אההה, השופטת חיותה כוחן? עכשיו הכל ברור
Posted on: 7 בנובמבר 2006
למי שתהה למה בעצם התביעה המטופשת נגד חיים רמון (שעשה משהו מגעיל ומטופש, אבל לא פלילי בעליל) לא נדחתה כבר מזמן, יש לי את התשובה: ראש הרכב השופטים, חרפת השופטת חיותה כוחן.
ברגע ששמעתי שהיא זו שמנהלת את הקרקס, הבנתי הכל, שכן במהלך הסיוט המשפטי הפרטי שלי היה לי העונג המפוקפק לפגוש באשה ה…מעניינת הזו. (מעניינת מבחינה קלינית, ז'תומרת).
דוגמא קטנה: במהלך אחד הדיונים נעמד העו"ד שהיה לי אז ומנסה לטעון את טענותיו בזכותי, והיצורה הזו מפסיקה אותו ושואלת "אתה לא היית פעם תובע?" הסניגור שלי עונה לה שכן, והכוחנית אומרת "אני פשוט לא מבינה איך מישהו מסוגל לעבור לצד השני". הצד השני, אתם מבינים. ואחרי זה אני אמור להרגיש שאני זוכה למשפט הוגן וחסר פניות.
דוגמא נוספת? מובלים אני והנאשם השני מאבו כביר, אחרי איזה שבועיים במעצר, לדיון נוסף על הארכת מעצר. נכנסת לה הכוחן לאולם, באיחור אופנתי של ארבעים דקות, ולפני שמישהו מספיק להגיד משהו אומרת "טוב, אני קראתי את כל החומר, אני מכירה את התיק ואני החלטתי להיענות לבקשת המשטרה להאריך את המעצר ביומיים, אז חבל על הזמן של הדיון".
קמים עורכי הדין, האפס שייצג אותי וששי גז המצוין שייצג את הנאשם השני, ואומרים שעם כל הכבוד, הם הכינו טיעונים ויש להם זכות להשמיע אותם לפרוטוקול.
"אבל אני כבר החלטתי, חבל על הזמן של כולם" אומרת זו שאמונה על הצדק וההליך התקין.
"אבל יש לנו זכות לטעון טיעונים" אומרים הפרקליטים.
כוחן, שאגב סובלת מטיקים בעין מהסוג שלרוב מתקשר עם הפרעות נפשיות קשות (לא רק לדעתי, אלא לדעת פסיכיאטרית מוסמכת שנכחה בדיונים האלה), חוזרת ומדגישה שהיא כבר החליטה וששום טיעונים לא יעזרו. בסוף היא נכנעת, כי היא יודעת שאין שום בסיס חוקי להתנהגות שלה, ומרשה לעורכי הדין לטעון. אז הם טוענים, ואז היא יוצאת, ומחכה עוד ארבעים דקות לפני שהיא חוזרת ומודיעה "החלטתי שהיומיים שהמשטרה ביקשה לא יספיקו לה, ולכן החלטתי להאריך את המעצר בחמישה ימים".
במהלך הסיוט המשפטי נודע לי שמישהו פעם ירה טיל לאו על הבית של חרפת השופטת כוחן. אני לא מצדיק, אבל אני מבין.
גם בשופטת השנייה בהרכב, דניאלה שיריזלי, יצא לי להיתקל. היא לא באה ביציאות מטורפות באותה מידה, אבל גם היא זכתה להירשם אצלי בפנקס האנשים שלא אבכה אם יקרו להם דברים רעים. חלק מכם אולי זוכרים שהסיוט המשפטי שלי היה כל-כך מוגזם עד שבעיתון "העיר" עשו עליו כתבה כפולת עמודים. במסגרת הכתבה הזו נכלל גם ציטוט של אמא שלי ז"ל, שאמרה שלדעתה האישית, הסיגריות שהיא עישנה כל חייה הרבה יותר מזיקות מהקנביס שהבן שלה עישן. האמירה הזו זיכתה אותה בנזיפה מצד שיריזלי הפוצית, שכנראה חושבת שהגשת כתב אישום נגד אדם שוללת לא רק ממנו אלא מכל קרובי משפחתו את הזכות להביע את דעתם. אז סתם לרקורד, דניאלה שיריזלי לא ראויה ללחך את העפר של הקבר של אמא שלי, ובטח לא ראויה לנזוף בה על שום דבר.
