טוב מאד שאנחנו אוכלים ת'לב
Posted on: 26 ביולי 2004
אני יושב פה בבית ומחכה לאנשים מהמפקד הלאומי (הדבר הזה של עמי איילון וסרי נוסייבה, לא מאשים אתכם שכמעט שכחתם) שיבואו לתלות לי על המרפסת שלט של "נפרדים מעזה לשלום". מרגש, נכון? המון השפעה יש לשלט כזה. זה גם נורא מקורי. <\סרקזם> אז למה בכל זאת הסכמתי? כי זה יותר טוב מכלום. וכי הם ביקשו.
אבל זה רק ממחיש כמה שאנחנו (אסמול, מחנה השלום, פושעי אוסלו, איך שתרצו) נהיינו עלובים בכל מה שקשור למשיכת תשומת לבו של הציבור למאבקינו השונים. אפילו ההמצאות שלנו כבר משמשות את המחנה השני, וזה כבר ממש מרגיז.
כי שרשראות אנושיות, כמו זו בה עמדו אתמול עשרות אלפי מתנגדים להתנתקות, הן המצאה של השמאל. נגד איידס, נגד המלחמה בעיראק, נגד כל מיני דברים. ופתאום באים אלה מהצד השני, המתנחלים, תאבי הכיבוש כביכול, וגונבים לנו את הרעיון.
אבל אתם יודעים מה? טוב מאד. מכמה סיבות: קודם כל, אולי זה יזכיר לנו לצאת מהשאננות שלנו, להפסיק עם העצרות הפתטיות בכיכר רבין (אלה שאנחנו בודקים מי שר בהן, כדי לדעת אם שווה לבוא) ולהכניס קצת פלפל, קצת דחיפות לאקטיביזם שלנו. גם האקטיביסטים האמיתיים, אלה שמקבלים מכות ליד הגדר, כבר מעלים עובש. זה כבר לא מזיז לאף אחד. צריך לחשוב על דרכים ללכוד את הדמיון של מי שעדיין לא מסכים איתנו, ובשביל זה צריך לנסות לחשוב כמוהם, דרך העיניים שלהם.
וזה מביא אותנו לסיבה השנייה שבגללה טוב שאכלנו את הלב אתמול. העורכת שלי היתה אתמול בירושלים, והיום בבוקר היא אומרת לי "הם נראו כל-כך נחמדים". אכן, טוב להיזכר שהאנשים האלה, שאנחנו נהנים לקרוא להם בינינו לבין עצמנו מתנחבלים, ושאנחנו סבורים באמת ובתמים שהם מהווים את המכשול העיקרי לשיפור המצב, הם לא מפלצות. אין להם קרניים על הראש ורובם לא עושים את מה שהם עושים מתוך שנאה אלא מתוך אהבה.
זה לא אומר שהם צודקים, אבל זה אומר שקצת אמפתיה לא תזיק. גם אם צריך, למען טובת הכלל, לעקור כמה אלפי אנשים (עשרות אלפי, בסופו של דבר) מבתיהם, זו עדיין טרגדיה ענקית. האנשים האלה נלחמים לא רק על השקפת העולם שלהם, אלא על הבתים שלהם.
לפני כמה שבועות פורסם טור של גדעון לוי שבו הוא טען שלא מגיע פיצוי למתנחלים שיפונו מבתיהם, כי היה עליהם כביכול לדעת שבסוף נחזיר את השטחים, למרות שממשלות ישראל שלחו אותם לשם. מעבר לטיפשות הלוגית-חוקית שביציאה הזו, נחשפה אצל לוי הרבה איבה פנאטית, שממש לא מחמיאה למי שעשה את שמו מהזדהות עם סבלם של אנשים, גם אם הם פלסטינים. שורש הרשע הוא הכחשת סבלם של אנשים, גם אם מדובר באנשים שטועים, וגם אם הסבל שלהם מקורו בטעות שלהם עצמם.
יפה לשמאל שהוא ער לסבלם של הפלסטינים, אבל הניצחון האמיתי יבוא כשהוא יהיה ער גם לסבלם של בני עמו. צריך לפנות את התנחלויות הרצועה, וצפון השומרון ובסופו של דבר עוד כמה וכמה (מי אמר תפוח ולא קיבל?), אבל אסור לעשות את זה בשמחה לאיד. אסור לעשות את זה בקטנוניות ובהתחשבנות על כל שקל.
