עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

סיפוריו הנפלאים של מושיקו או'הנרי

Posted on: 8 בנובמבר 2006

קטנה וזריזה לבוקר, כשמאוחר יותר נדבר על התוצאות המשמחות מארץ האפשרויות:

 

אני לא מכיר את תמר טרבלסי-חדד ולא רוצה להשתלח בה או לקבוע מסמרות בנוגע להשכלתה הספרותית, אבל הידיעה שלה הבוקר ב"ידיעות" העלתה בי גיחוך קל.

 

הסיפור עצמו מחמם לב: תלמידי בית הספר הריאלי בחיפה לקחו את פרס "הסרט הזר הדרמטי הטוב ביותר" בתחרות סרטי סטודנטים בהוליווד. על מה הסרט? על שני ידידי-נפש, שמגיעים לפגישה שקבעו 20 שנה קודם. אחד הפך לשוטר, והשני לפושע מבוקש, והשוטר מתייסר בשאלה אם לעצור את חברו משכבר.

 

נשמע מוכר? לא פלא. זה אחד מסיפוריו המפורסמים ביותר של וויליאם סידני פורטר, "או'הנרי" בשבילכם, האמן הגדול של הסיפור הקצר. הסיפור כה מפורסם עד שאחד מאוספי הסיפורים המבריקים של הסופר הדגול הזה נקרא על שמו.

 

אז איפה האזכור לעובדה הקטנה הזו בסיפור על הקולנוענים מהריאלי? יוק.

 

ורק שיהיה ברור – אין שום דבר בעייתי בזה שהריאלניקים ביססו את סרטם על הסיפור, ואני די בטוח שהם לא שכחו לכלול קרדיט לאו'הנרי. הבעיה היא בזה שלא הכתבת ולא העורך במוזסון זוכרים מספיק משיעורי הספרות. איפה הימים שגרשום שוקן לא היה שוכר עיתונאי שלא היה בקיא בתלמוד ובספרות? מצד שני, זה שוקן. לסבא של ג'ודי היו כנראה סטנדרטים גמישים יותר (ובגלל זה קרליבך ברח ממנו ברגע שיכול היה).

6 Responses to "סיפוריו הנפלאים של מושיקו או'הנרי"

לא "או'הנרי" אלא "או הנרי" או "או. הנרי" (ובאנגלית: O. Henry).

יאמר לזכותם, שע"פ הכתבה הסרט עוסק בין השאר בדילמה של (זהירות – ספוילר) של השוטר אם להסגיר את חברו הפושע. מאחר והסיפור 20 שנה אחרי לחלוטין לא עוסק בפן הפסיכולוגי של הדמויות, ייתכן שהסרט הוא בהשראת הסיפור יותר מאשר מבוסס עליו.

כך שיש גבול כמה הוא יכול להכיל, אבל מכיוון שהטוויסט שלו הוא (זהירות ספוילר וכו') לחלוטין על ההתלבטות של השוטר עם להסגיר את חברו, אז בהחלט אפשר להגיד שהוא עוסק בפן הפסיכולוגי הזה – זה כל מה שאתה חושב עליו אחרי שסיימת לקרוא

הסיפור בנוי סביב הטוויסט, לא סביב הדמויות: אם תדע מראש מה הטוויסט, לא תהנה בכלל מהסיפור. אם תלמידי התיכון בנו את זה סביב הקונפליקט, ולא סביב ה"וואלה, לא ראיתי את זה בא", אז כן, מגיע להם קרדיט מסוים. אבל עזוב, זה ניטפיקינג, הסיפור פה הוא הכתבת שלא השכילה להכיר את אחד מהסיפורים הקצרים המוכרים והמצוטטים ביותר שיש.

לא היתה לשלול מהתלמידים קרדיט – בכל עיבוד ממדיום למדיום יש יצירתיות בפני עצמה, והרי יש קטגוריה בפרסי האוסקר על עיבוד מספר. כבוד לתלמידים, נ' לכתבת, ונעבור לעניין הבא 🙂

יש לך שם נהדר אוהנרי שלי
הייתי רוצה לראות אותך למה אני חרמנית לאללה ואפרופו אני מורה לספרות בת 79 טלפון:099587552

Comments are closed.

עזרו לאבו קדם להאכיל את הילדים

עמודים