עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

ראיתם אתמול את "המקור"? חייבים להודות שכשמרימים להנחתה חד משמעית, הם מסוגלים עדיין לעיתונות של ממש. מתברר ששר התיירות, הקראחניסט סטס מיסז'ניקוב, נתן לחֶבְרָה של חָבֵרָה שלו  כמעט מיליון שקל כמימון לפסטיבל סטודנטים באילת – פעם ראשונה בהיסטוריה שהממשלה מממנת פסטיבל סטודנטים כלשהו בארץ.

בעוד שעל מימון פסטיבל סטודנטים כשלעצמו ניתן להתווכח, על היעדר התקינות במימון הזה (בלי מכרז, בלי מימון תואם משום גורם אחר, תוך ציון "תומכים" שלא שמעו על האירוע וכנראה פי שניים מכלל העלות של הפקת הפסטיבל) קצת קשה. מי שזוכר את הפדיחות שעשה כבוד השר בספרד ובברזיל לפני שנה ומשהו, אז הבריז מפגישות חשובות בגלל שדפק את הראש לילה לפני כן, לא היה מופתע כל-כך. אני בוודאי שלא הייתי מופתע, היות שממש לפני שיופוסט במתכונתו הקודמת נסגר, עבדנו על כתבה שעסקה בדיווחים שקיבלנו ממקור מהימן בילויים הליליים של אדון מיסז'ניקוב עם נשים שאינו אשתו, כולל נערות ליווי ועל פי הטענה גם קטינה אחת, וכן על שימוש שלו בתקציב לשהייה במלון מצודת דוד לצורך פגישות עם יזיזות. בסוף הכתבה לא עלתה משום שניסיונות להשיג עדויות מצולמות של ההתגפפויות עם נשות החיק בפאב תל אביבי לא עלו יפה (היו עדויות ראייה למכביר, אבל לא הצליחו לצלם. אני הייתי בדעה שיש לעלות עם מה שהיה לנו, אבל בסופו של דבר זה לא הסתייע. אז זה היה רק התנהלות מפוקפקת ושחיתות קטנה. עכשיו זה כבר מיליון שקל. אכן, יורש ראוי למנהיג איווט.

ומשחיתות לחידלון אישים: לוחמי השייטת עשו את העבודה האמיתית שלהם, ויירטו ספינה שהובילה נשק לרצועת עזה (ולאכזבת צווחני הימין, השמאל משום מה לא מחה ולא גינה. ככה זה כש-א) יש הצדקה צבאית מובהקת לפעולה ו-ב) הפעולה מתבצעת חלק ואיש לא נפגע. אבל לא, ההצלחה הזו לא מוחה את חרפת המרמרה). אמנם איתרע מזלה של מערכת ההסברה שזה קרה דווקא כשהעולם עסוק באיזו בעיה גרעינית זניחה בארץ לא חשובה במזרח אסיה, ובמהפכות הנמשכות בעולם הערבי, אבל בכל זאת ההתנהלות בהצגה של פריקת האונייה היא מחדל מחפיר שבמדינה מתוקנת מישהו היה משלם עליו במשרתו.

כל ההצגה כולה נועדה הרי לתקשורת הזרה, אז זו טורטרה בבידוק הביטחוני במשך למעלה משעה לפני שהורשתה להיכנס ולצלם את מה שהזמינו אותה לצלם. עד אז רוב הצלמים נטשו בכעס, ובמקום סיקור חיובי קיבלנו עוד על ההתנהלות היהירה והאטומה של הישראלים. מה שכן, המקרה הקטן הזה הטיל אור על כמה ששירי ההלל לדובר צה"ל הפורש (לא אמרו שהוא פורש, האידיוט?) אבי בניהו היו מופרכים. מדובר, חברים, באדם עלוב שהשקיע הרבה יותר מאמץ בתככים פנים-צבאיים ובלוחמה פסיכולוגית נגד אזרחי ישראל מאשר בשיפור תדמיתם של צה"ל והמדינה בעולם. כל-כך כושלת התנהלותם של גורמי ההסברה עד שאפילו במדינה מהפחות עוינות לישראל בעולם, כמו גרמניה, הפיגוע באיתמר לא דווח כלל, למרות נעירותיו של שר ההסברה יולי אדלשטיין על "הורדת הכפפות" וההחלטה להפיץ את תמונות הזוועה. העיקר העולם שונא אותנו. אמנם הבעיה העיקרית במצוקת ההסברה אינה בהסברה עצמה אלא במה שהיא מנסה להסביר, אבל מתברר שאפילו כשיש לנו סחורה שמישהו עשוי להסכים לקנות, אין לנו מושג איך למכור אותה. אח, איזו הנהגה כשירה ומיומנת. תענוג.