על השופט השלישי בהרכב אני לא יודע שום דבר, אבל מה הוא כבר יכול להשפיע לצד שתי גורגונות כאלה?
בכל מקרה, עכשיו אתם מבינים למה זה ששוטרת מאיימת על המתלוננת שאם לא תגיש תלונה היא תהיה חשופה לתביעת דיבה (איום שקרי, אגב, שרק הוא במדינה מתוקנת שווה הדחה וכתב אישום) לא נחשב אצל כבוד השופחת כוחן ל"אקדח לרקה". כי יש יקומים מקבילים שבהם שום דבר שהתביעה\המשטרה עושה הוא לא פסול.
אגב – מזוז כנראה באמת סתם אידיוט סמכותני, ולא ערמומי כמו ששיערתי. אחרת קשה להסביר את הטענה ששקר במצח נחושה ("לא היו האזנות סתר") נקרא אצלו "תום לב".
ולסיום – עלה בדעתי שאולי האנשים שבישלו את הפארסה הזו פשוט אידיוטים. אם, במקום להשתמש בקורנס התביעה הפלילית, היו נכנסים ברמון בפני דעת הקהל – פשוט מארגנים מסע יחצ"נות ויורדים לחייו על שיקול הדעת הפגום מיסודו שבנשיקה הזו – ייתכן שהיה להם סיכוי הרבה יותר טוב לסכל את כוונותיו כשר משפטים. כשיו הוא יזוכה, ויחזור, וייכנס להם באמ-אמא, ומגיע להם.
22 Responses to "אההה, השופטת חיותה כוחן? עכשיו הכל ברור"
7 בנובמבר 2006 at 17:24
מה לעשות? זה מה שקורה כשיש ועדה של אשכנזים שבטיים שרק מממנים אנשים שמתחת להם וכך כל הזמן האיכות של השופטים יורדת.
חבל שאתה צריך לעבור את זה על בשרך כדי להבין את זה.
כל מערכת המשפט זה סמטוחס אחד גדול, ובראשה עמד אהרון ברק אחד שעשה עיסקה עם ראש ממשלה כדי לטייח עברה חמורה, וכך המשיך להתקדם.
ככה זה באשכנזיסטן
7 בנובמבר 2006 at 17:39
תרשה לי לתת לך עצה קטנה: אתה מתחיל לעשות מעצמך צחוק. חבל שהטענות הנכונות שאתה מעלה מפעם לפעם תזכנה להתעלמות בגלל מי שטוען אותן.
7 בנובמבר 2006 at 19:04
אני רושם לפני, אם יש לך עוד עצות, כמו איך עלי לאכול ואיך עלי לחרבן, אנא העבירי לי אותן בדואר אלקטרוני.
7 בנובמבר 2006 at 20:28
אתה פוגע בציבור ע"י פגיעה במערכת המשפט שלו.
הכתובת לתלונות על שופטת נקודתית היא נציבת תלונות הציבור, מנהל בתיהמ"ש ונשיא ביהמ"ש העליון.
אתה צריך לגלות אם פנית אליהם וכיו"ב.
בענין השופטת שיריזלי, מחובתה לדעתי להגיב על אמירה בעד הפרת חוק. ושוב, כתובת התלונה שגויה: לא השופטת חוקקה את החוק.
