מזוז, תסתום כבר את הפה, למען השם
Posted on: 5 בדצמבר 2006
באמת שמתחיל להישבר הזין מהאיש. "כל השנים הזנחנו את נושא ההטרדות המיניות", אומר העילוי. ומה הפיתרון? כמובן – לנהל תיק חסר כל סיכוי להרשעה (במדינה שפויה, ז'תומרת) עם חוט אפל מאד של אינטרס פוליטי שזור בתוכו. זה באמת מה שיתקן את המעוות, וימנע מנשים שהוטרדו לפחד מלהתלונן. הרי דווקא התיק הזה, כשהכל ייגמר, ירתיע יותר נשים מלהתלונן, שמא גם עליהן יאמרו שנמרחו על המטריד – כמו שכנראה המתלוננת ה' באמת עשתה.
אבל מזוז, בתור ראש מערכת אכיפת החוק במדינה, פשוט לא יכול לדבר על התיק בעודו נידון. בטח לא להשתלח במי שמעביר ביקורת לגיטימית על תפקוד אנשיו. רוצה לתת גב לאנשים שלך? יופי. אחרי פסק הדין. מה שהוא עושה עכשיו, בעצם, זה נאום סיכום שלא מן המניין.
האליטה המשפטית במדינה הזו מסרבת לקלוט איך הלגיטימיות שלה נשחקת, מתערערת, נעלמת. רמז: זה בגלל שטויות כאלה.
4 Responses to "מזוז, תסתום כבר את הפה, למען השם"
5 בדצמבר 2006 at 12:10
אין ספק שהמערכת המשפטית כאן עשתה אמבוש לרמון. ואין ספק שההתנהלות שלה מסירה כל צל של חשד לאובייקטיביות שעוד היה למישהו.
אבל עניינית, אני שמח שרמון יכנס לכלא על נשיקה בכפייה, אם זה מה שבאמת היה שם – בדיוק כמו שאני ואתה לא היינו רוצים שרמון יוכל לדחוף לשון לפה שלנו, ולצאת חופשי.
5 בדצמבר 2006 at 14:32
החבר'ה האלה שחושבים שזו זכותם האלמנטרית לקבוע מי יעבוד איתם בבית המשפט העליון, אלה שלא מבינים שלהגיש כתב אישום אחרי כתב אישום נגד בכירים שבסוף יוצאים זכאים לא רק מבזבז את הכסף שלנו אלא גם את האשראי של שלטון החוק, אלה שמסעות הצלב שלהם משום מה כמעט תמיד מנוהלים נגד מי שנתפש כמתנגד פוליטי שלהם… האליטה המשפטית הזו.
דרומי – השאלה המכריעה כאן, ובעצם שאלה כפולה, היא:
1. האם היתה לרמון סיבה סבירה כלשהי להניח שנשיקתו תתקבל בברכה
2. האם היתה לו דרך כלשהי לדעת שלא.
אני סבור שהתשובה היא כן לשאלה הראשונה ולא לשנייה, על סמך העדויות שנשמעו.
לא נשמעה כל עדות לכך שהיא ניסתה להדוף אותו, ונשמעו עדויות לרוב שהיא פלירטטה איתו כבדות. האם זה אומר שמותר לו לכפות את עצמו עליה? לא. אבל זה בהחלט אומר שהיה לו יסוד לחשוב שהוא לא כופה. האם המעשה נשנה? לא. האם הוא הטריד אותה בצורה כלשהי לאחר מכן? לא. האם היא סיפקה לו, לפני או תוך כדי, רמז כלשהו שהיא לא מעוניינת? לא. האם בהתנהגותה היה דבר-מה שירמוז שאולי כן? כן.
לך מעולם לא קרה שניסית לנשק בחורה והיא לא רצתה? אם לא, אז קולה כבוד ואשריך. לי קרה כמה פעמים (בגיל צעיר יותר, אבל קרה). אם כל בחור שינסה לנשק בחורה שמתברר, למרות הסיטואציה, שהיא לא בקטע, יילך לכלא, הרחובות יתרוקנו. בחיאת.
עכשיו, האם ההתנהגות שלו, בהתחשב במעמדו, בהפרש הגילאים ובמטרה שלשמה נכח במשרד רה"מ, היא מבישה? בהחלט. אבל לא כל דבר מביש הוא פלילי.
אני אגיד בפעם המיליון: אם היו לוקחים את התמונה של הנשיקה וצולבים אותו בתקשורת, זה היה יותר אפקטיבי. אולי הוא היה נשאר שר משפטים, אבל מאבד כל גיבוי ציבורי בבואו להפוך סדרי עולם כמו שהוא רוצה (וכמו שאני רוצה שהוא יעשה בחלקו הגדול, למען האמת).
10 בדצמבר 2006 at 19:42
אני מתעב את רמון . אבל משפטו הוא משפט ראווה לאור היום.
מי שתומך בזה לא מבין מה המערכת מסוגלת לעולל לאזרח הקטן שבניגוד לרמון אין עו"ד מהשורה ,
הראשונה ואין תקשורת
אני לא בטוח שרמון יזוכה .
בייניש לא תאהב את זה והשופטים יסכנו עתידם.
מזוז שיבש הליכי משפט לאור היום בדבריו ובעיתוי.
הוא לא עיתונאי הוא יועץ משפטי לממשלה
מירי גולן סחטה המתלוננת באיומים.
משפטי ראווה שכאלה היו במערכת המשפט מיומה הראשון .
ההבדל הוא שכיום זה קורה גם לסלבריטיז כמו רמון ולא רק לאזרח הקטן
מערכת אכיפת החוק מהמשטרה ועד בגצ מושחתת ורקובה.
דמוקרטיה לא היתה ואין בישראל
Comments are closed.
5 בדצמבר 2006 at 11:56
אתה מוכן לבאר את כוונת הדברים?