הערה: משבת אני מנסה להעלות את הפוסט הזה והממשק רק אתמול בלילה נתן לי להעלות טיוטא לממשק, אבל הייתי הרוס מעייפות ולא רציתי לכתוב על הרצח במצב זה, אז הנה פוסט מעוכב קשות)

אתם יודעים מה הכי מרגיז אותי? שבירושלים יש סיכוי טוב שהיו קופצים על החלאה בעת שניסה לברוח מהטבח שביצע. כאילו אם זה היה פיגוע לאומני. לא שבשביל זה הייתי מחליף את עיר החופש והחוף בעיר שחוברה חרבנה עליה והדביקה אותה במחלת נפש קשה, אבל אולי אפשר ללמוד קצת באופן נקודתי מאד מהגישה הזו. אויבי האנושות המטונפים שמנסים להלך עלינו אימה עושים זאת בדיוק מפני שהם חושבים שאנחנו עלובי נפש שלא מסוגלים להגן על עצמם. אילו היה הרוצח נתפס, מוכה עד זוב מוח קל בידי תופסיו בטרם יגיעו חבריו מהקלגסת להצילו ומסגיר בעקבות ההלם הלא צפוי את שותפיו לקנוניה, זה היה שולח מסר חזק וטוב. 

אני כשלעצמי מסכים עם מרן נמרוד אבישר – נמאס מהפעייה הזו ש"אסור להאשים ציבור שלם". זין. אם ציבור שלם מסית לאלימות נגד אנשים בשל מי שהם, חופשי אני אאשים את כל אותו ציבור כשזה קורה. גם אם הרוצח לא יצא מבית הכנסת של היזדים, ברכת הדרך יצאה משם. נמאס מהפטור שמקבלות דתות ותיקות מעמידה בתנאי סף של אידיאולוגיה המורשית בין בני תרבות. אם אתה שונא הומואים באשר הם כי אתה נאצי, פויה. אם אתה שונא הומואים באשר הם כי אתה יהוהיסט פונדמנטליסט – זה לגיטימי. אז זהו, שלא. חלאה היא חלאה, תועבה היא תועבה, וככזו יש להתייחס אליה, יהא מקורה עתיק ונפוץ ככל שיהיה.

שתי הערות סיום לעניין הרצח ושנאת הומואים:

1)יש להבחין בין שנאת הומואים המצטדקת בכל מיני הסברים רציונליים ומתעקשת על עצמה ונגררת במין מעגל מרושע לכדי שנאה, לבין אי נוחות אישית עם מפגני מיניות הומוסקסואלים. לא שהסוג השני מבורך כי הוא הרבה מאד פעמים מהווה בסיס לסוג הראשון הממאיר, אבל הסוג השני יכול להתקיים לבדו אצל אדם נאור שיתנגד לאלימות נגד הומואים באופן אינטואיטיבי. יש לא מעט הומואים שלראות גבר ואשר מתמזמזים עושה איכסה אישי כמו שלהרבה גברים סטרייטים עושה לראות הומואים מתמזמזים. אין מה לעשות, ההעדפות המיניות שלנו לא כפופות למה ש"נכון", אחרת לא היו נשארים הומואים בהרבה מקומות במילניום וחצי האחרונים עד לאחרונה. לא כל מי שהתגובה שלו למראה הקטעים הלוהטים יותר מ"הכי גאים שיש" זה "תעביר ערוץ, בחיאת" הוא הומופוב מסריח, וצריך להימנע מדחיפת כל מי שבכנות מתוודה על העניין הזה למחנה הפובים המסריחים. זו אבחנה עדינה, אבל בד"כ אפשר לדעת כך: אם אדם אומר "לא אוהב לראות אבל אלחם על זכותם" – זה בנאדם. אם אדם מתחיל להתפתל ולנסות בכוח להצדיק את תגובתו האסתטית\אישית באצטלה של עיקרון מדעי, מוסרי, חברתי… אז יש לנו בעיה.

2) ואם יתברר בסוף שזה "מאהב הומו נסער" – אז אני אלקק את הביצה מהפנים, אבל מאד לא נראה לי שאצטרך. מאהב הומו נסער שבמקרה הוא גם כזה מתנקש מיומן שהוא נכנס, מרוקן שתי מחסניות בקור רוח ויוצא בלי שאיש יראה לאן? מצד שני, אם זו האמת, אז עולה הסבירות שיפתרו את זה.

ומחלאות ברשות התורה ליצורים יותר בני שיפור ברשות השריטה שלהם. משעשעת הדינמיקה של הצהרות לוחמניות שבאות לחפות על תוכן פושר. אני כבר לא יודע איך להתייחס לנטייה הזו של פת"ח לצאת פומפוזים ומטופשים בהצהרות רשמיות. מילא ההחלטה "לא להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית". כבר הבעתי את דעתי על הסוגיה, וציינתי שמדינות מגדירות את מהותן בעצמן ואינן דורשות מאחרים הכרה במהותן אלא רק בקיומן וריבונותן. כמו שסוריה מכונה "הרפובליקה הערבית של סוריה", כך ישראל יכולה לכנות את עצמה "הרפובליקה היהודית". אני אישית לא יהא חלקי עם התומכים בהחלטה כזו, משום שמדובר בשינוי הצהרתי של הסטטוס קוו לרעת אלה שכבר נדפקים ממילא, ומתן גושפנקא הצהרתית לעירוב היהוהיזם הממאיר בענייני המדינה. אני מאמין שמדינה שייכת לאזרחיה. אם רובם המכריע של אלה הם יהודים, הרי שהמדינה יהודית – יהודית במידה שאזרחיה ירצו. נקודה.

