עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

כך, יהודים יקרים, נוצרת דיקטטורה. כשאומרים שהכיבוש משחית, זו בדיוק הכוונה. אם קיום הכיבוש מעל הכל, אז לא יהיה צעד שלא יינקט כדי להתמודד עם השלכותיו הבלתי נמנעות – ולעזאזל הדמוקרטיה, או זכות הציבור לדעת. בלאו הכי רוב הציבור לא רוצה לדעת מה עושים בשמו בשטחים הכבושים.

כמובן שזה לא יעזור. הכנסת האנטי-דמוקרטית ביותר בתולדות ישראל יכולה לאסור על התקשורת לפרסם את שמו המלא של סער צור, של עמרי בורברג שהורה לירות בעצירים כפותים ושל שאר פושעים, ולכן לא תקראו עליהם בקרוב כאן במאקו, לדוגמא. אבל תוכלו לקרוא עליהם אצלי בבלוג הפרטי, ובעוד עשרות ומאות מקומות באינטרנט. שמותיהם יגיעו גם יגיעו לידיעת הרשויות בהאג ובכל מדינות אירופה, והם ימשיכו להתחבא במטוס ולא להעיז לרדת לביקורת דרכונים.

כשזה יקרה, יתחילו לרדוף בצורה עוד יותר דיקטטורית את מי שרק יעז לתעד את הפשעים. גם זה, כמובן, לא יעזור – אלא אם כן הכנסת תעשה לנו מובארכ ותנתק את המדינה כליל מהאינטרנט. זה, אולי, יעורר גם את אלה שלא מזיז להם שריר בטוסיק אם יורים לאיזה אחמד ברגל בזמן שהוא כפות. מילא פשעי מלחמה, אבל לקחת להם את הפייסבוק?

ובינתיים, אתם מוזמנים להגיד שאני הוזה. אם הייתי אומר לכם לפני עשר שנים שיסתירו את שמו של כל קצין בדרגה גבוהה מחשש שייעצר מיד עם הגיעו למדינת חוק בעולם, הייתם אומרים את אותו הדבר. אני אחכה עם ה"אמרתי לכם", למרות שייתכן שאיאלץ לומר את זה מהמחתרת או מגלות פוליטית. ועד אז, אל תשכחו להצדיע לס' מחטיבת בנימין ולהעמיד פנים שהוא קצין לגיטימי ולא פושע מלחמה.

(פורסם במקור במאקו)

"סער צור, אל תדאג, עוד נפגוש אותך בהאג!" – זו קריאה נפוצה בהפגנות נגד גזל אדמות בחסות גדר ההפרדה בכפרי הגדה המערבית. סער צור, למי שלא מכיר, הוא מפקד חטיבה מרחבית בנימין, והאחראי העליון בשטח על הפשעים המתבצעים בניסיון לדכא את המחאות הלגיטימיות הללו. השמות משתנים, אבל החרוז – והאיום בסנקציות על פי המשפט הבינלאומי על הפשעים המבוצעים במסגרת הכיבוש – נשארים. למרות ניסיונות של תומכי הכיבוש והעסקים כרגיל למשוך בכתפיים ולהעמיד פנים שלא כבד להם, מסתבר שכן כבד.

להמשך, נא לסור לטור שלי במאקו (ואם לא ידעתם שאני כותב שם, לחצו על השם שלי למעלה בגדול. יש איזה שמונה אחורה). אם יש לכם מסיבה כלשהי משהו נגד מאקו, אעלה את זה כאן במלואו בעוד יום-יומיים. הם שילמו על זה ולכן מגיעה להם הבלעדיות.

(Read this post in English)

יש לי משהו קטן (קטן במונחים של גרפומן עם תעודות, כמובן) להגיד על ועדת החקירה הבזויה של הגברת פאינה קירשנבאום, בובת הפיתום של סוכן הקרמלין איווט ליברמן. אבל לפני שאגיע לדבר עצמו, הערה טכנית קטנה:

הצעד הבזוי שנעשה אמש בקלסת ישראל הוא, בינתיים לפחות, קרקס ותו לא. ל"ועדת החקירה" המטופשת הזו אין שום סמכויות של ממש. אין לה סמכויות זימון ולא סמכויות ענישה. אפשר להתעלם מזימוניה ואפשר, כמו מיכאל מנקין המצוין (אנגלית), להיענות לזימון כדי לזרוק לה את החוצפה שלה ישר חזרה בפנים. אבל אם לחזור על עיקר הכותרות: הגסטאפו עדיין לא בדלת. יכול להיות שזה בדרך, ויכול להיות שהקרקס העלוב הזה הוא שיאו של הגל העכור שאחריו הרפש ייסוג. ואחרי שאמרנו את זה, בואו נתייחס לרגע כאילו יש לחלום הרטוב של היודו נאצי מיכאל בן חזיר נפקות כלשהן, ונענה לו כך:

אם להיות ישראלי פירושו לשלוט לנצח בעם אחר, לחמוס את אדמתו, לשלול את זכויותיו ולרמוס את כבודו – כן, בישראל כזו אני בוגד.

אם להיות ישראלי פירושו לחתור לטיהור אתני כדרך לברוח ממלכודת הכיבוש המתהדקת – כן, בישראל כזו אני בוגד.

אם להיות ישראלי פירושו לגנוב את האדמות של פלאחים מרודים, תוך התעלמות מבית המשפט שלי עצמי, לדכא בכוח בהמי הפגנות לא-אלימות הנערכות תוך איפוק כמעט בלתי נתפש חרף הרג מתמשך ועוד לשקר בנוגע לכך כשההרג קורה – כן, בישראל כזו אני בוגד.

