טוב, ברור שיש לי מה לומר על ההכרעה בפרשת רמון, וזה התפרסם בנענע. אני רק רוצה לומר שזה מאד מסוכן כששופטים מתחילים להתעלם ממגבלות החוק ומשתמשים במעמדם כקרדום לחפור בו, כדי להעניש את מי שלדעתם (וגם לדעתי) התנהג בצורה לא נאותה.

 

שיא חדש בניפוץ אלילים

מה עוד היה לנו? דיברנו על מעללי אובאמה בקמפיין הבחירות הארוך שמתחיל כבר עכשיו. אז קודם כל, מסתמן שלתקשורת קצת מתחיל להימאס מהיסטריית האובאמה שהיא עצמה השתתפה בחדווה כזו בליבויה, והיא עכשיו בפאזה של "בואו נפוצץ את הבלון". טימותי נואה המצוין והמשעשע מסלייט הכריז על מבצע למעקב אחרי הוכחות לכך שאובאמה הוא למעשה בנו של אלוהים. נו, בשביל זה יש מערכות בחירות ארוכות ומתישות – כדי לבחון אם איזה מושיע חדש באמת יש לו את כל התשובות, או לפחות את היכולת לשרוד קילוף אינטנסיבי בלי להישאר עם הזהו מתנדנד ברוח ומתכווץ מהקור.
 
ואגב מערכות בחירות, הירייה הראשונה במערכה לחיסול אובאמה נורתה השבוע על ידי גורמים המקורבים, ככל הנראה, לכומר חולה הרוח סון מיונג מון, מייסדה של כת קרועה למדי והמו"ל של היומון "וושינגטון טיימס" והשבועון "אינסייט". השבועון הזה פירסם שאובאמה – שומו שמיים – למד בילדותו ב"מדרסה" מוסלמית. הקונוטציות והרמיזות שיש למלה הזו – חממה לטרור ולפנאטיות – ברורות. זו היתה עליית מדרגה מהניסיונות (שלא המריאו) להסית את ההמונים נגד אובאמה באמצעות אזכור שמו האמצעי, שהוא במקרה חוסיין (אובאמה עצמו אינו מוסלמי אלא נוצרי מאמין, אבל אביו היה מוסלמי). אבל עצם הטענה שאובאמה למד במדרסה (טענה שקרית, כמה מפתיע. הוא למד בבית ספר רב-עדתי באינדונזיה כשהתגורר שם עם אביו) היא לא השוס האמיתי. השוס הוא שהמגזין הימני-שרוט עמוקות הנ"ל ניסה להציג את זה כאילו ה"הדלפה" על העבר המדרסתי של אובאמה הגיע אליו מהצוות של הילארי קלינטון. השקר התגלה די מהר, הפעם, אבל זו היתה רק טעימה קטנה ממה שצפוי לנו. אין לי ספק שייחשף, לדוגמה, שאיזה מישהו שאובאמה היה איתו בבית הספר האינדונזי בגיל 6 גדל והפך לטרוריסט, או לפחות למישהו שלא ממש אוהב את ארה"ב.

 

המראיין האהוב על דיק הצלף

עדיין בוושינגטון, בימים אלה נערך משפטו של לואיס "סקוטר" ליבי, ההוא מפרשת חשיפת הסוכנת (שמדור מצוין וחינוכי זה היה הראשון שחשף בעברית). ליבי לא עומד לדין על חשיפת הסוכנת – החוקר המיוחד נאלץ להודות שלא יוכל להגיש נגד איש כתב אישום על העבירה הזו – אלא על כך ששיקר במהלך חקירת הפרשה. איך להגדיר את ליבי? תלוי את מי שואלים. ליבי ופרקליטיו משתמשים במטפורה "אחד שנדחף מתחת לפסי הרכבת על ידי אלה שאותם שירת". זה שאותו הוא שירת, דיק "הצלף" צ'ייני, מעדיף את ההגדרה "בחור שדחף את ראשו לתוך מטחנת בשר". שימו לב להבדלים הדקים הללו.
 
אוקצור, במהלך המשפט העידה אחת העובדות הבכירות בצוותו של צ'ייני (שליבי היה הרל"ש שלו) על האופן שבו הם "תמרנו" את התקשורת. ממש לא היו שם סקופים גדולים, והיא גם לא סיפרה על עשיית דברים שכל אופרציה פוליטית אחרת לא עשה. אבל הכותרות בכל זאת היו "מניפולציות התקשורת של צ'ייני" וכיו"ב. הקטע הוא לא רק עצלנות של עורכי משמרת למיניהם, אלא התמוגגות קולקטיבית של התקשורת  מכך שמשהו שהיה ברור לכל מי שעיניו בראשו קיבל אישור רשמי: טים ראסרט, המראיין של "פגוש את העיתונות" האמריקאית, הוא כלי שרת מתרפס של ממשל בוש וביזיון למה שאמורה להיות תוכנית הראיונות הכי רצינית בשטח. "זו היתה הפלטפורמה הכי טובה שלנו", סיפרה העדה. המצב קשה? לך לאכסניה המכובדת עאלק של Meet The Press. שם כבר ידאגו להוציא אותך טוב ולא יתקילו אותך בשאלות מהותיות…

