כן, בישראל כמו שלכם אני בוגד
Posted on: 6 בינואר 2011
- In: כללי | פוליטיקה - פנים
- 71 Comments
יש לי משהו קטן (קטן במונחים של גרפומן עם תעודות, כמובן) להגיד על ועדת החקירה הבזויה של הגברת פאינה קירשנבאום, בובת הפיתום של סוכן הקרמלין איווט ליברמן. אבל לפני שאגיע לדבר עצמו, הערה טכנית קטנה:
הצעד הבזוי שנעשה אמש בקלסת ישראל הוא, בינתיים לפחות, קרקס ותו לא. ל"ועדת החקירה" המטופשת הזו אין שום סמכויות של ממש. אין לה סמכויות זימון ולא סמכויות ענישה. אפשר להתעלם מזימוניה ואפשר, כמו מיכאל מנקין המצוין (אנגלית), להיענות לזימון כדי לזרוק לה את החוצפה שלה ישר חזרה בפנים. אבל אם לחזור על עיקר הכותרות: הגסטאפו עדיין לא בדלת. יכול להיות שזה בדרך, ויכול להיות שהקרקס העלוב הזה הוא שיאו של הגל העכור שאחריו הרפש ייסוג. ואחרי שאמרנו את זה, בואו נתייחס לרגע כאילו יש לחלום הרטוב של היודו נאצי מיכאל בן חזיר נפקות כלשהן, ונענה לו כך:
אם להיות ישראלי פירושו לשלוט לנצח בעם אחר, לחמוס את אדמתו, לשלול את זכויותיו ולרמוס את כבודו – כן, בישראל כזו אני בוגד.
אם להיות ישראלי פירושו לחתור לטיהור אתני כדרך לברוח ממלכודת הכיבוש המתהדקת – כן, בישראל כזו אני בוגד.
אם להיות ישראלי פירושו לגנוב את האדמות של פלאחים מרודים, תוך התעלמות מבית המשפט שלי עצמי, לדכא בכוח בהמי הפגנות לא-אלימות הנערכות תוך איפוק כמעט בלתי נתפש חרף הרג מתמשך ועוד לשקר בנוגע לכך כשההרג קורה – כן, בישראל כזו אני בוגד.
אם להיות ישראלי פירושו לפרק את החברה האזרחית, את החינוך, את התשתיות, את מערכת הבריאות, ובו בזמן לממן חברת בטלנים פרימיטיבית שגם הגאון מווילנה היה מקיא ממנה, ולהשאיר את אנשיה שבויים ביד שלטון הרב-רבנים – כן, בישראל כזו אני בוגד.
אם להיות ישראלי פירושו לשלוח אנשים אמיצים להילחם באש בלי ציוד בסיסי, להפקיר את הפריפריה לבורות והזנחה, ובו בזמן לשפוך תקציבי עתק בישובי אפרטהייד בשטחים כבושים בשם האידיאולוגיה היודו-נאצית של כת יהוה – כן, בישראל כזו אני בוגד.
אם להיות ישראלי פירושו להשאיר 20% מהאוכלוסייה במצב מחמיר והולך של אזרחות סוג ב', לאסור עליהם לייבא ספרים בשפתם, לדבר בשפתם בבתי ספר מעורבים, להלך אימים שהם גונבים לנו את הנשים, להתנות את עבודתם כמורים לילדיהם באישור של השטאזי, לא לבנות להם לעולם מקומות ישוב חדשים, לא לאשר להם תכנית מתאר ואז לנהל מסעות השמצה כשהם בונים "נגד החוק" ולנהל ציד מכשפות בזוי כשהם בוחרים לא לבנות כך ובמקום זה באים לגור בישובים "שלנו" – כן, בישראל כזו אני בוגד.
אם להיות ישראלי פירושו לכרות "ברית דמים" עם העדה הדרוזית ואז להשאיר את הביוב זורם בכפריהם, להפלות אותם בכל סיטואציה שאינה כרוכה במדים, להקים יחידה שכמעט כל לוחמיה דרוזים וחמישים שנה אחר-כך להרגיש נורא נאורים כי סופסוף מינינו לה מפקד דרוזי, להדיר אותה מכל אפשרות לקריירה מחוץ לתחום המושב שלה למעט זו של קלגסים שיעשו לנו את העבודה המלוכלכת – כן, בישראל כזו אני בוגד.
אם להיות ישראלי פירושו להסכין עם קלסת ישראל שבה מפלגה, שמנהיגה מערער את הלגיטימציה של כולנו כל פעם שהוא פותח את פיו המלוכלך, פותחת בציד מכשפות אחרי "מקורות מימון" גלויים לגמרי בשעה שאותה קלסת מסרבת לחקור מחדלים ברורים של הטינופות היושבות בה, לא כל שכן להסיק מסקנות אחרי כשלים שגבו מחיר בדם – כן, בישראל כזו אני בוגד.
אם להיות ישראלי פירושו לדגול בעליונות היהודי מעצם לידתו ולשים במוקד הזהות הקיבוצית את הנרדפות, המסכנות וההתקרבנות, באופן שהיטלר בעצמו היה מגדיר כניצחון היסטורי וכהוכחה לצדקתו – כן, בישראל כזו אני בוגד.
אם להיות ישראלי פירושו להתייחס לנרדף ומבקש המקלט כמו שנורא בכינו כשהתייחסו אלינו כשרדפו אותנו – כן, בהחלט, בישראל כזו אני בוגד.
