להפר את צו איסור הפרסום!
Posted on: 11 באפריל 2007
צו איסור פרסום הוטל לבקשת השב"כ ומשטרת ישראל על כל פרט שהוא בפרשת עזמי בשארה. מדובר בצעד בלתי נסבל, שנועד לאפשר לרשויות החוק להתנהל במחשכים נגד נבחר ציבור במדינת ישראל. אין שום שיקול ביטחוני שעולה בדחיפותו על הצורך להימנע מהתנהלות שכזו נגד כל אדם – אבל על אחת כמה וכמה נגד נבחר ציבור. ניתן להאשים נבחר ציבור בפשעים, ואני יכול לראות מצב שבו יהיה מוצדק גם לבטל את חסינותו ולעצור אותו בלי לחכות לביטול חסינותו בידי הכנסת.
אבל לעשות את כל זה, או כל דבר אחר, בשו-שו? אה-אה. בשום פנים ואופן. באמת נדוש, נמלץ ונשמע היסטרי לצטט כל הזמן את הכומר הנחמד ואוכל הכרוב מרטין נימיולר, אז נעשה פרפראזה על המאניק סטריט פריצ'רס: אם נסבול את זה – אז לא הילדים שלנו, אלא כבר התחת של כולנו יהיה הבא בתור.
אם צודק בשארה, והוא אכן צפוי להיעצר במידה שיחזור לישראל, חובה מוחלטת על השב"כ להניח – לא את כל החומר, אבל ראשי פרקים – על השולחן מיד. זה לא נתון למשא ומתן. אין דבר כזה שח"כ יגיד "אני חושש לחזור לישראל כי יעצרו אותי" והרשויות מסרבות להכחיש או לאשר. פשוט לא קיים – על אחת כמה וכמה כשמדובר בח"כ ששנוא על ידי הממשל, ובמי שהשב"כ התייחס אליו ספציפית כשאיים לסכל פעולות חוקיות שלו.
באמירה ההיא, כמו גם בהתהלותו לאורך השנים, איבד השב"כ חד וחלק את הזכות לחזקת תום הלב. ברור לי שנשמת אפו של שירות חשאי הוא התנהלות, אההההה, חשאית, זהו, וגם שזה רע הכרחי – אבל אפילו העיקרון החשוב הזה תופס מושב אחורי לצורך של הבוחרים במדינה לדעת שלא יעלימו להם את הנציגים בלי להסביר למה.
לכן אני קורא לכל איש תקשורת במדינה להפר בכוונה תחילה את צו איסור הפרסום בנדון. לי, לצערי, לא ידוע שום דבר, היות שאני כבר לא מועסק קרוב לצלחת בתקשורת הממוסדת. גם לאף אחד ששאלתי לא היו פרטים, אבל הבנתי שהרעיו הכללי הוא "ריגול".
יש שני סוגי "ריגול" שהם מספיק חמורים כדי לצלוח את משוכת החסינות הפרלמנטרית. האחד הוא מסירת מידע, והשני הוא "סוכן השפעה". קשה לי להאמין שיש לעזמי בשארה גישה למידע ששווה למסור. אני חושב שהסיווג הביטחוני שלו עוד יותר נמוך משלי P-: ולכן נשארנו עם סוכן השפעה. אם מדובר על דיבורים ואקטיביזם, זה נופל קרוב מדי לתחום של פעילות לגיטימית (שגויה והרסנית, אבל לגיטימית) בתוקף תפקידו. לכן, אם מדובר בעבירה של סוכן השפעה, מדובר פה על כסף.
כמו שכבר כתבתי, אני מאמין גם מאמין שבשארה מסוגל לקבל כסף לכיסו הפרטי (או אפילו לצרכי בל"ד, אבל בלי לדווח) ממשטר אסד או כל מקור זר וחייב בדיווח אחר. בהחלט מאמין. האיש הרי כל הזמן בודק איפה בדיוק הגבול, ויושרה אין לו והוא בהחלט מסוגל לשכנע את עצמו באיזה בולשיט שיסביר למה זה בסדר להתנהג ככה. לכן בהחלט ייתכן שיש לשטאזי הביתי שלנו (איפה מחיאות הכפיים מאזור דגל הקרן, איפה?) קייס לגיטימי ומוצק נגד בשארה, אבל ההתנהלות החשאית הזו א) פוגמת קשות באמינותו של קייס כזה ו-ב) אסורה בתכלית האיסור גם אם הקייס הוא מבטון יצוק ויש (סתם לדוגמא, לא שידוע לי שיש) וידאו של בשארה מקבל ג'ובות, קוקאין ושרמוטות סקסיות בצעיפים מקצין במשרד השני הסורי.
אז אני חוזר שוב, קולגות יקרים, שלא נהיה אחרי זה כמו התשקורת האמריקקית הכושלת, שנזכרת עכשיו להתחיל לתהות למה היא נרדמה בשמירה ערב המלחמה בעיראק. לפעמים הדבר הפטריוטי היחיד הוא לסרב לשתף פעולה עם הוראה מסוימת של השלטונות. צו איסור הפרסום הזה הוא מתקפה חזיתית על הדמוקרטיה הישראלית. יש לנקב את הבלון. בלי שיתוף הפעולה שלנו זה לא יכול לעבוד.
כל עיתונאי וכל אזרח שידועים לו פרטים מהותיים – במה בשארה מואשם, האם וודאי שייעצר אם יחזור לארץ (הגורמים הרלוונטיים ממשרד רה"מ מסרבים לענות לשאלה זו) ומה טיב התשתית הראייתית לאישומים – חייב לפרסם את הפרטים מיד כדי למנוע פגיעה אנושה בדמוקרטיה בשם הרואים עצמם למרבה הגיחוך כמשמריה. אפשר גם לשלוח לי את המידע ואני אפרסם אותו כאן.
הערות נוספות, בנושאים נוספים, ברגע שתיגמר המתקפה על הדמוקרטיה.
נ.ב. – אני מוכן לשמוע טיעונים נגד פרסום "טיב התשתית הראייתית". לא מבטיח לקבל, אבל מוכן לשמוע. שני הסעיפים הראשונים הם חובה בכל מקרה.
נ.ב. 2: אשתו של בשארה חזרה לישראל. לא משעמם לנו.
