אין ברירה, אהוד – תצטרך להיות נשיא
Posted on: 11 במאי 2006
מעבר לעצב על מותו של אמן דגול, אדם מקסים וחלק מתבנית נוף ילדותנו באלף ואחת צורות, מותו של יוסי בנאי מבאס מסיבה חשובה אחרת: עכשיו הוא לא יוכל להיות נשיא המדינה. זה, למי שלא עוקב אחרי מדור מצוין וחינוכי זה, התפקיד שהועדתי לו, כדי להציל את המוסד הזה מכל מיני פוליטיקאים סוג ז' כמו משה קצב ו – תשמרנו האלה הטובה – בנימין בן אליעזר, המכונה פואד, המכונה המטרד מבגדד, שלוטש את עיניו כבדות העפעפיים לתפקיד, והמדינה למרבה הזוועה טרם הטביעתהו בגלי צחוק על עצם הרעיון.
אז התוכנית שלי היתה לנסוך בתפקיד הייצוגי הזה קצת ערך מוסף, קצת אחדות אמיתית, קצת חן וקסם, שאנשים באמת יחייכו כשיחשבו על הנשיא שלהם (כמו ששרו הגששים ב"קנטטה לשווארמה" – "…ולכבוד נשיאהההההההנו, ירום הודו", בניגוד ל"וראש ממשלתהההההנו, אין דבר שתחיה").
יש למישהו ספק שיוסי בנאי היה מתאים לתיאור הזה יותר מכל אדם שחי עד אתמול בארץ? שהוא היה מייצג אותנו בכבוד רב יותר מכל פוליטרוק מעצבן? שהוא היה מקרב לבבות? מעלה את קרנו של הממסד בעצם הסכמתו להיות הממסד?
אבל הגורל האכזר לא רצה, ולכן לא תהיה לנו ברירה אלא לדלג שלב אחד במורד אילן היוחסין, ומקום אחד הצידה, ולהעתיר על התפקיד האפור והמדולדל הזה את הכישרון, הצניעות, החן ושאר הרוח של מי שהפך מאז היום לבנאי הבכיר – אהוד בנאי.
לא שאלתי אותו אם הוא רוצה, כי די ברור לי מה תהיה התשובה. אבל יש דברים יותר חשובים מהרצון הפרטי שלו, ואין למעשה שום סיבה שנשיא המדינה לא יוכל להקליט מוזיקה במהלך כהונתו, וגם הופעות זה משהו שמן הסתם אפשר יהיה לארגן. תארו לעצמכם את מידת הכבוד שתזכה לה מדינת ישראל אם יהיה לה נשיא שכותב את השירים והמוזיקה החשובים ביותר של עמו בדור האחרון, וגם מבצע אותם על הבמה כמו רוקר אמיתי.
ואם זה מה שישכנע, אפשר מצדי להעביר את משכן הנשיא לרחוב האגס 1.
17 Responses to "אין ברירה, אהוד – תצטרך להיות נשיא"
11 במאי 2006 at 21:04
אני לא צוחק – עדיף לבטל את המוסד. איייייייייייייייייייייייייייייייייייייכסססססססססססססססססססססססססססססססה!
עצם זה שהיא הולכת להיות יו"ר הכנסת זו זוועת עולם, ודבר שעליו כל עיתונאי שנוגע אפילו בעקיפין בפוליטיקה צריך לקבל תוספת נכבדה למשכורת.
דליה איציק, נשיאה? של ארגון המורות המחורבנות ביותר בתולדות מחוז ירושלים, אולי. של ארגון מעורבות בתאונות דרכים בהן נהרגו פוליטיקאים מבטיחים, אולי. של מועדון הנשים המעצבנות ביותר בדברי ימי הציבוריות הישראלית, ללא ספק. אבל המדינה? אני די בטוח שיש משהו בנוגע לזה ברשימת סימני האפוקליפסה.
11 במאי 2006 at 21:26
מה פירוש "אומרים שגם שימון לוטש עין"?? הוא כבר התמודד על התפקיד! (והפסיד, כמובן)
11 במאי 2006 at 21:49
הנה הולך לו הדור שעליו גדלנו
הנה הולך לו הדור שחינך אותנו
הנה הולך לו דור שמזכיר לנו תקופה אחרת
תקופה שבא להיות ישראלי לא היה לחזור לארץ אם מרזים מהמלון
תקופה שבא לא עקפו זקנות בתור בסופר
תקופה שבא יפי הבלורית והתואר התהלכו אם ראש מורם
תקופה שכנראה לא תחזור עוד
דמעת ארגמן אזיל לזכר אותם האנשים
שעליהם נכתבו האגדות
11 במאי 2006 at 21:52
תגיד יוסל'ה לא יכעסו עלייך בנענע על כך שאתה מתרועע בבלוגים של עובדי וואלה?
או שגוש השומן הסקסי שאתה קורא לו "הפנים שלי" והמקטרת השרמנטית שלך יוציאו אותך מכל צרה?
דרך אגב כתבתי עלייך קצת וניסיתי לשלוח לך אימייל בשביל לקבל תגובה ממך
משום מה האימייל לא הגיע ליעדו
למרות ששלחתי פעמיים
בכל מקרה לא קריטי
אם אתה מעוניין לקרוא אין לי בעייה לזרוק קישור
אני גם אשמח לפרסם כל תגובה שלך
אם אתה רוצה תקציר
אז קתבתי את הדברים הרגילים
שאתה שמאלני מנאייק
עיוור
קאמוניסט
מרקסיסט
רשע
בעל תסביכים שגורמים לפתולוגיה השמאלנית שלך
וכו…
11 במאי 2006 at 21:54
"לוטש שוב". הערכה שרצה בברנז'ה אומרת שהסיבה האמיתית שפרס הצטרף לקדימה היא כדי שמפלגת השלטון החדשה תשריין לו את הנשיאות.