אני אבגוד בה בגלוי וללא רגשות אשם. אני אוציא את קלונה בעולם, אכרות בגרזן הכי גדול שאוכל למצוא את מצג השווא של הלגיטימיות שלה, אמסור את שמות פושעיה הבכירים והחפ"שים כאחד לכל מי שאחשוב שיביא אותם לדין, אדאג שלא תוכלו להציב כף רגל בשום מקום בעולם שבן תרבות היה רוצה להגיע אליו, ואתם מוזמנים לחקור אותי כאוות נפשכם.
אני בוגד בישראל כזו כי אני נאמן לישראל שונה. ישראל של עם גאה ולא מפוחד. ישראל שמעניקה שוויון זכויות אמיתי לכל אזרחיה. ישראל שאינה רוצה לשלוט עשרות שנים בעם אחר בשם החרדות שלה, ובוודאי אינה רוצה להשתמש בחרדות האלה כתירוץ לגזול את אדמתו וליישבה. ישראל של מוסר הנביאים ולא של גזענות התנאים. ישראל של "ברוך עמי אשור, ברוך עמי מצרים" ולא של "אתם קרויין אדם והם אינם קרויין אדם".
ואם ישראל כזו תדחוק אותי לפינה, כן, גם ארים נגדה נשק ואלחם כדי שהמקום בו נולדו ילדיי יהיה גם ראוי למגוריהם כבוגרים בבוא היום. יובלי, גם אתה וגם מי שיחליף אותך בעגלא בזמן קריב בראשות השטאזי מוזמנים לחקור אותי על כך. הכוח אצלכם ובוודאי תנצחו בקרב – אבל לא במלחמה, משום שבטווח הארוך חארות כמוכם תמיד מפסידים, כי כמו שאמר הכומר מרטין לותר קינג, קשת ההיסטוריה ארוכה אבל קימורה נוטה לכיוון הצדק. כשתכלאו אותי אראה לעצמי זכות לפצוע ואף להרוג את כלאיכם כדי לברוח מן הבור, ואם תעמידו אותי מול כיתת יורים בעוון הבגידה הזו, הרי שגם בעודכם מכוונים את הרובים עדיין אירק לכם בין העיניים ועל הנשמה הז'ידית העלובה שלכם, שנשארה בגטו וסירבה להזדמנות של פעם בהיסטוריה להיות עם חופשי וגאה בארצנו. טפו.
(לפוסט הזה באנגלית)
71 Responses to "כן, בישראל כמו שלכם אני בוגד"
11 בינואר 2011 at 1:06
היי אני לפני גיוס,בת 18 ואני לא רוצה להתגייס אני לא מסכימה ומאמינה בצבא הכיבוש אבל אני ממש מתקשה להסביר את עצמי כששואלים אותי למה אני לא רוצה להתגייס רציתי לדעת מה אתה חושב על כך ואם פרסמת מתישהו משהו בנושא שיכול לעזור לי.. תודה
11 בינואר 2011 at 2:24
תראי, אני יכול לכתוב לך נאום שלם, אבל נאום שלי שתדקלמי אותו מלה במלה בוודאי לא יישמע אמין. אני יכול לתת לך שורה של ראשי פרקים שאותם תפרטי במלים שלך. (ולקוראיי היקרים – אני בהחלט מודע שייתכן שמדובר במלכודת [ואל תיעלבי חופש יקרה אם לא כך הדבר. זה שזה לא נכון לגבייך לא אומר שהאפשרות לא קיימת]. גם אם זה המקרה, אני נכנס למלכודת הזו ברצון. מי שרוצה לתבוע אותי על הסתה לא לשרת בצה"ל מוזמן בחפץ לב. אני מוכן גם להרצות על כך בכל בית ספר שיסכים.
ולעניין:
1) צה"ל הוא ארגון שהרוב המכריע של פעילותו מיועד לשימור והעמקת הכיבוש שאת רואה אותו כפסול מוסרית. הוא מבצע פשעים נגד זכויות האדם של תושבי השטחים הכבושים מדי יום. את מסרבת ליטול חלק בכך, אפילו בתפקיד שאינו קשור לכך ישירות. כל שירות בצה"ל מסייע למכונה, וסירוב לשרת שולח מסר. נכון, צה"ל בסך הכל מבצע את פקודות הממשלה. כשהממשלה תפסיק להשתמש בצה"ל ככוח קלגסים מגונה, שידברו איתך.
2) צה"ל הוא ארגון שמבצע פשעי מלחמה ואת מסרבת להתגייס בכפייה לארגון שפעילותו עלולה להביא אותך (אפילו בלי ידיעתך) להיתבע בבית הדין הבינלאומי או להיעצר במהלך ביקור בחו"ל.
3) צה"ל הוא ארגון שמפר ברגל גסה את הוראות בג"ץ ואת מסרבת לתת את ידך להתנהגות של משפחת פשע.
4) בצה"ל קיימת אבטלה סמויה מטורפת, והדבר נכון במיוחד לנשים. עם רמת המוטיבציה שלך ודעותייך, הסיכוי שיתנו לך לשמש בתפקיד משמעותי כלשהו לביטחון המדינה (במיוחד אחרי פרשת ענת קם) הוא אפסי, ולכן אפילו התירוץ של שירות חיוני למדינה כהצדקה לנטילת שנתיים מחייך (או שנה ותשע? כמה זה היום בנות?) בשכר של פחות ממחצית שכר המינימום אינו תופס. צה"ל לא באמת צריך אותך, אז שיעזוב אותך באמאשלו. שהאידיוט עם הברזלים יכין לעצמו קפה. (למעשה זכור לי במעומעם שקראתי איפה שהוא שכבר אסור להגיד לפקידות להכין קפה, אבל אני לא בטוח, ובכל מקרה הנקודה העקרונית בעינה עומדת).
