היום פתחו העובדים הסוציאליים בשביתה, ואלפי האנשים שנזקקים למעט שעוד ביכולתם לתת יישארו ללא מענה. הדבר ממחיש את עומק החורבן שזרעו ממשלות במשך לפחות חמש עשרה שנה במדינת הרווחה שהיתה כאן פעם – חורבן שהגיע לשיא עם כהונתו של בוז'י "לא חנון" הרצוג.

אני יודע, בוז'י נחשב ל"שר הרווחה הכי טוב שהיה כאן". אתם יודעים למה? כי הוא לא התעלם מהמשרד שלו. לא התייחס אליו כאי גזירה. במקום זאת, הוא התייחס אליו כגראונד זירו של תפישת עולמו הניאו-ליברלית, המתאימה למפלגה סוציאל-דמוקרטית בערך כמו שהתאים לה הגנרל נפוליאון בונאקירוב.

בוז'י התעניין במשרד הרווחה כמו שאיש עסקים המתמחה בהשתלטויות למטרות ייעול וחיסול מתעניין בחברות שהוא קונה. אליבא דהרצוג, את השירותים החברתיים במדינה יש להפריט. להפריט זה אומר למכור, וכשאתה מוכר משהו אתה משתדל שהוא ייראה במצב טוב ככל האפשר. לכן חשו עובדי משרד הרווחה, לראשונה זה שנים רבות, שאשכרה יש להם שר. הם הרגישו כמו שמרגיש עגל שהמגדל מלטף לו את הראש ערב השחיטה – אבל לפחות יש יחס.

בגלל זה הם לא שבתו כשהוא היה שם. לא כי הוא באמת דאג להם למה שהם צריכים, אלא כי הם חששו לאבד את היחס המינימלי שהוא עוד נתן להם. כמו ילד שהיה מוחרם כליל זמן רב, ועכשיו מוכן בשמחה להיות הסנג'ר של אחד הילדים המקובלים, העיקר שמישהו יתייחס אליו בכלל. עכשיו שהוא איננו הם רואים מה הוא נתן להם בפועל, והם מרגישים שאין להם עוד מה לאבד. האמת? צודקים. מדינה שבאמת רוצה לדאוג לשכבות החלשות לא משלמת לאלה שעומדים בחזית המאמץ הזה שכר מינימום שבמינימום. מדינה שבה מי שרוצה שהרבבון העליון ישלם מס סביר למחצה לפחות על רווחיו ממשאבי הכלל מואשם בחבירה לגרועים שבאויביה וברצון להשמידה – דווקא כן.

כשהמוני בית ישראל יבינו לאיזה עשירון שייכים רובם, ויתחילו להצביע בהתאם, אולי אפשר יהיה להסיג את החורבן של הקפיטליזם החזירי לאחור ולחזור לתפישת עולם שבה יש דברים שהם מחובתה של המדינה ואין להפריטם. כל עוד נישאר נגועים במחלה האמריקאים שבה תודעה מעמדית מציאותית נחשבת למידה מגונה, ימשיכו להשתין עלינו ועל אלה שעושים עבורנו את העבודות הקשות והמתסכלות ביותר.

.

בעניין אחר – מלה טובה לרב יובל שרלו. אמנם הוא סך הכל רוצה מה שרוצה כל לאומן חסיד העליונות היהודית – המשך השליטה בשטח מבלי שהרוב המכריע של תושביו יקבלו זכויות אזרח מינימליות – אבל לפחות יש לו שמץ של בושה מהאופן שבו יש המנסים לשמור על מצב זה. לכן הוא הפך לראשון ממחנהו שהפסיק ללכת סחור-סחור ואמר את האמת: "תג מחיר" הוא פוגרום. אמנם, פוגרים "נגד רכוש בלבד" (יעני לא קישינב ועיר ההריגה, סתם קריסטלנאכטים קטנים כאלה), אבל פוגרום. נוכח הסחף המבעית במחנהו, גם זה משהו לא קטן, ולכן הוא מקבל ח"ח.

.

תודה שטסתם רדיקל מקלדת. תרומותיכם תתקבלנה בהכרת תודה ובברכת שלעולם לא תזדקקו לשירותי הרווחה של מדינת ישראל-הל.