טוב, לפני שנגיע לעניין הכותרת (ועם משטרת הפי.סי והפמיניזם הסליחה), יש לנו כמה עניינים רציניים לדון בהם. ז'ה פה מדור חינוכי ומצוין, כן?

צריך להתרגל שאין חותמת גומי

למי שנורא מפחד שקצת בקרה ציבורית על הבית זונות היהיר שנקרא בתי משפט בישראל זה איזו פוליטיזציה איומה של כל מערכת החוק, שיסתכל מה קורה בארה"ב. שם הפרשה הפוליטית החמה היא החלטה מטופשת של הבית הלבן ומשרד המשפטים לפטר ביום אחד שמונה תובעים פדרליים, כדי להחליפם בכאלה ש"יותר נאמנים לממשל ולנשיא" (ציטוט מתוך מסמך פנימי).
 
משרד המשפטים האמריקאי כבר הודה שעשה שגיאה טקטית חמורה ולא צפה נכון בכלל את התגובה. מה שמחמיר את הסיפור הוא שאחת המפוטרות היא קרול לאם, שתבעה והרשיעה בהצלחה רבתי את חבר הקונגרס המושחת רנדי "דיוק" קאנינגהאם. הממשל ניסה התחילה לטעון שכל השמונה הועברו מתפקידיהם בגלל סיבות מקצועיות, אבל אז התברר שכולם דווקא קיבלו ציונים טובים בסקירה המקצועית התקופתית האחרונה שלהם. התחיל גם להתברר שבנוסף לגברת לאם, גם תובע פדרלי מניו מקסיקו הועבר מתפקידו לאחר שכמה בכירים רפובליקאים במדינה דיברו עם הבית הלבן – כנראה בגלל שהוא לא הסכים להתרשם מטענות שלהם על שחיתות במחנה היריב.
 
הבית הלבן טרם הפנים שכבר אין לו קונגרס חותמת גומי, והוא מוצא עצמו עכשיו בבעיה אמיתית, הדרישה לפיטוריו של שר המשפטים, אלברטו גונזאלס (ההוא מדוקטרינות המשפט המפורסמות "אמנת ז'נבה לא רלוונטית יותר" ו"הנשיא יכול לעשות מה בזין שלו"). והצרות לא נגמרות במשרד המשפטים. כאמור, יש ראיות חזקות למעורבות של הבית הלבן (קארל "המוח" רוב והארייט "כמעט הייתי שופטת בעליון" מאיירס) בתכנון הפיטורים הפוליטיים האלה. שמייח. 
 

ירייה פאבלובית ברגל

אבל הדמוקרטים, כידוע, לא יודעים לשבת וליהנות כשהיריב עושה שטויות. המפלגה הדמוקרטית החליטה לבטל הסכם לערוך עימות בין המתמודדים על מועמדותה לנשיאות, שישודר ברשת פוקס הימנית.
 
הסיבה הרשמית לביטול היא כפולה: פוקס שידרה שקרים גסים על המתמודד ברק אובאמה (סיפורי ה"מדרסה") ומעולם לא פרסמה תיקון והתנצלות, והרשת נתנה במה לאן קולטר, הכוניפה הגסה וחסרת השנינות שמכונה בטעות "פרשנית פוליטית", אחרי שבהמה זו קראה למתמודד הדמוקרטי ג'ון אדוארדס "מתרומם" בכנס רפובליקאי חשוב (קולטר ושאר שרצי הימין מנסים כרגע לטעון שהמלה "מתרומם" [faggot] בכלל לא קשורה להומואים. ולשאלתכם – לא, אין להם בושה, וגם לא כבוד לאינטליגנציה שלכם. תודה ששאלתם).
 
עכשיו, שתי הסיבות הללו מוצדקות כשלעצמן, וגם לפני כן היו די והותר הוכחות שרשת פוקס היא חלק אינטגרלי ממערכת התעמולה של המפלגה הרפובליקאית (בערך פי מיליון מכל הטיה "ליברלית" שכביכול יש בכל שאר "התקשורת הישנה"), ולכן אין לתת בה אמון.
 
אבל למרות זאת, מדובר בהזדמנות אדירה להביא את עמדות המפלגה באופן ישיר ככל האפשר לאוזני אנשים שלא צורכים חדשות בשום צורה אחרת, והביטול רק נותן פתחון פה למי שרוצה לטעון שהדמוקרטים מפחדים להעמיד את עמדותיהם למבחן הציבור. בקיצור, מדובר בצעד ממש מפגר מבחינה טקטית.
 
חבר בית הנבחרים דניס קוסיניץ', שהתמודד באופן חסר סיכוי על המועמדות ב-2004, ביקר את ההחלטה ואמר שהוא כשלעצמו מוכן להתעמת בכל מקום, בכל זמן, בכל ערוץ או אכסניה שהם, וחייבים להודות שזו גישה הרבה יותר… מעוררת כבוד. 
 

ולקראת סיום

אם כבר הזכרנו את החייזרית והאובססיה שלה עם הומואים, הנה עוד אחד שיש לו – הרמטכ"ל האמריקאי, הדגנרל פיטר פייס:
 
"I believe homosexual acts between two individuals are immoral and that we should not condone immoral acts. I do not believe the United States is well served by a policy that says it is okay to be immoral in any way."
— Gen. Peter Pace, Chairman of the Joint Chiefs of Staff

חג גדול הוא לנו

אה, כן – הבטחתי הסבר לכותרת. מסתבר שאחרי שנים ארוכות של סבל גברי בחג האהבה "ולנטיינס דיי", שבארה"ב לפחות כל כולו מוקדש לזה שגברים יקנו לבנות זוגם פרחים, ממתקים, בשמים ותכשיטים, קם גאון אחד והציע שבשביל לאזן את זה, יותקן חג חדש, ב-14 במרץ, שייקרא "חג הסטייק והמציצה", ואני לא חושב שדרוש הסבר.
 
תודו שזה רעיון בנזונה. ולא בגלל שחלילה צריך הוא האדם להמתין לפעם אחת בשנה כדי שימצצו לו, אבל יחד עם סטייק, ובחג רשמי…
 
רשמיות זה חשוב, ואני אדגים: לאבא של סבא שלי היתה חנות בפולין, והיה לו עובד, והימים ימי תועמלנות סוציאליסטית שוצפת. יום אחד הוא בא לחנות, התריסים מוגפים והעובד יושב על הארץ בפתח, כשלצידו בחור שנודע בעיירה בפעיל סוציאליסטי נלהב.
"מוישה מה קרה?" 
– אני שובת!
(הנהון תקיף מצד המחרחר הסוציאליסט)
"על מה ולמה?"
– "איך ויל אסן! (שזה "אני רוצה לאכול", כלומר לקבל ארוחה על חשבון המעביד במהלך העבודה)
"אבל מוישה, אתה אוכל אתי ועם המשפחה שלי כל יום…"
וכאן בא הפאנצ'ליין, שברשותכם אשאיר ביידיש המקורית:
– "איך ויל אסן אופיציאל!"
 
בקיצור, אני מאד בעד זה שיהיה חג שבו זו תהיה זכותי האלמנטרית והבלתי משתמעת שאני אבוא הביתה מהעבודה, אשים ת'רגליים ואקבל סטייק ומציצה – ואני אשמח לאזן את זה עם חג הקיש והלקלוק.
 
בכל מקרה, זה היה אתמול, אז חכו עכשיו עוד שנה. 
 

חשבתם שנפטרתם ממני?

קבלו פוטוגראפים להמונים

פורים שפיל!

ילד בבית העץ שלו