1 | שונרא
1 ביולי 2007 at 20:32

לעניות דעתי, מה שמתואר כאן:
http://www.ovdot.co.il/Hatrada/
מאפשר למזוז לצייר ספירלות מסביב לנשיא קצב.

אבל גם לא'.

וראה בנוגע לשלטון החוק את מה שאמר שוקי (שאיני מסכימה איתו לגבי נכונות ההפגנה, אבל אני מאוד מסכימה מאוד עם המסקנה שלו לגבי סעיפים 2, 3, 4 ו-5.
כאן: http://www.notes.co.il/shooky/33794.asp

ואני תוהה מה עושה השופט סטיב אדלר. אוכל לעצמו את הלב, אני מניחה. הקייס הזה היה צריך להיות גם במערכת שלו, ובגדול.

א' נגד מדינת ישראל.

בקרוב על מסכינו.

3 | רחביה ברמן
1 ביולי 2007 at 22:19

מישהו פישל קשות בשלב החקירה – ועליו להתפטר בגלל זה. חוץ מזה, נגיד שעל א' באמת נחשפו ראיות חדשות. גם על האחרות? באמת? אתה מאמין לזה? הרי לא מדובר רק בא'. יש עוד נפגעת שנמחקה לחלוטין מכתב האישום, והמעשים שנעשו לשתיים האחרות רוככו. איזה ראיות חדשות?

בחיאת.

אבנר, בין הקריקטורה שלך על מה שאני רוצה לבין מה שאני באמת רוצה, תהום עמוקה פעורה. אין לי בעיה שהכל יהיה מנוסח במשפטנית, ובשפה כה נמלצת עד שרק מישאל חשין ירגיש בנוח עם זה.

אני כן רוצה שאת התוצאה אפשר יהיה לתרגם למשהו שעושה שכל. מקרה בודד לחלוטין לא יכול לקבל עונש חמור יותר ממקרים רבים, על פני שנים, והתנהגות הרבה יותר נלוזה הן מול הרשויות והן מול המתלוננת.

כמו שתגיד לי אחד דקר אנשים רבים, לאורך שנים, בתבנית קבועה של הצקה לחלשים ממנו לסיפוק יצריו, והוא יקבל עונש יותר קל מזה שפעם אחת דפק למישהו אגרוף. יש עיקרון מאד בסיסי כאן שנקרא אחידות הענישה. וכמו שציינתי, אילולי היו כמעט כל הזועקים בצדק נגד מזוז מאוחדים גם בתיעוב לרמון, הם היו אומרים את זה. כמו סימה קדמון, שהיתה כמובן גדולת התומכים ברמון.

5 | רחביה ברמן
1 ביולי 2007 at 22:33

שתי החברות שכביכול הפריכו את גרסתה של א' – קודם כל, זה שלקח כל-כך הרבה זמן להגיע אליהן מעלה את החשד הכבד שאנשי אנסיא (שכידוע מואשם אפילו בכתב האישום המרוכך בהטרדת עד) הגיעו אליהן

דבר שני, לטענת עו"ד כנרת בראשי – אחת סובייקטיבית בדיוק כמו מנחם בפרשה הזו – השתי נשים האלה אולי סותרות את א', אבל גם אחת את השנייה. משמע, משקל עדותן נמוך מאד. על זה משנים?

מזוז טוען ש"בשלב ההוא ניסינו להגדיר גירסה שהמתלוננת כלל לא טענה לה (קיום יחסי מין תחת מרות), שזה דבר חריג מאוד. אבל גם הטיעון הזה בהדרגה הלך והתפורר."

בולשיט! קודם כל, זה לא התפקיד של המתלוננת להגדיר מהו בדיוק הסעיף בחוק שהעבריין עבר עליו ועל איזה סעיף אפשר לתבוע אותו. ממש לא. מי שמתהדר שהוא מדבר בשפה שאנחנו פשוטי העם לא מדברים, לא יכול לצפות מאיתנו לדבר בה.

דבר שני, ממתי יחסי מין תחת מרות זה כזה חריג? שטויות במיץ. אני לא אומר שיש שניים כאלה ביום בכל בית משפט, אבל איך להגיד? כבר נשמע כדבר הזה.

