עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

לימין בישראל יש בעיה חמורה בכישורים הלוגיים. יש שיאמרו שזה מפני שעמדתם אינה עומדת במבחן ההיגיון (וכשהיא כן עומדת במבחן ההיגיון כשלעצמו, היא לא עומדת במבחן המוסר או המציאות). אבל העובדה כשלעצמה – שדוברי הימין מביעים פעם אחר פעם זעם בשם איזה "אי שוויון" בין מקרים שאינם שווים ואינם בני השוואה, אינה מוטלת בספק.

רק בשבוע האחרון היו לנו שני מקרים כאלה. תחילה היתה התקרית בסיום המסלול של גולני. איזה תורם חילק לחיילי היחידה חולצות, עם סמל היחידה מקדימה ומאחור מסר פוליטי בוטה, שלא לומר חתרני וחסר כל מקום בצבא מסודר: "גולני נלחמים באויב ולא מפנים יהודים". שמונה חיילים שלבשו את החולצות הללו וצולמו עמן, צילומים שהופצו בתקשורת והשחירו את פני היחידה והצבא, נדונו כראוי למחבוש.

תיכף נגיע לטענות ה"לא ידענו" של החיילים ובני משפחותיהם, אבל מה שמרתק זו הצווחה של גורמי ימין שעלתה מיד עם היוודע עונשי המאסר הקלים: "למה ליואל שליט מותר למחות ולחיילים האלה אסור?!?!?!?!?"

ובכן, צאן קדושים פועה ופותה, זה בגלל שיואל שליט אינו חייל בסדיר. הוא אזרח חופשי שהשתחרר מצה"ל לפני כחצי עשור ומותר לו למחות. לחייל בסדיר אסור אפילו להשתתף בהפגנה פוליטית, לא כל שכן להפוך טקס צבאי לכזו. מבינים את ההבדל? יופי. לא מבינים? צר לי עליכם. לכו תעשו שוב אזרחות ברמת התיכון. אה, סליחה, שכחתי – משרד החינוך, בראשות אויבי הדמוקרטיה גדעון צער וצבי צנרת (סער וצמרת, למבקשים לגגל) מעקרים בימים אלה ממש את המקצוע הזה מתוכנו, אז לא תוכלו. באמת לא ברור בשביל מה הם טורחים. אם לשפוט על פי השיח הציבורי, רוב העם גם ככה לא מבין א-ב של דמוקרטיה. בשביל מה סתם להעיר שדים מרבצם? תמשיכו ללמד כמו שלימדו בעשורים האחרונים ותגיעו לתוצאה שאתם רוצים. אה, אבל שוב שכחתי – זו הדינמיקה של המוח הדתי-סמכותני: מחמירים וכופים ואוסרים וסותמים פיות. זה לא מביא את גן העדן המצופה, אז מחמירים עוד, וחוזר חלילה.

אה, ולגבי טענת ה"לא ידענו" – שמונה חיילים קיבלו ליד חולצות מאדם זר ואיש מהם לא הסתכל מאחורה בטרם לבש אותה? שמונה לבשו את החולצות ואיש מהם, לא אחד מהם ולא אחרים, לא ראה מה כתוב עליהן? שמונה נעמדו להצטלם עם הגב למצלמה בלי לדעת מה כתוב להם על הגב? אם זה נכון, מגיע להם להיות בכלא על טיפשות פלילית – מה שלא בלתי סביר לאור העובדה שמדובר בחטיבה הטיפשה, הבהמית והחורנית ביותר בצה"ל. עם זאת, אם יתברר בחקירה שבאמת מדובר בחבורת טיפשים שלא ידעו ולא התכוונו? חובה על צה"ל להגיש כתב אישום נגד הזבל שנתן להם את החולצות. בעצם, בכל מקרה יש לעשות זאת – קשירת קשר להמרדה.