5) הרקורד של צה"ל בטיפול בתלונות של הטרדה מינית הוא גרוע ממחריד. כן, איציק מרדכי והדרוזי ההוא, עאטף משהו אאז"נ, אבל זה קצה הקרחון, הסיפור של מרדכי נחשף רק מסיבות פוליטיות (הוא היה אמיתי כמעט ללא כל ספק, אבל הסיבה שמישהו שכנע את המתלוננות להתלונן היתה פוליטית). הטרדה ברמות נמוכות יותר אבל מצלקת נפשית בכל זאת קורית כל הזמן, ורמת השליטה שיש למטרידים הן בקרבנות והן במי שאמורים לפקח עליהם ולטפל בתלונות היא עצומה לאין שיעור ממה שקורה באזרחות. אני בתור בחורה בת 18 הייתי מסרב(ת) להפקיר את עצמי לסכנה הזו מסיבה זו בלבד.
6) לסיום, הסיבה הכי פחות תופסת מוסרית, אבל אמיתית מאד – צה"ל הוא ארגון מטומטם ברמות מפחידות. התסכול שבלהיות כפוף לו בדרג הכי זוטר וחסר השפעה שיש הוא סכנה ממשית לבריאות.
והערה באמת לסיום: אני לא ממליץ ללכת על המסלול של סרבנות מצפון אלא אם כן את מוכנה לתוצאות, והתוצאות הן שיעשו ממך דוגמא, ישימו אותך בכלא צבאי וכו'. זו הבחירה המוסרית יותר, אבל המוסריות שבעצם הסירוב לשרת בארגון פשע גוברת על הצו המוסרי לעשות את זה בצורה ישרה ולתת לארגון הפשע להפוך אותך לקורבן. סירוב שקט הוא גם מוסרי, הוא פשוט פחות נאצל. גם להוצאת פרופיל 21 יש מחיר, אבל לטעמי הוא נמוך בהרבה מזה של לבעוט לבהמה הירוקה בפרצוף בגלוי. אז יהיו עבודות שלא יקבלו אותך אליהן. אני מכיר מלא אנשים שיצאו 21 (כולל עצמי, אחרי שירות של כשנה שהספיק לי עד לפה), וכמות העבודות שלא קיבלתי בגלל זה היא מזערית. כך גם מכריי. מה שאני ממש לא ממליץ עליו הוא להתחזות לדתייה. אם את במובהק לא (לובשת ביקיני בקיץ, בגדים סקסיים גם בחורף, מבלה בשבתות וכו'), טובים סיכוייך להיתפס ואז גם בחרת בנתיב הפחות מוסרי\נאצל לאי-שירות וגם אכלת אותה. כשאת מקבלת 21 לא עשית שום דבר שהוא באמת לא מוסרי – צה"ל עצמו בחר לפטור אותך משירות על פי מיטב הבנתו. התחזות לדתייה היא הונאה וקבלת דבר במרמה.
מקווה שעזרתי! אם יש למישהו מה להוסיף, בכיף.
[…] Rechavia Berman is an Israeli journalist and Blogger. This post originally appeared in Hebrew on Rechavia’s blog […]
[…] גם לי, אין פתרונות למצב. עוד הפגנה (בהחלט חשוב), עוד ועוד מניפסט אמיץ, עוד קבוצות בפייסבוק. אף אחד לא יודע לאן זה יימשך, […]
11 בינואר 2011 at 15:17
אז זהו ק.א שפה בדיוק קבור הכלב. אם אנשים כמו אליק רון שאיננו בדיוק אהוב המגזר הערבי בארץ כבר מבינים שהכיבוש לא טוב לנו ,אם ליברמן כבר לא רוצה לספח את השטחים ומציע משהו שאפילו אורי אבנרי לא הציע – להצר עוד יותר את המותניים של המדינה, אז המסקנה היא שגם (ובעיקר) אם דעותיך ימניות, אם אתה שונא ערבים ופוחד מהם, אם אתה חושב שהמדינה הזאת צריכה להיות כמה שיותר יהודית ,אז ובמיוחד אז, סיפוח של 2270,000 ערבים למדינתך (בלי עזה) הוא איוולת מוחלטת והימין יודע את זה. זהו באמת העוול האמיתי של הכיבוש, אם הכיבוש היה רע לערבים וטוב לעם היהודי בישראל הייתה פה שאלה מוסרית, אם הייתי יודע שהערבים מהגרים מפה בהמוניהם ועוד עשר שנים כבר נוכל לספח את השטחים בלי לקבל את אחמד טיבי כשר בממשלה היה פה וויכוח על השאלה אם מותר לנו לעשות את זה אבל בפועל קורה ההיפך. למעשה הימין משקר כשהוא אומר ש'הבעיה היא שהערבים לא רוצים שלום', זאת לא הבעיה זה המזל הגדול של הימין פה, רק תאר לעצמך שמחר בבוקר קמים כל ערביי השטחים ומכריזים על רצונם להסתפח למדינה היהודית הנפלאה, איזו זעקות אימה ישמיעו כל הדרוקמנים והוולדמנים.