כי רק כשנבין למה המאבק של האנשים האלה נגד פינויים מבתיהם מעורר כל-כך הרבה סימפטיה, נצליח גם לחשוב על דרכים יצירתיות וקולעות להסביר למה חייבים לעשות את זה בכל זאת.
יאללה, איפה החננות של עמי עם השלט?
——————————————————————–
* פורסם במקור בוואלה! חדשות ב-26/7/04
17 Responses to "טוב מאד שאנחנו אוכלים ת'לב"
27 ביולי 2004 at 3:49
להיטבח (או משפחות כלשהן, מבחינתי), אתה לא מבין? זה מלכוד מעצבן, אבל ככה זה. היה נהדר אפ אפשר היה לטפוח למעט הפנאטים שלא מוכנים להתפנות על הראש,לאחל להם בהצלחה ולסובב את הגב, אבל הם הרי ייטבחו.
27 ביולי 2004 at 5:28
הייתה של שלום עכשיו, לאחר עליית בגין לשלטון בה העומדים העבירו מיד ליד עצומה הקוראת לרה"מ לפתוח במשא ומתן עם נשיא מצרים בדבר הסכם שלום.
חבל שכל העיתונאים בגרוש שדיווחו על זה, וגם העיתונאים הרצינים יותר ב"הארץ", לא הזכירו את זה אלא העדיפו להזכיר שרשרות אנושיות באירופה נגד נשק גרעיני שלא רלוונטיות כלל לסכסוך הישראלי-פלשתינאי.
בדבר הצורך ביציאה של השמאל לרחובות – אף אחד לא חולק על כך, אך יש לזכור כי עומדות בפנינו שתי בעיות מרכזיות בלעשות זאת.
1. המתנחלים עומדים בפני פינוי בתיהם והריסת כל מה שהם עבדו עבורו כל ימי חייהם, יהיה זה לא ריאלי לעשות השוואה בין אקטיביזם של אנשים שבתיהם לא הולכים להיחרב ומרקם חייהם לא הולך לההירס (לפחות לא בטווח הקרוב).
2. השמאל הישראלי הוא הרבה יותר פלורליסטי, רבגוני, דעתני ובעיקר אגומניאקי. ניתן למצוא בשורתינו הרבה מאוד הוגי דעות, משוררים, סופרים, פרופסורים וגנרלים בדימוס – וכל אחד בטוח שהאסטרטגיה שלו ליציאה מהשטחים היא-היא הנכונה, ורוצה שכל שאר המחנה ילך אחריו, בניגוד לימין שיודע לשתף פעולה הרבה יותר טוב ולשים את האידיאולוגיה לפני האגו – אצלנו בשמאל, בכל הרמות – החל מהצומת ועד הכנסת – לא יודעים לעשות את זה. וזאת בעיה הרבה יותר עמוקה שלא נוכל לפתור בתליית שלט זה או אחר.
28 ביולי 2004 at 0:44
אם כי לא בישראל:)
השרשרת האנושית העצומה (כ-5 מליון משתתפים אם איני טועה) ששורשרה במדינות הבלטיות בתמיכה בהתנתקות מחיבוקה הקוסם משהו של בריה"מ.
אז הנה לך, שרשרת בעד התנתקות.
28 ביולי 2004 at 1:37
טוב לראות אותך
תמיד ידעת להביא אותה במכמנים רלוונטיים ממזרח אירופה 🙂
נמרוד – אני לא ידעתי את זה. תודה!
29 ביולי 2004 at 22:04
הם גם יודעים שהם יטבחו.
שוטרים וחיילים לא נטבחו עד היום בכדי לשמור על האג'נדה שלהם שם? שיתנו את חלקם.
אם הם רוצים בכך, כי הם חושבים שהם עושים שיחזור של מצדה – שיהיו בריאים.
למה צריך שחייל או שוטר יחטפו מהם מכות? או שאפילו יירו בהם? כאשר יבואו לפנות אותם?
צריך לתת פיצויים, צריך להציע את כל העזרה האפשרית לפינוי וזהו. מי שיתעקש להישאר… איך נאמר פעם בהיסטוריה הקצרה שלנו: אללה ירחמו.
30 ביולי 2004 at 3:02
יפרצו כאן מהומות. יכריחו את הממשלה לנקום, ואז מה הועילו חכמים בתקנתם?
30 ביולי 2004 at 9:35
אז לא ישנה לו לקבל עוד משהו.
אולי אפשר להציע מראש שהמפנים יהיו רק מתנדבים… אולי מי מההמון יתנדב לעשות זאת?