אם להיות ישראלי פירושו לפרק את החברה האזרחית, את החינוך, את התשתיות, את מערכת הבריאות, ובו בזמן לממן חברת בטלנים פרימיטיבית שגם הגאון מווילנה היה מקיא ממנה, ולהשאיר את אנשיה שבויים ביד שלטון הרב-רבנים – כן, בישראל כזו אני בוגד.

אם להיות ישראלי פירושו לשלוח אנשים אמיצים להילחם באש בלי ציוד בסיסי, להפקיר את הפריפריה לבורות והזנחה, ובו בזמן לשפוך תקציבי עתק בישובי אפרטהייד בשטחים כבושים בשם האידיאולוגיה היודו-נאצית של כת יהוה – כן, בישראל כזו אני בוגד.

אם להיות ישראלי פירושו להשאיר 20% מהאוכלוסייה במצב מחמיר והולך של אזרחות סוג ב', לאסור עליהם לייבא ספרים בשפתם, לדבר בשפתם בבתי ספר מעורבים, להלך אימים שהם גונבים לנו את הנשים, להתנות את עבודתם כמורים לילדיהם באישור של השטאזי, לא לבנות להם לעולם מקומות ישוב חדשים, לא לאשר להם תכנית מתאר ואז לנהל מסעות השמצה כשהם בונים "נגד החוק" ולנהל ציד מכשפות בזוי כשהם בוחרים לא לבנות כך ובמקום זה באים לגור בישובים "שלנו" – כן, בישראל כזו אני בוגד.

אם להיות ישראלי פירושו לכרות "ברית דמים" עם העדה הדרוזית ואז להשאיר את הביוב זורם בכפריהם, להפלות אותם בכל סיטואציה שאינה כרוכה במדים, להקים יחידה שכמעט כל לוחמיה דרוזים וחמישים שנה אחר-כך להרגיש נורא נאורים כי סופסוף מינינו לה מפקד דרוזי, להדיר אותה מכל אפשרות לקריירה מחוץ לתחום המושב שלה למעט זו של קלגסים שיעשו לנו את העבודה המלוכלכת – כן, בישראל כזו אני בוגד.

אם להיות ישראלי פירושו להסכין עם קלסת ישראל שבה מפלגה, שמנהיגה מערער את הלגיטימציה של כולנו כל פעם שהוא פותח את פיו המלוכלך, פותחת בציד מכשפות אחרי "מקורות מימון" גלויים לגמרי בשעה שאותה קלסת מסרבת לחקור מחדלים ברורים של הטינופות היושבות בה, לא כל שכן להסיק מסקנות אחרי כשלים שגבו מחיר בדם – כן, בישראל כזו אני בוגד.

אם להיות ישראלי פירושו לדגול בעליונות היהודי מעצם לידתו ולשים במוקד הזהות הקיבוצית את הנרדפות, המסכנות וההתקרבנות, באופן שהיטלר בעצמו היה מגדיר כניצחון היסטורי וכהוכחה לצדקתו – כן, בישראל כזו אני בוגד.

אם להיות ישראלי פירושו להתייחס לנרדף ומבקש המקלט כמו שנורא בכינו כשהתייחסו אלינו כשרדפו אותנו – כן, בהחלט, בישראל כזו אני בוגד.

אני אבגוד בה בגלוי וללא רגשות אשם. אני אוציא את קלונה בעולם, אכרות בגרזן הכי גדול שאוכל למצוא את מצג השווא של הלגיטימיות שלה, אמסור את שמות פושעיה הבכירים והחפ"שים כאחד לכל מי שאחשוב שיביא אותם לדין, אדאג שלא תוכלו להציב כף רגל בשום מקום בעולם שבן תרבות היה רוצה להגיע אליו, ואתם מוזמנים לחקור אותי כאוות נפשכם.

אני בוגד בישראל כזו כי אני נאמן לישראל שונה. ישראל של עם גאה ולא מפוחד. ישראל שמעניקה שוויון זכויות אמיתי לכל אזרחיה. ישראל שאינה רוצה לשלוט עשרות שנים בעם אחר בשם החרדות שלה, ובוודאי אינה רוצה להשתמש בחרדות האלה כתירוץ לגזול את אדמתו וליישבה. ישראל של מוסר הנביאים ולא של גזענות התנאים. ישראל של "ברוך עמי אשור, ברוך עמי מצרים" ולא של "אתם קרויין אדם והם אינם קרויין אדם".

ואם ישראל כזו תדחוק אותי לפינה, כן, גם ארים נגדה נשק ואלחם כדי שהמקום בו נולדו ילדיי יהיה גם ראוי למגוריהם כבוגרים בבוא היום. יובלי, גם אתה וגם מי שיחליף אותך בעגלא בזמן קריב בראשות השטאזי מוזמנים לחקור אותי על כך. הכוח אצלכם ובוודאי תנצחו בקרב – אבל לא במלחמה, משום שבטווח הארוך חארות כמוכם תמיד מפסידים, כי כמו שאמר הכומר מרטין לותר קינג, קשת ההיסטוריה ארוכה אבל קימורה נוטה לכיוון הצדק. כשתכלאו אותי אראה לעצמי זכות לפצוע ואף להרוג את כלאיכם כדי לברוח מן הבור, ואם תעמידו אותי מול כיתת יורים בעוון הבגידה הזו, הרי שגם בעודכם מכוונים את הרובים עדיין אירק לכם בין העיניים ועל הנשמה הז'ידית העלובה שלכם, שנשארה בגטו וסירבה להזדמנות של פעם בהיסטוריה להיות עם חופשי וגאה בארצנו. טפו.

(לפוסט הזה באנגלית)