 

רק אל תוציא אותי דביל

אה, כן – במסגרת הפינה "כשמגיע, מגיע", יישר כוח לח"כ סטס מסטז'ניקוב (ישראל ביתנו) העלה הצעה מאד נכונה – ברוחה אם לא בפרטיה המדויקים. האיש מציע שישראל תכריז על שדרות, למשך חודשיים, כבירתה – דבר שיחייב תגובה חריפה במקרה של הפגזה. אני מודע למניעים מחרחרי המלחמה של ההצעה, אבל למה בעצם מותר ירושלים משדרות? זה גם יחייב את הנבחרים שלנו לעבוד בשדרות למשך התקופה הנ"ל, ואת התקשורת לבוא אחריהם, וזה כשלעצמו יזרים הרבה ג'ובות לכלכלה הגוססת של שדרות (כבר דיברנו על זה פעם). טוב שמישהו מוכיח שהשובל האלמוני של ליברמן לא מורכב רק מבהמות גזעניות כמו אסתרינה. (מחר כמובן האיש ייצא באיזה שלשול-פה גזעני משלו, רק כדי להביך אותי…).
 
למי שמתעניין, קבלו כתבה ארוכה ומשעשעת למדי על ברני סאנדרס, הסנאטור הסוציאליסט הראשון בהיסטוריה של ארה"ב, ממדינת ורמונט כמובן.
 
היו עוד דברים בגזרת החדשות, אבל השעה מאוחרת והזיכרון בוגד, אז נעבור לפינת

 

הלינקים המשעשעים

קבלו, בתור התחלה, משחק חברה הורס, אבל הוא מתאים רק לאנשים שהיו בהכרה באמצע שנות השמונים. לחצו על הלינק הזה, אבל אל תצפו! סאונד בלבד, ונראה כמה מהזמרים אתם מזהים.
 
ואחרי שהשתעשעתם בזה, תוכלו לצפות בטייק-אוף הסאטירי המבריק, שעדיין עובד אחרי כל השנים (אם אין לכם בעיה לצחוק קצת על אנשים שחלקם מתים וחלקם בקומה).
 
ונעבור להארד-קור
 
ליפנים יש חוש הומור.. ייחודי. למעשה, לאנשים האלה יש בעיות נפשיות קשות, אבל זה מניב דברים מצחיקים להפליא. זו תוכנית מתיחות. אני ממליץ לצפות עד הסוף, כי הקטעים רק הולכים ומשתפרים.
 
זו תוכנית מופרעת, בה נדרשים המתחרים להגיד איזה שהוא מוקש-לשון (סטייל "גנן גידל דגן בגן"), אבל הקטע הוא מה קורה כשהם נכשלים…
 
ואם לא די לכם בסושי, קבלו את טוביה החולב, גרסת השמש העולה.
 
ולסיום, משהו שעיני קלטה היום בסקאי ניוז, במבזקים בתחתית המסך, במהלך דיווח על חוליית הטרור שנלכדה בבריטניה: Eight men arrested at 12 addresses in Birmingham. ועל זה נאמר: רגל פה, רגל שם…

 

פוטוגרפים להמונים

ועכשיו לדברים חשובים באמת: הבן שלי בן שנתיים וחודשיים, וכבר מטיל טרור על הבית – מצווה עליי לשבת לצידו, דורש דברים בקולי קולות (אבל מקפיד לצעוק "בקשה" כשאומרים לו לבקש יפה) וגם מסביר לי, באדיבותו, ש"אין לך שיער" (וגם מבהיר, למקרה שלא הבנתי אותו ש"יש לי שיער" אגב סלסול מחלפותיו הבלונדיניות. ולך תספק לשמגג שפעם גם אני הייתי צעיר, שעיר, מהיר ומסעיר (כל הזכויות שמורות לאחי).
 
הילד מדבר בלי הפסקה, בצורה מרשימה לגילו אבל עדיין עם שיבושים מפילים, והוא כבר מזהה את האותיות א', ב' וג'. בין השיבושים המפילים יש את "שינגים" הוותיק (שזה שירים וסיפורים – יעני כל דבר שמקריאים לו) ויש גם את החידושים "לופטו" (שזה פלוטו, מלשון קלאסיקת הילדים "איה פלוטו") והתמוה מכל – "קופול", שזה כנראה שיבוש של קטשופ וזה משהו שהוא קורא רק לצנצנת העמבה שיושבת אצלנו במזווה. מאד משעשע, ואם זה לא עובר במלים תצטרכו פשוט להאמין לי.
 
אבל למה להאמין? תמונה טובה מאלף מלים.