הדוגמא השנייה הגיעה אתמול. טינופת האשפתות הבזויה דב ליאור נעצר, לאחר שבמשך חודשים רבים סירב להתייצב לחקירה משטרתית בחשד להסתה לרצח, בשל העובדה שכתב הקדמה (ואי לכך נתן את סמכותו ההלכתית על מאמיניו) לכתב הפלסתר היודונאצי "תורת המלך", שקובע שמותר ליהודי להרוג את תינוקו של גוי אם יש חשד שתינוק זה יגדל לפגוע ביהודי. ומכיוון שכל הערבים מוחזקים אויב, והלכה שעשיו שונא ליעקב ו"אין חזקת חף מפשע" לפלסטינים שאנחנו במלחמה איתם, הרי שיש פה היתר הלכתי להרוג את תינוקו של כל פלסטיני, בוודאי בשטחים הכבושים, שם הם מסרבים המוזרים האלה לקבל את עול שלטונו של העם הנבחר. אם זו לא הסתה לרצח (של תינוקות, נזכיר שוב) אני לא יודע מה כן.

בקיצור, אחרי שבמשך חודשים רבים סירב השכיר הזה של מדינת ישראל לציית לחוקיה ורשויותיה, למשטרה נמאס והיא עצרה אותו לחקירה (ממנה שוחרר כעבור שעתיים-שלוש, כלומר הוא בכלל לא נעצר, הוא עוכב, ואילו היה מואיל בטובו להתייצב אז גם כל הקטע של לעצור לו את המכונית ולשלוף אותו ממנה היה נמנע). לימין היודונאצי, שליאור הוא אחד ממנהיגיו האידיאולוגיים המובילים, היו שתי תגובות, הראשונה נוגעת ישירות לעניין שבו פתחנו ולכן נתחיל בו. לוקי השכל הללו החלו מיד לגעות שיש כאן רדיפה מיוחדת נגדם, ושאת ראאד סלאח, למשל, לא עוצרים כביכול כי יש לו יותר מדי תומכים והם ישתוללו אם ייעצר. ובכן, נפנה שוב לאותו מקור של בעסה המחרבת כל תיאוריה טובה, הלא הוא העובדות: ראאד סלאח נעצר כמה וכמה פעמים, ואף ישב פעם שנה וחצי בכלא. כאן אין בעצם בעיה של השוואה לא תקפה, אלא של התעלמות מוחלטת מהעובדות ושקרים גסים, אבל זה די דומה.

הדבר השני שאמרו היהוה-יוגנד הוא שאילו היה השרץ ליאור מוחזק במעצר ולא משוחרר כעבור שעתיים וחצי, "היה נשפך דם". חבר הקלסת מיחזיר בן ארי הזהיר ש"נחצה כאן קו והמדינה תישא באחריות". אתם יודעים מה? יאללה בלגאן. חבל שלא עצרו אותו, חבל שלא ניסיתם לשפוך למישהו את הדם, וחבל שבתגובה לא קצרו אתכם באש אוטומטית. כמובן שזה לא היה קורה כי כל העסק קרה בירושלים, שם שייכת הקלגסת המטונפת לכ"ך (ואין לי שום תקווה שמינויו של ניצב ניסו "חרא עליהם" שחם למפקד המחוז ישנה בזה משהו), אבל לחלום מותר. ולמי שמזדעזע מדבריי האלימים – את הסיקריקין יש לעצור כשעוד אפשר. לא צריך לעשות את זה בצורה שתשמוט את הקרקע מתחת לדמוקרטיה, אבל אם הם רוצים לפתוח באש, בהחלט יש להשיב אש. תזכרו תמיד: "שנית הסיקריקין המזוינים לא ישתוללו" היא סיסמא הרבה יותר טובה לציונות בת קיימא מאשר "שנית מצדה לא תיפול".

מלה על מנחם בן: בן הוא אידיוט, והוכחה מהלכת לכך שאסיד זה לא לכל אחד. אני אפילו יכול להבין שכלי תקשורת לא רוצה להיות מזוהה עם דעותיו החשוכות. עם זאת, אותו כלי תקשורת בחר לפרסם את הטינופת שלו מלכתחילה – לא רק שטף השלשול במשך השנים, אלא את מאמר ה"הומואים לכלא" שהגדיש את הסאה. נכון, אומרים שאת זה הוא הגניב מתחת לרדאר בזמן שהעורך היה בחו"ל. ומה עם העורך בפועל? כל עוד הוא לא מפוטר גם כן על ההחלטה לפרסם את הטינופת, מדובר בצביעות בוטה.

