נו, אז הנה הגיע הרגע המכריע של "דוח הגנרל פטראוס על תוצאות תגבור הכוחות בעיראק", והנה הוא חלף, והים אותו ים, והערבים אותם ערבים, והכישלונות אותם כישלונות. הגנרל רקד בהצלחה בפני בית נבחרים מנומנם וחסר מחץ, אבל ביום השני, בעדותו בפני הסנאט, הוא אולץ להודות ש"אם המצב יהיה כמו שהוא היום בעוד שנה, אתקשה מאד להמליץ להשאיר כוחות למשך תקופה נוספת". הוא גם אמר שאין לו מושג מה ההשלכות הפוליטיות או אפילו הביטחוניות-אזוריות של המלחמה בעיראק על האינטרסים של ארה"ב. יפה. ביקורת נאה של שני ימי עדותו תוכלו לקרוא אצל מוהר"ג פרד קפלן בסלייט.

הממשל עכשיו מנסה למכור "משימה חדשה": להעביר בהדרגה את האחריות הביטחונית לכוחות עיראקיים. הממשל מתעקש שזו משימה חדשה לגמרי, שלא שייכת בכלל לדיבורים על As the Iraqis stand up, we'll stand down שליוו את הפעילות בשלוש השנים האחרונות. זה משהו אחר לגמרי. והם אומרים שילדים מאמינים לזה, בלילה שכזה, כזה…

 

לזוז מהמקום הלא מועיל הזה

אגב פטראוס והדו"ח שלו אני ידוע כאחד שאוהב להשתלח ולקרוא בשמות ולליהנות מכמה שאני מבריק וכו', אבל לטעמי מה ש-MoveOn.org  עשו היה טפשי ומיותר. בפרסומת שהם הוציאו לקראת הדו"ח של פטראוס, הם החליטו לשחק על השם שלו וקראו לו הגנרל Betray-Us. לא רע מבחינת החרזנות. אבל אם המטרה שלכם היא לשכנע כמה שיותר מצביעים מתנדנדים (אתם יודעים, אנשים מוזרים כאלה שהם מצד אחד לא ימנונים מתלהמים, ומצד שני לא מקבלים גועל אוטומטי מלראות מדים) כדי שנוכל ביחד למזער את השפעת המשוגעים בחזרה לממדים תקינים, אז איך אמר אשר גינצברג? לא זו הדרך. אם אתם רוצים לתת לממשל יופי של כלי להסיט את הדיון מהבעיות האמיתיות -זו בהחלט הדרך.

 

האקטיביזם השיפוטי הזה, אני אומר לכם…

חוק הפטריוט קיבל סטירה משפטית, כשבית משפט פדרלי בניו יורק פסק שחלקים מחוק הפטריוט – כמו אלה שנותנים ל-FBI זכות לדרוש מידע מחברות תקשורת, חברות אינטרנט וחברות שירותים פיננסיים **ללא צו של בית משפט**, באמצעות "מכתבי ביטחון לאומי", מנוגדים הן לעיקרון הפרדת הרשויות (לא דוחקים החוצה את הביקורת השיפוטית, פויה דיק!) והן את התיקון הראשון לחוקה. הממשל, כמובן, צפוי לערער.

 

למה מה אמא טבע עשתה בשבילנו לאחרונה?

נתונים חדשים מראים שאוכלוסיית דובי הקוטב נמצאת בסכנת הכחדה הגוברת בתאוצה גבוהה. הסיבה, כמובן, היא ההקטנה הנמשכת בסביבת המחיה שלהם, כשבקיץ רבים מהם נתקעים על שברי קרחונים שנמסו מעל כיפת הקוטב, ופתאום כל קפיצה לזיון עם הדובה או אפילו השתרעות נטולת דאגה מצריכה שחייה, לפעמים ארוכה. בקיצור, דובי הקוטב נכחדים להם, וזה מעציב אותי במיוחד מפני שדובים תמיד היו החיה החביבה עליי, והיתה תקופה שהכינוי שלי ברשת היה "אל-דיב". אני מאד מזדהה עם הקטע ב"גוסט דוג" שבו הוא מעניש את אלה שהורגים דוב דווקא כי הוא נדיר (כלומר נכחד).