עכשיו נשאלת השאלה, למה אם כן מעמיק הימין את הכיבוש בשטחים, יותר מזה, מי שבונה את רוב ההתנחלויות, מי שסולל את הכבישים אל אותן התנחלויות, מי שמכניסים אותו בעיצומו של עוצר להתנחלות כדי שיפנה את הזבל הם הערבים (למרות שיש לאחרונה גם גויים אחרים, סינים למשל)
למה? הרי הם האוייב לא?
התשובה היא פשוטה, זה התחיל ב67 כשפתאום התמלאה הארץ פועלים זולים וצייתנים ונמשך תחת שלטון הימין, אנחנו לא עוזבים את השטחים כי אנחנו לא רוצים לאבד את העבדים, האדמה, חברון עיר האבות וכל השטויות האלו מעניינות את רוב הציבור הימני כשלג דאשתקד. במילים אחרות לא רק שהימין בוגד באידאולוגיה שלו עצמו אלא שהוא עושה את זה עבור המניע השפל ביותר – כסף. ימניים בוגדים במדינה תמורת כסף ולא שום סיבה אחרת. כמובן שהימין לא אשם, מי שהתחיל בזה הייתה מפלגת העבודה ה'סוציאליסטית' כך שבאמת אי אפשר לבוא בטענות לאנשים שמראש האידאולוגיה שלהם אפילו לא מעמידה פנים של אהדה לחלשים ולמדוכאים.
11 בינואר 2011 at 15:28
חופש יקרה, תרשי לי להגיד לך את העמדה ההפוכה:
א. כל מה שכתב רחביה נכון בריבוע, לא זאת הנקודה. השאלה היא לא האם צה"ל עושה את הדברים שרחביה כתב, הוא עושה אותם, אבל הוא עושה עוד משהו קטן – הוא מגן עלייך מהאוייב. נכון, זה קצת אנכרוניסטי להזכיר את זה אבל לא, עדיין אי אפשר להוציא את הטנקים מהגבולות בלי שהסורים יכנסו פנימה ויהרגו בנו (כן, כן אני יודע, זאת לא שמאלנית תיקנית אבל ככה זה אצלנו הכהניסטים המוסווים) . נכון, צה"ל יוזם לפעמים מלחמות מיותרות (מלחמת לבנון הראשונה היא הפעם הראשונה שהבנתי שמשהו כאן מסריח) אבל זה ממש לא אומר שצה"ל חלש לא יגרום לשכנים שלנו להתחיל מלחמה (מיותרת ומזיקה עבורם) . זה נורא קלישאתי אבל זה לא אומר שזאת לא האמת.
ב. הצבא הוא חלק של המדינה שלך שבה את חיה. כל הדברים שרחביה תיאר כמו 'העמקת הכיבוש' לא צה"ל עושה אלא המדינה שלך. אותה מדינה שאת חיה בה, מקבלת ממנה שירותים שונים ונהנית ממה שיש לה להציע. האם את יכולה מוסרית לא לשרת בצבא המגונה הזה ולהמשיך לחיות כאן במדינה, בהנחה שהצבא אכן לא ראוי שתשרתי בו, האם הצלת את מצפונך בזה שלא שירתת בו? תארי לעצמך שאומר לך שאני אדם מוסרי רק היד שלי לפעמים צובטת לבחורות בישבן, אני לא אלים אבל הרגל שלי פתאום בועטת בחסרי ישע – זאת רק הרגל, אני עצמי בסדר גמור, סמל ההגינות והרחמים כמובן, נשמע לך הגיוני. מי שמסרב לשרת בצבא מבחינה מוסרית אני בהחלט חושב שאין לו זכות מוסרית להמשיך לגור כאן במדינה. זה לא נכון לגבי מי שמוכן לשרת בצבא אבל מסרב מטעמי מצפון לפקודה כזו או אחרת, למשל לשרת בשטחים או לפנות התנחלות יש הבדל בין פסילה גורפת של כל השירות הצבאי לבין פקודה מסויימת שמצפונך לא מאפשר לך לבצע.
[…] אין פתרונות למצב. עוד הפגנה (בהחלט חשוב), עוד ועוד מניפסט אמיץ, עוד קבוצות בפייסבוק. אף אחד לא יודע לאן זה יימשך, […]
11 בינואר 2011 at 16:30
תודה רבה לך רחביה(ולא,אני לא איזשהי מלכודת)אני ממש מסכימה עם כל מילה שלך זה סידר לי את הבלאגן בראש.יש לך מושג אולי בקשר לאם מכריחים אותי במסגרת בית הספר להשתתף בפעילויות שקשורות לצבא כמו שטיפות מוח-"הרצאות" או יום חיילות וכל מיני שטויות כאלה אם יש לי זכות לא להשתתף בהם? כי יש לנו מלא כאלה בבית ספר המרעיל שלנו ודיברתי עם היועצת ועם המורה ועם המדריך בפנימיה אבל הם עדיין מתעקשים ולא מרשים לי שלא להשתתף למרות שהצגתי להם את עמדתי ושאמרתי שאני לא רוצה הם פשוט לא משחררים ואומרים לי שאם אני לא אגיע ישעו אותי מבית ספר,יש להם אפשרות כזאת? הם טוענים שזה חלק מתכנית הלימודים ואין מה לעשות וזה ממש מעצבן אותי ומרגיש לי רע להיות בפעילויות הדביליות האלה.
11 בינואר 2011 at 16:54
"זה לא נכון לגבי מי שמוכן לשרת בצבא אבל מסרב מטעמי מצפון לפקודה כזו או אחרת, למשל לשרת בשטחים או לפנות התנחלות יש הבדל בין פסילה גורפת של כל השירות הצבאי לבין פקודה מסויימת שמצפונך לא מאפשר לך לבצע."