אה, ובנוגע למיומנות ולכשירות, יש גם את זה. איזה מוכשר שר החוץ שלנו.

אגב – המגיב הבלתי נלאה אריאל העלה את ההקשר של אוקראינה ודיראר אבו סיסי, וצווח שעליי ועל שכמותי להתעורר ולהבין שאנחנו במלחמה. ובכן, אנחנו מבינים זאת. בגלל זה אנחנו מנסים לעשות שלום. אם אבו דיראר קשור להברחה הזו, טוב עשו כמובן שעצרו אותו. אציין רק שהפרסום על חטיפתו, בידיעות, כאן ובסופו של דבר בכלל כלי התקשורת, לא פגע במאום בהצלחה הכבירה, וש(פעם נוספת למתקשים בקליטה): האויב ידע מהרגע הראשון שהאיש נחטף, ולא התקשה להבין מי יכול היה לעמוד מאחורי זה, כך שהטענות על כך שהצא"פ על עצם חטיפתו והחזקתו בידינו היו חיוניות לפעולה הן מגוחכות, בוודאי לאחר שמונה לו סניגור. אין לי בעיה עם צא"פ על הפרטים, אבל לא על עצם החטיפה וההחזקה. מ.ש.ל.

החמאס ממשיך לתקוף את עמו, ואתמול תקף באוניברסיטת אל-אזהר ברצועה. החמאס נוהג כמו החונטה במצרים, ומנסה לפורר את המחאה על ידי פגיעה בנשים. במקביל משתדלת ישראל לשמר את שלטון החמאס על ידי המשך ההתקפות ברצועה, שנותנות כמובן לחמאס הסחת דעת מצוינת. כמו שישראל נמנעה מלהפיל את שלטון החמאס ב"עופרת יצוקה", כי האמת היא שהוא נוח לה, כך גם כעת. אל תתפלאו אם, במקרה שהמחאות ברצועה יתפתחו למרד של ממש (לא סביר, אבל מותר לקוות), ישראל תתערב בצורה אקטיבית לסכל, כהרגלה, את שאיפות החופש של העם הפלסטיני.

במצרים משילה החונטה את המסיכות, ואמש דווח שהצבא עוצר נשים וכופה עליהן בדיקת בתולין. מי שנמצאת לא בתולה ולא נשואה מואשמת בזנות. פעם קראתי פרשן (אולי זה היה פרידמן המגוחך, שכמו שעון מקולקל עדיין יכול להיות צודק פעמיים ביום) שטען שבשיחות עם ערבים נאמר לו שאבן הנגף העיקרית בפני ציפיית המערב שארצות המזה"ת יאמצו דמוקרטיה בסגנון מערבי היא הדרישה לשוויון זכויות לנשים ולהומוסקסואלים. ובכן, גם למהפכה הזו הגיעה השעה. יעיש מראת אל-מסר!

לקראת סיום, שני מקרים של בהמיות משטרתית:

בהפגנת מתנחלים בצומת הטי סמוך לבית אל תקף קלגס מג"ב בשם סגן ניצב אלי צפרי מספר מפגינים: באחת בעט ללא התגרות, את אחיה תקף, משך בפאותיו וחנק עד אובדן הכרה, ושלישי שניסה להתערב לטובת המותקף הופל ארצה וברך של קלגס מסמרה אותו אל הקרקע. זה בזוי כשזה קורה בשייח' ג'ראח או בבילעין, ובזוי גם נגד מתנחלים. עם כל התיעוב שלי לסיקריקין, גם להם יש בדיוק אותן זכויות כמו לי ולכם, ולכן יש לתלוש את דרגותיו של הקלגס צפרי, לפשוט אותו ממדיו ולהחליפן במדי אסיר מן המניין. ואת הצעיר שנחנק יש לפצות.

