Posts Tagged ‘מירי רגב’
קרעכצן פון א-קליינע קריסטלנאכט
Posted 24 במאי 2012
on:לפני שניגש לשחרר מעט קיטור רעיל–בהצטברותו על הקליינע קריסטלנאכט של אמש, בואו נשים דבר אחד על השולחן: אף אחד*, כולל שמאלנים יפי נפש, לא באמת רוצה לחיות בשכונה מלאה באנשים שאין לו כמעט שום מכנה משותף איתם, שום שפה משותפת מעבר לשברי אנגלית מגומגמת במקרה הטוב, שום מטען תרבותי משותף, ומעט מאד סיכוי שיתפתח כזה בהיעדר השקעה מסיבית של משאבים ורצון טוב שברור לכל שלא הולכים לקרות.
זה טבע האדם. אנשים רוצים בגדול, גם אם הם נורא נאורים ובאמת אוהבים להיפתח לכיוונים אחרים, לחיות בקרב אנשים שדומים להם לפחות במידה מינימלית. אנשים שיבינו את ההערה שזורקים להם במכולת על הכותרת בעיתון – וזה כאילו בהנחה שמדובר באנשים שיודעים לקרוא את אותו עיתון.
לכל אלה מתווסף המתח המובנה במצב של הגירה – בין אם של פליטים או "סתם מהגרי עבודה" (בו'נה, הזרים האלה מכנען הם לא פליטים! הם באו לפה בשביל אוכל! אפחד לא רודף את יעקב ובניו בארץ כנען ושלא יספרו לי יפי הנפש סיפורים! זו מדינה מצרית פה!!!) – החשש מפני דחיקה; המרמור של שכבות חלשות החיות בצפיפות שעוד מוסיפים על צפיפותם ומנחיתים עליהם את הזרים, שלא זו בלבד שכמו עניים ומנוכרים בכל מקום נוטים לפשיעה, לשעמום ולתסכול מיני, אלא אין להם אפילו את הקשרים החברתיים שימנעו מהם להציק דווקא לבנות השכונה; ולסיום הדינמיקה הטבעית של המעמד הכי מקופח שמגלה פתאום שיש מישהו עוד יותר חלש ממנו להפנות אליו בבטחה את איבתו – כל אלה כשלעצמם מצב נפיץ גם בהינתן הנחמדות והנאורות באוכלוסיות.
אבל זה שיש מצב מעצבן ונפיץ שמעצבנותו ונפיצותו טבעיים ומובנים לגמרי לא אומר שנעבור לסדר היום כשמישהו (מירי מגדה ריפנשטאל, דני שטרייכר, מיכאל בן גבלס, אני מדבר עליכם ואליכם) עוד לוקח בנזין ועושה שביל מדויק ישר אל חבית הנפץ. זה גם לא אומר שנעבור לסדר היום כשמישהו, ולא אכפת לי כמה הוא ממורמר בצדק, דופק בקבוק בראש של אבא שמחזיק תינוק וגורם לנפילת התינוק לרצפה. עם הגבלסים והמגדות עוד נבוא חשבון, נצחקק בהנאה מרירה כשיגססו מסרטן ונשתין להם על הקבר; ואם מישהו מהפראיירים המוסתים שלהם יעשה דברים כמו שנעשו אתמול בדרום תל אביב לידי כדאי לו להתפלל שאהיה לבד, ואז איאלץ קודם כל לסייע לנפגעים. כי אם יהיה אתי מישהו המישהו יעזור לנפגעים התמימים ואני אתפנה להוסיף על מניינם בשאינם תמימים.
לסיום, מלה על פשיעה, סטטיסטיקות וכו'. על הנתון השקרי, שעלובי נפש מזוינים כמו חברת החדשות של ערוץ 2 ובובות אצבע משופדות רקטום כמו חנוך דאום מהדהדים, כאילו "ה'מסתננים' אחראים ל-40% מהפשיעה בתל אביב" כבר התייחסו רבים, ורק נשוב ונזכיר שזה שקר שלא רק רגליים אין לו, אלא הוא גם יתום וגלמוד כי אין איש המוכן לגבות אותו בשמו. כל אוכלוסיית מהגרים מגבירה את הפשיעה, ודווקא מכל הנתונים עולה שאוכלוסיית מהגרים זו ממש לא יותר מכל אחת אחרת בת השוואה, וכמו שצייצתי אני הקטן היום: “מאז שבאו כל המרוקנרים והעיראקים האלה לשכונה, נשים ממש מפחדות ללכת ברחוב! נכון, גם קודם היו אונטערוולטניקים, אבל היו משלנו. לא הציקו לבת השכן, ידענו איך לדבר איתם". סבבה?