אז מילא זה, אבל ההחלטה המפגרת מעבר לכל שוועה בעניין מות ערפאת היא שהותירה אותי (כמעט, כמסתבר) ללא מלים. גם מקבלים החלטה רשמית שאנחנו רצחנו את השרץ, וגם מקימים ועדת חקירה. בשביל מה צריך חקירה? החלטתם כבר, לא? אידיוטים. ממנים לי זקן נרגן וסרבן שלום בן 71 כיורש של אבו מאזן וחושבים שהדור הצעיר יקבל את זה בשקט לאורך זמן. ואנחנו? אנחנו המטומטמים שעדיין תקועים עם הראש שלנו בתחת שלהם ולהיפך. היה קורה בלבנון היינו יכולים לגחך בשקט.

אבל ממש לא הכל שחור. כל זה, קינדר, מסווה לדבר האמיתי. לפי מה שהבנתי, ואני לא קורא ערבית ברמה הזו, אבל לפי מה שדווח המצע החדש והמעודכן לראשונה זה 20 שנה של הפת"ח מדבר במונחי הווה רק על מאבק בדרכי שלום. מה שפורסם בכמה כותרות זועקות זה לא "ממשיכים את המאבק המזוין" אלא "לא מתנצלים עליו ולא אומרים שכמה שלא ידחו אותנו בקש לעולם לא נחזור אליו". אבל במשפטים המנוסחים בלשון הווה יש רק "מאבק בדרכי שלום". זו בהחלט התקדמות. ולא זו בלבד, אלא ההצלחה הפוליטית המרשימה של אבו מאזן גם היא מבשרת טובות.

אה, והעניין עם ערפאת? גם לזה יש הסבר. לפני כמה שבועות, תזכרו, יצא האופוזיציונר הנרגן של פת"ח, פארוק קדומי, בהצהרה מרעישה:  אבו מאזן ומוחמד דחלאן עומדים מאחורי מותו של יאסר ערפאת. (בני דודינו, שהאלים יעזרו להם, לא יושב להם טוב שזקן בן 75, ששרד מספר התנקשויות ולפחות התרסקות מטוס אחת שאני יודע עליה, אה, וגם היה חולה פרקינסון כמה שנים טובות לפני זה, מת כי הוא מת. כי אללה קצב זמנו. לא! יש פה קונספירציה!) אוקצור, האשמה חמורה מאין כמותה ועוד אמצעי לקדומי להגיד ששלטון הרשות הפלסטינית לא לגיטימי וכו'.

מה עשה אבו מאזן נוכח האיום הזה ערב הוועידה הכה חשובה? שני דברים. אחד, עיקר את המחנה האופוזיציוני בפת"ח בזה שהגיע להסכם עם עוד אופוזיציונר ותיק, אחד עם שם של נקי כפיים ועם שליטה בת עשרות שנים במנגנונים הכספיים של פת"ח, בשם אבו מאהר גניים. גניים מונה לסגנו של אבו מאזן ויורשו במקרה ש-. רק שמקרה שיקרה יכול כמעט באותה מידה לקרות לגניים, שצעיר ממחמוד עבאס מיודענו בשלוש שנים בלבד.

אז מצד אחד באמת יש כאן פוטנציאל לפצצת זמן מתקתקת של זקנים מול צעירים. אבל מצד שני יש כאן איגוף מרשים של אבו מאזן, שבאבחה אחת עיקר את האופוזיציה שלו וגם מילא את המהלך הפוליטי במשמעות: קודם כל, הוא בכלל הצליח לכנס ועידת פת"ח. אפילו ערפאת לא הצליח לעשות את זה בתוך המולדת. דבר שני, הוא הצליח להעביר מצע פשרני ביותר, שכמובן שהיה צורך בכל מיני רעש וצלצולים כדי להסוות עד כמה. כמו לא נכיר בישראל כיהודית, וכמו סיפור ערפאת. הרי למה בא הסיפור המפגר על ערפאת, מעבר לצורך להשמיע את תיאוריות הקונספירציה של הרחוב כדי שהרחוב לא ירגיש שמעלמים ממנו? כדי להשתיק את פארוק קדומי! אם ישראל הרגה, אבו מאזן ודחלאן לא הרגו – וזה בכלל בלי לתת להאשמה של קדומי עצמו את הכבוד שבמענה ישיר. ומי האיש שהגיש ברוב פאתוס את ההצעה? לא אבו מאזן, לא דחלאן – קרובו הבכיר היחיד שנותר של ערפאת, אחיינו נאסר אל-קידווה (סליחה, לא אבו. אל). אז מאשימים אותנו ודורשים ועדת חקירה בינלאומית וגם שיקימו אחת משלהם. א-נו באמת, שייהנו. אבל זה משתיק את קדומי ומצטרף לתמונה הכללית של הצלחת אבו מאזן להעביר מה שהוא רצה להעביר. תנסו להיזכר איך קונים בבזאר ערבי עסלי – רגע לפני שמסכמים עסקה הכי מזעיפים פנים. לא להתבלבל. הקיצור, אבו מאזן הפגין שליטה מרשימה בוועידה, הכניס את האופוזיציונר הכי משמעותי לתוך האוהל שלו והכשיר את הקרקע לצעדים של ממש מול נתניהו.

