אוי… מאיפה להתחיל? נתחיל מירושלים, שם הבינו הסטודנטים את מה שלא הבינו הפלגים השונים והמנותקים שרוצים בצדק שאולמרט יפנה את הכיסא. הסטודנטים עלו לירושלים ושמו לחץ קצת יותר ישיר על מושא מחאתם. חבל רק שאין להם את המספרים. אתם מתארים לכם את אולמרט מנפנף בקלות כזו את ה-100 ומשהו אלף (לפחות) שהיו בכיכר רבין, אילו היה יכול לשמוע אותם מלשכתו? ויותר חשוב – אילו מאפשריו בכנסת ובממשלה יכלו לשמוע אותם מקרוב?
 
בנוגע לעדויות – לא התרשמתי שיש שם משהו ששינה את דעתי הקודמת בנוגע לסדר האחריות – חלוץ, אולמרט, פרץ. פרץ לא עשה נזקים גדולים, אבל לא היה לו הידע כדי לעצור את השיטפון. התירוצים שלו בדיעבד הם די מגוחכים, אבל זה בגלל שמתברר שהוא בנאדם די מגוחך. כלומר, ידענו את זה. אני ידעתי. אבל החלטנו (אני החלטתי) להעמיד פנים שאנחנו לא יודעים את זה ולתת לבנאדם טבולה ראסה. אז הוא לקח ופורר את הטבולה עלא ראסו. שוין. נמצא מניאק אחר לתלות בו את תקוותינו.
 
ולסיום, הכי מצחיק (מלשון "גם אני הייתי צוחק אם הדביל לא היה שלי") מצביאנו לשעבר בופי יעלון. האיש, שמגונה בדו"ח בלי סייג על אסטרטגיית ה"ניתן לקטיושות להחליד" שלו, מנפנף בדו"ח וצווח שהנה זה מוכיח שבופי צדק כל הזמן. נשבע לכם שטל פרידמן יודע משהו שאנחנו לא. בופי, אחינו, יש כפר שיקום לאנשים כמוך.
 
גנרליסימו פרנקו עדיין דביל
מנייאק שאף אחד כבר לא תולה בהם תקווה הם כמובן גיבורינו בכחול, 100 בשבילך, אפס בשביל כל מבקר אובייקטיבי. אני נמרחתי כל השבוע ולא כתבתי, אז בוקי נאה שיהיה בריא כתב בשבילי שאחרי מפגן הטמטום, או לחילופין מפגן השקר הגס של ניצב אילן פרנקו, אסור בשום פנים ואופן לתת לו את מחוז תל אביב, הבעייתי פי כמה. אם זו יכולת המודיעין שלו, שהוא לא ידע מה שידעו שדרי המשחק בזמן אמת (שהקהל ירצה לרדת למגרש לחגוג), אז הוא לא ראוי לתפקידו. אם הוא ידע והוא משקר, ובנוסף הכסילות היהירה שלו בסירוב ההתחלתי לפתוח את השערים (כמה פעמים צריך ללמוד את הלקח הזה???), אז מגיעה לו סטירה עם דג מת והוא בכל זאת לא ראוי לתפקידו.
 

הכיבוש חי ובועט
ולמי שלא מבין איך אחרי אוסלו, ובלי קשר לחדירות צבאיות ממשיות לשכונות ולבתים, הכיבוש ממשיך לחנוק את החיים של הפלסטינים – הנה לינק טוב להתחיל ממנו. 
 
 
עלה נידף ברוח
שבת שעברה היה יום המריחואנה הבינלאומי. נחגג ב-220 ערים בעולם. טוב, 219. בעיר אחת, שפעם היו מגיעים אליה כל שנה כמה אלפי אנשים לציין את הרצון הקטן, הפשוט והלגיטימי בשאכטה חופשית, הגיעו הפעם, זו השנה השנייה ברציפות, כמה עשרות בלבד. למה? כי בשנתיים האחרונות ארגנו את האירוע הליצנים עלובי הנפש שהם כל מה שנשאר מהשם עלה ירוק, שפעם התגאיתי להשתייך אליו.
 