 

נו באמת, תחבורה זה עם מנוע בעירה פנימית

הממשל, לעומת זאת, נוקט בעמדה הידועה ב"טיעון הומר סימפסון:
"oh, so now mother nature wants a hand? well she should have thought about that before she inflicted us with droughts and floods and poison monkeys"

ולראיה, קביעת שרת התחבורה של בוש, אחת בשם מארי פיטרס, שהאשמים האמייים בכל חוליי תשתית התעבורה בארה"ב, כמו קריסת הגשר במיניאפוליס לא מזמן, הם…רוכב האופניים החמדנים! קבלו אותם!

לא, ברצינות, כה אמרה הפיטרס: שבילי אופניים זה לא באמ תחבורה. האישה היקרה – שמקומה כנראה מכירנה היטב במושב הזדים – ניסתה לאחז עיניים בראיון טלוויזיה בטענה ש"רק שישים אחוז מהתקיב הולך לגשרים וכבישים". מה שפיטרס לא הזכירה זה שעוד שלושים הולכים לתחבורה ציבורית. למעשה, רק אחוז וחצי מכלל התקציב הפדרלי לתחבורה הולך על שבילי הליכה ושבילי אופניים. לעומת זאת, עשרה אחוז מכלל ה"מסעות" ברחבי ארה"ב לעבודה, לבית הספר ולחנות מתבצעים ברגל או באופניים. רוכבי אופניים והולכי רגל מהווים 12% מכלל הנפגעים בתאונות. אבל פיטרס לא רואה בהם חלק מהכלל הראוי להשקעה בצרכיו התעבורתיים. למה? כי הם לא צורכים דלק, זה למה. בדיוק כמו הסקר המפורסם, שניבא לפרנקלין דלאנו רוזוולט הפסד בבחירות  1936. רוזוולט כמובן ניצח בקלות. איך טעו הסוקרים? הם התקשרו רק לבעלי רכב, כי רק אלה היו בעיניהם אנשים שדעתם נחשבת.

 

אולי די עם הבדיחה של רודי?

וכמעט לסיום, היות שרודי ג'וליאני מסרב משום-מה להתנדף מדבוקת המובילים במירוץ למועמדות, הנה שוב רשימת השאלות שדי בהן, לטעמי, להגחיך ממש את מועמדותו בעיני כל אדם רציני (לא מצליח ליישר טקסט לשמאל משום מה):

 

"Mr. Giuliani, in 2004, you recommended your friend and partner Bernard Kerik to President Bush for Secretary of Homeland Security. Shortly thereafter, Kerik was forced to withdraw his name from consideration when it came to light that he was suspected of mob ties and serious abuse of authority, among other things. This is a person you knew very closely – more closely than anyone in the administration you recommended he join. If you had had your way, and journalists had not done their job, this questionable man would now be in charge of coordinating our daily security from terror attacks. Is that the quality of personnel a Giuliani administration can be expected to bring to the task?"
*****************
"Mr. Giuliani, can you explain why you rejected the near-unanimous recommendation of all experts consulted, and insisted on placing the Command and Control Center in the city's known and proven #1 terror target? Is that the kind of judgment we can expect from a President Giuliani?"

Followup question: Is it true that the sole reason for this, eventually tragic decision, was the insistence that you be able to walk from City Hall to the C&C room, above all other considerations?
*****************
"Mr. Giuliani, in the statistically likely event you will fall out with the current Mrs. Giuliani, can we expect you to hold replacement trials at 1600 Pennsylvania while your estranged wife (whom you will be assaulting verbally in the courts, whether or not she bore you any kids) still resides there?"
*****************
"Mr Giuliani, why do you continue to honor and befriend a man whom the Catholic church itself removed from his position following accusations of child molestation, and also settled with his complainants?"
*****************
"Mr. Giuliani, in 2005 you were too busy to participate in formulating a way forward for the US in Iraq. Since then you have been shockingly vague about the issue of Iraq, saying that "It's not in our hands" and excluding it from your "12 points" campaign manifesto. Why should voters trust you on this issue, which they at least do seem to find important?"
*****************

"Mr. Giuliani, can you explain why, after terror hit NYC again in 2001, security and rescue personnel were still equipped with the same inadequate communication devices (i.e. walkie-talkies) which malfunctioned in 1993?"