מנגד, לפני שבוע הותירה היחידה המרכזית של מחוז מרכז חורבן בבית בו חיפשה נשק (שלא נמצא). הרסה קירות, השחיתה רכוש וספרי קוראן, ובכלל התנהגה כמו עדת קוזאקים בזויים. אבל היות שבתי המשפח הם חותמת גומי ביד הקלגסים, איש לא ייענש.

עוד יותר לקראת לסיום, היות שפה זה בלוג סמולני עוכר ישראל, שתי תזכורות למה המתנחלים מתועבים כל-כך:

בירושלים היו חייבים כמה חברים בגבעות-יוגנד להתקוטט עם מלצר ערבי ששירת אותם בחתונה. מזכיר קצת את הבהמות של בית"ר ירושלים שלפני שנה או שנתיים תקפו באלימות שני ערבים שניקו להם את השירותים בטדי. המשטרה נאלצה להתערב בקטטת החתונה, וסביר להניח שהשתמשה בכוח מוגזם, אבל הבהמיות שבלתקוף את מי שמשרת אותך היא שמשכה את תשומת לבי.

ואחרון חביב, בכפר הפלסטיני ביתילו פיזרו מתנחלים כרוזים המאיימים על התושבים כי אם ימשיכו לעסוק בפעולות נגד המתנחלים הם לא יוכלו לישון בשקט בלילות ועציהם יכרתו. (מתוך אתר החובה "מדרון חלקלק")

ובאמת לסיום: לאוניברסיטה העברית כנראה חסר כסף, ולכן היא פצחה במבצע עוקץ: אדם מטעמה נכנס לחנויות של הדפסה על חולצות, ביקש שימצאו לו תמונה של איינשטיין וידפיסו על חולצות לילדים לצורך פרויקט חינוכי, כביכול. האוניברסיטה מיהרה להתנצל, ולהבהיר שאינה תומכת בהכשלה מכוונת, ואפשר אפילו להאמין לה שבמקרה זה חברת החקירות ניסתה בכוח לייצר תוצאות. אבל המקרה מעלה את השאלה אם ראוי שתמונתו של איקון תרבותי (מילא כתביו, אני מדבר על עצם התמונה) תהיה מוגנת בזכויות יוצרים חמישים שנה אחרי מותו. ונגיד שגן ילדים באמת רצה להדפיס חולצות עם תמונתו של הגאון הידוע עם השיער הפרוע. האם באמת ראוי לתבוע את הגן או את המדפיס? האם לא עדיף לעודד את הנצחתו של הגאון, באופן שאולי יעודד את צריכת כתביו? אני לא מדבר על שימוש מסחרי במובהק כמו נגיד "סניו – האיינשטיין של יפן" (לצעירים בינינו, היה פעם קמפיין כזה, כשהייתי גם אני צעיר, מהיר, שעיר ומסעיר). אני מבין שאיינשטיין הוריש בכוונה את זכויות הקניין על עצמו לאוניברסיטה כמקור הכנסה, ובכל זאת יש גבול.

ובנימה יחסית זו, תודה שטסתם רדיקל מקלדת.

כל-כך הרבה קורה ברחבי העולם, שקשה לדעת מאיפה להתחיל. אז ברוח אמרתו החביבה עליי של אוגוסטוס קיסר, נתחיל ממה שקרוב לבית:

אלפים רבים של פלסטינים הפגינו היום בעזה וברמאללה נגד שלטונותיהם המושחתים (ובמקרה של הרשעות הפלטוסטנית, המשת"פים), בדרישה לאחדות פלסטינית ולהפניית המאמצים נגד הכיבוש. ההתחלה היתה מאד מעודדת. בזמן שבריוני החמאס תקפו מפגינים בגלוי בעזה, בכיכר מנארה חילקו כוחות הרשות פלאפל למפגינים (כן, מזכיר את הפיצות של שרה, ועדיין עדיף לאין שיעור והשוואה מאלימות).