חבורת ההזויים הזו, בראשות האיש הנאלח אוהד שם טוב (שלקח לכיסו כמעט מאה אלף שקל ממימון הבחירות של עלה ירוק והשאיר פעילים מסורים שנתנו שעות בלי גבול, וגם סיפקו שירותים בעלי ערך שוק מוכח, עם גרושים) התיימרה להרים אירועים בשלוש ערים* ושוב הוכיחה כמה שהיא רק מוציאה שם רע לסטלנים (שם טוב=שם רע?) המטושטשים שוב התעוררו ברגע האחרון, ביום רביעי שלפני הפיקניק, כדי לשלוח ברשימת התפוצה בקשה לעזרה בכל תחום שהוא. על פרסום של האירוע כמובן שלא היה על מה לדבר, מלבד כתבה באיזה מקומון ביום שלפני. איפה הימים שבכל עיתון וכל אתר היו כתבות על האירוע הקרב בימים שלפני? איפה הפצה של עשרות אלפי פלאיירים? איפה אנשים שהגיעו ברכב ממרחק 50 ק"מ ויותר? אין לי ספק, אגב, שבדיעבד מישהו מהם יתחיל להתחסד שהם רצו לשמור על הסביבה אז לא הדפיסו פלאיירים. אהא…
 
עוד מחזית הגועל נפש: איזה שופט החליט שהגר צימרמן אכן הוציאה את דיבתו של השם טוב הדביל בזה שהיא שמה באתר שלה תמונה מאתר אחר בכלל של הליצן בכאפיה. אבל השופט כנראה הרגיש חייב מבחינת לשון החוק, אולם הראה את דעתו על חשיבות העניין בכך שפסק 300 שקלים שלמים פיצויים. תומכיו המתמעטים של גונב הדעת המאוס מתעקשים להגדיר את זה כניצחון גדול של הראיס. קטעים איתם…
 
* (גילוי נאות: ערן ורד ואני התכוונו להחזיר עטרה ליושנה ולהפיק את השנה את הפיקניק בתל אביב. היה בכוונתי לשים 5 אלפים שקלים מכספי – מה שהיה מכסה בערך מחצית מההוצאות, על פי ניסיון העבר. בכל מקרה, עלה ירוק לא הפסיקו לנג'ס שהם רוצים לתאם איתנו, כדי שיהיה פרסום משותף לכל האירועים בארץ (הם התיימרו אז להפיק רק בירושלים ובאילת). לא רצינו להתעסק איתם בכלל מטוב ועד רע, ואפילו אמרנו להם שמצידנו הם יכולים להפיק אירוע מקביל ממש על יד ובמקרה כזה נראה צורך לתאם איתם רק כדי לאלדרוך אחד לשני על האצבעות.  אבל בסוף, בעיקר כדי לרצות חבר (בני ניסים טורם, אללה יבוס עינו), הסכמנו – בתנאי אחד. התנאי הפשוט הזה היה שהם לא יוציאו שום פרסום, שמזכיר את האירוע שלנו (בתל אביב)בלי להראות לנו אותו קודם. הם הסכימו. יש לי את זה מוקלט.
 
כשהם הפרו את התנאי הפשוט הזה, הודענו להם שאנחנו מושכים ידינו מהפרויקט. זה היה בחול המועד פסח – יותר מחודש לפני הפיקניק. גם זה מוקלט.

עידכון חם!! מסתבר שהפגע-רע הזדחל לו למאהל הסטודנטים בירושלים ועשה שם את הדבר היחיד שהוא יודע – לתפוס טרמפ על פעילות של אחרים. מה שקרה הוא שהאיש הסתובב שם וזיבל לתקשורת במוח על עלה נידף שלו ובכך פגע בכיסוי של המאבק שלשמו התכנסו שם כולם. אז גיל לוקסנבורג, מראשי השטח של מאבק סטודנטים ובנאדם שגם לו יש מטרה חשובה משלו שהוא מקדם בזמנו הנפרד ולא על חשבון מאבק הסטודנטים (מריפואנה), ביקש ממנו יפה להפסיק. השם-רע סירב לבקשה הסבירה, אז גיל דאג שיעיפו אותו ממאהל הסטודנטים. אה, ושכחתי לציין שהאפס גם היה שיכור – מהאלכוהול שאגודת הסטודנטים חילקה כמובן, לא חלילה על חשבונו.

