החרא שברחו לתינוק במהלך הרחצה (וכן, המטאפורה הזו אכן לא באה משומקום סתם ככה…)
12 ביוני 2009 at 11:25
כשגורלו של בנק גדול מונח על הכף – השיקולים כנראה קצת שונים.
בעובדה, נדמה לי שבמבחן התוצאה זה עבד.
צריך לזכור שבנק בנוי על כך, שלא כל המפקידים באים בו זמנית אל הבנק להוציא את כספם.
12 ביוני 2009 at 13:25
שהציבור נבער מכדי להבין בכלל מתי משתינים לו בפנים. מכיר את חוק היתרון בכדורגל? אין לי בעיה שהוא לא עוצר כרגע את המשחק, אבל אם כצעקתה – כרטיס חייב לבוא. אחרי סיום המהלך, כמובן.
12 ביוני 2009 at 17:30
יוסי, בנק בנוי על כך שלא כל המפקידים יכולים להוציא את כספם בו-זמנית משום שהכסף לא נמצא שם.
כלומר, בנק לוקח את הכסף ובמקום להחזיק בו, מלווה אותו (בריבית גבוהה יותר מכפי שהוא נותן לך). מערכת היחסים היא כזו: אתה מאמין שכשתצטרך את הכסף, יהיה לבנק מספיק כסף; הבנק מאמין (או בכל מקרה, מקווה מאוד) שלא כולם ידרשו את המזומנים בו-זמנית.
*בדרך כלל* זה פועל. אבל לא תמיד. במשברים כלכליים בהם נגמר האמון בבנקים (למשל, כאשר ראש ממשלת בריטניה הכריז על הבנק האיסלנדי כארגון טרור ומוטט אותו על ידי כך – בסוף השנה שעברה) באים כל המפקידים ודורשים מזומנים, כאילו לא הבינו את העסקה.
אחד הדברים שממוטט בנקים הוא כשמישהו שאחראי על התחום אומר "הציבור – לא צריך לדעת הכל". אתה, אישית, מרגיש בנוח להחזיק את כספך במערכת שדואגת כך לכסות את צעדיה?
אני, בכל מקרה, לא.
פישר סיכן בראיון הזה הרבה יותר מכפי שהוא הגן עליו.
13 ביוני 2009 at 3:51
אני מאלו שאוהבים את הבוטות הטיפה וולגרית שלך, אבל זה כי יש אצלך בדרך כלל משהו מעבר, איזה שנינות או חריפות שמבדילות את הענין מסתם ניבול פה חסר ערך.
אבל בפוסט האחרון קצת אבדת את זה… "בוא, יא חתיכת גוש ריר דורש כאפה"
ועוד יותר הסיום: "אני שמח שהיתה לנו השיחה הקטנה הזו, סטאן, למה בהתחלה חשבתי להעיף לך כאפה שתתיישר. אבל אתה בנאדם חכם, אתה מבין רק מדיבור, נכון?"
אתה מתחיל להשמע פה כמו סתם עוד ערס בהמתי, אתה בטוח שזה תורם משהו להעברת המסר?
13 ביוני 2009 at 18:44
וגם בכתיבה הרגשתי כך, אבל מצד שני רציתי לדבר כביכול מפי פורעי הפרעות שיבואו אם תימשך תפיסת התחת הזו. הם יהיו עוד פחות עדינים ממני…
12 ביוני 2009 at 3:18
פישר משתין בקשת על ישראלים. הוא שם למען "ישראל", לא האנשים שבמקרה משמשים פלייס-הולדר עבור הקונצעפט שלו.
היחס שלו אל שאר העולם עוד יותר מחפיר. מינוי מושלם של נתניהו.