צריך להכריז שאנחנו לא מפעילים כוח כלפי יהודים! יהודים מבינים רק כסף! (:
30 ביולי 2004 at 13:25
לא כסף, לא פינוי. נשארים. רק בלי צה"ל. שיישארו.
או שנציע להם להקים התנחלות חדשה. בעירק. אלוני בגדד. הרי ה' הבטיח עד הפרת והחידקל. שוב, בלי צה"ל. בואי ונראה אם יש אלוהים, הוא בטח יגן עליהם גם שם.
2 באוגוסט 2004 at 14:20
אתה לא רוצה שזה יקרה, לא בגלל ההרוגים היהודיים, אלא בגלל שאלפי או עשרות אלפי ההרוגים הפלסטיניים שיהיו במצב כזה יגררו מלחמה כוללת…
2 באוגוסט 2004 at 23:12
לא הבנתי את הקשר, עופר.
1. מפנים באופן מוגן את כל מי מבין האזרחים שמוכן להתפנות מרצון.
2. הצבא מתפנה בעצמו.
3. סוף.
למה צה"ל צריך להגיב על פגיעה באזרחים בשטח שאינו בשליטתו ולאחר שניתנה להם הזדמנות להתפנות באופן מוגן, והם בחרו *בכוונה* להישאר בשטח מסוכן?
ממתי צה"ל מטפל במתאבדים פסיביים מבין היהודים? ובהשלכות שהם יוצרים?
צריך בשלב מסוים של ההיסטוריה הישראלית המודרנית, להסיר את מסכת המתיישבים האמיצים המפריחים את השממה. נראה איך הם יסתדרו בלי מייטי אול צה"ל. הם הרי מוכנים להילחם עד טיפת דמנו האחרונה. בוא ונראה אם הם מוכנים למות על קידוש מי הים של עזה.
3 באוגוסט 2004 at 7:06
גם מחכים לך בפורום, לא יזיק לך (לכם!) לקפוץ מדי פעם ונהנים לראות אותך חי (ובועט)
3 באוגוסט 2004 at 10:58
אלא למתנחלים עצמם ולכאלו שיבואו לעזור להם, ואני משוכנע שיהיו כאלה, אלא אם הצבא והמשטרה ימנעו את זה מהם (וקשה לי לראות אותם מצליחים לעצור ניסיון רציני של אלפי אנשים לעבור את המחסומים)
3 באוגוסט 2004 at 18:59
תסעדו ותטבחו.
מי שרואה עצמו שותף ובעל נטיות התאבדות – סחתיין, שילכו על זה.
אם כי מהבחינה הדמוקרטית זה לא כדאי, כי יהיו פחות מצביעי ימין, אבל אלו, באופן טבעי, פחות אכפת להם מהדמוקרטיה, כך שזה לא ממש ישנה להם.
אני דווקא משתוקק לראות מי יהיה שפן חי ומי גבר מת. זה הזמן להבדיל בין הילדים לבין הימניים האמיתיים.
ושוב, לא לשכוח – מר H יעזור להם. על בטוח. אולי הוא יביא איזה נס קטן בהפוכה. הוא צריך איזה ComeBack.
עדיין, אין סיבה שזה יביא למלחמה כוללת. מתי התאבדות (שלא גרמה נזק לאחרים) גרמה למלחמה?
5 באוגוסט 2004 at 16:48
אולי זה יהיה קרב עד טיפת הדם האחרונה, אבל הרבה מאד ערבים שינסו "לעלות" על ההתנחלויות, יהרגו ע"י המתנחלים וכאלו שיבואו לעזור להם…
7 באוגוסט 2004 at 23:28
התאבדות כי ברור להם שאין להם סיכוי להפי-אנד.
ושוב, אולי יגיע נס? אסור לאבד תקווה ואמונה בבורא עולם.
אין לי ספק שהמתנחלים לא יחכו בתנוחת לוטוס לשבריות.
עוד סיפור גבורה ומיתוס לתל הגולגלות הגדל של הדתות. סיפור שלאורו ניתן יהיה להבעיר עוד קצת שינאה ולקצור מוות.
כמה שיותר קיצוניים (מכל צד) שעוברים מהעולם הזה לעולם הבא יותר טוב למתונים.
Comments are closed.
26 ביולי 2004 at 23:57
למרות שאני עדין לא מבין את השימוש במילה הכוחנית הזו "לפנות". במקום לפנות צריך להציע להם פיצויים עם הרבה אמפתיה אבל מי שלא רוצה להתפנות לא צריך לפנות אותו בכח.