אה, כלומר אם אני אפסנאי בבסיס עורף של אוגדה שעושה בעיקר בט"שים בשטחים, אבל הבסיס ברמלה ואני רק נותן(ת) שירות לעושים במלאכת הכיבוש – אני בסדר? אני לא חלק ממנגנון הכיבוש? לא, כלומר כן, אני חלק ממנגנון הכיבוש, גם בלי לשים רגל בשטחים ובלי להשפיל אישית אף פלסטיני במחסום.
עדו, אתה צודק שאם פתאום גם ניסוג מהשטחים וגם נכריז מיד לאחר מכן שאין צבא זה לא יהפוך לא את חיזבאללה ולא את הגרורה האיראנית האחרת מצפון לנו (זו שאגב אפשר לנתק מאיראן במחיר הגולן, אבל לא משנה. מדינה מחליאה בכל מקרה) לשוחרי שלומנו, אבל אני לא חושב שאתה מבין עד כמה עמוקה המחלה. גם את הדוגמא שלך על הרגל שבועטת אני לא מבין, עם כל הכבוד.
"האם את יכולה מוסרית לא לשרת בצבא המגונה הזה ולהמשיך לחיות כאן במדינה, בהנחה שהצבא אכן לא ראוי שתשרתי בו[?]"
כן! אני בדעה שהמצב הגיע לכדי כך שהצבא איבד את הזכות המוסרית לדרוש מאנשים שישרתו בו. אני לא נגד צבא בעיקרון. מכיר שמאלנים שהם פציפיסטים? אז זהו, שאני לא. אתם מתעלמים מכך שאת המשחק הזה של לשנות מבפנים ולללכת בתלם ולקבל את הדין שיחקנו כמו טאטא'לה כבר ארבעים שנה. לפני עשר או חמש עשרה שנה התשובה שלי היתה שונה לשאלה הזו, ובוודאי לפני 21 שנה לפני שיצאתי בעצמי מהצבא (מסיבות אישיות אגב. הימים היו ימי האינתיפאדה הראשונה ולמרות שכבר הייתי "שמאלני" לא בחרתי בסירוב אידיאולוגי, למרות שעליתי לעצמי בפרופיל נמוך ובסימן שחור בתיק כי אמרתי בלשכה שאלך לכלא ולא אבצע פקודה בלתי חוקית). היום כבר לא.
חופש – דברי עם פרופיל חדש על שאלות ספציפיות כאלה. לגבי הפעילויות – גם אם זכותם להכריח אותך, ואני חושש שזה המצב, זה לא אומר שאת חייבת לשתף פעולה עם התסריט שלהם. זה דורש כוחות נפש ונכונות לעמוד מול עוינות ולעג, אבל תשתתפי ותזרקי להם את האמת בפנים. אחרי ההרצאה בשאלות, כשכולם שואלים עם עיניים מנצנצות על יתרונותיה של יחידה זו או אחרת, תרימי יד ותשאלי בנימוס "אם אני מתגייסת ואחרי הצבא נעצרת בטיול באירופה כי איזו פקודה שמילאתי הובילה לרצח חפים מפשע, למה לי להאמין שצה"ל והמדינה ירימו אצבע לעזור לי, או יוכלו לעשות תא זה גם אם ירצו?" אם יגידו לך שמה פתאום, צה"ל מגן על האנשים שלו, והמדינה לא מפקירה חיילים, תחייכי ותגידי "וואלה? תשאל את נעם שליט". את יכולה לסובסב את השאלה לא למעצר על פשעי מלחמה אלא לחטיפה בידי חמאס. את יכולה לשאול "אם המפקד שלי מטריד אותי מינית והוא וקצין קבילות חיילים בבסיס חברים הכי טובים, והמש"קית ת"ש גם חברה של שניהם, או סתם לא מעיזה לעשות כלום כי הוא מפקד נערץ עם ברזלים על הכתפיים והיא כולה סמלת בת עשרים, מי יקשיב לי אם אתלונן?" יש המון דרכים להביך אותם. מכריחים אותך? תגרמי להם להצטער על זה. תבואי להנהלה ותדרשי שירשו לך לארגן הרצאה שמסבירה למה לא לשרת בצבא בתנאים האלה. אם לא מרשים לך, תארגני לבד אחרי שעות הלימודים.
כל הדברים האלה דורשים אומץ, כי הם שמים עלייך מטרה וחושפים אותך להצקה ועוינות. אבל זו דרך להתמודד.