7 בנובמבר 2006 at 21:08
קוראת – אם האמת פוגעת במערכת המשפט, אז מערכת המשפט במצב רע (והיא אכן במצב רע)
לא, לא פניתי, כי לא היה לי כוח ולא ראיתי בזה טעם. מדובר בשופטת שערורייתית ביותר, שלא מזמן קראתי שפסקה למישהו יותר חודשים בכלא מכפי שהחוק מתיר, והתעלמה כשהסניגור העלה את הנקודה הזו בפניה. ועוד מקדמים אותה מהשלום למחוזי ולמעמד של ראש הרכב, אז מה יעזור שאתלונן? מה גם שאין "הוכחה" לשתי האנקדוטות המשעשעות שהעליתי, כי כמובן שחילופי הדברים לא נכללו בפרוטוקול (פרוטוקול בארץ זה בדיחה, אגב)
לגבי שיריזלי – האמירה "X שהוא חוקי גרוע מ-Y שאינו חוקי" אינה קריאה להפר את החוק על ידי עשיית X,
גם האמירה "X אינו צריך להיות עבירה"
אינה הסתה להפרת החוק, וגם לא "הענישה על איקס קשה מדי". די כבר עם הסמכותנות העדרית הזו.
מואיז – די להיות דביל. שיריזלי זה שם אשכנזי? אני חושב שכדאי לך להפנים את אמירתו של הקומוניסט האמריקאי הרברט מרקוזה, שאמר פעם ש"לא כל בעיה שיש למישהו עם החברה שלו קשורה לשליטה באמצעי הייצור"
7 בנובמבר 2006 at 23:00
מי שמקדם אותה לא היה באולם בזמן ההתרחשויות שתיארת, ואיך יכול היה לדעת? אולי גם לאחרים שידעו לא התאים להתעסק בזה.
מן המפורסמות שלא הכל נרשם בפרוטוקול. על מערכת הבדיקה לחפש דרכי בירור אחרות, וזה במסגרת תפקידה.
ואולי כבר יהיה קשה, אם חלף זמן רב.
הפוסט פוגע בעקיפין בשופטים בכלל, ואני מניחה שלא לכך התכוונת.
אז תשנה אותו.
7 בנובמבר 2006 at 23:11
אות אחת. אני לא רואה איך האמירה "שופט א' הוא מחורבן" פוגעת בשופט ב', שעליו הדבר לא נאמר. אם כלל השופטים נפגעים מזה שיש בקרבם שופטים מחורבנים, שיפסיקו כבר להילחם בניסיונות לחטא מקרבם את המחורבנים, כמו במקרה של הילה מה-שמה.
7 בנובמבר 2006 at 23:44
אם אתה כבר עוסק בביקורת כלפי מערכת המשפט והשופטים המרכיבים אותה, לא שווה להקדיש פוסט לוויכוח בין לשכת עו"ד ולשופטים לגבי משוב השופטים?
7 בנובמבר 2006 at 23:49
אדם שנצרך לדיון משפטי עלול לשאול את עצמו האם השופט האקראי בעניינו הוא כפי שתיארת, ואז אמונו במערכת נפגם וכך גם כבוד השופטים כולם.
באותו אופן עלול הפוסט שלך להרתיע אנשים ראויים מלהצטרף למערכת.
במקום שמי שמוריד את הפוסט שלו עומד, אין אנשים שלא כתבו פוסטים יכולים לעמוד.
7 בנובמבר 2006 at 23:54
אדם שנצרך לדיון משפטי עלול לשאול את עצמו האם השופט האקראי בעניינו הוא כפי שתיארת, ואז אמונו במערכת נפגם וכך גם כבוד השופטים כולם.
באותו אופן עלול הפוסט שלך להרתיע אנשים ראויים מלהצטרף למערכת.
במקום שמי שמוריד את הפוסט שלו עומד, אין אנשים שלא כתבו פוסטים יכולים לעמוד.
7 בנובמבר 2006 at 23:59
אדם שנצרך לדיון משפטי עלול לשאול את עצמו האם השופט האקראי בעניינו הוא כפי שתיארת, ואז אמונו במערכת נפגם וכך גם כבוד השופטים כולם.
באותו אופן עלול הפוסט שלך להרתיע אנשים ראויים מלהצטרף למערכת.
במקום שמי שמוריד את הפוסט שלו עומד, אין אנשים שלא כתבו פוסטים יכולים לעמוד.