ועוד על המועמד המבחיל ביותר באופן אישי:
http://therealrudy.org/

 

ונעבור לק"ק ארץ ישרואל:

מריחים את סוכות באוויר? זה ריח האתרוגנות. עם התייצבות הקואליציה של אולמרט, מנשבת באוויר איזו אופטימיות לא לגמרי ברורה לגבי זה שהאיש נחוש הפעם לעשות איזה מהלך מדיני אמיץ שימשוך את העגלה קדימה. זה גם שורש ההתגייסות הנחרצת של בכירי העיתונאים לטובת אולמרט (באמצעות בא כוחו, עו"ד רוני בר-און) נגד ירון זליכה – ולא משנה בכלל שאני מסכים שזליכה צריך להפסיק להיאחז כמו דביל בקרני המזבח. הוא יודע די והותר כדי להמשיך את המאבק בשחיתות מבחוץ. הכי יפה כתב על זה החבר של ג'ורג', יוסי גורביץ, אגב. אני לא מאמין שהקואליציה היציבה הזו תמשיך להיות יציבה אם אולמרט יביא לכנסת מהלך מדיני בעל משמעות כלשהי. הקואליציה הזו לא תוריד נקודת ישוב אחת של יהודים מהקרקע.

 

התקשורת שוב עושה לנו דליה

הארץ השקיעו, ונתנו ארבעה עמודים תמימים (שבעה ברוטו, עם תמונות ענק), שדיווחו, באורח מלגלג אבל לא די, את העובדה שדליה איציק ממצבת את עצמה ליום שפרס ימות או יפרוש. בכל אלפי המלים הללו, שסקרו אירועי מפתח מכהונתה כיו"ר הכנסת והנשיאה הזמנית, נעלמה לחלוטין הפרשה הכי מוזרה ומקוממת – הריב עם ועדת הבחירות. רק אני חושב שהעובדה שבמשך כמה שבועות לא יכלה ועדת הבחירות להתחייב שתוכל לארגן בחירות אם יוכרזו, ושהשבועות האלה חפפו את התקופה שקואליציית קדימה היתה הכי פגיעה, זה מאד מוזר וטעון בירור? אניבאדי?

 

למד לשונך לומר איני יודע

לעניין המטס מעל סוריה – אין לי מה להגיד. אני לא יודע מספיק ולא ממהר להעמיד פנים כיודע, כמו כאלה שמיהרו (מדי, כנראה) להכריז על כישלון של החדירה. בכל מקרה, זה שסוריה אומרת שהיא לא הולכת לעשות שום דבר רק הופך לוודאי שחיזבאללה קיבל אור ירוק ואולי גם מימון לפיגוע מיקוח\ראווה בסדר גודל רציני. היכונו היכונו.

 

להוספת תגובה, נא הקישו 1

ולסיום, אני מבין שמנגנון התגובות של רשימות שווה לרקטום הרבה פעמים (בלוגלי? מה דעתכם?), ושהוא גונב תגובות וכאלה, אבל תשתדלו, אה? אחרת עוד תהיה עליי רוח ה' ותאמר:

 גורו לכם קוראי בלוגי, חיתו בני-בלי-טוקבק, חרה אפי בכם, ונשפתי נזלת לוהטת. כי שווא עמלתי בכותבי, כל מלותיי לרוח נזרו באין משיב.

 

ספורט וכאלה, כולל הסיפור של הריגול מצד הפטריוטס המטונפים, בפוסט הבא אם תרצה השם.