והכי חשוב – עוד חמישה חודשים נגמר התיכון. קחי אוויר. זה כבר ממש קרוב. 🙂
11 בינואר 2011 at 16:55
עדו, אני חייב להודות שמהודעתך האחרונה יצאתי טיפונת מבולבל. ראשית אינני חי בישראל מזה שנים רבות, כמעט 20 שנה, לכן בעוונותי אינני מכיר את אליק רון. כאשר אני אמרתי שלמדינה אין אינטרס, לא התכוונתי לישראל בלבד אלא לכל מדינה באשר היא. (1) אתה אומר ש: "הימין בוגד באידאולוגיה שלו עצמו", דבר זה אינו מובן לי. אדם, או מפלגה, אינם יכולים לבגוד באידיאולוגיה של עצמם, זה חסר מובן (עבורי). אני מכנה זאת אחרת ממך – אדם ש"בוגד בעצמו" בסה"כ שינה את דעתו. אתמול האידיאולוגיה שלו היתה א' והיום היא ב' ומחרתיים היא ג'. לכן אין כאן בגידה. אדם יכול לבגוד רק ביישות אחרת ממנו. (2) מדינה היא יישות חיצונית כזו. אבל מדינה היא יישות מלאכותית, אין לה רגשות או צרכים. היא ריקה מכל תוכן. היא כלי. ליישות כזו יש גוף מייצג (ממשלה) הקובעת מסגרת ותשתית לחיי אזרחיה, זה מתבטא ב: ניהול משאביה, תחיקת חוקים, ושירותים לתושביה. ה"בגידה" שאני יכול להעלות על דעתי בהקשר זה, ובזה אני מסכים אתך, היא הונאתו של הציבור ע"י נבחריו או המעילה באמון. הדוגמה הקלסית לכך היא מלחמת שולל. או לחליפין בגידה בה תושב אינו מזדהה עם מה שהוחלט בבית המחוקקים. עד כאן הבגידה האפשרית בין אדם למדינתו או בין מנהיג לבוחריו. (3) כעת לעניין אחר (אך קשור) והוא עניין הכיבוש: אם הציבור בישראל מתבוסס 60 שנה במלחמות, הסבירות שנבחריו בגדו בו קרובה ל 100% (לטעמי היא 100%). (4) הכיבוש לדעתי נועד, כפי שאמרת, באמת לשרת גם מטרות כלכליות ובזה אין לי כל צל של ספק. (5) השאלה האם נבחרי המדינה מטורפים (מוליכים את תושבי מדינתם לאבדון במודע) או שהם פושעים (שרואים רווח נאה בצד עיסוקם זה), או תשלובת מסויימת של שני אלה היא שאלה קשה. מצד אחד אני נוטה לקטלגם כפושעים-נוכלים טהורים אך כסף כנראה שלא חסר להם כבר. ואפילו אם נוכלים טהורים הם, הרי שנדרשת מידה עצומה של אטימות רגשית לסבלם של מאות אלפים ומליונים שסבלו, סובלים ועוד יסבלו מהתזמורת הפילהרמונית שעליהם הם מנצחים, לכן בהנתן אטימות כה רבה עלי לחשוד במצבם הנפשי. (6) אקיצר, המצב עצוב. (7) החדשות הרעות הן רק שבמקום מושבי מעבר לים, כך אני חושש, המצב אינו נראה טוב בהרבה. כדברי השיר: היאוש רק יותר נוח. המסקנה הבלתי נמנעת ככל הנראה היא שעולמינו נשלט ביד רמה ואכזרית בידיהם של חצי-פושעים חצי- מטורפים וכל יום שאנו חיים עלינו להכיר תודה שאדונים אלה עשו עימנו חסד ליום נוסף. בזמן האחרון זוהי הרגשתי.
11 בינואר 2011 at 17:40
א.ק אדם בוגד בעצמו כשהוא מכריז משהו אחד ועושה את ההיפך. אם אני למשל מכריז שהכי חשוב זה הבריאות ואז הולך לעשן את הסיגריה החמישים שלי מהבוקר ובולע עוד עוגת קצפת אז או שאני מאמין למה שאני אומר ואז מעשי לא הגיוניים או שאני לא מאמין ואז אני צריך לשאול את מי אני מרמה פה לעזאזל?
רחביה, לא ענית לי על השאלה, אם אותו חפ"ש שלא עושה שירות בשטחים הוא עדיין משתף פעולה אז גם אזרח כמוך שחי כאן ,נהנה מהמשאבים שהמדינה המדכאת והכובשת (ומשלם לה מיסים שמממנים את הצבא) ולא משרת בצבא עדיין משתף פעולה לא? אם המדינה פסולה – והצבא הוא זרוע ביצועית של המדינה, לא גוף בפני עצמו (רגל או יד ולא איש אחר) – אז פסול גם לגור בה ולהנות מהשירותים שהיא מעניקה. זה קצת כמו להיות חבר של טוני סופראנו, לבוא אליו הביתה ולעשות על האש (ראיתי כמה פרקים) ולראות טלוויזיה במסך הגדול שיש לו בסלון אבל להרגיש בסדר עם עצמך כי אתה לא משתתף בסיורי הפרוטקשן שלו ולא מוכר עבורו סמים.
11 בינואר 2011 at 18:05
"אם המדינה פסולה – והצבא הוא זרוע ביצועית של המדינה, לא גוף בפני עצמו (רגל או יד ולא איש אחר) – אז פסול גם לגור בה ולהנות מהשירותים שהיא מעניקה. "
לא מותק. הזכות שלי היא יסודית. המדינה קיימת בשבילי, לא אני בשביל המדינה. המדינה מעצם קיומה ככזו חייבת לי שירותים בין אם אני בוחר לשתף פעולה עם הפשעים שלה, אם לאו. אחרת מה שאתה אומר הוא שאדם שאינו מסוגל לשרת מסיבה זו או אחרת יש לו זכות פחותה ליהנות מהשירותים ובעצם עושים לו טובה.
זכותה של המדינה לחלוק עליי בנוגע למהו פשע וכו', זכותה לעצור אותי על סירוב להתגייס, וחובתי כאדם מוסרי לחיות עם תוצאות מעשיי. אבל אם יש מנגנון שבאמצעותו אני יכול לשכנע את המדינה לוותר על שירותיי באופן שלא אצטרך להכתים את ידיי בזוהמת הכיבוש ועדיין אוכל כאדם פרטי לחיות את חיי – זכותי המלאה. אין "משתמטים". יש מי שהצבא ויתר עליהם על פי חוקיו ונהליו הוא. הצבא רוצה, שיבטל את פרופיל 21 מסיבות בריאות הנפש, ויתמודד עם גל ההתאבדויות שזה יגרור. הוא לא עושה את זה כי לא שווה לו.