אז כשיספרו לכם שאין פרטנר? כמו שאמר רבי נחמיה – שלא יעבדו וגו'.

אה, כן, במסגרת פינתנו מלה טובה. הרמתי טלפון לח"כ איתן כבל, לשבת לו על הווריד שיסכל כל מהלך להעלאת חוק הביומטרי במחטף ביום שני (יחד עם חוק הקרקעות חוחוק מופז, על הדרך ככה). נעזוב זה שתחזיתו של כבל שלא ינסו להעלות התגשמה – הוא עבר בהצלחה מרובה את מבחן ה"נפל עליי טלפון מבוחר אלמוני". סאחה.

חוק הקרקעות – 400 אלף דונם זה עדיין המון, אבל זה יותר טוב מ-800, והבנתי שרוב ה-400 זה קרקע שכבר מוגדרת כ"פרטית" (מוחכרת ל-99 יאדה יאדה, אבל של אנשים בטאבו). למקרה של משאבים יקרים יש מספיק חוקים שמאפשרים למדינה לחלט במחיר הוגן של הקרקע בלי קשר למחצב שנמצא (יעני די לרכישת נכס מקביל), וזה לא כזה מחטף. על כל יישום של החוק על שטחים פתוחים ניתן עדיין יהיה לערער בערכאות השונות ולעכב. חבל שניתן כזה כוח דווקא בידי הברון פון ביבהאוזן, אבל תסתכלו על הצד הטוב – המנהל המסואב רוסק, ונתניהו לא יהיה עוד הרבה זמן ראש ממשלה. הביומטרי יותר דחוף כרגע.

קיבלתי את המייל הזה מאיפה שהוא לפני כמה זמן ולא ידעתי אם הוא אמין. עכשיו קיבלתי אותו מחבר שנאמן עליי והוא אומר שבדק ואישר את העובדה שמדובר פה בארגון אמיתי, בשם חברים לרפואה, שיש לו כמה קופסאות של תרופה יקרה מאד לסרטן, ומעוניין לתרום לנזקקים שאין ידם משגת.

לתרופה קוראים גליבק, ועל פי מייל שתאריכו 16.7.09 (והמייל מדגיש ומבקש לא להוריד את התאריך, אז זה תאריך הדברים), יש בידם שש (6) חבילות של טבליות גליבק במינון 100 מ"ג (מחיר בבית מרקחת פר חבילה, על פי האימייל: מעל 9,000 ש"ח).

ברשותם גם ארבע (4) חבילות של טבליות 400 מ"ג, שעלותן ללא סיוע קופת החולים (והתרופה מסתבר אינה כלולה בסל) היא כמעט 18 אלף שקל.

התרופות מוצעות לכל נזקק ללא תמורה כאשר התנאי היחיד הוא מרשם בתוקף.

טלפון:  03-5792220

ומצרכים קיומיים לא עלינו לדברים שאפשר לחיות בלעדיהם, אבל למה לכם?

1) התחלתי להוציא את הטורים שלי על תולדות עם ישראל בימי בית שני באנגלית, בקינדל של אמאזון. למה זה רלוונטי לכם? כי זה זמין גם באיי-פוד ובאיי-פון, שבדיוק עשה כמעשה עזרא ונחמיה ועלה לארץ ברוב רושם ועם תוכניות השתלטות מפורטות. בכל מקרה, אתם הרי יכולים לקרוא את זה בחינם בנענע, אבל למקרה שיש לכם קינדל\איי-טויס, ובא לכם לתרום לקרן לרווחת עבדכם, אתם מוזמנים לקנות.

כריכה: Adam Masterman, ערן ורד

ועוד פלאג אחד למשפחת אום קדם ואבוהו: אום קדם שתחיה חברה לרעותה, הגרפיקאית ענבל (שם אחד, כמו מדונה), ליצור לוחות שנה בעיצוב אישי. אתם תורמים את האימג'ים, הן מפיקות. יוצא אחלה (חמי קיבל ליומולדת שישים, עם כל הנכדים וזה. באמת חמוד). אם אתם בעניין, אם יש לכם חמות שצריך להביא לה מתנה בראש השנה, אם יש לכם עסק קטן ואתם רוצים פתרון לשי צנוע לעובדים לחג – צרו קשר באתר זה.

שבת שלום.