טוב, האמת שהתכוונתי לכתוב משהו בערב החג, אבל לא היה לי אינטרנט כל הסופ"ש בגלל שהכבל טלפון של המודם נקרע\כורסם\לא ברור ומטריד העניין. בכל מקרה, כמה הערות זריזות:

1. אני מניח שכולכם שמתם לב שזה כבר לא רק רחביה וכל מיני זכרתנים נתעבים אחרים. זה גם לא רק יוכי ברנדס וסימה קדמון, שאומרים שחיים רמון אולי טמבל אבל לא עבריין. זה פתאום גם שולה אלוני, וגם אמנון רובינשטיין (יבדל"א), וכל מיני אורים ותומים של השמאל ושל תקינות פוליטית שאומרים שתקינות תקינות, אבל העסק מדיף ג'יפה כבדה, ולא נוכל עוד התעלם.

2. אלמרט הזה דפוק, בחיי. מצחיק איך שבמהלך ראיון החג החגיגי שלו הוא אומר "הכי מסוכן שאדם מתאהב במשהו שאמר ומסרב לשנות את דעתו". מה שעוד מסוכן זה כשמישהו מתאהב בעצמו, בלי שום קשר למה שאמר, אומר או יאמר. מה האיש אומר? "אני מסתכל סביבי ולא רואה אף אחד שניהל מערכה תלת-אוגדתית".

אתה לעומת זאת, אודי'נקה, ניהלת! ניהלת רע, אמנם, אבל יש לך ניסיון! אולמרט גם מבהיר בראיון עד כמה הוא הסמן המייצג של מחלת "התמונה הגדולה". כל אחד מהמעורבים כאן סמך על דרגים שמתחתיו מצדדיו ומעליו שידאגו לפרטים הקטנים, בעוד שהוא – הוא אולמרט, הוא חלוץ, הוא מח"ט שלומי כהן הדביל – יעסוק ב"אסטרטגיה". וכך, מרוב שרביטי מצביאים שנשאו כל האח"מים, לא נמצא איש שיוודא שהמנהלה האפורה מתפקדת. אם לסכם ששת אלפים שנה של תורת הלחימה במשפט אחד: המנהלה האפורה מנצחת מלחמות. או בלשונו של סון דזה: "זה אשר הכין תוכניות מרובות ערב הקרב מנצח". תוכניות מפורטות, עם החלקים האפורים. עם הוראות מפורשות גם למה שנראה מובן מאליו.

מה עוד היה לנו שם? ראיונות עם קצב במהלך השבוע וחצי האחרונים (העיתונים מתערבבים בערימה) – בלעחס. אתה נורא מסכן, רחמונס. תתפטר כבר. אפילו אם אתה צח כשלג, המשרה חשובה ממך והמשרה הוכתמה. אבל אתה הרי לא מבין את זה. מזכיר לי את פרנהם מ"דדווד" (Deadwood). אתם רואים, אגב? יש בערוץ 3. סדרה של HBO (אוז, סקס והעיר, אתם יודעים) על המערב הפרוע. ג-א-ו-נ-י. גדול מפאקינג חיים. בקיצור, יש שם טיפוס מאוס כזה, בינוני ומתרפס, שכל חשיבותו בקשריו אבל לו עצמו נדמה שיש בו יותר מזה. זה קצב.

טוב, אני רוצה לתת לכם לינק למשו קטן שלי שעלה היום בנענע, אז נקצר ונשאיר את שאר ההערות השוטפות לאחורי זה. רק עוד דבר אחד: בעיתון של היום כתוב שתגובת ישראל לאיתותי שלום רפים מצד אדון אסד היא: "אם הוא רוצה שלום, שיתנתק מאיראן". אממממם, מה זה זה? ממתי אומרים למישהו שאתה בא לעשות איתו שלום עם מי כן ועם מי לא להיות בקשר. למה למצרים אמרנו להתנתק מברה"מ? לחוסיין יקירנו אמרנו לנתק קשרים עם עיראק של סדאם? חמאס וחיזבאללה זה משהו אחר, אבל יחסים עם מדינה ריבונית אחרת? גישה יהירה ומטופשת שכזו לא נראתה הרבה זמן.

אז לסיום, קחו לכם בבקשה תגלית ארכיאולוגית – דיווח חדשותי על אירוע שקרה היום, לפני 2591 שנה, כאן בארץ יהודה.