43 Responses to "להפר את צו איסור הפרסום!"
11 באפריל 2007 at 18:02
למקרא מה שאתה כותב, אני שואלת את עצמי לא פעם, באיזו בועה בדיוק אתה חי. הרי אם יהיה לחץ על השב"כ לפרסם משהו, הם יפרסמו משהו כדי לסבר את האוזן והתחת של העיתונאים. הבעיה היא שעד היום נתת לשב"כ קרדיט בכלל. הרי יש סיפורים בלי סוף על מעצרים של אנשים, עם שיתוף פעולה מלא של העיתונות כולל ליבוי אוירה (הם לא נרדמים בשמירה, כי הם לא שומרים בכלל). מקרה טלי פחימה, כדוגמא לבלון נפוח שנגמר בעסקת טיעון דלה, או ראאד סאלח שגם נגדו היו האשמות חמורות שנגמרו בעיסקת טיעון כזו דרדלה. רק כדי לרענן את הזכרון הקצר עם מקרים מהעבר הקרוב מאוד.
הרי ידוע בדיוק לכל מי שרוצה לדעת, איך פועלים בתי המשפט בישראל: תופרים לבשארה תיק על ריגול, "בחורינו הטובים" לוחשים לשופט על האוזן משהו שיתן לו גם להרגיש חלק מאחוות השו-שו והשאר כבר מסודר. הרי במשפט טלי פחימה היו דיבורים על "עונש מוות" מצד השופט. בגלל שהיא תרגמה צילום…
זה בכלל לא משנה אם השב"כניכים יציגו ראיות או לא. העם לא מצפה לשום ראיות, הוא מאמין כי אנשים רוצים וצריכים להאמין שהערבים אשמים בכשלון הקולוסלי של המלחמה (זה שהעיתונאים השומרים היללו בזמן שהם היו מאוד ערים).
אז עדיף שיחסכו לנו את הבושה, ושאם הם שטאזי שלא יעשו קולות של ועידת ז'נבה לזכויות אדם.
יש דבר אחד שבו אתה צודק: זה אכן יגיע לכולם (וזה כבר הגיע לרבים וטובים, שאותם אתה לא סופר כנראה כי הם לא שייכים ל"כולם" שלך עדיין.אני מניחה שאתה מתכוון שזה יגיע בקרוב ליהודים אשכנזים, שאליהם אכן זה עדיין לא הגיע). לארגוני בטחון שושואיסטים יש דינמיקה משלהם ולא משנה אם קוראים להם גסטפו, שטאזי, קגב, סי איי אי או שב"כ.
11 באפריל 2007 at 18:39
לי מהגזענות ההפוכה הזו של "אתה בבועה האשכנזית, אין לך מושג, רק מאשכנזים אכפת לך" – קחי ת'גישה המטופשת והמתקרבנת שלך ותעשי ממנה חוקן.
11 באפריל 2007 at 19:15
התגובה של איריס נכונה מאוד. השב"כ גם הציג את ראאד סלאח כאילו שיש לו ראיות מוצקות שהוא איום על בטחון המדינה וכל העיתונים ליבו את האוירה כנגדו עוד יותר ובסוף הכל התברר כבלוף
11 באפריל 2007 at 19:34
במקרה ההוא לפחות נאמר שהוא חשוד במשהו ושהם עוצרים אותו
במקרה הזה הם מסרבים להגיד אפילו את זה, ומנצלים את נסיעתו לחו"ל כדי לטמון לו מלכודת.
נכון לא דומה?
שוב: אני לא מאמין מראש שבשארה אשם. אני גם לא מאמין מראש שהוא לא אשם. אני מדבר על ההתנהלות של השב"כ. יכול השב"כ לסבור שיש לו קייס נגד בשארה, ויכול הקייס הזה להיות מוכח מעבר לכל ספק, ועדיין אסור להם לנקוט בחשאיות הזו במקרה הזה. זה כל מה שאני אומר.
אני מבין שאני עובר על דיבר מפורש בזה שאני לא מניח מראש שבשארה זך וצחור כשלג הנידף, אבל ככה זה.
11 באפריל 2007 at 20:42
באתר של סוכנות הידיעות הפלסטינית מען, יש כל מיני גישושים והשערות בקשר לעניין. לא שווה לסמוך על זה במיוחד, אבל שם לפחות מדברים על כמה דברים די ברורים.
http://www.maannews.net/en/index.php?opr=ShowDetails&ID=21026
11 באפריל 2007 at 22:06
אני משוכנעת שהכי קשה ל"גורמים" להתמודד עם עליונותו האינטלקטואלית. חוצפה מצידו! ואיך הם יכולים לגלות שזה בבסיס השנאה?
11 באפריל 2007 at 22:11
בשארה נחשד בכך שהעביר במסעותיו לסוריה וללבנון, שנעשו כביכול לצרכי הזדהות פוליטית, מידע שהגיע לידיו בתוקף תפקידו כחבר כנסת וש- איך להגיד בעדינות – האינטרס הישראלי אינו תואם בדיוק את העובדה שהוא נמצא בידי סוריה, איראן והחיזבאללה.
בנסיבות שלא אכנס אליהן כאן, נודע לבשארה כי הוא עומד להיעצר והליחקר ושהכוונה היא להציג ראיות ברורות ומתועדות לריגול שביצע. בשארה החליט שיותר בריא עבורו לצאת מהארץ בהקדם, בתואנה כלשהי (קידום מכירות של ספר חדש, מסע הרצאות, כל דבר שיכול להישמע לגיטימי), מאשר להישאר כאן ולהכיר מקרוב את מה שמכירים לוחמי השחרור הגיבורים של פלסטין. באותה הזדמנות החליט בשארה לחלוק את הדברים הידועים לו עם שירותי מודיעין נוספים ובין היתר התראה עם נציגיהם לאחר שיצא מישראל. איכות החומרים שהגיעו לידיו של בשארה ושעברו ממנו לסוכנים הפועלים השליחות מדינות עוינות נחשבת לגבוהה במיוחד.
הניסיונות לקשור בין התבטאויותיו של בשארה לבין המאמץ לעצרו מטופש להפליא. זוהי תגובה פבלובית של כל מי ששומע את המילה "שב"כ" ומניח שמדובר באימפריית רשע חסרת כל היגיון קיומי. אחמד טיבי שימש כיועצו של יאסר ערפאת בעודו מכהן כח"כ והתבטאויותיו היו קיצוניות לא פחות, אבל הוא מעולם לא עבר את הגבול שבין אידיאולוגיה לריגול. כנ"ל גם מוחמד מיעארי, עבד אל-והאב דראושה וח,כים רבים אחרים שדעותיהם לא נעמו בדיוק לרבים מתושביה הידוים של המדינה.