אבל זה לא החזיק מעמד. בראותם שהמפגינים לא מגיבים בהתרגשות ובהכרת תודה למחווה, עברו בריוני הפת"ח לשפה המוכרת להם בהרבה והחלו לחבוט במפגינים, להעליב את המפגינות בשפת ביבים וכיו"ב. אמבולנסים החלו לפנות את הפצועים ממנארה, ואבו מאזן איבד הזדמנות פז לצבור נקודות משמעותיות.

זה אולי יישמע ציני, אבל כמי שאינו מאמין לרגע שאף אחד משתי התנועות האלה יכולה להצמיח משהו חיובי, אני מקווה שהם ימשיכו בגישה המטופשת הזו, ויסייעו להגביר את הניכור של עמם, שיוכל אז להיפטר משתי הנבלות האלה ולהצמיח מנהיגות אחרת, אותנטית. מוסטפא ברגותי ועבדאללה אבו רחמה לשלטון! (כן, אני יודע, לא ענייני ולא מקומי להגיד לפלסטינים מי ינהיג אותם, אבל עם אלה יהיה אפשרי ומכובד לעשות שלום של אמת). עקבו בציוצית אחרי AmoonaE@ לדיווחים מרמאללה ואחרי LiveFromGaza@ לדיווחים מהחזית הדרומית.

עדכון: הרשות הפלסטינית המגוחכת ממשיכה בהצגה ומנסה לאחוז בחבל משני קצותיו. כעת מדווח שהם מביאים אוהלים למפגינים בכיכר מנארה. זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב.

שכחתי: גם בסוריה הפגינו היום אנשים אמיצים. יעיש אל-חוריה!

בלוב הדיווחים סותרים. לאחר מספר ימים של ידיעות על הישגים לצבא קדאפי וכיבוש מחדש של ערי מפתח, טוענים כעת המורדים שמדובר בפרופגאנדה וכי ברגה וערים נוספות אינן בידיו של המטורף. טענות אלה נראות לי קצת פרופגנדיות בעצמן, אבל אני מקווה שאני טועה.

מה שבטוח, בנוגע ללוב, הוא שהאכזבה הפוליטית הגדולה של חיי שוב יוצא פארש. הטענות של מדבררי הבית הלבן על כך שאכיפת אזור אסור לטיסה מעל הערים הלוביות היא עניין מסובך מכפי שנראה הן קשקוש. הצבא האמריקאי אכף אזור אסור לטיסה מעל שטחים עצום בצפון עיראק ובדרומה במשך עשור. עם חיל האוויר שעוד נשאר ללובים המטוסים של הצי השישי יכולים להסתדר לבד. אין כאן בעיה מבצעית. יש כאן בעיה של רצון. הבית הלבן מפחד שלוב (והנפט שלה, וקרבתה למצרים ולאירופה) תיפול בידיים של אל-קאעדה. אני אומר: כמו שאפשר להתמודד עם כוחות קדאפי אפשר יהיה להתמודד גם עם סכנה זו, אבל ארה"ב מאבדת במהירות את שארית יומרותיה לקידום הדמוקרטיה בעולם. מזל שלה שסין לא במצב לתמוך בשוחרי החופש גם היא. והא ראיה: צרפת טוענת שסין עכשיו מעכבת בעד החלטה על אזור אסור לטיס מעל לוב. לא מפתיע. סין (שעדיין קוראת לעצמה קומוניסטית, למרבה הגיחוך) מוכיחה את אמרתו של מרקס על הקפיטליסט שימכור למהפכן את חבל התלייה.

אגב האכזבה הפוליטית, זוכרים שסיפרתי לכם על תנאי כליאתו של בראדלי מאנינג, המדליף לוויקיליקס? ובכן, דובר משרד החוץ, פי.ג'יי. קראולי, אמר מה שברור לכל מי שמוחו לא נמס מחמת סמכותניות רעילה, שהיחס הזה הוא מטופש וממש לא מועיל לשום מטרה. כנראה שקראולי רצה להיות מפוטר, כי הילארי קלינטון לא ידועה בהעסקת מטומטמים. זו כנראה הסיבה שכשנשאל אם הוא מדבר לציטוט, הוא ענה שכן. הוא כמובן הועף מיד, והיחס האווילי וחסר הנפקות למאנינג יימשך.