"רחביה, לא ענית לי על השאלה, אם אותו חפ"ש שלא עושה שירות בשטחים הוא עדיין משתף פעולה אז גם אזרח כמוך שחי כאן ,נהנה מהמשאבים שהמדינה המדכאת והכובשת (ומשלם לה מיסים שמממנים את הצבא) ולא משרת בצבא עדיין משתף פעולה לא? "
במידה מסוימת, כן. יש גוונים. יש מה שנקרא לא-לוחמים. אבל כן, אם המדינה שלך פושעת, יש לך חובה מוסרית לבצע מעשים, או לכל הפחות להצהיר הצהרות, שיבהירו שאתה מתנגד, ולהימנע משיתוף פעולה. שומה עליך להחרים את תוצרת המפעלים הישראליים הפועלים בשטחים הכבושים, לדוגמא, אחרת כן, אתה משת"פ של הכיבוש.
לפי ההגיון שלך כל מי שמתנגד לכיבוש חייב פשוט לעזוב. זובי. זו המדינה שלי ואני אלחם על דמותה – וזאת בלי להיות המקל המכה ללא רחם.
לגבי השוואת הסופראנוס – להיות חבר של מישהו זו לא זכות יסוד. לגור במדינה שלך בלי שייכפה עליך להשתתף בפשעים כן. ועוד אגב – סדרה גדולה. בחמישייה הפותחת אי פעם. יצירת מופת תרבותית. פעם הבאה שערוץ 2 יתחיל לשדר מההתחלה כל לילה בחצות, עשה לעצמך טובה. תקליט במקס אם אין לך זמן לראות בחצות. עכשיו כבר עונה 2 בסיבוב הנוכחי, אז תצטרך לחכות כמה חודשים. אל תצטרף באמצע כי תפספס דברים.
11 בינואר 2011 at 23:27
רק הבהרה, לא כתבתי ש'כל מי שמתנגד לכיבוש צריך לעזוב' בכל מדינה יהיו דברים שלא ימצאו חן בעיני, מיסים שילכו לאן שאני לא רוצה, פעולות שלטוניות שלא אסכים איתן וכן הלאה. הטענה שלי היא שאם בשלב מסוים אני עד כדי כך סולד מהפעולות של אותו ממשל שאני מסרב לשתף פעולה עם אחת הזרועות שלו (במקרה זה הצבא אבל אני יכול גם להחליט שאינני משלם מיסים שמממנים את הדברים שאני מתנגד להם) אז נשאלת השאלה אם אפשר להפסיק לשתף פעולה 'רק' עם זרוע אחת של המדינה. הטענה שלי היא שכל ה'זרועות' האלו שייכות לגוף אחד (יצא לי דימוי של תמנון מפחיד) ואתה לא יכול להרגיש מוסרי רק כי לא שיתפת פעולה עם 'זרוע' אחת אבל אין לך בעיה עם שאר התמנון.
11 בינואר 2011 at 23:44
כן, צבא זה לא כמו לשלם מסים. מסים מממנים הכל. צבא לא. וגם מרד מסים יכול להיות פעולת התנגדות לגיטימית לחלוטין. אתה בעצם אומר שאו שאפתח במרד גלוי נגד המדינה או שאציית לכל גחמותיה. זה לא עובד ככה. התנגדות סבילה היא נשק לגיטימי, אם גם שמור למקרי קיצון.
[…] היום עומדות בפני אזרח ישראלי שתי אופציות, או גזען או בוגד. אז אני אומר תבגדו בגזענות, תבגדו במחשבה המיליטריסטית, […]
19 בינואר 2011 at 14:33
מסכים עם הרבה ממה שכתבת,
רק הערה (או שמא יש לומר הארה) אחת, זה לא הימניים שמדאיגים אותי, אלא השמאלנים בכאילו ממפלגת העבודה ומרץ, אלו שטיהור אתני הוא יסוד מפלגותיהם, שגירוש של מאות אלפי פלסטינים, השמדת מאות כפרים, וטבח ואונס של מאות ויתכן שאף אלפים אחרים הוא הבסיס לחייהם. מפלגות אלו שתומכות בטבח של 75 שוטרים בעזה ואחרי זה מגלגלות עיניים. מפלגות שאומרות שהן רוצות לחזור לדרכו של בן גוריון כשברור שהדרך היא עוד טיהורים אתניים, עד רציחות ועוד שנאה לאחר.
26 בינואר 2011 at 16:58
[לרחביה. המייל שלך לא מופיע לכן אני שולח לכאן.]
היום פרסם גלעד סרי לוי רשימה שכותרתה "התאבדות אינה פתרון" ובה התייחסות לכתבתו האחרונה של גדעון לוי – אזור הדמדומים | "מי שצריך לקרוא את זה, שיקרא". (ראה קישור שם).
זוהי רשימה מסוכנת ביותר עבור חיילים העלולים להקלע למצב דומה וחשוב יהיה לדעתי להתייחס אליה וליידע הן את הכותב והן את הקוראים בחומרת הדברים שנכתבו שם. הכותב יידע אותי ואת שאר הקוראים: "דרור בל"ד – תגובתך האחרונה נמחקה. איני מאפשר קריאה למעשים בלתי חוקיים בבלוג שלי".
