המשחק הכי גרוע בקמפיין, גם לנבחרת ככלל וגם לכמה שחקנים בפרט, ועדיין הוצאנו תיקו מול נבחרת כל-כך עדיפה עלינו, שפשוט מעציב לחשוב על זה. כלומר משמח! כלומר, יש אלוהים. חלק זכר, חלק נקבה, וכל אלה מביניהם שאוהבים כדורגל היו היום עם הדבילים שלנו, שיהיו רק בריאים.

 

זה לא יספיק מול שווייץ, שיהיה ברור. כדאי שאנשים יגיעו לתחילת העונה הבאה בכושר. טל בן חיים בריא ורענן יהיה טוב.

 

– 97:36, שריקת סיום

 

לא היה כלום! אוי, האירים הולכים לשנוא אותנו מחר…

 

– 84:30

 

סאחה לאבי נמני על הביצים מקרח. שלוש פעמים לרוץ לפנדל, פעמיים לבעוט, בשתיהן להבקיע – זה מרשים. ותראו את אבי יחיאל. יש המאבד עולמו תוך פחות ממחצית וקונהו חזרה בנגיחה אחת. קיבלנו בראש ובראש חזרנו מהמתים. אחרי הגול הראשון כתבתי :"רק לא לקבל עד המחצית", ואז קיבלנו פנדל והשווינו. האם נבזבז את המתנה הזו מאלי הכדורגל? הישארו עימנו.

 

– מחצית

 

מרוב להיטות לתת לאברם את הכבוד בזמן, שכחתי לציין שאני כבר שבוע מסתובב עם הרגשה רעה לגבי המשחק הזה.

 

– 21:40

 

חשוב להגיד את זה לפני שמתחיל המשחק:

אני מבסוט מההרכב של אברם. זה הרכב עם ביצים, עם אמונה בצדקת הדרך ועם הרבה התקפה. זו ערובה בדיוק לכלום, אבל לא ביקשנו ערובות. רק סיכוי של ממש.

אל-אל ישראל.

 

– 4/6/05, 21:30

 

שימת כותרות שהיו לפוסט הזה:

"יאסו על הביצים, אברם" לפני השריקה, על ההרכב ההתקפי שמצא חן בעיניי ולא ממש עבד (לפחות לא בצורתו הראשונית).

"בלוג ביזיון אירלנד"

אחרי ה-0:2

"בלוג תדהמת אירלנד"

אחרי השוויון