מצד שני מה זה משנה בכלל. גם אם ישודרו צילומים והקלטות שמתעדים את בשארה נפגש עם ראשי המודיעין הסורי או עם עימאד מורנייה ומוסר לידיהם מידע קריטי יהיה כבר מי שיסביר שהוא בכלל בסדר ואיזה מידע כבר יכול להיות בידיו והכול שטויות וסתם רודפים את המרטין לותר קינג הערבי החדש הזה. מעריצים שפוטים, נו.
11 באפריל 2007 at 22:35
דינו מה אתה אומר על כך שהיינו כולם בטוחים שראאד סלאח וטלי פחימה עסקו בריגול וסיכנו בצורה משמעותית את בטחון המדינה והתברר שהכל היה בלוף של השב"כ. סלאח הוא עוד אימם, כלומר איש דת מוסלמי שלפי השב"כ ורוב התושבים היהודים בישראל בטוח שהוא מחבל, מרגל וטרוריסט בפוטנצייה.
11 באפריל 2007 at 22:40
בתוקף מה בדיוק הגיע לידיו של עזמי שלנו ומר כה רגיש? אתה בטח מאמין שזה שהוא ח"כ הופך אותו לבעל סיווג ביטחוני גבוה? בחיאת.
עכשיו, יכוליות שהוא מסר, לדוגמא, את נהלי האבטחה בכנסת. זה חמור ביותר וזה הוא יכול לדעת.
בכל מקרה, לא משנה בכלל במה הוא מואשם. האיפול הזה הוא בלתי נסבל. מדובר בנבחר ציבור. הרי ברור שהסוס כבר ברח מהאורווה. תגידו "האיש מבוקש לחקירה על עבירות נגד ביטחון המדינה" ואפשר יהיה להתייחס לעניין לגופו.
11 באפריל 2007 at 22:46
אבי, אין קשר. את טלי פחימה אף אחד לא האשים בריגול. היא הזדהתה עם מבוקשים ופעלה להגן עליהם אבל גישה למידע ביטחוני רגיש לא היה לה. ראעד סלאח אינו סובל את קיומה של מדינת ישראל, לא הכחיש מעולם את קשריו עם גורמים עוינים ויצר קשר במתכוון עם שרות מודיעין עוין – ותרשה לי להניח שלא רק כדי לשתות קפה עם סוכניו או להחליף חוויות על יפי הנוף בכפר קאסם.
רחביה, אתה כנראה לא ממש מכיר את הכנסת וסביבותיה. מסתובב שם מידע רגיש ביותר שעובר מפה לאוזן. לא חייבים להיותבעלי סיווג ביטחוני. המונח הזה מראה שאתה כנראה מאמין שמידע מתגלגל לידיו של אדם רק אם גבי אשכנזי, מאיר דגן, יובל דיסקין או חיליק חורב מזמינים אותו לחדר סגור ועבירים לידיו מפות מפורטות, רשמיות, שבהן נראים במפורש מתקני הגרעין וטילי השיוט של ישראל. זה לא עובד ככה.
במקום שבו מסתובבים מדי יום אלפי אנשים עם סיווג ביטחוני גבוה, מעטים מאוד הסודות שמגיעים לשם ונשארים רק ברשותם. אם זה מקל עליך, אומר זאת אחרת: אף אחד גם לא מזמין ח"כים ימניים מבשארה כדי לייצר עבורם מידע רגיש למסירה. אבל הם יודעים אותו.
11 באפריל 2007 at 23:42
גם אתה מאמין בקונספירציה אומרים לנו, כאילו אין שקר אין הונאה, ימות המשיח כבר כאן.
לא יעלה על הדעת קונספירציה מתוך השב"כ.
כולם שם ל"ו צדיקים. אין שם שקרנים, אין שם גנבים, אין שם רוצחים?
ו'אללה?
משיח כבר כאן.
11 באפריל 2007 at 23:58
יש הרבה מאוד דברים שהשב"כ – או כל שירות ביטחון אחר – לא מספר לנו. הוא לא מספר לנו גם מתי הוא יוצא למבצע בקלנדיה או בנוסיראת. זה לא סטאליניזם, אלא רק הבנה פשוטה לפיה בעניינים מסוימים יש יותר סיכוי להצליח אם יהיו פחות שותפי סוד.
ברמן, אתה מגזים. עוד מעט תרצה לקבל תידרוך אישי מדיסקין על כל מארב ששמים למחבל. יש חומרים שיש צורך להתמודד עימם קודם כל בדרכים אחרות. הרי לא השב"כ הוא שהוציא לתקשורת את סיפור בריחתו של בשארה. עשו את זה אחרים. מבחינת השב"כ היה עדיף קודם כל לחקור את בשארה ורק אחר כך, משיוחלט אם להגיש נגדו כתב אישום אם לאו, לפרסם זאת.
12 באפריל 2007 at 0:26
בחשדות נגד מחוקק נבחר, תודה.
לגבי הפרסומים – נכון שהם היו בעיתונות הערבית, אבל זה שאתה מבקש שאקבל כהנחת יסוד שלא ייתכן שהשב"כ היה מעורב בפרסום – סלח לי, כן?
ולגבי כתב אישום – תסלח לי מאד מאד. למה אישי ציבור מונעים ממך לדעת שהם נחקרים עד שמוחלט להגיש כתב אישום? בולשיט. במיוחד כשמדובר במישהו שהשב"כ כבר הזהיר אותו ספציפית שהוא יסוכל (סליחה, רק פעולותיו) אפילו אם לא ינגדו כל חוק.
אני מצטער, השב"כ, כמו שכתבתי, איבד את הנחת תום הלב שלו
12 באפריל 2007 at 0:52
דווקא סביר יותר שמדובר בעבירות כלכליות, ולא בריגול ממש. גיוס והעברת כספים לארגוני טרור או משהו בסגנון. אני לא יודע את זה כעובדה, סתם מנחש ניחוש סביר.
12 באפריל 2007 at 1:43
השב"כ לא צריך שתניח לגביו תום לב. העבודה שלו אינה קשורה בתום או בתמימות. אין דבר כזה שחקירה נגד איש בור לא נחשפת עד שיוגש כתב אישום וזואת גם לא הייתה הכוונה כאן. הרעיון היה לעמת קודם כל את בשארה עצמו עם החדשות נגדו, וקצת קשה לעשות את זה על אדמה זרה.
