(הפוסט הזה היה אמור לעלות אמש, אבל הממשק הארורו של רשימות לא נתן.. אז הוא עלה בבלוג המראה שלי, בקפה דה-מארקר, שם כב לא צריך להירשם כדי לקרוא…)

 

דבר ראשון והכי חשוב – כנס השלום האזורי. למי שהחמיץ את הפוסט הקודם:

יום שלישי הזה (היום!), 19:00, מלון ויטל, מרכז ויצמן בתל אביב (ליד בי"ח איכילוב).

לרשימת הדוברים נוספו יעל דיין ושולמית אלוני, כמו גם נציגים מירדן וממצרים.

העניין (כמו שאפשר לקרוא מדי יום בכותרות הראשיות עיתונים) תופס תאוצה בחלונות הגבוהים, וכעת התפקיד של העם שוחר השלום, שאנחנו תמיד אומרים שאנחנו, להמשיך לקיים את הלחץ בכיוון, ולא לתת לאולמרט להגיד לקונדי "לא". תפקיד דומה לזה שיחק מחנה השלום במהלך דיוני קמפ דייויד ב-77, ולהזיק זה בטח לא הזיק. אז אם אתם בעיר ביום שלישי, בואו תתנו שעה מזמנכם, תגידו שלום לעבדכם הנאמן, תפגשו (עוד) כמה אנשים מעניינים ואולי – אולי – גם תשמעו משהו שיניע אתכם לעזור.

 

ולעניינים שוטפים:

כל סטירת לחי רצינית באמת הולמת פעמיים – בסטירה ובהפוכה. אחרי שקיבל אהההההוד אולמרט את הסטירה על התעקשותו להמעיד את השפם במשרד הביטחון, הוא מקבל את ההפוכה בדמות שערוריית הירשזון – המאור הגדול שבעבורו התעקש כל-כך שלא לתת את האוצר לשותפתו הקואליציונית.

סתם, הערת אגב קארמית שכזו, מוגשת בחסות המזל המחורבן של כולנו.

ואגב הירשזון – האם מדובר בסיפור דמוי אתי אלון – אדם נואש המבצע פשע מופרך בהיקפו למען אהוב שהסתבך? אחרת אין הסבר לדיבורים האלה על מעילות של 10 מיליון שקל, במיוחד מצד אדם שלא התכוון להתפוגג בקרוב כדי ליהנות מהשלל על איזה חוף טרופי… וחייבים לקחת בחשבון שהמספרים האלה באים מהארגון המגוחך הזה, נו… הקלגסת.

 

כוחן ללא הפסקה (או: פרוטוקול, עאלק)

קראתם על הקטע של כוחן במשפט גלאט-ברקוביץ'? זוכרים את עורכת הדין גלאט-ברקוביץ'? זו שהדליפה להארץ על חקירת סיריל קרן? היא הרי הועמדה לדין. מסתבר שגם היא עברה אצל השופטת השקולה והשפויה חיותה כוחן. אז באחד הדיונים, נכנסת השפויה לאולם ומכריזה: "זה יכול להיות דיון קצר מאד. אני מכירה את כל הפרטים מהתקשורת". עכשיו, לאור הניסיון שלי עם התופעה הזו, אני לא מופתע אפילו קצת. אבל מה שהיה משעשע – כלומר מרתיח – זו התגובה של בתי המשפט, שהעמידו פנים רציניות באומרם: "אנחנו מתפלאים על הסיפור, משום שהאמירה אינה מופיעה בפרוטוקול". כאילו שפרוטוקול בבית משפט בישראל משקף אפילו חצי ממה שנאמר בפועל בבית המשפט, ובמיוחד את ההתבטאויות השערורייתיות לעתים של השופטים. חה! זו בדיוק הסיבה שהיו אנשים שלא התרגשו מהשופטת ההיא, הילה משהו, שזייפה פרוטוקולים. בלאו הכי הפרוטוקולים הם בדיחה. גם כשהשפויה אמרה בתחילת דיון שלי "אני כבר החלטתי ולכן חבל על הזמן" זה לא נרשם בפרוטוקול. מזל שהיו עדים…

 

רוצים לשחק צ'יקן?