אז אחים יקרים, מקופחים ודפוקים: קודם כל, לנו אתם יכולים להריח בתחת. זה לא שלא היינו אף פעם בשכונת התקווה ואנחנו לא יודעים שגם לפני שהגיע האריתראי הראשון היה שם הצפות כל חורף ונרקומנים ופחד להסתובב בלילה לבד (ויש גבול גם לסיפורים על “הם היו משלנו”. את רוב הפשעים שלהם גם פושעי הבית של שכונת התקווה עשו קרוב לבית, לא ברמת אביב. ואם פחות הטרידו מינית את הבת של השכנה זה לא מרוב כבוד לשכנה אלא מפחד האחים של בתה שידעו איפה הם גרים והיו לא פחות אלימים).
דבר שני, עם כל כמה שטבעי להפנות את הזעם אל מי שקרוב וחלש, אולי תפעיל את השכל ותפנו אותו במקום זה למי שבאמת דופק אתכם? באמת, אתם יכולים אפילו להישאר לאומנים שטופי קשקושי דת, אבל מי שאשם במצב זה לא הפליט שמוכן להסתכן במוראות המסע בן אלפיים הקילומטר וזווועות הבדואים בסיני רק כדי להגיע לכוכים העלובים שהוא שוכר בשכונתכם. זה המניאק בחליפה שזורק אותם עליכם ואז מסית אתכם. הוא יחזור לבית היפה שלו ואתם תישארו בחרא. פעם אחת תוכיחו שגם אתכם אי אפשר לרמות כל הזמן, ותתחילו לעמוד על הזכויות שלכם, אפילו אם זה אומר לעמוד עליהם מול מי שאתם אוהבים לראות כמלך ישראל.
* אף אחד זה מושג סטטיסטי כי כמו שאמר פעם קיקרו, אין רעיון כה מטופש עד שלא יימצא מי שיביע אותו. גם אם יש קורא שדווקא מעדיף לגור בשכונה מלאה סודנים ואריתראים על בני עמו שאת שפתם הוא דובר, שיהיה בריא ויקבל את זה שהוא במיעוט מבוטל. תודה.
הצורך הביטחוני שבשינה עם הזין בחוץ
Posted 6 במרץ 2011
on:- In: מעורב | פוליטיקה - חוץ | פוליטיקה - פנים
- 3 Comments
בראדלי מאנינג הוא חייל אמריקאי המואשם בכך שהעביר חומר מסווג לאתר ההדלפות ויקיליקס. הוא נעצר במאי 2010 לאחר שהאקר אמריקאי מפורסם למדי בשם אדריאן לאמו דיווח לרשויות כי מאנינג סיפר לו במהלך צ'ט ברשת שהעביר חומר לוויקיליקס.
עד כאן אין שום בעיה. זכותה של מדינה לעצור את אלה החושפים את הסודות אותם היא מפקידה בידיהם לשמרם (או החשודים בחשיפה שכזו). הבעיה היא שלמרות שמאנינג טרם הורשע, ולמעשה טרם הוכרע שיש כלל להעמידו למשפט, הוא עצור בתנאים קשים במיוחד: הוא מוחזק בתאו במשך 23 ביממה, נאסר עליו לישון בין השעות חמש בבוקר לתשע בערב, ואם הוא נרדם מצווים שומריו – הבודקים את שלומו כל חמש דקות תחת אמתלה של שמירה מפני התאבדות – להעירו. מותר לו להחזיק ספר אחד וכתב-עת אחד בלבד, ואסור לו להחזיק חומרי כתיבה. כמו כן נאסר עליו להשתמש בסדינים למיטתו או בכרית, ונכפה עליו לישון בתחתונים. לאחרונה הוחמרו תנאיו והוא נאלץ לישון בעירום ולהציג את עצמו לביקורת בפני שומריו בעירום. הרשויות טוענות שאין עם כל זה שום בעיה על פי החוק הצבאי, אבל הן מתקשות לנקוב בשמו של עציר בודד – בהווה או בעבר – שהוחזק במעצר טרום משפט בתנאים שכאלה.
סתם, עוד הוכחה לעומק משבר האמון בין אחד, ברק אובמה, לבין אלה שתמכו בו על סמך הבטחותיו להחזיר לממשל האמריקאי (ולכוחות המזוינים, שהוא מפקדם העליון) שמץ של התנהלות במסגרת החוק וההליך התקין.