8 בנובמבר 2006 at 8:42
יכולים להציף, ואני כבר קיוויתי שבאמת יש לי 3 תגובות חדשות 🙂
ואם אדם שיעמוד בפני שופט יידע שעליו לעמוד על המשמר ולהקשיב טוב לצלילים של אטימות, יוהרה והחלטה מראש, ולא לסמוך על כך שהשופט בהכרח יהיה הגון והוגן – זה דווקא טוב. אין שום סיבה שאנשים ייתנו אמון עיוור בכל שופט באשר הוא שופט.
שוב: "אתם תדעו את האמת, והאמת תקרא לכם דרור", אמר פעם יהודי חכם מנצרת.
לגבי אנשים ראויים – אם הם ראויים, הם לא כמו שתיארתי. כמו כן, אני ממש לא חושב שאדם קורא את "רדיקל מקלדת" (עם כל ההערכה שיש לי למדור מצוין וחינוכי זה…) ומחליט על פיו אם ללמוד משפטים או אם להעמיד עצמו לכהונת שופט. באמת.
8 בנובמבר 2006 at 8:44
ראוי, אבל אני לא עו"ד ולא מרגיש נורא מוסמך לדון בנושא. אבל אם שאלת, אני בהחלט בצד של שלמה כהן בנושא הזה. שהשופטים ילמדו לחיות עם ביקורת.
8 בנובמבר 2006 at 9:56
היה עומס, כנראה, וקיבלתי מסך לבן במשך זמן ממושך, אז שלחתי שוב… ושוב. קיוויתי שתמחק בלי שאבקש, ולא ביקשתי כי התעצלתי לבדוק באישון לילה אם נכון לומר "תמחק" ו/או "תמחוק".
לא השתכנעתי שהפוסט שלך מושיע את הציבור מלתת בשופטים אמון עיוור.
יותר חשוב שתגיש תלונה.
8 בנובמבר 2006 at 23:07
לפי החוק אפשר להעמיד אותך לדין. ותאמין לי שלדעת השופטים שלנו בתיק כזה יש המון עניין לציבור, בניגוד לעוד מקרים של נהגים אלימים או אנסים ובעלים מכים. אז זהירות יקירי, נראה לי שאת סאת הכלא מצצת כבר הרבה מעבר למה שצריך. ובנוגע לעניין, הכח שניתן לאנשים גורם להםלא פעם להסתיידות מוחין, לטמטום ולרשעות. השפעתו של הכח.
23 בנובמבר 2006 at 10:49
אצל שריזלי יצא לי לשבת בתביעה קטנה שהגשתי נגד חברת ביטוח. היא עברה בערך על כל הכללים (בנוגע לייצוג לדוגמא)
בכלל היא גילתה עניין מועט בי, אלא יותר חשבה איך לנפנף אותי במינימום מאמץ.
כוחן זו בהחלט מחלת נפש קשה מאוד.
יצא לי לשבת בדיון שהיא שאלה עציר שכל המשפחה שלו גרה באוקראינה – "אז למה אתה נשאר בארץ? למה אתה לא חוזר לאוקראינה?"
באופן כללי יש לה מניירות של משוגעת.
אבל, היא חברה טובה של נשיאת השלום בת"א, ובמדינת ישראל צריך חברים טובים.
ספר את זה לבייניש לדוגמא.
(לרשת שאני כותב בה יש נטייה לשלוח הודעות שלוש פעמים, אני מתנצל מראש על אי הנוחות שכרוכה במחיקה)
ואגב –
זה משעשע מאוד לראות איך עוה"ד השמן והלא מכובד ממשיך לחפש את הגיגיך כדי לשלשל עליהן את מנת הסביח שהוא אכל ערב לפני בעמידה כשכל העמבה נוזלת על חולצתו הלבנה, שעקב גודל כרסו היא תמידית מחוץ למכנסיו.
ויש כאלה שחושבים שעו"ד צריכים לעבוד קשה היום, כי הפרנסה בדוחק.
