איזה קתארזיס. 118 דקות מתעצבנים שאין גולים, שאין כמעט הזדמנויות (ודווקא היה משחק טוב, ותיכף נגיע לזה), ואז פירלו במסירה גאונית, וג'ילארדינו בעוד אחת, ושתי בעיטות בטאץ' מושלם, ואתה יוצא עם חיוך על הפנים – במיוחד שהצדק נעשה. אז ניגש להערות:

1. לפני הכל, הרבה הרבה כבוד ליורגן קלינסמן. איזה מלך. ירדו לו לנשמה והאיש הביא להם נבחרת טובה, מאוזנת, שמשחקת כדורגל שמייח והיתה רחוקה כחוט הניילון הדק מעלייה לגמר.

2. המשחק הזה, שמבחינת כדורגל היה אחד מהשניים-שלושה הטובים בטורניר, מוכיח ביתר שאת את טענתי לגבי הצורך בשינוי חוקים כלשהם בכדורגל. משחק כזה, עם התקפות יפות עד ה-16 וקצב משובח, לא ייתכן שייגמר ב-0:0 אחרי 90 דקות, ועם די מעט הזדמנויות ממשיות לגול.

3. אני חושב שבאלאק אובר-רייטד. במאני טיים הוא פשוט לא לקח את המשחק עליו.

4. מרצ'לו ליפי מלך עצום ורב. כמו שצריך לעשות, כמו שדורש הכבוד, עלה להארכה, שם את הזין על השולחן ואמר "אני הולך על ניצחון". אחרי משחק מאוזן בתכלית, איטליה פשוט שטפו את המגרש כל ההארכה, שלטו בעליל ואם הם היו מפסידים בפנדלים זה היה עוול לדורות.

5. אני ציינתי כבר במהלך הטורניר הזה שהעם מאד מרוצה מתפקודם של שחקני מילאן? אז הנה אני מציין. גאטוסו, האמת, היה חלש הערב, והפסיד בחלק ניכר ממאבקי ה-1 על 1 שלו. אבל פירלו עם המסירה לגול הראשון, ג'ילארדינו עם השני (והקורה בתחילת ההארכה) – העם, כאמור, מרוצה.

6. אודונקור הוא לא סתם גימיק ("אה, איזה מגניב, כושי בנבחרת גרמניה, הניאו-נאצים מתפוצצים…"), הוא בנזונה של שחקן.

7. נראה לי שזהו להרגע, וצריך הרי גם לישון קצת, אז….

8. בברכה