11 במאי 2006 at 23:11
וכל מי שאומר אחרת הוא הפוליטרוק המעצבן. כי פרס הוא אולי אם כל הזונות, ככל הנוגע לפוליטיקה, אבל פרס הוא גם איש שקצרה היריעה מלתאר את מה שעשה והיטיב לעשות עבור המדינה, הוא הפוליטיקאי הייצוגי, הנשיאותי ביותר שהיה בישראל, והכי חשוב – הוא היחיד שיכול לנסוך בתפקיד תוכן אמיתי.
פואד נשיא? דליה איציק? הצחקתם אותי. למרות שמשום מה, פעם גם שמו של משה קצב. בעצם, גם היום הוא מצחיק אותי.
11 במאי 2006 at 23:28
כבר הרבה זמן יש לי מחשבות על אהוד בנאי…
מצד שני, אני אוהב אותו הרבה יותר מדי ולכן לא אוכל להעניש אותו.
ולקורא אהוד בנאי: ההופעה שלך בבוסטון היתה חוויה רוחנית אמיתית. תודה לך.
11 במאי 2006 at 23:30
בעשורים האחרונים, פרס בהחלט ראוי להיות נשיא (גם אם יש לי ספקות אם הוא עדיין כשיר). הנקודה שלי היא שנמאס מנשיאים מתחום הפוליטיקה. למה לא נשיא מתחום הרוח ו\או האמנות? היו לנו שני נשיאים שהיו מדענים ברמה עולמית, ואחד שהיה איש רוח די רציני. למרבה הצער, ב-30 השנים האחרונות חלה ירידה מתמדת באיכות האנושית של נשיאינו. הגיע הזמן לנסוך בתפקיד הזה תוכן חדש, ואת זה פרס לא יעשה.
ואם אני כבר כאן, אוברמאנצ' – תואיל בטובך לא לתקוף מגיבים אחרים כאן בצורה הזו. ואם זה היה בהפוך על הפוך, אז זה סתם לא מובן ולא מצחיק. תודה.
12 במאי 2006 at 13:36
על תקן מדען, אלא אחרי עשרות שנות פעילות פוליטית נמרצת, חלקה בראש התנועה הציונית.
12 במאי 2006 at 15:26
משנה את העובדה שהוא היה מדען בעל שיעור קומה, וככזה הקנה למוסד שיעור קומה. גם שז"ר לא הפך לנשיא בגלל היותו איש ספר, אלא בגלל היותו מפא"יניק ותיק. אבל הוא היה איש ספר. לגבי קציר אני לא יודע מספיק.
12 במאי 2006 at 22:38
הייתי רוצה את הנשיאות אצלי. נותן מכובדות ותחושת יציבות למפלגה שהיא עדיין חצי וירטואלית. אלא ששימון הוא עצמאי מדי, ולא רצוי שהוא יהיה בתפקיד בו הוא יכול להאפיל על ראש התנועה. לדליה איציק יש יתרון בולט – ממילא איש לא מתייחס ברצינות לנשיאות מאז שווייצמן היה שם, והיא כבר מכהנת בתפקיד ששידרג אותה משמעותית – יו"ר הכנסת.
אם היא יכולה להיות יו"ר הכנסת, שהוא תפקיד בעל סמכויות, היא בטח יכולה להיות נשיא.
קציר היה אקדמאי מרשים למדי, על פי ויקיפדיה. סביר להניח שהיה בכיר המדענים שחיו אז בישראל.
13 במאי 2006 at 0:37
שאליו התכוונתי. שני מדענים – ויצמן וקציר – ואיש רוח אחד – שז"ר.
13 במאי 2006 at 10:04
התכוונת. אני התכוונתי לגבי קציר, שאני לא יודע הרבה לגבי הרקע המפלגתי שלו. אני די בטוח שהוא היה מפא"יניק, בגלל התקופה בה כיהן כנשיא, אבל לא ידוע לי שהוא היה חזק בעניינים של מפא"י כמו שז"ר.
1 בנובמבר 2006 at 12:21
עם כל הכבוד לרעיון המעולה ולאישיות הגדולה של אהוד בנאי…מה אנחנו צריכים אותו במוסד הנשיאות?????
גם ככה אהוד הגדול כשהוא במשרה מלאה של מוסיקאי ממעט לכתוב חומר חדש…אז מה אנחנו צריכים אותו בתור איזה בובה שלוחצת יד למכובדים מהבוקר עד הערב??? במקום להתעסק במה שהוא באמת יודע לעשות כמו שצריך.
"הופעות זה משהו שמן הסתם אפשר יהיה לארגן"???? יאללה בוא נארגן איזה ההופעה לנשיא כדי שהמעריצים שלו לא ייתבעאסו…..שטויות. רעיון אווילי ומיותר.
Comments are closed.
11 במאי 2006 at 20:53
אומרים שגם שימון לוטש עין לכסא הרם. וגרוע מכך – אין לי מילים לתיאור הזוועה – לוחשים שגם דליה.