דבר שלישי, מזוז הרי טוען שהיו שם יחסי מין. יחסי מין ויחסי עובד מעביד הם פחות או יותר כל מה שצריך בשביל תביעה של יחסי מרות. זה עד כמה שאני מבין, אולי אני טועה.

לא ייתכן שבינואר הוא יאמר "משה קצב אנס את א' בעודה עובדת תחת מרותו" וביוני יגיד ""אפילו קיום יחסי מין תחת מרות אני לא מסוגל להוכיח".

7 | גיא
1 ביולי 2007 at 23:05

מדוע נראית כל כך לא סבירה הגרסה הבאה:
מזוז מקבל לידיו תיק בעייתי מבחינה משפטית פרוצדורלית, אבל מבין (כאדם פשוט והגיוני) שאכן יש כאן מקרה של עבריין מין סדרתי ובסבירות כלשהי אנס.
הוא מחליט, בניגוד לדעת חלק מאותם טכנוקרטים מרושעים שביצעו כאן לדעתך הפיכה, ללכת עם כל האישומים, מתוך תקווה שיצליח להוכיח את חלקם,להגיע לעסקת טיעון טובה יותר, או מתוך ההכרה בהשלכות התקשורתיות של פרסום כתב אישום לא חמור במיוחד בתחילת הקייס.
עובר הזמן והוא מגלה שפרקליטי הנשיא מחזיקים בידיהם יותר ממה שהוא חשב שיש להם. בינתיים, א' האשימה את קצב בעוד כמה דברים שלא הזכירה קודם, נמצאו ראיות חדשות וכו'.
נכון, זה מסתדר לא רע עם התנהגות של נפגעת התעללות מינית, אבל זה לא אומר שעל בסיס זה אפשר לשלוח אדם לכלא.
מזוז מבין שאם קצב יזוכה מאונס (ולו מחמת הספק), הדבר יצטייר כאילו כל העניין היה עלילה ומחליט שהרע במיעוטו הוא נשיא שמודה בעבירות מין והטרדת עד.
בעיני זאת החלטה אמיצה כיוון שהיא מסיטה את הכעס על כך שהעולם לא מושלם לעבר מזוז, בעוד שהיה קל מאוד להפיל את התיק על מישהו אחר. ובאמת, חוץ מתיאוריות קונספירציה מגוחכות, איך תסביר איזה תועלת צמחה למזוז מזה שהוא הלך על עיסקת הטיעון הזאת?

מה שמכעיס הוא הקלות שבה אנשים מוכנים להגיד ש"הלכה המדינה" כל פעם שמשהו לא קל קורה. כשמזוז יצטרך להגיש כתב אישום נגד אולמרט בתור "זה שצריך היה להתפטר כבר ביולי", זה באמת יעשה לך טוב?

נ.ב למה עם רמון כן הלכו עד הסוף? כי עם רמון היה אפשר.

9 | רחביה ברמן
1 ביולי 2007 at 23:19

שאני אבין – עכשיו אנחנו מאתרגים את מזוז, כי הוא יעשה לנו צדק עם אולמרט? 🙂 הוי, האירוניה.

11 | שונרא
1 ביולי 2007 at 23:34

אפשר להאשים את הנשיא המהולל *גם* באונס וגם באינוס וגם בבעילה אסורה וביחסי מרות וביצירת סביבת עבודה עוינת.

וגם בביצוע כל העבירות לעיל לגבי כל אחת מהמתלוננות שכבר הופיעה ודיברה.

בסיטואציה כזו, סביר שיופיעו עוד מתלוננות. עדות אופי, כאלה, שיגידו: אמנם לפני חמש עשרה שנה, אבל גם אלי הוא נופף בשרביטו, וגו'.

היתרון בהטלת כתב אישום גורף (בסיטואציה כזו) היא ש*משהו* ייתפוס.

ולדעתי, זה גם החיסרון, מבחינת הלקוח של מזוז, שהיא מעסיקתה של א'.

