עדי רובינשטיין, עמיתי המופרע והמוכשר מוואלה! ספורט, מביא היום כתבה בונבון על על נבחרת עיראק בכדורגל, שעושה חיל באליפות אסיה ועלתה לרבע הגמר, על חשבון ערב הסעודית.

ואם לא די בכך, מסתבר שיש גם עלילת משנה, שבה הקהל הסיני (שמארח את האליפות) אימץ לחיקו את הנבחרת העיראקית, בשם העיקרון הכללי שזה יהיה דבר חיובי אם עיראק תצליח. בזכות הג'סטה המרנינה זוכה עיראק לתנאים של נבחרת ביתית, ובתום משחק הניצחון על הסעודים ("השחצנים", כתיאורו של קשבנו לענייני אליפויות איזוטריות רובינשטיין) העיראקים גוללו שלט ענק בסינית שעליו נכתב "תודה רבה מנבחרת עיראק". הסינים השתוללו כאילו הנבחרת שלהם לקחה המונדיאל, אבל העיראקים עצמם, לדברי עדי, נשארו מאופקים יחסית כדי להפגין שלדעתם זה לא סוף הסיפור.

בקיצור, אחלה אחלה סיפור, ויש גם השלכות מעשיות:  האם זכייה של נבחרת עיראק באליפות אסיה תהווה מנוף לגיבוש לאומי שיאפשר להדביר את הטרור, לתת לגיטימציה לשלטון של הממשלה הממונה ולקיים בחירות? קשה להאמין, אבל אם יש בנבחרת כמה סיפורים מרגשים ככה, נגיד על סוני ושיעי (וכורדי גם, אם כבר פנטזיה) שההורים שלהם רצחו אחד את השני אבל הם ידידי נפש, אז מי יודע? רק טיפש יזלזל בכוחו של הספורט כבורא מיתוסים.