אוי, קינדערלך, מריחים את זה? לא, זה לא הבואש שהפעילו קלגסי מג"ב ויס"מ על המפגינים בבילעין (ותנחומיי ליוסי גורביץ). זה גם לא הג'יפה שעולה מההתנהגות המסריחה של צה"ל. לא, אלה גופות של ממש. בין אם מהלינץ' שכמה חבר'ה (כולל שתי עלמות חמד מאם המושבות) עשו לכאורה באיזה גבר יוצא חבר המדינות בחוף היום

(כאן היתה יציאה אומללה שלי שעסקה בהערכה באשר לרקע הרצח. טעיתי ויצאתי דביל מושלם. אני מחקתי את המקור כדי לא לצער מישהו שאולי יקרא ואולי קשר למשפחת הנרצח)

(ולהמשך הפוסט המקורי)

ובין אם מהרוצח הסדרתי המסתורי שמסתובב אצלנו. מעניין אם גם על זה היה ביאליק ממליץ להגיד שהחיינו.

אז מה תגידו על פרשת עימאד פארס? אפשר כמובן להגיד שפארס פשוט איתרע מזלו להיתפס אחרי שאותה סוגיה עצמה כבר עלתה לכותרות, ועובדה שגם הוא הבין את זה ופשוט פרש. אפשר גם לציין שגיליון המשמעת של פארס ממש לא היה חף מכתמים גם לפני התקרית (הדי זניחה) הזו. אבל היחס של צמרת צה"ל מאלף. בעוד שאת צ'יקו חיבקו, ולא הפסיקו להגיד כמה שקצינים כמוהו חיוניים לצבא וכמה שאסור לנו לרדוף אותם עד שפשוט יפרשו וישאירו אותנו חלילה במצב של ברית המועצות אחרי הטיהורים של סטאלין… במקרה של עימאד פארס כל ההודעות מטעם "סביבת הרמטכ"ל" מדברות על כמה בחומרה הוא רואה את המקרה, וכמה זה לא בסדר… ואיש לא קרא לפארס להישאר בצבא כי צריכים אותו. וגם הוא מפקד נועז ומפורסם.

ועכשיו בואו נבחן את שני המקרים רגע. שני המפקדים האלה עשו את אותה העבירה, בגדול (מתן רכב צבאי שהופקד בידם לשימוש אדם שאינו מורשה), ושניהם שיקרו על זה לבכיריהם בטרם הוכרחו להודות באמת. ועכשיו להבדלים: עימאד פארס נתן לאשתו לנהוג בפרייבט הצבאי. פרייבט, אגב, שהיא מורשית לנהוג בו – אבל רק בהיותו ברכב (סטייל "נסענו לאילת\חתונה\אמה, בדרך חזרה הייתי עייף, נתתי לאשתי את ההגה, מה, שאנהג עייף?"). אז היא נהגה בו לבד. עדיין, אשה בגירה, בעלת רשיון, המנוסה בנהיגה בכלי רכב זה עצמו.

צ'יקו תמיר נתן לבנו בן ה-14 לנהוג ברכב צבאי ייעודי, שלילד אין רשיון עבורו, ואינו מורשה לנהוג בו בשום צורה. הוא עשה זאת למרות אזהרות נהגו – ואז ניסה להפיל את התאונה על אותו נהג.

לא יודע. תגידו לי אתם מה יותר חמור. ולמרות זאת, אתמול באולפן שישי של יאיר לפיד, מישהו שם אמר כזה "לא שאני מנסה להשוות בין שני המקרים" – אבל הוא התכוון שמקרה פארס חמור יותר! תגידו, יכול להיות לזה קשר לעובדה שאחד מהקצינים האלה יצא מוגינה של זרע הקודש והשני לא?

לאאאאאא.

הציטוט (שייתכן כי הוזמן מראש) של שלמה אבינר היה רק הקצפת. אני זוכר איך רציתי להקיא כשכולם התרגשו כשבן דודו של עימאד פארס, חוסיין, התמנה למפקד מג"ב הדרוזי הראשון. וואו, חמישים ומשהו שנה אחרי היווסד יחידה שלאורך כל שנותיה היתה ברובה דרוזית, התמנה בה מפקד דרוזי. הו, השוויון, הנאורות. זוהר הצדק פשוט מסנוור מדי. כשדרוזים יהיו נפוצים באונירסיטה ובטכניון כמו שהם בצבא, כשיתמנה נשיא אוניברסיטה דרוזי, מנכ"ל משרד ממשלתי גדול או שניים דרוזי, שר רציני דרוזי, כשארבעה דרוזים יעשו אקזיט במיליארד דולר, כשדרוזי ימונה למנכ"ל חברה נסחרת גדולה, או לא נסחרת למעשה – אז אני אהיה מוכן להגיד שאולי הברית הזו עובדת. כרגע אנחנו דופקים אותה ובגדול.