13 | גיא
1 ביולי 2007 at 23:47

אתה משתמש בעניין הטיוטה המחמירה כמין מהלך רטוריה שכזה, אבל זהו עניין מהותי.
נכון להגיד: "או שמזוז הגיש טיוטה מחמירה מדי או שהתקפל בעיסקת הטיעון". אבל אין בזה שום תוכן ממשי.
השאלה האמיתית היא, מה היא האפשרות הגרועה פחות מבין השניים: טיוטת כתב אישום רפה שמשדרת חוסר רצון להתעמת עם הנשיא ומזמינה פרשנויות, או עיסקת טיעון שבאה אחרי כמה חודשים, ומלווה במסר "אין מה לעשות חבר'ה, אלו המגבלות של כל מערכת משפט"?
אל תשכח שכשהעסק רק התחיל, עוד היה טרי הספין לגבי נסיון בסחיטה כביכול של הנשיא.

אם אתה שואל אותי, מזוז בחר את הבחירה הנכונה, זאת שרבים יותר סיכוייה להרתיע חושפי אברים מוצנעים למיניהם בעתיד.
בכל מקרה, ברור לדעתי שההחלטה תלוייה גם בגורמים שאין לנו הערכה טובה לגביהם כמו טיבן המדוייק של הראיות בתיק, ולפני שמניפים את גרזן ה"הכל חרא" גם על השאריות האחרונות של שירות ציבורי יעיל במדינה הזאת, צריך להיות טיפה יותר בטוח בסיבות שבגינן אתה עושה את זה.

קל להגיד "מזוז מנותק מהציבור", קשה הרבה יותר להסביר למה אמרת את זה כשאתה עומד מול הפגנה של מאות אלפי מתנחלים הדורשים ,נאמר, את החזרת נוהל שכן או משהו (דוגמה די גרועה, אבל לא תתקשה למצוא טובות ממנה)

למזלנו יש מבחן פשוט והגיוני לסוגיה הזאת: אם ההחלטה אכן לא סבירה באופן קיצוני – בית המשפט העליון יבטל אותה.
אם אכן יבטל, אני יותר מאשמח לאכול את הכובע, אבל עד אז בוא וננסה לא להרוס דברים שאין לנו ממש מושג איך נבנה אותם אחר כך…

15 | שונרא
2 ביולי 2007 at 0:00

א' גם הואשמה בזנות על ידי נשיא מדינת ישראל.

הואשמה – אבל אף תיק לא נפתח.
זה נותר עומד בחלל האוויר.

הוא לחם בה בצורה המלוכלכת ביותר – והוא יוצא עם ידיים נקיות (לגבי א'. לאו דווקא לגבי האחרות, אלה שאינן מיוצגות על ידי עורכת דין עם ביצים).

לאפשר למישהו שנלחם ככה, בהטלת רפש, לצאת נקי – זה לא עולה בקנה אחד עם טובת מערכת החוק.

17 | רחביה ברמן
2 ביולי 2007 at 0:43

לא שייך אליי (טוב, האמת שתמכתי מדי במהלך ההתחלתי של המלחמה, מתוך אמונה שהאידיוטים יידעו לסיים אותו מהר)

עכשיו, בו תסביר לבור שכמוני איך בדיוק האונס היה מה שהחזיק? קודם כל, היו שני מקרי אונס ושניהם נעלמו. בנוסף, נעלמה מתלוננת נוספת.

דבר שני, עובדה שיש מקרים שלא חלה עליהם התיישנות. מה שייך אחד לשני? מזוז בעצמו אומר "היו יחסי מין עם א'" איך הוא לא יכול להוכיח בעילה ביחסי מרות? אתה באמת הולך לפי מה שפלדמן אומר? פלדמן יספר לך איפה מזוז פישל פה? באמת.

19 | גיא
2 ביולי 2007 at 8:58

אתה לא חייב כמובן, אבל חבל שאתה לא מתייחס לנקודה העיקרית בטיעון שלי.
נאמר ואתה משוכנע לחלוטין שההחלטה של מזוז גרועה, שהוא עשה שיקול לא נכון כשפירסם את הטיוטה, או כעשה את העיסקה או כל דבר אחר. אתה לא מרגיש שבכל זאת עדיף היה לאמץ גישה קצת פחות הרסנית לגבי כל העניין?
המסר שלך הוא פחות או יותר: "כרגע אין ליועץ שום לגיטימיות, אין אפילו טעם לנסות לבחון את השיקולים שלו או לנסות להשפיע עליו, צריך לפטר אותו ולמצוא את הקונספירציה המדוייקת שעומדת מאחורי מעשיו". זהו מסר גרוע והרסני, ויותר מזה, בעיני יש בו משהו פחדני מאוד.
הרי כשקצב לא הודח אלא נכנס לנבצרות, לא היו הפגנות, כמו שלא יהיו הפגנות על התקציב הבא, ולא יהיו הפגנות (של יהודים) נגד זה שהשב"ק החליט לחקור גם את מי שלא עובר על החוק.
מתי כן מפגינים? כשיש מישהו שאפשר לתלות. ואם עמדו לתלות מישהו (קצב, אולמרט) וזה איכשהו נמנע, אז בכלל תצליח למלא את כיכר רבין.