תמשיך לתת בראש!
23 בנובמבר 2006 at 10:49
אצל שריזלי יצא לי לשבת בתביעה קטנה שהגשתי נגד חברת ביטוח. היא עברה בערך על כל הכללים (בנוגע לייצוג לדוגמא)
בכלל היא גילתה עניין מועט בי, אלא יותר חשבה איך לנפנף אותי במינימום מאמץ.
כוחן זו בהחלט מחלת נפש קשה מאוד.
יצא לי לשבת בדיון שהיא שאלה עציר שכל המשפחה שלו גרה באוקראינה – "אז למה אתה נשאר בארץ? למה אתה לא חוזר לאוקראינה?"
באופן כללי יש לה מניירות של משוגעת.
אבל, היא חברה טובה של נשיאת השלום בת"א, ובמדינת ישראל צריך חברים טובים.
ספר את זה לבייניש לדוגמא.
(לרשת שאני כותב בה יש נטייה לשלוח הודעות שלוש פעמים, אני מתנצל מראש על אי הנוחות שכרוכה במחיקה)
ואגב –
זה משעשע מאוד לראות איך עוה"ד השמן והלא מכובד ממשיך לחפש את הגיגיך כדי לשלשל עליהן את מנת הסביח שהוא אכל ערב לפני בעמידה כשכל העמבה נוזלת על חולצתו הלבנה, שעקב גודל כרסו היא תמידית מחוץ למכנסיו.
ויש כאלה שחושבים שעו"ד צריכים לעבוד קשה היום, כי הפרנסה בדוחק.
תמשיך לתת בראש!
23 בנובמבר 2006 at 10:49
אצל שריזלי יצא לי לשבת בתביעה קטנה שהגשתי נגד חברת ביטוח. היא עברה בערך על כל הכללים (בנוגע לייצוג לדוגמא)
בכלל היא גילתה עניין מועט בי, אלא יותר חשבה איך לנפנף אותי במינימום מאמץ.
כוחן זו בהחלט מחלת נפש קשה מאוד.
יצא לי לשבת בדיון שהיא שאלה עציר שכל המשפחה שלו גרה באוקראינה – "אז למה אתה נשאר בארץ? למה אתה לא חוזר לאוקראינה?"
באופן כללי יש לה מניירות של משוגעת.
אבל, היא חברה טובה של נשיאת השלום בת"א, ובמדינת ישראל צריך חברים טובים.
ספר את זה לבייניש לדוגמא.
(לרשת שאני כותב בה יש נטייה לשלוח הודעות שלוש פעמים, אני מתנצל מראש על אי הנוחות שכרוכה במחיקה)
ואגב –
זה משעשע מאוד לראות איך עוה"ד השמן והלא מכובד ממשיך לחפש את הגיגיך כדי לשלשל עליהן את מנת הסביח שהוא אכל ערב לפני בעמידה כשכל העמבה נוזלת על חולצתו הלבנה, שעקב גודל כרסו היא תמידית מחוץ למכנסיו.
ויש כאלה שחושבים שעו"ד צריכים לעבוד קשה היום, כי הפרנסה בדוחק.
תמשיך לתת בראש!
Comments are closed.
7 בנובמבר 2006 at 17:23
באמצע המלחמה לא היה שום סיכוי לדעת קהל נגד רמון.
אבל האמת, הוא הביא על עצמו את החרא הזה ושישתה את הדייסה עד הסוף. מי שרגע לפני דיון על מלחמה, לא על משהו אחר, עוצר בצד כדי להתעסק עם חיילת, פשוט ראוי לזובור שהוא מקבל. מבחינה ציבורית האיש איבד את כל הקרדיט המינימלי, גם אם הוא יזוכה. הוא פשוט לא ראוי לתפקידים ציבוריים. זה לא שהוא הוכיח רק שיקול דעת מוטעה, הוא הוכיח שהוא חושב מהזין. ובאמת, כאלו בחורים אנחנו מחבבים, אבל בקומדיות של אורי זהר. שלא ינהלו את המדינה.