שבוע סוער עבר על כוחותינו. היה כמובן את הנאום של הביבינוקיו, זה שאליו התייחסתי כבר כאן (תקציר מנהלים: ביבי כלל לא רוצה למנוע הכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר, ולא רק בגלל שלהכרזה הזו לא יהיה תוקף מעשי רב בלי לעקוף את הווטו האמריקאי במועצת הביטחון, אלא בגלל שהוא מעוניין להידחק אל הקיר מפני שהדבר יצדיק כביכול הסלמה של העימות וניסיון לפתור אותו צבאית).

בנוסף היה את הסיפור הקטן והחביב על 15 הרבנים החדשים, שהסכימו לקבל משרות תמורת שכר מסוים, אבל כנראה שידעו שתוך זמן לא רב תיכנס המערכת המשומנת של ספסרי יהוה לפעולה למענם. ואכן, השבוע התבשרנו שאותם 15 יזכו לתוספת שכר של 250%. אגב כך התברר שרבני ערים גדולות מרוויחים בסדר גודל של שרים – 35 אלף שקלים בחודש. רבני שכונות ועיירות של פחות מ-2500 תושבים מרוויחים, המסכנים האומללים, "רק" 6500 שקל בחודש. מנמקים את הצורך הדחוף בהעלאה – זו שמחלקים בלי בעיה בזמן שעם רופאים משחקים בקקה על העלאות קטנות בהרבה – בכל שמסכנים, הם לא יכולים לעבוד בעבודה אחרת. כאילו שהם לא מקבלים ג'ובות ישר לכיס בכל חתונה וכאילו שאותנו עשו באצבע.

יש לאחל לרבנים הראשיים, לרבנים המשניים, לכל חתיכת חרא שעושה תורתו קרדום לחפור בו וגם לחבר הקלסת משה גפני שארגן להם את כל זה, שכשהם יצטרכו רופא, יטפל בהם מישהו שלא ישן 40 שעות ודעתו מוסחת מפני שהוא מרוויח פחות מאיזה שמוק מדובלל זקן ואוכל לחם חסד מאיזה חור שכוח-אלים ואלות.

אגב רבנים וטינופת יהוה מסוגים אחרים, התברר עוד השבוע שהמועצה הדתית בחיפה, האמונה על שנאת האדם מבית מדרשו של שמאי, החליטה שאין לה דבר יותר דחוף בחיים מאשר להחריד מרבצם ארבעה יהודים מסכנים שמתו במהלך שירותם לצד בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה, ולהעביר אותם מבית העלמין של הצבא הבריטי בחיפה, שם נטמנו בכל הכבוד ועם סימון מגיני דוד על המצבות, ל"קבר ישראל", כפי שההלכה כביכול דורשת, וכפי שלמעשה מתחייב מהיצר שאינו בר כיבוש של מוכי היהוה להיבדל משאר האנושות, בחיים כמו במוות. סתם, תזכרו את זה פעם הבאה שאיזה מוכה יהוה מטונף מתפרע בגלל שרוצים להעביר עצמות שמצאו באיזה אתר ארכיאולוגי או אתר בנייה של אגף ממוגן לבית חולים. וליו"ר המועצה הדתית בחיפה, אדם בשם אבי ויצמן שכבר כמה שנים נקשר שמו בכל מיני שירקעס וסיפורים, נאחל שגווייתו תירקב על אם הדרך, שעל עצמותיו יחרבן עוף השמיים וישתינו חיות השדה, ואז אולי בגלגול הבא הוא לא יפריע את מנוחת המתים.

