על העברת הצעת ההחלטה באו"ם. זה צעד חשוב מאד בדרך לביסוס הכרה בינלאומית בלגיטימיות של מה שיקום שם בסופו של דבר. חשוב מאד לזכור שזה בעיקר צעד סמלי, ותכל'ס חיילים וכסף עוד אין, אבל אולי זה יעודד את הממשל לרדת מעץ היהירות ואשקרה לעבוד בגובה בעיניים עם שאר אומות העולם. זה לא שמדינות כמו גרמניה, צרפת, רוסיה ואחרות התפקדו פתאום למפלגה הרפובליקנית, או איבדו פתאום כל אחת את האינטרסנטיות המסריחה שלה, או שכחו את עלבון ההתנהגות השערורייתית של ארה"ב לפני ובמהלך המלחמה.

אבל באחד מהתקפי האחריות שפוקדים אפילו את האו"ם, החליטו כולם שיותר חשוב לקדם את שיקום עיראק מאשר לנטור טינה. אז הנה יש לממשל הזדמנות נדירה לתקן את אחת מהטעויות הקשות ביותר שלו. נראה אם ינצל אותה. בעוד חודשיים יש תאריך חשוב – המועד להגשת לו"ז לכינון חוקה ועריכת בחירות בעיראק. אם הממשל רציני בנוגע לשיתוף פעולה עם שאר העולם, הוא יעמוד במבחן ויספק "מפת דרכים" במועד הנקוב.

ביום-יומיים הקרובים: על ההחלטה המדהימה של פול ברמר, שמאפשרת לחברות זרות לבזוז את עיראק כמעט ללא הגבלה. הישארו עמנו.