תגובתי שנפסלה:
האג'נדה שלך מסוכנת. מאד מסוכנת. האג'נדה שלך נמצאת כאן: "התאבדות היא מעשה מוסרי פסול. המתאבד פוגע פגיעה קשה ומרה בכל מי שסובב אותו, מתוך ראיה אנוכית. אי אפשר להצדיק את ההתאבדות בשם מחאה כנגד ענין זה או אחר. הייתה שמורה לו האפשרות להיות אקטיביסט, סרבן או להקדיש חייו לכתיבת מאמרים בעתון "הארץ"".
ולא, לא כתבת במפורש את עמדתי. מה שכתבת במשפט האחרון הוא טיעונים להקלה בעונש בפני בורא עולם, התייחסות מסוכנת ביותר והיא היא המעודדת התאבדויות. כשאדם נמצא במצב קיצוני הוא זקוק לחמלה, ובעיקר להזדהות (ובמקרה זה להזדהות אידאולוגית פוליטית).
זכור לי בתקופת שירותי הצבאי את הפעם הראשונה בה פקדו עלי להכנס לתוך אוכלוסיה אזרחית. גם אני התגייסתי בגלל לחץ משפחתי וחברתי עצום, אף כי ידעתי שלעולם לא אעמוד בפני פלסטיני במדי חייל בצא הכיבוש. כשהגיע רגע האמת לא ידעתי את נפשי. למזלי הטוב, פשוט הנחתי את הנשק אצל המפקד והודעתי לו שאני הולך. אני זוכר שאבא שלי החזיר אותי ברכב הפרטי לצבא, ואז שוב הסתלקתי. ישנתי יומיים בחופי הכנרת עד שהבנתי שמחפשים אותי.
אני פונה ל ומפציר ומתחנן בפני כל חייל הקורא דברים אלו לא להתייחס לדבריו של גלעד סרי. כתבו לי, לעידן לנדו, לטלי לטוביצקי, לחגי מטר, למתן קמינר, לישי מנוחין, לרחביה ברמן, לכל מתנגד אמיץ שסירב לקחת חלק בכנופיית הדמים של פושע המלחמה אהוד ברק. יש מה לעשות! נלווה אותך בגאון אל כלא 6. אני מפציר בהורים לעודד את ילדיהם, לתמוך בהם, לקרוא שוב ושוב את רשימתה של טלי לטוביצקי. האחריות היא עליכם, לא על ילד בן 18 העלול חלילה לעשות מעשים שאותם אין להשיב.
http://talilato.wordpress.com/2009/03/25/%D7%99%D7%A6%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%A6%D7%A2-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%A7-%D7%AA%D7%93%D7%A2-%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94/
יש מחקרים וכו'. יימח שמם של כל החוקרים המלומדים מהאקדמיה. בזמן אמת הם תמכו בקביעה כי סרבן שטחים הינו מועמד להורדת פרופיל נפשי. לא שכחתי ולא סלחתי. [סוף התגובה]
תודה מראש
כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם ומלואו.
[…] H/t to Rechavia Berman. […]
19 באוגוסט 2011 at 17:56
למה אתם מדברים על כיבוש אדמות אם המתיישבים הראשונים קנו אותם בכסף מהשלטון התורכי? (התורכי, לא הפלסטינאי)
למה הם מדברים על החזרי שטחים אם כבשנו אותם בכלל מהירדנים ומהסורים? איזה שטחים היו שלכם לפי חוק בכלל? אתם טוענים שזו ארץ שלכם? מתי בכלל היה לכם פה שלטון?
ולכל השמאלנים כאן שרוצים לחתור נגד השלטון:
אתם חושבים שאם יכנס מחבל עם דעות פלסטיניות קיצוניות הוא יבדיל בין הרג של אנשים עם דעות כמו שלכם לבין אנשים עם דעות כמו שלי? אתם חיים באשליה ובעקבותיה אתם מעדיפים אנשים זרים על האחים שלכם, אתם צריכים להתבייש בעצמכם כבני אדם.
כישראלי ימיני אני לא אתפנה כי השטח בו אני יושב שייך לי על פי חוק, אני אלחם כי התחילו איתי מלחמה קודם, אני אהרוג כי הרגו בי ואני לא אשב בשקט כי אני לא אהיה שק חבטות.
וכבדרך-אגב, לפלסטינאים היו הזדמנויות להשיג מדינה משלהם, אבל בעוד הקהילה היהודית הסכימה לשתי מדינות בארץ, אתם סרבתם ורציתם את כל העוגה לעצמכם ומשום כך פתחתם במלחמה. תפסיקו להתלונן ותסבלו מהתוצאות של ההחלטות הגרועות שלכם.
10 בינואר 2011 at 18:20
אז זהו שלמדינה אין אף שום אינטרס בסיסי (אף לא המשך קיומה שלה). ה"אינטרס" של המדינה הוא האג'נדה הרשמית שפועלים עבורה במסגרתה. תהא זו כל אג'נדה אשר תהא. והבגידה נבדקת (ברגע מסויים) לפי המיקום שבו אדם ממקם את עצמו (הן במחשבתו והן במעשיו) ביחס לאג'נדה הזו. מדינה היא אנלוגית במקרה זה לחברה מסחרית ושאם בעליה ומנהליה החליטו ביום בהיר לחסלה אז מאותו הרגע חיסולה העצמי הוא האינטרס של החברה הזו. כל בעל תפקיד בחברה שיפעל בניגוד לקו החיסול שנקבע (כלומר יפעל להמשך פעילותה) יחשב בצדק כבוגד.