טוף, איך אמר המשורר? "פסוליהההה-אה-הא-אה-האאאאאא – חלף עוד שבוע". ישתבח שמה.

אז הבית הלבן טוען שצמד החברה'מנים עודאי וקוסאי עברו סופית להרחת פרחים מלמטה? (או שבעצם עוד לא…הם מחכים להציג את הגופות, כלומר עוד לא קברו אותן). נחמד. אני חייב להודות שלדעתי, כל מי שלא שמח לראות את השניים הללו מוסרים מעל ורידי החיים, כקרציות אלה, משהו לא בסדר איתו.

 

הבעיה, כמובן, היא שאשפי ההונאה של הבית הלבן (בדיוק אותו סוג אנשים שהביא לכם את להיטי הקיץ "אנרון", "וורלדקום", "המבצע לחילוץ ג'סיקה לינץ'" ועוד) יעשו כמיטב יכולתם לסובסב את זה ככה שזה יצטייר כאיזה שהוא שיפור ממשי במצב. אנחנו כבר רואים את בוש נוהם בתוקפנות על כך ש"העם העיראקי מבין שהם אינם והם לא יחזרו".

ואולי באמת זה מה שיקרה? הלוואי. יכול להיות שאכן כמות הפיגועים ופעולות ההתנגדות תרד בגלל שאנשים ישתכנעו יותר שסדאם באמת לא יחזור (צמד הפסיכופתים שלו היו סמל גדול יותר של שלטון הזוועה שלו מהפסל המצחיק ההוא שהפילו שוב ושוב בטלוויזיה). יכול גם להיות שמחר בבוקר יבינו כל חלקי העם הפלסטיני שזה רק מזיק למטרתו, ומקרב נכבה שנייה, להמשיך עם פיגועי הזוועה האלה. אבל בשני המקרים אני חייב לדווח שאני לא ממש אופטימי. אני בטח לא חושב שאפשר לבסס על זה מדיניות. עד כמה שאני מצליח להבין, רוב ההתנגדות בכלל לא באה מנאמני סדאם, אלא מאנשים ששנאו אותו. ובינתיים נהרגו עוד שלושה חיילים מצבא השחרור, על ידי העם המשוחרר.

בכל מקרה, ברכות (מסויגות – עוד לא הציגו את הגופות) לעם העיראקי על היפטרותו משניים מאויביו הגדולים ביותר. כן ירבו.

 

עיוורי הכלכלה נגד חירשי הרווחה

בינתיים, בארץ מתנהל ויכוח בין חירשים לעוורים בנוגע לאמהות החד הוריות ולגזירות השונות. מצד אחד, ביבי ושאר זועקי ערכי העבודה צודקים במיליון אחוז: מצב שבו עדיף לקבל קצבה מאשר לעבוד הוא מופרך. פשוט לא ייתכן. זו דרך בטוחה להפוך למדינה מפגרת.

מצד שני, מופרך לא פחות פשוט לחתוך וזהו. אין עבודות, קיביניצ'ורט וייד חולירע. אין. הדרך היחידה ליצור מספיק משרות אפילו למיעוט נכבד ממבקשי העבודה, בשוק כמו שהוא כרגע, היא או לפטר את כל העובדים הפלסטינים ולסבסד את עלות משרותיהם לרמת חיים ישראלית, או לגרש את כל העובדים הזרים וכנ"ל, או שניהם. ההצגה הזו של ידיעות אחרונות שמוצא לאנשים ג'ובים זה בולשיט. ידיעות תופסים פוזה של מלאכים, המעסיקים תופסים קצת יחצ"נות בחינם, וברגע שתשומת הב הציבורית תעבור למקום אחר, רוב המשרות הללו תבוטלנה.

זה כמו הבדיחה על ההוא שניסה ללמד את הסוס לחיות בלי לאכול. כשהסוס מת מרעב הוא אמר "אויש, כמעט הצלחתי". אבל מחיה מינימלית זה לא דבר מצחיק. זה אותו מאבק שהפרוגרסיבים בכל העולם מנהלים מול השמרנים ובעלי ההון כבר קרוב למאתיים שנה: הם  לא מסוגלים להבין שיש רמת מחיה מינימלית, שבלעדיה כל הסדר החברתי – זה שמאפשר להם להיות בצד הנוח של הפירמידה – לא יכול להימשך. ("הם" זה אותו מעמד של בעלי הון, שקיים בכל חברה, שלא מסוגל להפנים שלפעמים יש ניגוד בין השורה התחתונה בעסק האישי לטובת החברה ככלל).

עמיר פרץ הוא אופורטוניסט מגונה, לדעתי, אבל הוא צדק לחלוטין כשאמר שבקצב הזה יבוא יום ובנות העשירים לא תוכלנה להסתובב לבטח ברחוב. בארצות הברית זה כבר קורה. זה נקרא "קהילות מגודרות" (Gated Communities). שכונות שלמות מסתגרות מאחורי גדרות ושערי פלדה, ויוצאים מתוכן רק באופן ממוקד, מנקודה א' לנקודה ב'.