בשבוע החולף היה לנו כמובן גם את הסיפור עם הספינה של האחים עופר, זו שבדרך נורא מוזרה ולא מובנת, מפתיעה ומדהימה כאחד, הגיעה לידי השטן הנורא מטהרן. הסיפור פה הוא לא סמי עופר, יולי עופר או דצמבר עופר. הם אנשי עסקים והם מבינים שכל הסיפור עם איראן, עם הסנקציות והחרם והשנה היא 1938 וכל החארטה הזה – זה משחק שמריצים על ההמון המפגר כדי שלא ישאל יותר מדי שאלות. איך אמר פעם מניאק פיקח? "ברור שהאנשים הפשוטים אינם רוצים מלחמה… זה מובן מאליו… אבל זה עניין פשוט לגרור אותם. כל שעליך לעשות הוא לומר להם שהם מותקפים ולהוקיע את עושי השלום על חשיפת האומה לסכנה. זה עובד בצורה דומה בכל ארץ". גרינג רק שכח להוסיף – ובינתיים בלי לעשות יותר מדי רעש, לעשות עסקים עם אלה שהם כביכול אויביך המושבעים, כמו נגיד מדינה אחת במזרח התיכון שקונה נפט ופיסטוקים ממדינה מהצד השני של המזרח התיכון. בלי להזכיר שמות ולא חשוב מאיזו עדה. אז האחים עופר רק ניסו לעשות את מה שהמדינה כבר עושה הרבה זמן. הבעיה היא המדינה שמוכרת לנו עימות גורלי עם איראן ושורפת הון דיפלומטי חסר תחליף בצווחות שבר על הצורך בחרם על איראן – ובו בזמן סוחרת איתה, ולא עושה שום דבר כשהטייקונים שלה עושים זאת אף הם. תזכרו את זה בפעם הבאה שביבינוקיו ונפוליאון בונאקירוב מנסים לשכנע אתכם שרק הם יוכלו להתמודד עם אימת האייתוללות. ולצמד חמד הזה עצמו נאחל שבפעם הבאה שיבואו לוושינגטון או בירה אירופית כלשהי כדי להטיף למקומיים מוסר על שאינם עושים די כדי לעצור את אותה אימה חשכה, יסתכלו עליהם בני שיחם, יפנו אליהם אצבע ויעשו "פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח" גדול ורם.

לסיום, שני מקרי בריונות של משטרת כהנא. הראשון אירע ביום שישי, עת הקלגסים המטונפים ביצעו הסלמה נוספת במלחמתם במפגינים למען זכויות התושבים במזרח העיר, ותקפו את המפגינים הלא חמושים ולא אלימים בשוקרים. בסוף מישהו ימות מדום לב (זה כבר קרה בעולם כתוצאה מהמכשיר הזה), ואז המדינה המטונפת והבזויה תגיד שהמפגין כלל לא היה שם, שהוא היה בעל היסטוריה מתועדת של מחלות לב, שלא תקפו אותו בשוקר…. ושום דבר לא יקרה לקלגס שירצח, וחקירת מקרה המוות המוזר תימרח ללא תוצאות.

שום דבר גם לא יקרה לקלגסים המחליאים שהתפרצו לבית בסילוואן, ירו באשה לא חמושה ברגל בכדור גומי, חטפו ילד בן שבע מביתו, ריססו את אביו בגז פלפל, החזיקו אותו שעתיים ברכב של מג"ב ואז חקרו אותו בלי נוכחות של אף מבוגר, תוך שהם משקרים לעו"ד לאה צמל ואומרים שלא ידוע להם איפה הוא. מדובר, כזכור, בחלק מירושלים המאוחדת לנצח נצחים, מקום שסופח לישראל וחל בו החוק הישראלי (ולא חוק השלטון הצבאי) – והחוק הישראלי אומר שאסור בשום פנים ואופן לעצור ילד בן 12, אלא רק לעכב אותו לתשאול, וגם זה אך ורק בנוכחות מבוגר מטעמו (הורה או עורך דין), וככל האפשר על התשאול להתבצע בבית הילד. אבל העיקר שראש המכשלה מתרברב איזה שוויון יש פה, ואיזו דמוקרטיה נפלאה יש לערביי ישראל. אנחנו? אפרטהייד? מה פתאום!!

לקלגסי משטרת כהנא נאחל… הבעיה היא שכל מה שאני באמת רוצה שיקרה להם יזיק לתמונה הגדולה. כך לדוגמא יזיק אם איזו רקטה גדולה במיוחד תרסק את מפקדת הפשע והרשע ברחוב כנפי נשרים בירושלים, למרות שהדימוי הזה עושה לי שמח במוח. אז נאחל להם מוות איטי וכואב, מלווה בהפרשות מסריחות במיוחד, כתוצאה ממחלה חשוכת מרפא שהמדע טרם גילה.

ובנימה אסתטית זו, נאחל לעם היושב בציון (יהודים וסוגים אחרים של אידיוטים כאחד) שבוע קצת פחות סוער. כל ההתרגשות הזו תהרוג אותנו בסוף. אל תשכחו את כפתור התרומות, ויכולתו המאגית להשאיר אותי באוויר, כדי שאכתוב את המררה שאתם חושבים אבל לא נעים לכם להגיד בעצמכם, שלא יגידו שאתם גסי רוח ומסיתים לאלימות. זה התפקיד שלי.