לגבי ההדלפה – נו, בחייך, אני הרי יודע מי הדליף. במסגרת תפקידי אפילו ראיתי אותו בשעת מעשה ושמעתי במו אוזני את השיחה שניהל עם שני עיתונאים מאוד מסוימים.
12 באפריל 2007 at 1:53
את השערותיך על סלאח תשאיר לעצמך, בית המשפט לא קבע כל האשמות כאלו כנגדו. השב"כ שיקר במזיד\טעה לחלוטין מחוסר ידיעה בקשר אליו ולכן אני לא מקבל כמובן שהוא צודק בעניין בשארה.
12 באפריל 2007 at 2:10
ואם יתברר שהוא ריגל, אז מה?
אם יחזור לארץ ישב שנה בכלא. אם לא יחזור, ישב יפה בפריס או לונדון. כך או כך, גיבור הסהרורים הוא יהיה, זה מובטח לו + ראיון במוסף "הארץ" שבו יהיה סופסוף בצד הנהנה מאותו רימינג שהוא מעניק לדקטטורים וארגונים פונדמנטליסטים באשר הם פועלים לחיסול הישות הציונית. הנה כאן אורה לב רון כבר מעריצה את "העליונות האינטלקטואלית" שלו, ואבי בכלל החליט שראאד סלאח וטלי פחימה היו "בלוף" – כלומר סלאח לא באמת נסה לשלוח את ההמונים לעלות על אל אקצה וטלי פחימה סתם ישבה בכלא כי גם מערכת המשפט בישראל היא בעצם ימנית וחשוכה.
רחביה, גם בחקירות פליליות רגילות נגד אנשי ציבור מוצאים לא פעם צוי אסור פרסום. אנחנו מקבלים את זה בגבולות מסוימים כי אנחנו רוצים סכוי אמיתי לברר את האמת. אולי אצל שכניך המעופפים ל"רשימות" השב"כ מוכר כמנגנון החושך (חלקם כידוע גם חושדים שהוא מרגל אחריהם ביומיום) אבל דומה שמעבר לאוכלוסיה ההולכת-ומיטרללת הנ"ל רוב אזרחי המדינה (כולל לא-אשכנזים, איריס – שמעתי יש אפילו שב"כניק תימני!) חושבים שבסופו של דבר השב"כ מסכן את הדמוקרטיה הישראלית הרבה פחות מעזמי "ג'פרסון" בשארה או ראאד "וולטיר" סלאח.
12 באפריל 2007 at 8:17
דינו, כמו שאמרתי, הסוס כבר ברח מהאורווה, ואם השב"כ חשב לרגע לנסות להשקיט את חששותיו של בשארה ממעצר, לפתות אותו לחזור ואז לעצור אותו -אני שמח שזה לא הצליח כי זו היתה מתפתחת לשואה תדמיתית אדירה.
נכון, יש צו איסור פרסום על תוכן החקירות נגד אישי ציבור, אבל אן צו איסור פרסום על עצם קיומה. לא כשאיש הציבור טוען שהוא מפחד לחזור לארץ בגללה ולא כשאיש הציבור כבר סומן במוצהר כיעד להטרדה מעבר למה שהחוק מרשה.
ערדי – אבי לא מדבר על האישומים האחרונים נגד סלאח, אלא על אלה שבגינם הוא ישב בכלא לפני שנתיים-שלוש ככה. ופחימה באמת באמת ישבה על כלום. על פארש. השב"כ הפסיד טונות של אמינות בסיפור ההוא.
אני מקבל את זה שבמצב אידיאלי היה לשב"כ רצוי באופן לגיטימי להשקיט את קיום החקירה. אבל מה לעשות? יצא המרצע מן השק, וכמו שכתבתי, האינטרס של השב"כ מתגמד במקרה הזה מול האינטרס שלא להרשות רדיפה במחשכים אחרי נבחר ציבור.
דרומי – איפה ראיתי שדיברתי על האינטלקט של האיש המגעיל? דיברתי על היושרה שלו. תתפלא, יכול אדם להיות מבריק ומנוול.
ולסיום, לא, לא כתבתי שום דבר שהוא כתב. אני כותב שירים, בעיקר של ביאליק 😛
12 באפריל 2007 at 9:55
אני לא יודעת מה הוציא ממך כל כך הרבה ארס בתגובה אלי. כתבתי שם לא מעט דברים שנוגעים לענין, ולא התכוונתי לגעת בקיבועים האנליים שלך (כתבת שאתה מאהב, ואני מקווה בשביל אהובותיך, שאתה מוציא עלי מה שאתה חוסך מהן). אבל לי יש שליטה רק על מה שאני כותבת ולא על התגובות לזה.
אזכור המושגים מזרחים ונשים הוציא ממך אולי את התגובה הפבלובית "גישה מתקרבנת". אין לך מושג על החיים שלי, שהם לא בדיוק מודל לאדם שמתקרבן, אלא יותר למי שהזיז דבר או שניים בחייו. אז מאין אתה מקיש על כך שיש לי "גישה מתקרבנת"?
לאלוהי השב"כ פתרונים.
פחימה, סאאלח, ובשארה סביר להניח הם קורבנות של השיטה שממנה אתה מפחד. ההבדל בינינו, הוא שאתה מאמין עוד שאפשר להציל משהו, שלא מדובר במשהו שיטתי, אלא במעידה שאתה חושש שתהפוך לשיטה. ואני אומרת, זו כבר מזמן שיטה ומערכת שמנהלת את עצמה ואתה לא רואה את זה כי אתה לא שייך לקורבנות הפוטנציאליים נכון לעכשיו(כל כך מסובך להתמודד עם הטיעון הזה? לא נראה לי). אבל עזמי בשארה חי בתוך עמו, שבו כל מנהל בית ספר קיבל אישור של השב"כ ואי אפשר לדעת מי משת"פ ומי לא והוא מסיבות טובות מאוד לא מאמין למערכת הישראלית על כל ענפיה. כשמחפשים מישהו מוצאים אותו וכשיש מידע על מישהו הוא ינוח על מקומו בשלום עד שמישהו יזקק לו (ע"ע מקרה קצב). אני באופן אישי גם עדיין פחות מושפעת ממהלכי השב"כ ואת הילדים שלי הרחקתי מטווח גיוס, אבל זה לא מונע ממני לראות חלק מהעובדות שאתה מתעלם מהן.
