רגע לפני שהקמפיין ביניהם נהיה ממש מכוער, מתרחקים שני המועמדים המובילים במחנה הדמוקרטי מתהום ההסתה וההתנגחות האישית. הטמפרטורות עוד ילהטו שוב, אבל נקווה שלא ייחצה הגבול.

לאחר הימים האחרונים, בהם (שוב) התייחס תומך בכיר של קלינטון לשימוש בסמים שבעברו הרחוק של אובאמה, והטון בקרב "דוברי המשנה" והתומכים הלך והחריף, ושני הצדדים התווכחו מי יותר שחור ומי יותר בעד השחורים, הוציאו שני המחנות (אובאמה קודם) הצהרות פייסניות ומאחדות, ולהקורא ינעם.,

אני שוב לא בקו הבריאות (יובוניברוט), אבל אשתדל להוסיף כמה הערות שכבר שמורות אצלי בראשי פרקים במהלך הערב, ובהתאם לכמה אשאר ער גם דיון בתוצאות של הפריימריז הרפובליקאי במישיגן.

עדכון, 22:50:

ברור שאני אחשוב ככה, אבל "בוש הקטן" זו תוכנית גדולה, גדולה, גדולה. הטקסטים כשלעצמם מקבלים אולי 8, אבל השפה הגרפית מדהימה למדי – לטעמי הלא מלומד באמנויות החזותיות, לפחות.

ועוד דבר, שעלה בדעתי בהשראת הפרק שהסתיים זה עתה:

עכשיו שמק'קיין מוביל במירוץ, בהנחה כמובן שינצח הלילה במישיגן, האם יימצא מישהו אצל הרפובליקאים שייכנס באמ-אמא של האיש הזה על המטמורפוזה שלו לפודל נרצע של בוש בארבע השנים האחרונות? על התפשרותו המבישה בנוגע לעינויים? על תמיכתו העיקשת במלחמה המפגרת הזו? כמובן שזו עמדה שפחות נוחה לרפובליקאים, אבל מעולם לא היה נשיא של שתי קדנציות שמועמדי מפלגתו צו כל-כך הרחק ממנו כמו בוש. האקבי אומ בגלוי ש"הוא לא רץ לכהונה השלישית של בוש", אז אולי הוא יעשה את זה? ומק'קיין העצוב הזה עוד רץ על התבותו העצומה, שבתמיכה ב"תגבור" בעיראק. הרי התגבור מצליח! צבאית, זאת אומרת. רק שכל המטרה הצבאית של התגבור היא ליצור שקט שבו יוכל "הפרלמנט העיראקי" לפעול, וזה לא ממש קורה – למרות העברת החוק לביטול החרמת הבעתיסטים לשעבר, שקראתי שיש בו יותר חורים מגבינה שוויצרית. ויש גם בעיות עם הכורדים. השיעים והסונים התאחדו כדי לצעוק על הכורדים שהם מתחצפים מדי. בקיצור, ג'ון מק'קיין רץ עך כמה שהוא היה חכם והתגבור מצליח והנה אנחנו בדרך הנכונה, והעיראקים מודיעים ש"אתם לא הולכים לשום מקום, יא אמריקים. אתם תמשיכו לאכול קובה עוד ארבע שנים לפחות, אולי 10". פחחחחחחחחחחח.

עדכון (00:39): בטח תקראו על זה אצל מכותבים אחרים למייל ששלחה הקוראת היקרה והחתולית, אבל הידעתם שדני דין זה כנראה פלגיאט מוחלט? למקור האמריקאי קראו Danny Dunn, ומחברו מת שנה לפני צאת ה"דני דין" הראשון בארץ. המממם.