במצרים מתחילים לעבור לשלב השני של המהפכה: שחרור הנשים. בסוף השבוע קראתי דיווחים על התקפות נגד הנשים המפגינות (עדיין) בכיכר תחריר, וקריאות של "תחזרו למטבח" וגרוע מזה בהרבה. במאה התשיעית או העשירית היה מלומד ערבי דגול (מנסה לאתר את השם) שדיבר על זה שהחברה הערבית (כמו כל חברה בזמנה) מוותרת על חמישים אחוז מהפוטנציאל שלה בכך שהיא מדירה את הנשים. זה עדיין נכון ועד שמצרים ושאר עמי ערב לא יתקנו את זה, לא יהיה להם חופש אמיתי. יעיש מראת אל-מסר!

עדכון: היו שניים. אבן רושד במאה ה-12 ובמידה פחותה אבן סינא במאה ה-10.

חזרה למהפכות: בבחריין המצב מסובך יותר. אתמול נכנסו כוחות סעודיים לנסיכות הקטנה והיומרנית הזו (היחידה מהמפרץ שמנהיגה התעקש ליטול את התואר מלך). בבחריין, המצב הרבה יותר קשור למתיחות בין איראן לשאר העולם המזרח תיכוני, ולכן הצעד של הסעודים די מובן, וכך גם ההסכמה של ארה"ב למהלך. עם זאת, נותרת בעינה העובדה שרוב תושבי בחריין הם שיעים, ואם הם רוצים להדיח את שלטון המיעוט הסוני הם יעשו זאת, ואם הם רוצים לבטל את ההישג של לפני מאתיים שנה ולחזור להיות גרורה פרסית, הם יעשו גם את זה. זו רק שאלה של זמן וגופות, ואם הסעודים חושבים שהם יוכלו לספח את בחריין ובכך לבטל כביכול את בעיית הרוב השיעי המואס בשלטון סוני, אז בסוף יהיו גם גופות סעודיות.

ועכשיו, כמובן, לתבערה הגדולה ביותר – זו של הכוּרים ביפן. אם יהיה שם מפגע קרינה בסדר גודל של צ'רנוביל, המשבר בכלכלה העולמית עלול לגמד את זה של לפני שלוש שנים. וזה כמובן בלי לדבר על הסבל של הקרבנות – ביפן, מכל המקומות. אין לי מה להגיד על זה כי דלה השפה מלתאר את הזוועה, ואת גבורתו של העם היפני עד כה בהתמודדותו. אין לי איזו תובנה אדירה שלא תוכלו להגיע אליה בעצמכם, אבל במסגרת ה"רק לספר על עצמי ידעתי" נציין מה שכולכם יודעים: שהכור במפעל הטקסטיל בדימונה הרבה יותר מיושן, לא מפוקח על ידי שום גורם חיצוני, ויושב קילומטרים ספורים מקו שבר טקטוני שגורם לרעידה רצינית בערך אחת למאה שנה ועשה זאת לאחרונה… לפני מאה שנה. אחרי רעידת האדמה ביפן דיברו על זה אצלנו, ומירב ארלוזורוב המעצבנת מהטוש חזרה כתוכי על פרופגנדה שמישהו דחף לה לפיה "ישראל ערוכה בשמונים אחוז לרעידת אדמה", שעניין המוכנות לרעידה עצמה ולפינוי ההריסות המיידי מכוסה, ושהבעיה היחידה היא ההכנה הפיננסית לשיקום. מישהו מאמין לזה? מישהו מאמין לזה ורוצה לקנות ממני גשר? כחול, עגול, חוצה את ביוב הירקון הגדול. דברו אתי. אחלה מחיר.

תודה שטסתם רדיקל מקלדת. עכשיו תנו לראות הסמויה ותנו קצת בתגובות, שלא יהיה לאבו קדם משעמם.