מצגת: כך המשטרה מכה ומשקרת
אגב ערן ורד, השבוע המוצלח שלו נמשך בראיונות לשלל אמצעי תקשורת, כולל ערוץ 10 וחדשות הוט. הנושא, כמובן, אלימות הקלגסת. תחזק ימינו של ערן, ואתם מוזמנים לצפות במצגת (המשופרת) שערן הציג בפני ועדת הפנים של הכנסת בתחילת השבוע.

קלאסיקות בלבוש חדש
 טוב, ארוך, אז קבלו לסיום שתי גרסאות פוליטיות לקלאסיקות ילדים. אחת הגיעה אליי באדיבות דן גולדנבלט, לשעבר מזכ"ל עלה ירוק (מהימים שזו לא היתה בושה), ומסתבר שהוא קיבל ממוטי ארגמן, איש יקר ומחבר "כאנאביס מריחואנה וחשיש", רק הספר הכי טוב על הצמח הטוב בעברית). השנייה פרי עטו של אחי הימני השפוי™, שראל.
 
 
מעשה בחמישה בלונים \ הגרסה למבוגרים
 
שמחה וששון,
כל שר בממשלה – בלון.

בראשות הממשלה- בלון כישלון.
לאוצר- בלון הירשזון
למשפטים- בלון רמון
בלון עם שפם – לביטחון
ולבית הנשיא…
בלון פרסי.

שר המשפטים שמח.
ניפח וניפח את הבלון,
ניפח ניפח ודחף לשון.
ופתאום בום-טראח! מה קרה?
הבלון התפוצץ הבלון נקרע.
אל תצטער עם ישראל
יביאו לך בלון אחר.
 
פגשו האזרחים את בלון-הירשזון.
ניפח הירשזון את הבלון, ניפח וניפח באג"ח וממון.
ופתאום…. בום טראח! מה קרה?
הבלון התפוצץ הבלון נקרע.
אל תצטער אזרח טיפשון
זה סופו של כל בלון.
 
התנפח מעצמו הבלון-שפם
התנפח ומילא עצמו אויר חם.
התיישב על כיסא בלי להבין מאומה
כשפתאום על הגבול פרצה מלחמה
ולפתע… בום טראח! מה קרה?
הבלון התפוצץ הבלון נקרע.
עם ישראל אל תצטער,
עדיף במקומו כל אחד אחר.
 
אז בפעם הבאה שתפגשו בבלון
אל תמהרו אותו לנפח
שלא יתפוצץ גם לכם בפרצוף
ותמותו מבושה וגם מהריח,
ובכלל, במחילה, אזרחים יקרים
אולי מספיק לשחק בבלונים?
*************************************************

הבלדה על זהבה גלאון \ שראל גרוסמן
(לחן: "אני עומדת במעגל")
 
אני עותרת בבג"ץ ומביטה סביבי
אני עותרת בבג"ץ. לחברים שלי
 
ביחד ביחד
ביחד נפסול נפסול
ביחד ביחד
ביחד נמשול נמשול
 
אני עותרת בבג"ץ בשם שלטון החוק
אני עותרת בבג"ץ ההיגיון הוא צחוק
 
ביחד ביחד …
 
אני צווחת בבג"ץ בשם ההזויים
צווחת לי למצלמה כי החיים טובים
 
ביחד ביחד…
***************************************************** 
 
 
ובאמת לסיום, מה זה הפרסומת המורבידית החדשה הזו "ראיתי ברמן, נהייתי רעב"? לא במקום…
 
יאללה, ענייני ארה"ב וספורט בקרוב מאד, מבטיח.