וזה שיש הבדלים בין מקרה סאאלח לפחימה לבשארה זה ברור. פחימה היא גם אישה, נו אז…
מה שאתה לא רואה, הוא שיש כאן תהליך הדרגתי ובתהליך כזה אף מקרה לא דומה לשני כיוון שיש תמיד החמרה: אצל סאאלח הם יצאו עם מידע (מפוברק, אבל בכל זאת) ואצל בשארה לא. השב"כ לא פועל בחלל ריק, אלא בחלל בו אזרחים אחרים חיים. תסתכל מי עוד כתב בעיתונות או במקום אחר להסיר את צו הפרסום, ותסיק איזו דרישה ציבורית יש לענין הזה. העם מוכן לשיפוד מהיר, ולכן הפחד שלך מוצדק בהחלט: זה יגיע לכל אחד .
12 באפריל 2007 at 10:57
הואל נא להציג עצמך בשמך המלא ובפרטים מזהים.
עם זאת עלי לציין שאני מעריכה את היכולות האוקיאניות של רחביה לתת אמון, למרות כל ההתכוונות שלא לתת אמון.
כי הנה הוא מתייחס לדינו כמו הוא באמת האיש חורץ הדין ובעל הסמכות והתפקיד.
חי נפשי, כמעט וכתבתי תגובה תחת השם דינה, סוג של פרפר על הטפטים של קירות השב"כ ומשרד החוץ הירדני – הכי כיף הלוא להעיף רכילות ולשון הרע מפה לשם משם לפה.
וכן רחביה, כל אדם, בטרם הוכח ההיפך בדין ובמשפט (ולמרבה הצער, לפעמים גם אחר כך) הוא חף מפשע.
הבעיה היא שאנחנו, כיחידים וכעמים, מבזבזים את החיים בשיפוט והאשמות – כשהבית בוער, כדור הארץ בסכנה אמיתית – ובכך, בכך בלבד צריך להשקיע את כל האנרגיה. להצלתו שהיא הצלתנו והמזור לטירוף הסאדו-מזוכיסטי ששוטף כל..
12 באפריל 2007 at 12:18
דינו, פחימה לא הואשמה בהגנה על מבוקשים. הוא הורשעה בירי ללא אישור, בכניסה לשטח איי לא אישור, ובתרגום מסמך צבאי עבור מבוקש. קצת משונה, בהתחשב בכך שהיא לא יודעת ערבית, אבל שיהיה.
צריך לזכור, עם זאת, שההאשמות הראשונית של השב"כ נגדה היו הרבה יותר חמורות: היא הואשמה בתכנון פיגועים ובנכונות להשתתפות בפיגועים. זה היה בולשיט מהתחלה ועד הסוף.
ראאד סאלח הורשע בהעברת כספים לעמותה המשוייכת לחמאס. שזה לא סימפטי, נכון, אבל צריך לזכור שכשהוא נעצר, הוא הואשם בריגול למען איראן. התביעה ירדה מהעץ הזה.
לשב"כ, מתקבל הרושם, יש פחות יכולת נגד אזרחים ישראלים – הוא לא יכול לענות אותם – ולכן הוא משתמש בתקשורת כדי להכפיש אותם.
12 באפריל 2007 at 12:18
ארגוני המודיעין השונים כבר הראו במלחמת עירק שהם משקרים במזיד\לא יודעים כלום (איפה כבר כלי הנשק הלא קונבנציונליים?).
אם בשארה באמת היה מרגל והיה לו מידע סודי שאותו הוא רוצה להעביר לאויבים אז לא היו נותנים לו לצאת מישראל ובטח ובטח לא היו מעודדים אותו להישאר שם כמו הדיווחים האחרונים.
12 באפריל 2007 at 16:58
ראינו כבר איך הממסד יודע לטפל במי שמוסר מידע רגיש לאוייב, סוחר סמים וסביר להניח – בעל חלק מסויים בכשלון האחרון בשרשרת.
אה, מצד שני טננבאום הוא אשכנזי, אל"מ בצהל לשעבר וחבר של אותם אנשי שב"כ שתופרים עלילות על כל מי שלא גר ברמת השרון והסביבה.
יאללה, מי שמאמין להם, לדובר צהל, או לכל אחד אחד מה"חברה הטובים", נמצא עם הראש כלכך עמוק במקום שאין שמש שכדאי שהוא אפילו לא ינסה לקשור לבד נעליים מחשש שיתלה את עצמו. בטעות.
12 באפריל 2007 at 18:08
לדין את העניין העדתי ואמרת שאולי רק כשיתחילו לרדוף אשכנזים אבין את האמת …. או איזה קשקוש מאוס מהסוג הזה. החלטת שבגלל שיש לי שם משפחה אשכנזי אז…
לידיעתך, השב"כ בהחלט רודף גם אשכנזים, וכשמדובר ביהודים הוא מתעניין הרבה יותר בדעות מאשר בצבע עור. כשספרדים נוקטים בעמדות ובפעולות מסוימות, השב"כ חוקר אותם. לא תמיד בצדק, אבל זה עובד על דעות ולא על מוצא.
שוב, כשמדובר ביהודים.
ומכיוון שהמשכת גם בכתב ההתגוננות הפאסיבי-אגרסיבי שלך לשים מלים בפי, אז לא – אני לא חושב שמדובר במעידה חד-פעמית, ולמעשה להקדמה הישיר של המעידה הלא-חד פעמית הנוכחית התייחסתי ממש כאן, במדור מצוין וחינוכי זה, לפני כשבועיים-שלושה.
הבעיה היא שלך יש אג'נדה, שבה השב"כ תמיד אשם. ולא זו בלבד, אלא שכל מי שהוא מאשים בדבר]-מה בהכרח חף מאותה עבירה טפולה. אני לא סבור כך.
כל רשויות החוק בארץ נוהגות להכריז על אישומים גדולים בהרבה מכפי שהראיות מצדיקות. זו מין שיטה שנועדה להטיל על הנאשם אימה. (ולמאותגרי הבנת הנקרא: זו לא הצדקה, זה הסבר לתופעה).
במקרה של סלאח מדובר בקו המאד-דק (ואני מבין בזה יותר ממך) בין תרומה למוסד צדקה לגיטימי לבין חיזוק כוחם של ארגוני טרור דרך מוסדות הצדקה שלהם. יש קו כזה. וכן, יש גם ארגוני טרור שבאמת אשמים בדברים שבשביל לעצור אותם אנחנו משלמים ללאברנטי דיסקין את המשכורת שלו.