.
עוד בחוץ לארץ: במצרים מתחילים להתגלות בקיעים בין העם (יעני המהפכנים) לבין הצבא, שנתפש בתחילה כמי שמצדד בהם. מישהו בטוויטר אמר היום כך: "הלקח נלמד: אם אנחנו פחות מ-400, הצבא מפוצץ אותנו במכות. אם אנחנו יותר, הם מעמידים פנים שהם לצידנו". את המסמכים שהשירות החשאי ("ביטחון המדינה", או "אמן דאולה" בערבית) ניסה לשרוף, הצבא מסייע להמשיך להסתיר. מעניין מה יש בהם. אני צופה סיבוב שני די בקרוב. בינתיים צעדו היום כמה מאות מצרים לעבר מעבר הגבול מצרי-עזתי ברפיח, בדרישה לפתוח אותו מיד. לאור דעותיו של ראש הממשלה החדש אפשר להניח שימיו של שיתוף הפעולה המצרי עם המצור של ישראל על עזה ספורים.
.
בחוץ לארץ היותר קרוב: חמאס מתגלה כקשוב יותר לאיום הגלום בשביתת המחאה המתוכננת ל-15 במרץ, וכבר הודיע שהוא מכין הצעה לפיוס עם פת"ח והרשות הפלטוסטנית. אבו מאזן והחבר'ה ממשיכים לדבוק בעמדות דיקטטוריות. לאור העובדה שאחת הדרישות של מארגני ה-15 במרץ היא ביטול הסכמי אוסלו וקבלנות המשנה של מלחמת ישראל בטרור, אפשר להניח שגם עתידם של אלה לא מזהיר. אחלה עבודה, ביבושקה!
.
לקראת סיום, אצלנו בארץ חמדת בצע וטיפשות: מירי רגב, האשה שהסיגה את מעמד האשה בצה"ל עשרות שנים לאחור בתפקודה מעורר הרחמים בראשות דובר צה"ל, ערכה היום ביקור בכלא עופר, והתרעמה מאד נוכח התנאים המפנקים להם זוכים האסירים שם. אליבא דרגב, יש לשלול מאסירים אלה ביקורי משפחה, ביקורים של הצלב האדום ושאר "זכויות יתר" אותם ישראל, מתוך חולשה ופראייריות צרופה כמובן, נותנת להם, כל עוד לא יזכה גם גלעד שליט לתנאים אלה. אז הדברים אמנם נאמרו לא פעם, אבל כנראה שלא מספיק: התנאים המוענקים לאסורים הפלסטיניים הם אינטרס של ישראל, הם אלה ששומרים על השקט בבתי הסוהר והם אלה שמאפשרים למעט מאד סוהרים לשלוט בהרבה מאד אסירים. עוד יש להסביר לפייגלינית המטופשת שאת ביצוע עסקת שליט לא מונעים האסירים, ולא משפחותיהם, ואף לא ממשלת איסמעיל הנייה בעזה. מי שמונע את ביצוע העסקה זו הלשכה המדינית של חמאס, היושבת בדמשק, ואותה לא מעניין לא הסבל של האזרחים בעזה ולא זה של האסירים בעופר. הקשחת תנאיהם של האסירים תוביל אך ורק לסיכון חייהם של הסוהרים ולהחמרת היחס לשליט עצמו. אבל העיקר שרגב תקבל זקפה לאומנית.
.
ובאמת לסיום, קבלו שלושה לינקים טובים:
איתי לנדסברג משיב מנה אחת אפיים למיקי רוזנטל, שהחליט משום מה לדברר את הקלגסת ואת הפחליטות בנוגע לרומן זדורוב (במסגרת זו ניסה למכור ש"בישראל לא מספיקה הודאת חשוד כדי להרשיע ודרוש דבר-מה נוסף", בלי להזכיר שה"דבר-מה" הנוסף יכול להיות קטן כזית, ושבישראל הודאה עדיין נחשבת ל"מלכת הראיות").
.
חברת מועצת עיריית תל-אביב, תמר זנדברג המצוינת (היא בגוויה הקרויה מרץ, אבל נסלח לה על זה), במאמר על הבחירות המתקרבות ו"השמאל" הישראלי הישן על האף.
.
ועידן לנדו הבלתי נלאה בפוסט מעולה על שביתת העובדים הסוציאליים.
.
ובבניין זיון ננוחם.
תגובות אחרונות