הסיבה שהדמוקרטיה המערבית עבדה, יותר מכל סדר חברתי מאז החלו האריסים להשתחרר, הייתה שהשתלם יותר לפעול בתוך המסגרת מאשר נגדה. הסיכויים היו טובים יותר להגיע למקום נוח דרך טיפוס בסולם, מאשר דרך הפלתו ארצה. אם לאנשים אין מחיה מינימלית, כוז שתאפשר להם להשתתף במירוץ היומיומי המטורף בלי להתמוטט נפשית ו\או פיזית, הם ימרדו. הם לא צריכים להתארגן ולבצע פעולות צבאיות נגד הביורוקרטים שמנהלים את העסק. הם יכולים למרוד פשוט בזה שיפסיקו לשתף פעולה עם כל השיטה, עם החוקים והמסים והכבוד הבסיסי לקניין.

מצד שני, ייתכן מאד שביביהו כן מבין את כל זה. טיפש הוא לא וגם נבער מכלכלה הוא לא. הוא אמנם נמנה על אסכולה קפיטליסטית די טורפנית, אבל ייתכן מאד שכל הרעש הגדול הזה הוא בבחינת "עז", שנתניהו הכניס כדי שכשאשר יוציא אותו, וימתן את הגזירות לרמה נסבלת-בקושי, זה יתקבל באנחת רווחה. טריק מאד בסיסי בפוליטיקה.

לכאורה, יש פתרון פשוט למצוקתו של ביבי: עבודות יזומות. אבל כפי שהוא ותומעכיו לא שוכחים לרגע להזכיר, ביבי מבין בכלכלה, ורוב תיאוריות הכלכלה המקובלות אומרות שעבודות יזומות הן לא פתרון טוב לאבטלה באשר היא.

אבל עם כל הכבוד לתורת הכלכלה (מדע, עאלק), לפעמים טובת הכלל גוברת על כללי השוק. לפעמים, כפי שהוכיח פרנקלין רוזוולט כשהציל את הקפיטליזם האמריקאי, בהחלט יש מקום להמציא עבודה סתם כדי שאנשים לא יקבלו נדבות, אלא ירוויחו את לחמם ויתנהגו בהתאם.

בסופו של דבר, זה משתלם בעיקר לעשירים. אם אבא ואמא יעבדו בעבודות יזומות ויקבלו תמורתן יותר מכפי שה"שוק" היה מכתיב באופן רגיל, הם יוציאו את רוב ההפרש על מוצרי צריכה. בניגוד לתיאוריה של רייגן, הכסף לא מחלחל למטה. הוא מחלחל במעגל. אם העשיר משלם מס כדי שלעני תהיה רמת חיים מינימלית, העשיר יקבל את רוב הכסף הזה חזרה במהלך חיי הכלכלה הטבעיים, ובנוסף ייהנה מרגיעה וביטחון חברתיים. אם העשיר מתעקש להתקמצן על הלירות עכשיו, שייקח בחשבון שיצטרך להוציא אותן על סורגי ברזל שיבודדו אותו מהעולם הרע.

 

בספורט:

הניקס עשו (עוד) טרייד מפגר ביותר כשהביאו את קית' ואן הורן, אדם שמגלם כל סטריאוטיפ קיים אודות שחקנים לבנים, במקום לאטרל ספריוול (בעיסקה סיבובית שלכלה גם את פילי, אטלנטה ומינסוטה). אין אוהד ניקס שפוי שיתווכח עם העובדה שזמנו של ספרי בניו יורק תם, אבל ואן הורן?? במכה אחת הצליח המנכ"ל סקוט ליידן להוציא את כל הואוירה הטובה סביב הדראפט הטוב הראשון של הקבוצה מזה שנים.

אני קורא לכל אוהדי ניו יורק לערוך למר ליידן מסיבה ענקית, להודות לו על כל פועלו הנמלץ עבור הקבוצה, ולהעלות אותו על רכבת פרטית עם הוראות לא לעצור לפני האוקיינוס השקט.

 

קולנוע:

בארה"ב יוצא בימים אלה לאקרנים סרט בשם "Masked and Anonymous", ביככובו של הגדול מכולם – בוב דילן. דילן מגלם טרובאדור עממי שמוצא מכלאו על ידי מארגן מושחת שמרים מופע "צדקה" כביכול בארה"ב עתידית הנשלטת בידי דיקטטורה. כתבה יפהפייה על הסרט ועל דילן תוכלו לקרוא כאן 

 

טוף, מכיוון שזה כבר מתארך, אני אפרסם רשומה נפרדת עם תגובות לכל המגיבים עד כה. שיהיה לכם יום ירוק.