עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

זה לא הפשע, אלא הטיוח

Posted on: 29 במרץ 2007

שמייח בארה"ב. במקביל לקמפיינים של המועמדים השונים, מתלהטת פרשת ההדחות של התובעים הפדרליים. כמו בווטרגייט, שם הטיוח סיבך את ממשל ניקסון הרבה יותר מהפשע עצמו, כך גם במקרה זה. העבירה עצמה אמנם הריחה לא טוב – הדחת תובעים פדרליים בניגוד לכל תקדים, רק בגלל שהם לא תובעים אנשים ממפלגה מסוימת למרות שהם חושבים שאין די ראיות, או למרות שהם מרכזים את משאבי המשרד שלהם בפרשת שחיתות עצומה שבמרכזה איש מפלגתו של הנשיא, ולכן לא מגישים מספיק תביעות על עבירות הגירה (כדי שהנשיא יוכל להוכיח לתומכיו שונאי הזרים כמה שהוא בסדר).

 

אז זה אמנם נשמע רע, אבל מבחינת החוק היבש לא לגמרי ברור אם היתה כאן עבירה פלילית, שכן תובעים פדרליים משרתים "ברצות הנשיא", ויש לו הזכות לפטרם ולהחליפם, או סתם לא לחדש את חוזיהם בתום תקופת שירותם, בת ארבע השנים. קלינטון, שנכנס לבית הלבן לאחר 12 שנות שלטון של הצד השני, פיטר את כל 93 התובעים הפדרליים במכה אחת והחליפם. אבל הוא לא טען שזה בגלל שהם לא עשו את העבודה שלהם כמו שצריך, ולא ברר רק את אלה שלא היו מספיק נאמנים לדעתו.

 

בכלל, ברבע המאה האחרונה פוטרו רק חמישה תובעים פדרליים באמצע תקופת הכהונה שלהם, וזאת בשל עבירות פליליות או אתיות רציניות (לדוגמא, אחד מהם, אחרי שהפסיד תיק סמים חשוב, הלך למועדון חשפנות, הסתבך בקטטה עם חשפנית ונשך אותה בזרוע).

 

בקיצור, המהלך היה מפוקפק, אבל לא לגמרי בטוח שאפשר היה לדפוק את בוש עליו. אלא מה? הקונגרס, בנוסף להיותו בית מחוקקים, תפקידו גם לפקח על הממשל באמצעות סמכויות חקירה וזימון. אז הדמוקרטים החלו לשאול שאלות והשקרים החלו לעוף. מתברר שלתובעים, שפוטרו לטענת משרד המשפטים בשל ליקויים בתפקוד, היו דווקא הערכות תפקוד חיוביות מטעם משרד המשפטים עצמו רק לאחרונה. מתברר שבניגוד לדברים שנאמרו באופן רשמי, לבית הלבן היה דווקא קשר הדוק לפיטורים האלה, ומתברר שאחד התובעים פוטר אך ורק כדי לפנות מקום לחבר של קארל רוב, יועצו של בוש.

 

בינתיים התפטר עוזרו הבכיר של שר המשפטים גונזאלס, ראש הלשכה שלו אמר היום שהבוס שלו לא אמר אמת, עוזרת בכירה שלו החליטה לנקוט בתיקון החמישי לחוקה (הזכות שלא להפליל את עצמך) במקום להעיד בפני הקונגרס משום שלדעתה חברי הקונגרס כבר הגיעו למסקנה והם סתם מחפשים אותה ואת עמיתיה.

 

אבל זה לא הדבר הגדול. על הדרך במהלך חגיגת השקרים והפניות האצבע בתוך הממשל, התגלה סוד מעניין הרבה יותר. אתם מבינים, בארה"ב יש חוק, שהועבר ב-1978 (כחלק מלקחי ווטרגייט). החוק הזה מחייב את הנשיא, ישירות, לעשות הכל כדי לוודא שכל מסמך וכל תכתובת שמחוברים במסגרת עבודת הבית הלבן יתועדו ויישמרו. חוק די הגיוני, תודו.

 

אז עכשיו מתברר שבית הלבן של בוש, מתייחסים לחוק הזה כמו שמתייחסים להרבה חוקים – לא מתייחסים. מתברר שהרבה מאד מהעבודה של הבית הלבן מבוצעת דרך חשבונות דוא"ל חשאיים, מחוץ למערכת של הבית הלבן. אחד העדים אף ציין שלהערכתו, "95%" מכלל התכתובת של קארל רוב (שכיר של הבית הלבן בשש השנים האחרונות) מתבצעת דרך חשבון דוא"ל של המפלגה הרפובליקאית, שאינו כפוף ל"חוק מסמכי הנשיא" – מה שלא אומר שאי אפשר לקבל צו לקרוא אותו.