ולסיום – במשרד ראש המכשלה מודים שהם הפיצו את סרטון ה"לא נתנו לי לעלות על המשט כי אני הומו" המפוברק, וסירבו להיאחז בהזדמנות להכחיש שהם עמדו מאחורי הפקתו. אני לא יודע מה גרוע יותר – השקר הגס או החובבנות התהומית של ההפקה הזו, שילדים בכיתה ד' היו מצליחים לעשות טובה ממנה.

כשעליתי לארץ בגיל שמונה וחצי, גרנו בעיר לוד, שם היו רוב בני כיתתי בנים ובנות למשפחות יוצאות צפון אפריקה. דרך אלה, התוודעתי לראשונה לאותו מאכל מופלא, קוסקוס שמו. בהיות בני ישראל, במיוחד המזרחים שבהם, מכניסי אורחים ידועים, ובהיותי בן לאם חד הורית שעבדה עד ארבע כל יום, התארחתי הרבה אצל חבריי לכיתה לארוחת צהריים, וכך התוודעתי לקוסקוס על נוסחיו השונים. עם מרק כזה, ומרק אחר, עם דג ברוטב חריף וכיוצא באלה.

יום אחד אני דן בעניין הקוסקוס וכמה שהוא חביב עליי עם חברי הטוב איציק ג'ווילי (שגדל להיות איש מצוין ורקדן מחונן, איפה אתה בנאדם?). איציק דנן, בן לאב יוצא לוב ואם יוצאת מצרים, נופף בידו בביטול ואמר: "המרוקאים האלה לא יודעים מה זה קוסקוס. קוסקוס אוכלים עם סוכר. תבוא אליי לאכול, תראה." אני עוד באמריקה הייתי סקפטי, ובאותו רגע לא כל שכן, אבל בהיותי אכלן הרפתקן משחר ילדותי אמרתי: "ננסה, למה לא."

טוב, יושבים אצל איציק במטבח, והוא ממלא לי צלחת בקוסקוס ובוזק עליה סוכר ביד נדיבה. אני תוקע כף, מכניס לפה… ומשתדל בכל כוחי לשמור על נימוס ולא לירוק את מה שיש לי בפה חזרה לצלחת. מה לעשות, גועל נפש. המרוקאים האלה דווקא מבינים, וקוסקוס צריך רטיבות ומליחות. איציק, שאוכל בהנאה רבה מאותו דרעק עצמו, עושה לי "טעים, אה?" אני מנסה עדיין להיות מנומס ונמנע מלהגיד במפורש שלא, דווקא מגעיל, אבל איציק מבחין במצוקתי ומציע פתרון מבריק: "רגע, אולי צריך להוסיף סוכר!"…

איציק, כאמור, הוא בחור מצוין וכלל לא דיקטטורי באופיו, אבל היינו בני תשע והוא טרם הפנים את חוסר התועלת בלנסות עוד מאותו דבר בתקווה להשיג תוצאה שונה, וטרם הפנים שהדבר שבו הוא מרוכז אינו תמיד הפתרון לכל עניין. יש אנשים שכבר חצו את גיל ארבעים (גיל הבינה, לכאורה) ועדיין לא הבינו את זה. כך לדוגמא חברי הכנסת מהמגזר היג"ע, שלא מבינים שזהות, אפילו יהודית, היא לא דבר שניתן לכפות, ולא מבינים גם שזהות, אפילו יהודית, היא לא הפתרון לכל דבר ולא עומדת במוקד כל דבר.