קורינה – אני מכבד אותך, אבל נא לא לדרוש מאנשים שמגיבים באתר שלי להזדהות. ולא, אני לא מתייחס לדינו כאל שום דבר – אני מתייחס לטיעונים שהוא העלה, בלי קשר לאם הוא באמת או לא שושואיסט.
12 באפריל 2007 at 19:27
אין ספק שאם היה אשכנזי יליד הארץ לא היה קורה לו כלום – כמו לאודי אדיב, לדוגמה.
בכלל, "כל ארגוני המודיעין השונים משקרים במזיד". אין בכלל סכסוך בין יהודים לערבים, נסראללה הזמין את גולדווסר ורגב לקפה ובקלאווה לכבוד עיד אל פיטר והמחבלים המתאבדים כולם פרובוקטורים של השב"כ.
גורביץ', טלי פחימה אולי לא יודעת ערבית, אבל המסמכים של צה"ל כתובים עברית כמדומני. האשמות אחרות הוסרו גם בגלל שהיו יכולות לשרוף מקורות שבזכותם עוצרים מחבלים מתאבדים לפני שהם מתפוצצים בשכונה שלך. מה שנשאר לא היה "בולשיט מהסוף להתחלה" אלא חמור מספיק כדי שתשב בכלא, ואדם שפוי יתקשה לטעון שמערכת המשפט הישראלית היא חותמת גומי של השב"כ.
מה שהיה מכוער באמת במקרה של טלי פחימה הוא החבוק החם שקבלה מהבועה הישראלית אחרי השחרור שלה. אני בספק אם היה מקום בעולם שבו האליטות כל כך מנותקות וכל כך מטומטמות שהן מאמצות את תפיסת העולם של האגפים ההזוים במיוחד של השמאל העולמי כלשונה, בלי שום נסיון לעמת אותה עם המתרחש אצלן ברחוב. גם בנושא הסכסוך (סליחה, "סכסוך") הישראלי-ערבי וגם בנושא העדתי שחוזר ועולה כאן – שכולו אניסת תאוריות אמריקניות על המצב השונה לחלוטין בישראל, עד כדי שהחסידים השוטים והמסכנים נאלצים לברר מי הם בעצם – שהרי לרוע מזלם האשכנזים והספרדים דוקא מתחתנים ביניהם כל הזמן ומקלקלים את התורה שיועדה במקור לשחורים ולבנים בארה"ב.
12 באפריל 2007 at 21:48
חותמת גומי של השב"כ? תיכף תגיד לי שהוא גם בכלל לא חותמת גומי של המשטרה (בעיקר בערכאת השלום. המחוזי פחות והעליון אכן לא ממש חותמת גומי)
קורינה – אז הוא אומר. אני עונה לזה ברוח "ונניח שזה נכון"
אנחנו לא דנים כאן בטיב האישומים נגד בשארה, אלא בהסתרת העובדה שיש אישומים.
12 באפריל 2007 at 23:45
את מה שכתבתי על הענין המזרחי הוספתי לדיון ולא "דחפתי" (אני רואה שאתה לא מצליח להתשחרר מהטרמינולוגיה הזו…).
אם אתה יודע יותר ממני (איך אתה יודע את זה? ) אז מה יש בכלל לדבר. בשביל מה אתה בכלל פותח את הבלוג לתגובות? רק כדי לענות על שאלות כמומחה לענין?.
את מה שכתבתי על הענין המזרחי כתבתי בהתייחסות לתוכן של מה שכתבת ולא לשם המשפחה שלך. גם לי יש שם משפחה אשכנזי, אז מה?
אתה רואה, הנה דוגמא למשהו שאתה חושב שאתה יודע,אבל לא.
באופן כללי, לא דחוף לי להשתתף בדיונים אלימים, ומה שכתבת בתגובה אלי הוא אלים. אני לא רואה איפה הייתי פאסיב אגרסיב אליך, אבל אני בהחלט יודעת להיות תוקפנית. בפאסיב אני לרוב חלשה, אבל אולי למדתי משהו חדש.
לידיעתך, ואולי אתה לא יודע הכל מסתבר, לשב"כ יש מחלקה מזרחית, אבל אין לו מחלקה אשכנזית. עכשיו תנסה להסביר מה זה אומר, ובמה הם בדיוק עסוקים…
13 באפריל 2007 at 6:49
אם הדיון כאן אלים מדי לטעמך הענוג את לא חייבת להמשיך וליזום אותו, ובנוגע ל"מחלקה המזרחית" של השב"כ – תסלחי לי אם לא אקח את המלה שלך בנושא…
אבל את יודעת מה? אשאל חבר שלי, שבניגוד לשנינו אשכרה היה בשב"כ. ("אהההההה, יש לו חברים שב"כניקים, ידענו שהוא משת"פ של הישות הציונית…") 😛
13 באפריל 2007 at 9:47
גם אני בשום מקום לא אמרתי שאמרת את זה. בכלל, אני לגמרי לא בטוחה שאתה לגמרי קורא מה שאני כותבת. זה מה שאני מנסה לכתוב לך כבר כמה פעמים.
הענין הוא לא רק השב"כ והאג'נדה שלי (עלית עלי!!). בטח שיש לי אג'נדה, בדיוק כמו שלך יש וטוב שכך.
אתה קפצת כנשוך נחש, כיוון שאתה לא יכול לעכל את מה שאני כותבת כאן.ולכן אתה מציע לי לעשות חוקן. קוראים לזה פרוייקציה. אבל אני כותבת תשובות, כדי להגיד לך שלמי שיש בעיות עיכול זה לך, ואני לא יכולה לטפל בבעיות העיכול שלך. גם אם אני מאוד ארצה (ואני לא).
הדיון כאן מולי אלים, וזה לא מכיוון שיש לי טעם ענוג. יכול להיות שאתה חי בין אנשים שנוהגים להציע אחד לשני לעשות חוקן כמעשה של יום יום. אז אולי אני לא יודעת איפה אני חיה. בקרב האנשים שאני פוגשת זה לפחות לא מעשה שבשגרה, ובטח לא בין אנשים שלא מכירים זה את זה.
בתוך תגובה אחת הצלחת להכניס כל כך הרבה הכפשות, וכל זה בלי לקרוא לי פעם אחת בשם שלי.
אז אתה לא מסוגל בכלל לראות מי כותב לך ואחר כך אומר שאני יודעת משהו על השם שלך וממנו מסיקה משהו.