כל מי ששומע חדשות, יודע שזה סוג של טרנד עכשיו. עד היום אין לי ממש מושג מה המסקנות של ועדת הבדיקה שהוקמה אחרי בריחת בני סלע, אבל שמעתי מאות ניתוחים על הסיכויים שהיא תסיק מסקנות אישיות.
על הסיפור עם גנות קמה המולה תקשורתית שלמה, אבל נגד זה שרוני בראון הולך להיות שר אוצר אף אחד לא צעוק כי לא באמת יש סיכוי שהוא יעוף (אולי אחרי פרשת השחיתות הראשונה פתאום נתעורר?). בזמן האחרון ביקורת ציבורית היא אך ורק ביקורת אישית.

אפילו אם אתה עצמך מפגין גם על דברים מהותיים, למה את כל כך שש להיות חלק מהתופעה העצובה הזאת? למה להשקיע את מרצך בהמצאת שתי תיאוריות קונספירציה מגוחכות שונות כדי להצדיק אותה?
מוזר לי כל העניין הזה….

21 | גיא
2 ביולי 2007 at 10:24

לא אמרתי שלא עשית את זה בעבר, אמרתי שנפלת בקלות רבה מדי לתופעה שהיה לך קל להוקיע עד עכשיו.
להגיד שרק באת להפגנה וחשבת שעדיף שתהיה במקום אחר זה להיתמם – הבעייה היא לא בזה שבאת להפגנה, הבעייה היא שכתבת ברצינות 2 תיאוריות קונספירציה שונות בלי הקל שבסייגים, אחת מהן טוענת ברצינות ששמעון פרס שיחד את מזוז, והשנייה סותרת את הראשונה.

נראה לך שיבוא פולואפ? כשבג"ץ יחליט שההחלטה סבירה והעסקה תאושר, כולם יאשימו את הבונים החופשיים וילכו לישון. מה אתה מצפה שיעשו, יפגינו מול ביתו של פרס?

23 | רחביה ברמן
2 ביולי 2007 at 19:03

לגבי ההפגנה – לא היתממתי. אם אני הייתי מארגן, הייתי עושה אחרת, יותר אפקטיבי לדעתי. אבל ארגן מי שארגן, וכבוד לו על כך, ובאתי להביע את הסכמתי הבסיסית למחאה של ההפגנה.

לגבי התיאוריה השנייה שסותרת את הראשונה – נכון. הצעתי שתי אפשרויות שונות. יש גם מצב שהאחת התווספה לשנייה במצבור מניעים. העניין הוא שיש לנו עסקה לא סבירה, ומכיוון שהיא לא סבירה, אין לנו אלא לנסות למצוא הסברים.

קראתי שבפרקליטות עצמה יש הסבר אחר: מזוז פשוט היסטרי. הוא נלחץ, הרגיש את התיק ההיסטורי זולג לו מהאצבעות, ומיהר לחתום על עסקה שאין בה כלום. אתה לא יכול גם לחגוג על גזר הדין של רמון וגם להגיד ביושר שאתה מסתפק בעל תנאי לקצב.

אם בג"ץ וגם בית המשפט יאשרו את העסקה, אני אהיה מאוכזב אבל אראה בזה סוף אפקטיבי למאבק. אני אישית אמשיך לחוש היעדר כל אמון בשיקול דעתו של מנחם, אבל מצד שני לי אישית אין הרבה אמון בשום חלק של מערכות החוק בארץ.

אבנר – איזה מעצבן זה שלא מבינים כמה שאתה צודק? מרתיח, אני אומר לך…