אוי, התשדירים האלה.

תיכף נגיע גם לתשדיר הזוכה ללא שום מאמץ בפרס הביזאר, והנזכר לעיל בכותרת, אבל תחילה כמה הערות:

 

* נירית (הלא היא אום-קדם), ששבוע שעבר עבדה כמה פעמים ערב וראתה רק מקבץ אחד, מסכימה אתי שתשדיר הזרעונים של מרצ מכוון לא נכון. אני אמרתי אוחצ'י מדי, היא היתה עדינה יותר ואמרה "צפונבוני מדי", אבל זה אותו דבר. לא יעבוד מחוץ למתחמים עירוניים מסוימים ומוגבלים. דווקא על תשדיר הכותל שווה להם לחזור.

 

* התשדיר השלישי של עלה ירוק לא משהו בכלל. באשר לחצי הראשון – יש דברים הרבה, הרבה יותר דחופים מעזרה לאמנים ולאמנות, במיוחד כשמדובר במוסיקה פופולרית. נכון, קשה מאד להתפרנס ממוסיקה בארץ, אבל זה בגלל גודל השוק, ולפחות יש שוק עירני, שזה הרבה יותר מכפי שאפשר לומר על אמנויות פלסטיות וכאלה. אין לי בעיה עם הגדלת התמיכה הקיימת באמנים (פרסים, מלגות וכיו"ב), ןעם הענקת סבסוד כזה גם למוסיקאים, אבל זה ממש לא בראש סדר העדיפויות, ואפילו לא בחמישייה או עשירייה הפותחות. באשר לחצי השני, הקונספט חמוד אבל לא עובר טוב. מוטב היה לקחת את הסיפור על רבי הלל כפשוטו, או פשוט לתת לבחור להיתלות על החלון במקום הקפיצות האלה. לפחות המטרה של החצי השני הזה כן כלולה בחמישייה ואפילו בשלישייה הפותחת.

 

* הירוקים הם לא היחידים שמצהירים דברים שמנותקים מהעובדות הפשוטות. גילה פינקלשטיין מהמפד"ל, "אנחנו חסמנו את דוברת ומחקנו את שינוי מהמפה הפוליטית". זה יופי, גילה. ואני ניצחתי את רונלדיניו באחד על אחד ושכבתי עם יעל בר זוהר, בר רפאלי ויונה אליאן בצעירותה – בו בזמן! באמת, נו. למה שאגיד סתם?

 

* לעומת זאת, התשדיר של האיחוד הלאומי עם מראות הפינוי והתודה הסרקסטית היה די חזק.

 

* למפלגת "לב" יש תשדיר לא רע בכלל. לא ברור לי מי זו המפלגה הזו ואם יש מספר תלת-ספרתי של אנשים שיודע על קיומם,אבל תשדיר בסדר.

 

* מבין שלוש הגדולות, רק לעבודה היה תשדיר שאפשר לזכור את הפאנץ' ליין: אולמרט מסתחבק עם מיליונרים ואומר להם בחיוך של לשון החופרת בעכוז: "אני מאחל לכם שתרוויחו יותר", ואז הצהרה על שכר מינימום. אגב – הם החליטו לחזור לעניין של האלף דולר. יפה להם.

 

* שינוי פאתטים, עם ההתבכיינות על הפסילה. יש לכם ים כסף, צלמו משהו אחר ודי. אבל לפחות הם ערכו אותו מחדש ולא שמו בלאקים מטופשים כמו ביומיים הראשונים שאחרי הפסילה. הקמפיין של "חץ" הרבה יותר מהוקצע ופחות מתלהם. הם לפחות מסבירים מה הם רוצים לשנות, ולא סתם מנפנפים ברעיון האימה של "ש"ס בממשלה". את "הלא אינכם רוצים, חברים, כי ג'ונס יחזור?" אורוול כבר כתב, וגם אז הכוונה לא היתה להוציא את הדובר באור חיובי.

 

וכעת נעבור בשידור ישיר לאולם קודאק בלוס אנג'לס, שם יוענק אוסקר מיוחד, על שבירת כל שיאי הביזאר המתועדים. והזוכה הוא: פ–א–ר…..ו–י–ס–נ–ר! ! ! ! ! ! ! ! ! !

 

נעזוב רגע את המסתורין של "הירוקים עברו את אחוז החסימה" שהם מתעקשים עליו, הפעם בהטיה של "עברנו". מה זה היה סרט האימה משנות ה-40 ברוסית? קודם כל, אשמח אם מישהו יתרגם לי מה הבנאדם אמר, כי הירוקים החליטו להתנהג כמו מפלגה ערבית מהסוג המיליטנטי ולא לתרגם לעברית. אבל כמו שאומרים אצלנו בשכונה, למה ככה, אחשלו? תשב, תשתה מים, קח אוויר ואל תצעק עלי, בלאד.

 

ברצינות, מה זה היה, למען השם? איזה פלח באוכלוסיה אמור להתרשם לטובה מהדבר הזה? אחינו יוצאי עדות סרטי דרקולה?

 

נירית משוכנעת שהירוקים לא באמת רוצים להיכנס לכנסת, אולם שחשוב להם מאיזו שהיא סיבה לטרוח ולהיראות כאילו כן. טעון בירור.

 

זהו להפעם. על ערב התשדירים השלישי לא כתבתי, אבל מי שעשה את זה, וברמה, הוא אחינו בן עדות הראסטה, הצ'יף בכבודו ובעצמו, אור קלפר.