לי לא אכפת אם קוראים לך רחביה או מוסררה. התייחסתי לתוכן הדברים שלך וממנו הרחבתי הלאה. אתה יכול להגיד שלא נראה לך מה שכתבתי, להפריך את הטענות שלי ולעשות את זה דרך פרקטיקות מקובלות באתרים כאלו.
מאופן התגובה שלך אלי אני רק יכולה להסיק שהרגשת מותקף וכנראה תקפת בחזרה וניסיתי להסביר לך שלא היתה כאן כוונה לתקוף, לא באופן סביל ולא באופן פעיל.
מכיוון שאני רואה שאתה באופן כללי מתייחס כאן יותר בכבוד לגברים (גם אם הם אנונימיים), אז אפנה אותך לאתר של גבר שכן. אם תדפוק על דלת השכן באתר של איל גרוס, תראה מה זו הכנסת אורחים. הוא לא מסכים עם כל מגיב כמובן, אבל עונה לכל אחד ומתייחס לכל אחד בשמו. זה לא כל כך מהפכני, אבל שווה לקחת דוגמא.
יכול להיות שנכנסתי בטעות לאתר משפחתי כזה, שבו אתה כותב לחבריך על הגיגיך. כאן זה הרשת, וזה כבר קרה לי פעם.קורה. זה לא היה הרושם שלי כשכתבתי את התגובה.
מה שמדהים בכל הסיפור הזה, זה לראות באיזו תוקפנות מתנהל דיון על השב"כ. המקל שדחפו לדיראני לתחת הגיע לכל אחד והוא משמש כבר כנראה רמז אגרסיבי קולקטיבי.
ולשב"כ יש מחלקה מזרחית, ולא משנה מה החבר שלך יגיד (מה, הם לא ממודרים שם?). זה שיש לך חברים בשב"כ לא מפתיע אותי, כיוון שיש את זה לכל ישראלי. לי יש גם בני משפחה שעובדים שם (וזה גם לא משנה מה הם יגידו לשאלתי.מקורות המידע שלי הם לא השב"כ על השב"כ. הרי מדובר באנשים שהמקצוע שלהם זה להסתיר, לא?).
זה בדיוק הענין עם שירותים חשאיים: קודם יש מי שדואג למוטיבציות אצל הנתינים לחתור תחת המשטר, ולמשטר יש יופי של הצדקות לקיים ארגון בטחוני פנימי כזה, והשאר היסטוריה. אתה חושב שלשטאזי לא היו סיבות טובות לחפש אצל אנשים? לרגל ולגייס משת"פים? כל מזרח גרמני עשירי (וזו תת הערכה נדיבה) היה מעורב בזה, אז ברור שכל אחד הכיר מישהו מהשטאזי. ההבדל מישראל הוא שהאויב של השטאזי היה פנימי בהגדרה, ולכן אף אחד לא היה בטוח. בישראל האויב הוא "חיצוני" (כלומר, ערבים), עם זליגות לפנימי (מזרחים, שהם גם יהודים וגם ערבים שטובים לפלוגות מסתערבים ומדברים שם ערבית אבל צריך לדאוג שלא יסחפו).
כל מה שאני מנסה להגיד לך הוא שאתה חושב שאנחנו בתחילתו של תהליך שאני חושבת שאנחנו כבר מזמן באמצעו, וזה גם בגלל שכל אחד מאיתנו מגדיר אחרת את ה"אנחנו" הזה.
אז כמו שאתה רואה, אין לי בעיה עם דיון ענייני, אם אתה מעדיף דיון עם גברים שושואיסטים, אני יכולה בקלות להיעלם, רק תגיד באופן מפורש ואני הולכת. אבל גם להגיד לי ללכת (וזו דוגמא לפאסיב אגרסיב, נדמה לי, לא?) וגם להאשים אותי במעונגות יתר אחרי שאתה שולח אותי לחוקן, נראה לי גובל בפרקטיקות של החוקרים של פחימה בורסיה הוירטואלית שלהן.
13 באפריל 2007 at 11:04
זה נקרא "פרוייקציה". יכוליות שיש. באנגלית, משם אנשים כמוך שאוזנם ערלה אנסו את המלה לתצורת לעז, זה נקרא פרוג'קשן. בעברית, שפה ציונית שכזו, קוראים לזה "השלכה", אם זכרונני איננו מטעני. אין לי כוח למשחקי ה"הוא אמר היא אמרה", אבל אם את מנפנפת לי ב"גם לי יש שם משפחה אשכנזי, ***הנה משהו שלא ידעת***", משתמעת בזה בהחלט הנחה שהיתה לי דעה כזו או אחרת על מוצאך העדתי. ככה זה עובד בתקשורת בין בני אנוש. אני לא יכול, כמובן, לקבוע לגבי עולם המוצא שלך 🙂
שוב: מזרחים לא נרדפים במדינה הזו בגלל שהם מזרחים. הם נרדפו על כך בעבר, אבל היום כמעט שלא, למעשה. הם נרדפים כשפעילותם המזרחית מערבת דעות הקוראות ל"שינוי אופיה של המדינה", כמו שאמר לאברנטי דיסקין. על טלי פחימה השב"כ היה מתבריין גם אם היו קוראים לה טלי רוזנשטיין.
לגבי התוקפנות – יש אמירות שהן בעצמן תוקפניות, גם אם הן נאמרות בשיא החנה בבלי, ונמאס לי שכל פעם שאני תוקף את השב"כ (באופן שמעטים מאד הכותבים הלא-"לא ציונים" שעושים – מגיע לי איזה זחוח דעת דוגמטי (דוגמטית, במקרה המצער שלך), ומטיף לי שאני לא נגד השב"כ **מספיק** ואיך אני מעז בכלל להעלות בדעתי שהשב"כ לא אשם ומשקר במאה ועשרים מתוך מקרים ושכל מי שהשב"כ מתנכל לו הוא בהכרח חף מכל עוולה. אתם גרועים לא פחות מהימנונים בחבלה שאתם גורמים להבנה הדדית בין עמי הארץ הזאת.
ולסיום, לגבי זה
"כל מה שאני מנסה להגיד לך הוא שאתה חושב שאנחנו בתחילתו של תהליך שאני חושבת שאנחנו כבר מזמן באמצעו, וזה גם בגלל שכל אחד מאיתנו מגדיר אחרת את ה"אנחנו" הזה."
וכל מה שאני מנסה להגיד לך הוא שאין לך, מסתבר, מושג מה אני חושב, ואת מוכיחה את זה בכל פעם שאת מתעקשת לספר לי מה אני חושב.