מה עוד היה לנו? אה כן, גניבת האשראי של הברזלן הבכיר בקריה. קטע קטע. כמובן שהפרנויה ישר הולכת ל"אם הוא גנב אשראי, הוא היה יכול לשים מטען". א-נו. מי שיותר נראה לי כמי שיכול לשים מטען זה שמואל פריימרק, שנורא משעשע אותו שמישהו לקח אותו ברצינות כשהוא איים בפורומים על ההולכים לעצרת הזיכרון לטבח בבר הנוער הגאה. אני מצטער, אבל זו לא פרנויה ברמה של ההוא שנעצר בבנק בנובמבר 95' כי ענה לשאלה "מי הבא בתור?" במלה "פרס". ומתברר שלפריימרק היסטוריה של אלימות על רקע דתי… כמובן שלא יעשו לו שום דבר משמעותי. בטח לא יזרקו אותו מהצבא. חבל, הנח"ל החרדי זה דבר עדין וזה…

פת"ח דפקו את הזקנים והנשים. רק שלושה מחברי הוועדה המבצעת היוצאת של פת"ח (מתוך 21) הצליחו להחזיק בכסאותיהם, ובמקומם נבחרו אנשים מהגווארדיה הצעירה יותר (מרוואן ברגותי, מוחמד דחלאן, נאסר אל-קידווה). לצד זה, הטורקים הצעירים כנראה החליטו שזה הזמן לשחק בפוליטיקה מגדרית ופשוט דפקו לנשים בתנועה סכין בגב, כשאף אשה לא נבחרה – למרות שהנשים הלכו עם הצעירים בהדחת הזקנים. טמבלים, בחיי. כמו שאמרה אינתיסאר אל-ואזיר "אנחנו חיות בחברה פטריארכלית מפגרת". לא שהחברה הישראלית חפה מזכרתנות, אבל בני דודינו… שיהיו בריאים.

אולי נוכל לנסוע לסופ"ש בדוחא או במוסקט בקרוב. אם, כמובן, ביבי יצליח לבלוע עוד צפרדע ולהכריז – רק להכריז, כמובן, (קריצה) – על הקפאת ההתנחלויות. עומאן וקטאר כנראה נכנעו ללחץ אמריקאי והודיעו (כך לדברי הלובן האוס) שיחדשו איתנו את הקשרים, שנותקו עם תחילת האינתיפאדה של שרון, בכפוף לתנאי הזה. ככה בשביל להראות תמורה לאגרה. לדעתי ביבי ידרוש לפחות עוד מדינה אחת – רצוי כזו שמעולם לא היה לנו שגריר אצלה, ככה בשביל ההישגיות שבדבר. ערב הסעודית לא תסכים, לא בלי פתיחת תהליך של ממש על בסיס היוזמה שלהם. בכוויית המפגרים חזקים מדי… איחוד האמירויות? המממם.

לסיום, אני בספק רב אם עיצומי הכבאים באמת ימנעו את קיום המופעים של הדודה אסתר והדוד לאונרד. יש שם כל-כך הרבה כסף, עם המחירים שדופקים, שמן הנמנע שזה לא יסודר מתחת לשולחן גם אם המו"מ הרשמי על סכסוך העבודה לא יסתיים עד אז. יעשו את שני המופעים כג'סטה, בשביל הציבור, וימצאו איזה כינוס לא קריטי של בעלי הון או משו לעשות עליו שרירים.

מסכן כהן, קודם מבטלים לו ברמאללה בגלל הכבוד המזרחי המזדקר ועכשיו פה בגלל הברדק. אבל אני חייב לשאול, עם כל הכבוד (ויש) – שווה לשלם אלף שקל לראות את הבנאדם לייב? כאילו, כמה ערך מוסף יש שם שהקלטה טובה של הופעה בסאונד ביתי משובח לא תיתן לי בחינם? הופעה של מדונה זה שואו. למי שבקטע, זה לא דבר בר שחזור בבית, גם לא על דיוידי. אבל לאונרד? אלף שקל? ברצינות? כאילו אם מה שחשוב לך זה להגיד שראית אותו לייב, זכותך. אבל מבחינת תמורה לאגרה נטו? תאירו את עיניי.

אה כן, תוספת מאוחרת: שעשע אותי הקטע הזה. אחד משוררנו, בוב דילן, משוטט לו בצ'כונה איפה שהוא בחור תחת זה או אחר בניו ג'רזי לפני הופעה במדולנדס (מן הסתם) ועוצרים אותו שוטרים. אין עליו תעודת זהות והשוטרים, אפעס, לא מזהים אותו. אהבתי את זה שכתוב שהוא נהג בהם באדיבות. למה לא? דילן מאושר כשלא מזהים אותו…

א-גיטען (בסדר, גוט) שבעס, יידן אונט נישט יידן אזוי