כך באה לעולם האמירה היודו-נאצית המחליאה של חברת הקלסת ציפי חוטובלי (חברת סיעת פייגלין שבמפלגת הליכוד), לפיה "חלק מרכזי מעבודת הוועדה למעמד האישה הוא חיזוק הזהות היהודית", ובמסגרת זו ראוי לדון ב"בעיית ההתבוללות" בוועדה זו, ולהזמין כאורחים מכובדים את אנשי ארגון להב"ה, אלה שמסיתים לפוגרומים על רקע "נישואי תערובת" ונותנים תעודות כשרות לגזענים טובים שלא מעסיקים ערבים. כי לאדם עם פּטיש, כל דבר נראה כמו מסמר, ולאדם עם פֶטיש כל דבר עושה נעים וקשה, או רטוב, לפי המקרה הנדון. כך מתהפכות היוצרות, ובמקום לחזק את המעמד האוטונומי של האדם ממין נקבה, משעבדים אותה לטובת הקולקטיב כמיטב המסורת של חברות בהן מעמד האישה נמוך מיסודו.

כך גם באה לעולם הצעת החוק ההזויה של חבר הקלסת ציון פיניאן, לפיה תחנות רדיו יחוייבו בכך שכל שיר חמישי (להלן: 20% מכלל ההשמעות) יהיה "בעל טקסטים ותכנים יהודיים", עם ועדה במשרד התקשורת שתגדיר מה זה בדיוק ("אתה שקראוך אלוהים" מתוך "מאמי" הולך? השיר של יונה וולך על לאונן עם תפילין? "יהוה על הזין" מתוך התקליט שמעולם לא הוצאתי?). ולא משנה שיש כיום ביזור של שידורי הרדיו, ותחנות אזוריות ואידיאולוגיות ושאם יש דרישה של ממש לתכנים כאלה אז כוחות השוק יכתיבו אותם, ממש כמו שקרה עם המוזיקה הים-תיכונית. לא משנה גם שכל מקרה של הכתבת תוכן אידיאולוגי בעבר תרם דווקא לניכור הציבור, ולא לקירובו לנושא הנדון. לבזוק לכם עוד סוכר על הקוסקוס?

אותו ציון פיניאן, אגב, היה פעיל מאד בשבוע האחרון ויזם הצעת חוק נוספת, יחד ראש המפלגה היודונאצית "האיחוד הלאומי" יעקב כ"ץ, לפיה מי ש"יוציא דיבה" על המדינה יוכל להיתבע – על ידי כל אזרח, ללא הוכחת נזק – ממש כאילו הוציא דיבה על תאגיד. מעבר לתועלת שבהצעת החוק הזו – הוכחה סופית שהמדינה מתנהלת כמו תאגיד לכל דבר – אני מתכבד להיות הראשון שייתבע בכפוף לחוק זה, ולשם כך נשחזר סיסמת הפגנות ישנה מבילעין: Five-six-seven-eight – Israel is a fascist state!

ולסיום, הסר לבידחון פנים, יצחק "מסריח כמו יודונאצי" אהרונוביץ', מיהר אמש לגבות את השוטרים שלו, כאשר בתגובה לזעמם של חברי כנסת מהאגף הפשיסטי, שזעמו על צו המעצר שהוצא לרב דב "תומך בהרג תינוקות האויב" ליאור, אמר כי מפקד משטרת חברון, שהוציא את הצו, שגה בשיקול דעתו. עם זאת, כבוד הצר סירב להתחייב בפני חברי הקלסת של האיחוד הנאצי כי צו המעצר יבוטל – אולי כי הוא מודע לזה שאין לו סמכות לכך, ושעדיין לא הגיעה השעה להתעלם באופן כה מפגיע מבעיה טכנית קטנה ושולית זו. גם זה עוד יגיע, ולהשומע ינעם.

מחר: על מערכת המשפט אוכלת יושבי הכס.

תזכורת מנהלית: יש כפתור לתרומות (בעמוד הראשי עד לתיקון התקלה המונעת ממנו להופיע גם כאן למטה), ואני מתחייב שכל שקל שייכנס יופנה לתשלום חובות מעיקים המונעים ממני להקדיש את ההכנסה המעטה שעוד יש לי לכלכלת ילדיי. תודה.