אבל עכשיו אני בכלל שוביניסט, כי לא ייתכן שאני מתייחס אלייך כמו שאני מתייחס בגללך עצמך, ומעולם לא ניצלתי במה זו כדי לדבר בצורה דומה לאף מגיבה עם כרומוזומים לא זהים, אז אולי בעצם חבל על המלים. ציוניסט שוביניסט ואפולוגיסט של השטאזיסטים…. מקרה אבוד.
יום טוב לך.
13 באפריל 2007 at 11:17
(עצה: רווח שורה בין פסקאות. עוזר נורא לקרוא)
"קודם יש מי שדואג למוטיבציות אצל הנתינים לחתור תחת המשטר…"
גדולללללללללללללללל!!!! כי אין למעשה סכסוך, ואין תנאים אובייקטיביים (במקרה של הערבים) ואובייקטיבים למחצה (כמו אצל מזרחים מסוימים מאד) "לחתור תחת המשטר". מה פתאום? אם המשטר הרשע רק היה חדל מלהיות רשע שכזה, כולנו היינו חיים בסבבה מוחלטת.
אם אכן כך את סבורה, יש לי רק שאלה אחת: יש חבילות סופ"ש לכוכב הלכת שלך?
ואגב, אני רוצה להגיד משהו, ואני אחזור עליו בהתייחסותי הבאה לפרשת בשארה – המיעוט הערבי בישראל, יחסית למצבו האובייקטיבי (מופלה לרעה, נגזל, מוקף בבני עמו החולקים עמו איבה למדכא), הוא נאמן למדינה במידה מעשית (כלומר אינו מאיים עליה בפועל, יהיו מאווייו הכמוסים אשר יהיו) בשיעור די מדהים.
13 באפריל 2007 at 12:57
בשארה מנצל את הדמוקרטיה הישראלית כדי לחתור תחת קיומה של מדינת היהודים.
מספיק גרוע אם הוא- שחי בארץ, חבר בכנסת- יש לו הבנה יותר טובה של ישראל מאשר לשליטי ערב שאינם מבינים כל כך- זה הדדי, כמובן- את המנטליות הישראלית.
אם הוא מפרשן אותנו לשליטי ערב ולחיזבאלה
זה מספיק גרוע.
וזה לא כלול בתפקידו כחבר כנסת.
13 באפריל 2007 at 13:15
קשה למצוא את שביל הזהב בין צרכיה של חברה הנאבקת על הישרדותה, לביןהקלות הבלתי נסבלת של להיות "פוליטיקלי קורקט".
ראו מה עשו לפילוסוף היהודי פינקלקראוט בצרפת- כאשר העיז לומר על ההשתוללות בפרברים משהו שאינו נחשב פוליטיקלי קורקט.
לבשארה אין כל מעצורים במאבקו לחיסולה של ישראל.
עד עתה ישראל גילתה כלפיו אורך רוח בלתי רגיל.
איני יודעת מה יש להם נגדו.
אבל אי אפשר לפרסם חקירה לפני סיומה.
אם הוא מהסס לחזור לארץ הוא כנראה.
יודע יותר טוב מכולנו למה.
13 באפריל 2007 at 13:57
פינקלקראוט נערץ בארץ ואפילו עשו לו כנס מיוחד באוניברסיטת ת"א בו אמרו המרצים מת"א שאותם דברים שהוא אמר בראיון מוצדקים ונכונים וזאת למרות שאפילו הוא אמר שהם קיצוניים וטען שהוא לא אמר אותם. ספריו מתורגמים בסיטונות בשנים האחרונות וזאת משום שבשנים האחרונות הוא עבר לצד הימני של המפה ומתמקד בהשמצות של ערבים כשם שספריה של אדריאנה פלאצ'י מתורגמים לעברית רק מאז שהיא התחילה להשמיץ ערבים (בגזענות רבה) ואת ספריה השמאלנים יותר מהעבר לא תרגמו כמובן.
13 באפריל 2007 at 15:07
אין אצלנו נתינים. נתינים יש במלוכות ובמשטרים אוטוקרטיים. אצלנו יש אזרחים.
13 באפריל 2007 at 15:30
בשמאל כמו בימין או שאתה אתנו או לצרינו. או שאתה מדקלם את הדוגמה או שאתה ימני.
פינקלקראוט אינו ימני- הוא רק אדם בעל מחשבה עצמאית ולא תוכי.
14 באפריל 2007 at 16:19
ציטוט מדבריך: "אין שום שיקול ביטחוני שעולה בדחיפותו על הצורך להימנע מהתנהלות שכזו נגד כל אדם – אבל על אחת כמה וכמה נגד נבחר ציבור" .פה אתה טועה. ודווקא לגבי איש ציבור זה תקף עוד יותר. זוהי דעתי. עם כל הכבוד לזו שהרחיקה את ילדיה מטווח גיוס, ואני תמה מדוע אינה עוברת לגור באחת המדינות הערביות, אנו צריכים להזהר בביקורת ולא לשפוך את התינוק עם המים, שזהו מנהג נפוץ יותר ויותר אצלנו. בהחלט צריך שתהיה ביקורת על ארגוני צבא , משטרה וביטחון. אבל להתעלם ממה שקורה בשכונה שלנו זה לטמון ראש בחול. ואני עדיין מחכה להפגנה הערבית הגדולה נגד הטרור ובעד השלום. וגם קצת להפסקת שפיכות הדמים בעירק, וגם שתקראו את סלמן רושדי
14 באפריל 2007 at 21:41
שייך. אתה לא מנצח את האויב שלך בזה שאתה מוותר עוד ועוד על מה שעושה אותך, אם בכלל, יותר טוב ממנו. תאר לך שמחר בבוקר מתפרסם בבוקר שבנימין נתניהו, השוהה בחו"ל, שוקל להתפטר מהכנסת ולא ידוע מתי יחזור. תאר לך שהיו נפוצות שמועות שהוא מבוקש על עבירות שטיבן עלום.
עכשיו תאר לך שהרשויות היו מסרבות לאשר או להכחיש, ובכך בעצם מהלכות אימה על יו"ר האופוזיציה ומונעות ממנו לעשות את עבודתם.
מקובל עליך?
Comments are closed.
11 באפריל 2007 at 17:30
ואני לא מאמין עדיין שלמר אולמרט יש סיווג ביטחוני גבוה משלי או שלך לצורך העניין
אולי איכשהו נפל משהו לאוזניו
לא שאני לא מסכים איתך לחלוטין