האיראנים, מסתבר, נסוגו לתבנית ההתנהגות של משטרים אוטוריטריים: הסלמה היסטרית. נכון שאפשר לטעון שארה"ב היא שהתחילה עם חטיפות ("מעצרים") של סוכנים איראניים בעיראק, אבל לא הרי פעילות עמוק בתוך מדינה שבשליטת הצד השני כהרי חריגה של כמה מטר לתוך המים הטריטוריאליים.

בכל מקרה, ברור שמדובר בטקטיקה של "נראה מי ימצמץ ראשון". בינתיים האיראנים – מדינה נאורה שכמותה – טרם אפשרה לצלב האדום או לנציגי שגרירות בריטניה לראות את החטופים ולוודא את שלומם. עכשיו, לי קל כמובן לומר זאת כי לא מדובר בי או ביקרים לי, אבל לו אני בלייר, אני מודיע לאיראנים (בשקט, בערוצים אחוריים) שאו שהצלב האדום ושגריר בריטניה באיראן מוזמנים תוך שלוש שעות לראות את העצורים, או שבריטניה מכריזה שאיראן רצחה אותם ומפציצה את קריית הממשלה ושכונת המגורים של ראשי המשטר בטהרן.

איראן משחקת יותר מדי על הקטע של "עם אלה לא כדאי להתעקש, אלה משוגעים". רוצים להשתגע? יאללה בלגאן. אני לא אומר שזה הפיתרון היחיד, אבל לדעתי האיראנים היו מתקפלים, והיתה נוצרת דינמיקה חיובית לפתרון המשבר כולו. אבל מכיוון שזה הרי לא הולך להיעשות, נותר לקוות שהלחצים הכלכליים שמופעלים על הצמרת האיראנית יעשו את שלהם.

 

קצב

לך מפה כבר, די. וגם אתה, מהסעיף של העשרה מיליון. מה צריך, שיירקו עליכם ברחוב? יכוליות ששניכם דרייפוס וחצי. נלקק לכם כשתוכיחו את זה. בינתיים תפנו את המקום.

 

דיכטר

גם אתה, לך מפה. נורא מצטער, הימרת על כל הקופה וקיבלת אותה כמו עוגת קצפת לפנים. אז תתנצל ועזוב את המסיבה כדי לנקות את הפרצוף איפה שהוא.

 

טוב שיש חמי אוזן

מה הסרט של כתבי הספורט בארץ? נכון, לא היה משחק גדול. נכון, הנבחרת יכלה להעיז טיפה יותר, אבל מכאן ועד להיכנס בקשטן על פחדנות, לקבוע שהיה משחק מגעיל ומשעמם ושזו הנבחרת הכי גרועה שהעלינו על המגרש זה 20 שנה – בואו נירגע ומהר.

1) קשטן עלה עם שלושה חלוצים – שלושה, בעידן השניים והאחד – ושני החילופים הראשונים שלו היו חלוץ בחלוץ. אז נכון, הוא היה יכול לתת הוראות לשחקנים לדחוף טיפה יותר, והיו מצבים שלא הצטרפו לנו מספיק שחקנים להתקפות מבטיחות. אבל למה יש לי הרגשה שאם זה היה קורה היינו מקבלים שלוש חתיכות תוך עשר דקות כי מישהו עלה רחוק מדי ונשרף מהשחקן המהיר שבצד שלו או מכדור ארוך כמו שהאינגליזים אוהבים?

2) הנבחרת עמדה על המגרש בצורה יוצאת מהכלל, והעלימה לחלוטין את שלושת השחקנים הטובים ביותר של האנגלים – רוני, ג'רארד ולמפארד – מבלי לשחק איזה בונקר מטורף ולא על הרגליים של השחקנים האלה.

3) מה לעשות שאין לנבחרת הזו לא קשר בונה גדול ולא קשר הורס גדול? קשטן היה שמח לשבט את יוסי אבוקסיס מעונת הדאבל בהפועל, אבל אין כזה שחקן בישראל כיום.

לסיכום, רק חמי אוזן מנתח את המשחק הזה נכונה, והחבר'ה בהארץ שעשו פרויקט התשלחות שלם מבלבלים במוח במיוחד. קבל כבוד, מיסטר קשטן.

 

מה עוד היה? יש התפתחויות חמות בארה"ב, גם בקמפיין וגם בפרשת התובעים המודחים, אבל יתר עיסוקיי מוחים על הזנחתם, אז נגיע לזה אחרי הכנס, אם תרצה האלה.