הרבה מן הידוע לנו על אתונה העתיקה בא לנו מכתב שטנה שחיבר על העיר אדם שהזדהה רק בכינוי "האוליגארך הזקן" (יש המשערים שמדובר בקסינופון, מחבר "מסע הרבבה"). המחבר מתאר את העיר, מנהגיה, אורחות שלטונה ואישיה הבולטים מתוך גישה עוינת בתכלית, המזדעזעת עמוקות מן החירויות הניתנות בעיר המשונה הזו לפשוטי העם. מכאן בא גם שם העט המתריס – אני לא דמוקרט אני. אני אוליגארך.

למה אני מעלה את זה? כי אחד הדברים שהופכים את החיבור של האוליגארך הזקן למעניין הוא אמירתו שההתנהלות הפסולה, לטעמו, של אתונה אין מקורה בטעות כלשהי, במדיניות שגויה, בדרך שגויה לעבר מטרה מקובלת. את אתונה מנהל ההמון, אומר האוליגארך, וההמון מחוקק חוקים ומתקין תקנות לטובת עצמו בצורה תועלתנית מאד. לכן, אומר האוליגארך, לא מדובר בוויכוח על "איך הכי טוב לנהל את העיר" אלא במשהו עמוק בהרבה, על מה המטרה בעצם בניהול העיר ומי אמור להרוויח מזה.

טוב, אתם אומרים, ובכל זאת טרם הסבירות מה רוצה תולעת מקהל קוראיה הנאמן והסובל? ובכן, זו תגובתי, נכון לכרגע, נוכח דבריו של ראש ממשלתנו, הלא אהוד ברמות שיא שכיסאו יציב בתכלית. מה אמר אההההההוד? אמר ש"אם הייתי נשאל כיום כיצד אני מגדיר את עצמי כאדם בצורה המדויקת ביותר, הייתי אומר שאני קודם כל יהודי. אילו היו שואלים אותי בגיל צעיר יותר, נניח 14, 15, הייתי אומר מיד שאני ישראלי. משהו בי השתנה".

אין הרבה מה להתווכח עם דבריו של אולמרט. איש מלבדו לא יקבע מה הוא קודם כל, מה הוא דבר שני, ובכלל. ברצינות. אבל כאזרח ישראלי – אפילו כזה שמאמין שחוק השבות בצורה זו או אחרת הוא מהות קיומה של מדינה כזו – האמירה הזו מאד מטרידה.

מה זה אומר, בעצם? איך יכולה הנאמנות לאחד לסתור את הנאמנות לשני? טוב, די ברור שאם אתה קודם כל יהודי, ואתה ראש ממשלת ישראל, הרבה תועלת לאותם 20% שהם ישראלים אבל לא יהודים אתה לא מבטיח. ואני בטוח שיימצא מי שיביא לי נתונים שדווקא ממשל אולמרט משקיע במגזר (כבוד למגזר!). עדיין.

קצת קשה להתייחס ברצינות לכל הקטע הזה של ישראליות, מדינת ישראל, זהות ישראלית אם זה בסך הכל קבוצת משנה של יהדות. עוד קהילה יהודית בעולם. אני קודם כל יהודי, אומר לנו אולמרט. יהודי מאיפה? מארץ ישראל, במקרה…

אם כל מה שישראל אמורה להיות היא עוד קהילה יהודית, אז באמת, זה לא סיבה מספיק טובה לקחת אותה מהערבים. אני רוצה בראשות ממשלת ישראל מישהו שמאמין בדבר נפרד, מובהק וזוהר במוחו שנקרא ישראל, ושאליו ינסה לכוון אותנו. אם אני ארצה מישהו שינהל לי שטעטל אני אודיע.

מצד שני, מה שהגדרתי כרגע זה נופל תחת "אג'נדה". ללא-אהוד (על משקל "לא רוחמה") הרי אין אג'נדה. הוא נגד.