 

אוקצור, מפרשה של "ספק כשר אבל מסריח", הגענו לפרשה של הפרה בקנה מידה אסטרונומי של חוק מכריע בחשיבותו בכל הנוגע למעקב אחרי התנהלות הנשיא. וזו רק ההתחלה-לה-לה.

 

בקמפיינים:

 

אובאמה קצת הסתבך בקעקבות היצירתיות של מישהו שקשורבעקיפין לקמפיין שלו. הבחור, שעובד עבור חברת הפרסום שאותה שכר אובאמה, עשה "עיבוד" לפרסומת המפורסמת של אפל מחשבים "1984". בעיבוד "המבריק" מככבת הילארי קלינטון בתפקיד "האח הגדול", והקריין מבטיח שהבחירות הבאות יהיו שונות. מאד חלש, לדעתי, אבל הבלוגוספירה הפוליטית נורא התרגשה. אבל מתברר שהאיש אפילו לא עבד במסגרת פעילותו בחברה על הקמפיין של אובאמה, ונראה שגם הקליע הזה ניתז מחזהו של הסופרמן הפוליטי החדש.

 

בצד של הילארי, הלשונות הטובות חוגגות על הקטע הבא: בשבוע שעבר הודיע מושל איווה טום וילסאק, שהתמודד זמן קצר מאד על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות ופרש כבר לפני איזה חודש, על תמיכתו בהילארי. אחרי כמה ימים הודיעה הילארי שתשתמש בחלק קטן מקופת הקמפיין האדירה שהיא בנתה כבר כדי לכסות את חובות הקמפיין הקטוע של וילסאק.

 

בצד השני, ג'ון מק'קיין ממשיך לאבד גובה ופולט שטויות נואשות יותר ויותר. החוכמה האחרונה שלו? "בגדד בטוחה. יש שם הרבה שכונות שבהם אתם ואני יכולים להסתובב בלי בעיה". מק'קיין הוסיף ואמר שמפקד כוחות ארה"ב בעיראק, דייויד פטראוס, יוצא לסיורים מחוץ ל"אזור הירוק" המאובטח (הגטו של קרית הממשלה בבגדד) ברכב לא ממוגן.

 

ומדברי מק'קיין למישהו שמכיר את השטח קצת יותר טוב, הצוות של פטראוס טוען נחרצות שמפקדם לעולם לא יוצא מהאזור הירוק אלא ברכב ממוגן ביותר. בנוסף, אומר הגנרל בארי מק'קאפרי, שחזר לאחרונה מסיור רשמי בעיראק, אומר כך:

"no Iraqi government official, coalition soldier, diplomat, reporter, foreign NGO, nor contractor can walk the streets of Baghdad, nor Mosul, nor Kirkuk, nor Basra, nor Tikrit, nor Najaf, nor Ramadi — without heavily armed protection."

 

העיקר שמק'קיין מפורסם ב"דוגריות" שלו. בלעחס.

 

זה היה עדכון מארץ האפשרויות. אנחנו מחזירים אתכם כעת ללוח השידורים הרגיל.

2 Responses to "זה לא הפשע, אלא הטיוח"

…מרוב שאספתי מספרים לדוח, לא ראיתי את הפרשייה הזו מתפוצצת.

מזל שאתה מעדכן, אה?

הפרשנים הפוליטיים? ברגע שגונזלס מתחיל להתפלפל על משמעות המילה involved (אחרי שבתחילה הוא טען שהוא לא היה מעורב בפיטורים ואילו אחד מעוזריו העיד שהוא היה גם היה) המצב שלו רע. הוא הקביל את זה להתפלפלות של קלינטון בנוגע למובן המונח סקס.

עדיין הבית הלבן לא יזרוק אותו משתי סיבות: קודם כל הדמוקרטים הודיעו שהם ימשיכו בחקירה בין אם גונזלס הוא התובע הכללי או לא. כך שזריקתו לא תביא להפסקת החקירה. שנית, מדוע להביא מישהו חדש שבמשך שלושה חודשים יעבוד על ניקוי הבלאגאן? ישאירו את זה לגונזלס ויזרקו אותו אחר כך.

Comments are closed.

עזרו לאבו קדם להאכיל את הילדים

עמודים